לפני שבע שנים זכו מעצבת הפנים מלי פינץ ובני משפחתה בהגרלת מחיר למשתכן לרכישת דירה בעתלית. פינץ, בן זוגה אמיר והתאומות שלהם, היום בנות 14, גרו במרכז תל אביב, אבל כבר אז ידעו שהם רוצים שינוי. הם ידעו דבר נוסף – שחשוב להם לגור ליד הים. "הים הביא אותנו לפה", אומרת פינץ. "הבת שלי גולשת, אני עושה סאפ – אנחנו כל הזמן בחוף ובמים". הבית שרכשו, דירת גן בת שישה חדרים בגודל 140 מ"ר עם חצר בשטח של 120 מ"ר, שודרגה כדי להתאים לצורכי המשפחה. המהלך כלל גם משרד ביתי לפינץ שמעצבת בעיקר משרדים ופרויקטים מסחריים.
דלת הכניסה לבית נפתחת אל החלל המרכזי המרוצף כולו בפרקט בדוגמת פישבון. "בעלי עובד בקולנוע ובכל שנה אנחנו נוסעים לפסטיבל קאן", מספרת פינץ. "שם כל הרצפות מחופות בפישבון, ותמיד ידעתי שזה מה שאעשה גם בבית שלי, למרות המחיר. חלמתי לחיות את התחושה הזאת כל השנה במקום לחוות אותה רק פעם בשנה בביקור קצר". משמאל לדלת יש ארון חשמל ותקשורת שפינץ תכננה לו חיפוי עם חיתוכי CNC בדוגמת עיגולים וקשתות, ומימין לה ניצבת עגלת הגשה ישנה שהיא מצאה בתל אביב לפני שנים רבות ושיפצה.
את תפקיד שידת הכניסה ממלאת דווקא השידה המרחפת שתלויה בהמשך הקיר, אחרי ארון החשמל, שכמו כל פריטי הנגרות בבית נבנתה על ידי זינגר נגרים. על השידה ניצב ציור צבעוני שקיבלה פינץ מחברה ברזילאית, ועל הקיר שמעל תלויים שלושה גושי עץ תלת־ממדיים קטנים. במקור מדובר במתלים של המותג ברינג־איט, ופינץ, שאהבה את החומר ואת הצורה הא־מורפית שלהם, החליטה להפוך אותם לקישוטים מבלי שהם משמשים לתלייה.
מטבח דרמטי ומפתיע
השידה המרחפת מקיפה את הפינה ונכנסת אל המטבח שבו ארונות בצבע סגול־בורדו דרמטי. "אני לא מאמינה במושג קיר כוח", מסבירה פינץ. "גם בחללים שאני מעצבת אני לא עובדת עם קירות כאלה, אלא מקפידה שמכל נקודה שנשב בה נראה ונחווה חומרים וגוונים אחרים, למשל, את ארונות המטבח. עשיתי משהו כמו 20 ניסיונות עד שהגעתי לגוון המדויק שרציתי. היה לי חשוב לא לראות מכשירי חשמל ולכן בחרתי עד כמה שניתן באפשרויות של דלתות אינטגרליות. אפילו בר המים מוסתר". משטח העבודה עשוי מגרניט פורצלן. הוא מטפס גם על הקיר ונקטע על ידי מדף פתוח אחד שלדברי פינץ היה רעיון של החברה, המעצבת דקלה פרידמן, "קולגה שהיא כמו אחות".
משטח העבודה מחפה גם את האי שעליו ממוקמים הכיריים וסביבו ניצבים כיסאות בר לישיבה קלילה. מעליו תלויים גופי תאורה מזכוכית שנקנו בעלי אקספרס, ובצד אחד שלו נקבעה משרבייה מפורניר עץ שיוצרת הפרדה חלקית בין המטבח ובין הסלון. מצידה הפונה למטבח מוקמו הכיריים ועל הצד הפונה לסלון נתלתה הטלוויזיה. "זה אלמנט עיצובי שיצרתי במשרד הייטק שעיצבתי והחלטתי שאני רוצה גם בבית", מספרת פינץ.
רמז לים בסלון
מעברה השני של משרביית העץ נמצא הסלון, ובו ספה גדולה, בהירה ורכה ושולחן קפה שנרכש ב־IDdesign, לצד כורסה מטולמנ'ס ושולחן קפה נוסף עשוי נייר של מותג ישראלי בשם KIPULL. השטיח הגדול, כמו גם הפרקט בחלל כולו, הגיע ממוניר מקלאדה, זכיין של שטיחי כרמל. על הקיר מעל לספה נתלו זוג גופי תאורה שעיצבה פינץ ונבנו בשיתוף פעולה של הנגרים ושל ספק התאורה שממנו הגיעו רוב גופי התאורה בבית, "ספוטלייט". מעל אלה יש שלושה פתחי מיזוג עגולים.
"היה לי ברור שלא יהיו הנמכות גבס בסלון", מסבירה פינץ, "ועשינו שמיניות באוויר כדי שזה יקרה. ההנמכה למיזוג נמצאת בחדר השינה וממנה הוצאתי אל הסלון פתחים עגולים במקום המלבנים הרגילים". במרכז תלויה תמונת ים וגולשים שפינץ יצרה בעצמה באמצעות AI כדי להכניס את הים גם הביתה. את היצירה היא הדפיסה ומסגרה.
לצד הסלון עומדת פינת האוכל שבה שולחן עץ בעל צורה א־מורפית של "קסטיאל", שכבר חדלה מלפעול. הוא הגיע עם המשפחה מהדירה בתל אביב ונוספו סביבו כיסאות עץ מרופדים וגופי תאורה שנקנו בעלי אקספרס. על הקיר ממול ספריית ברזל גדולה שמקיפה את הפינה, מכילה את הפסנתר ותופסת את החלל שלפני השיפוץ מוקמו בו שירותי האורחים. פינץ ויתרה עליהם כדי להרחיב את המעבר לחדרים ולבטל את המסדרון הצר שהוביל אליהם בתכנון המקורי של הדירה.
כמו חלון ראווה צרפתי
ממול נמצא המשרד של פינץ, מאחורי קיר זכוכית מרשים במיוחד. "אני באה מעיצוב לעולם העסקי ולכן היה לי די ברור שיהיה לי קיר זכוכית במשרד, גם כי החלון בחדר הזה פונה למסתור מזגנים ולכן אין ממנו מספיק אור טבעי וגם פשוט כדי לא לשבת מול קיר", היא אומרת. "כך, כשאני יושבת בחדר העבודה כל הבית פתוח לפניי, כולל החצר שלנו והרי הכרמל באופק. כדי להימנע ממראה של משרד הייטק השתמשתי בפרופיל בלגי עם קווים עגולים וקשתות ובחרתי ברזל בגוון נחושתי שמתחבר טוב לפרקט ונותן לי תחושה של בית, למרות שאורחים בדרך כלל אומרים לי שהתוצאה מזכירה להם בעיקר חלון ראווה של חנות בצרפת".
מכאן ממשיכים לחדרי השינה של שתי הבנות, חדר הרחצה שלהן, הממ"ד וחדר המאסטר הגדול של ההורים. בחדר השינה הזוגי שברה פינץ את קירות חדר הארונות כדי ליצור חלל אחד רחב ידיים וצבעה גם את הקירות וגם את הארון בירוק כהה כדי ליצור המשכיות המדמה תחושת מרחב.
בחדר הרחצה הצמוד בחרה להשאיר את הקירות מחופים בלבן כפי שהתקבלו מהקבלן, אבל צבעה את קטע הקיר שנשאר מעליהם בכחול והחליפה את הריצוף באריחי טרצו גדולים של אלוני. כיור בטון מונח על ארון עשוי עץ יוצרים ניגוד רגוע לריצוף הצבעוני, ופינץ מדגישה אלמנט נוסף ששונה בחלל – גודל המקלחון. "אני רוקדת ניה ונהנית לרקוד בזמן הרחצה, ולכן הייתי זקוקה לספייס במקלחון", היא מסכמת.
