מעצבת הפנים שירי קדם (43) עוסקת בדרך כלל בעיצוב חללים מסחריים, אבל אחרי שהתגרשה קנתה לעצמה דירה משלה והתמודדה עם האתגר שבעיצוב - הפעם עבור עצמה בפרק חדש בחייה. "הפרויקט הזה לימד אותי לדבר בשני קולות במקביל", היא מספרת, "כי המעצבת שבי חושבת על קומפוזיציה ועל עיצוב מושלם, אבל בתור לקוחה רציתי חיים קלים ותקציב מנוהל. הפרויקט גם לימד אותי כמה חשוב להקשיב ללקוחות ולהגשים להם את החלומות, גם אם מבחינה עיצובית זה יוצר אתגר גדול".
את הדירה – פנטהאוז בן 135 מ"ר עם שתי מרפסות גדולות ברמת השרון – קנתה קדם עבורה ועבור בנותיה (13, 10) מהקבלן, אחרי שהתגרשה ובלי להיות בטוחה שתעבור לגור בה בסופו של דבר. במשך שלוש שנים, עד שהבניין נבנה, התגוררה בדירה שכורה, מה שלדבריה תרם להבנה לגבי צרכיה החדשים. "כשהייתי נשואה גרתי עם המשפחה בבית חלומות שגם אותו עיצבתי בעצמי", היא מספרת. "אבל בעבודה על הדירה הזאת היה לי ברור שזה סיפור אחר, בית שצריך לתפקד אחרת. הילדות שלי כבר גדולות ונוסף לכך - חצי מהזמן הבית די ריק, כך שרציתי להתאים אותו למפגשים של מבוגרים וליצור בו תחושה של אסקפיזם".
להפריד את המטבח מהסלון
ההבדלים בעבודת העיצוב בין ביתה הקודם של קדם, בעלת Studio K and G, ובין הדירה הנוכחית רלוונטיים לא רק למי שהתגרש אלא גם למי שחושב על שינויים בעיצוב הבית כשהילדים גדלים. "בבית הקודם שלנו היה המון מרחב, והרבה מההחלטות העיצוביות היו קשורות לרצון לאחד הכול", מספרת קדם, "ופה להפך. גם בגלל שהילדות בינתיים גדלו וכל אחת זקוקה למקום שלה, וגם בגלל שהמרחב של הדירה לא מאוד גדול, הרגשתי שאני צריכה דווקא לתכנן מתוך מחשבה על אפשרויות לבילוי בנפרד.
"היה לי חשוב, למשל, להפריד בין המטבח והסלון במידה כזאת שמאפשרת לי לארח במטבח בזמן שאחת הבנות שוכבת על הספה בסלון ונהנית מתחושת הלבד. חוץ מזה היה לי חשוב שתהיה בבית איזו הצהרה עיצובית. למרות שמהרבה בחינות מדובר בדירת קבלן סטנדרטית, זה בית שמגיעים אליו הרבה אנשים, לפעמים גם לקוחות".
רוב המעצבים נוהגים היום לתאר את המטבח כלב הבית, אבל בבית של קדם ההצהרה הזאת מקבלת ביטוי משמעותי ויוצא דופן. היא בחרה להחליף את המיקומים המיועדים של המטבח והסלון בתוכנית המקורית של הדירה, כך שהתקבל מטבח גדול מאוד שבתוכו נמצאת פינת האוכל והוא מוקף חלונות גדולים ויציאות לשתי המרפסות. השינוי הכתיב חלל סלון קטן יותר ואינטימי, עם חלון שפונה לפיר פנימי של הבניין ולא מכניס הרבה אור. "מבחינתי זה מיקום אידיאלי לסלון שבאים להתפנק בו על הספה ואין בו צורך בתאורה טבעית חזקה", היא מסבירה.
הריהוט בסלון מינימליסטי למדי וכולל ספה בהירה בצורת ר', שעוצבה במיוחד למידות החלל, כורסה מעץ ועור קלוע ושולחן קפה מזכוכית שמורכב מפלטה ורגליים שקל לנתק זה מזה. "שולחן הקפה היה הבחירה הכי מאתגרת מבחינתי", מספרת קדם. "אני אוהבת מאוד דברים יפים, ולשולחן יש מקום בולט, הוא ממש פיס עיצובי במרכז הסלון, אבל חשוב לי גם שלבנות שלי יהיה חופש, ולכן היה לי חשוב שיהיה קל להזיז את השולחן ולהשתמש בחלל בעוד דרכים, למשל לשבת על הרצפה. לכן בחרתי שולחן מתפרק שהחלקים הנפרדים שלו לא כבדים מדי להזזה".
במקום מזנון טלוויזיה סטנדרטי בחרה קדם בטריק עיצובי מחנויות שעיצבה, ובנתה בקצה התחתון של הקיר שהוקדש לטלוויזיה במה נמוכה שעליה מוצבים רמקולים וחפצי נוי. הבמה חופתה בטיח איטלקי במראה דומה לזה של טיח ערבה ובגוון בהיר. באותו הטיח חופו גם הקירות במטבח ובסלון. "אני אוהבת מאוד מדבר ורציתי ליצור בכל הבית שקט ומעין אווירה חולית", מסבירה קדם. "בסלון ובמטבח, שהם היחידה הקדמית של הבית, חיפיתי את הקירות בטיח הזה, וגם בשאר הבית בחרתי בגוון מוקה בהיר מאוד לקירות. לריצוף בחרתי אריחים גדולים של גרניט פורצלן במראה אבן טבעית".
שקעי חשמל למחשב במטבח, בריכה בחוץ
מול הסלון נמצא המטבח הגדול, שיש בו פס אחד של ארונות נמוכים בצבע לבן שבור, ובמאונך לו יחידה עצמאית של ארונות גבוהים מעץ ליבנה בגוון אגוז־אפרפר. היחידה הזאת לא מגיעה לקירות משני צדדיה או לתקרה, וקדם מסבירה שבמקרה הזה היא העדיפה תחושה של אווריריות על פני מקום אחסון נוסף. "בעיצוב חשובה הפונקציונליות", היא אומרת, "אבל חשובה גם התחושה שיש אוויר".
במרכז ניצב אי גדול המורכב משכבות שונות. למטה ארונות בלבן שבור, מעליהם פלטת עץ שהופכת להיות גם שולחן האוכל ומעליה – בצד הרחוק מהסלון – משטח נוסף גבוה של אבן קיסר שעליו ממוקמות הכיריים. הבחירה לאחד בין האי ובין שולחן האוכל, מסבירה קדם, התחילה מההחלטה למקם על שולחן האוכל שקעי חשמל. "אני אוהבת לשבת במטבח עם המחשב", היא מסבירה, "והרבה פעמים גם אנשי הצוות של המשרד מגיעים ויושבים איתי שם. חוץ מזה, בגלל שאני מתעסקת הרבה בעיצוב משרדים, אני מבינה כמה זה מפנק שיש נקודות חשמל זמינות, אבל החוכמה בעיצוב היא להסתיר אותן".
בחוץ נמצאת המרפסת ובה בריכת זרמים קטנה – חלום של קדם שהיא מספרת שהתעקשה עליו למרות שהערים הרבה קשיים בתכנון ולמרות שנאלצה להתפשר על המראה שלו. "ההחלטה הראשונה שקיבלתי כשתכננתי את הדירה הייתה למצות את השימוש במרפסת הגדולה עד תום", היא מספרת, "כך שיהיה אפשר גם לאכול וגם לשבת כאן וכמובן, להיות בבריכה. היום, כשיש אורחים וילדים בבריכה ואנשים עוברים מהמרפסת למטבח, אני ממש שמחה לראות שהבית עובד כמו שתכננתי".
שני כיורים להתארגנות במקביל
בחזרה לפנים הדירה. מסדרון רחב מוביל מהחלל המשותף לחדרי השינה ולממ"ד המשמש גם כחדר עבודה. קדם בחרה להקטין קצת את החדרים כדי לרווח את המסדרון, וגם להמשיך לתוכו את יחידת הארונות הנמוכים של המטבח. מכאן נכנסים לחדרי השינה של הילדות, שלכל אחת מהן יש יציאה משלה למרפסת האחורית.
"בהתחלה תכננתי להן ארונות מובנים עם מזגן עילי", מספרת קדם, "אבל ממש יום־יומיים לפני שבאו להרכיב אותו, הבת הגדולה שלי פתאום שינתה את דעתה לגבי המיקום של המיטה שלה. זה גרם לי להבין שלא כדאי לתכנן עבורן חדרים מובנים מדי, אלא משהו שיהיה קל לשנות בעוד שנתיים־שלוש, כשהן יגדלו עוד ובטח ישנו את טעמן. המחיר הוא שהנמכתי קצת את התקרה בשני החדרים כדי שהמיזוג יוכל לשבת שם, ובחרתי להן ריהוט פשוט מאיקאה שלא יכאיב יותר מדי בלב ובכיס כשהן ירצו לשנות אותו".
בצד השני של המסדרון נמצא חדר הרחצה של הבנות, שהוגדל על חשבון שירותי האורחים שבוטלו. חדר הרחצה חולק בחוכמה באמצעות דלת קו אפס שמפרידה בין חלל ראשון שבו אסלה, כיור וגם יחידת נגרות שמסתירה את מכונת הכביסה ובין חלל שני שבו כיור נוסף ואמבטיה. "כשאורחים באים אפשר פשוט לסגור את הדלת בין שני החדרים, וכך השירותים הופכים להיות שירותי אורחים ואין בהם מגבות וחפצים אישיים של הבנות", מסבירה קדם. "היתרון הנוסף הוא שבבוקר יש להן שני כיורים להתארגנות".
קדם גאה במיוחד בארון קטן שנבנה מאחורי האסלה ונועד להסתיר את הבליטה של המנגנון שמאחוריה בלי להטמיע אותו בתוך הקיר. המטרה, היא מסבירה, הייתה למצוא פתרון שיעמוד במסגרת התקציב, אבל התוצאה היא גם שטח אחסון נוסף עם חריץ ייחודי שדרכו מבצבץ נייר הטואלט. "כמעצבת אני מכירה כל כך הרבה אפשרויות, וזה מקשה מאוד על תהליך הבחירה", היא מספרת. "מה שעזר לי להתמקד זה המקומות שאין בהם ברירה - אילוצים כמו החלונות שלא יכולתי להרשות לעצמי להחליף או המנגנון של האסלה שחייב אותי למצוא פתרון חכם".
חדר שינה בכמה מקצבים
החדר האחרון בבית הוא חדר השינה של קדם, שבו חלל שינה אינטימי שקיר אחד שלו, שעליו תלויה הטלוויזיה, הוא בעצם ארון שנפתח בצידו השני לחדר הארונות. כאן עוברים בין שני ארונות מקבילים לחדר הרחצה הפרטי, שמצידו פתוח כך שקיר אחד שלו מגיע רק עד למחצית הגובה ונפתח לאזור הכניסה לחדר השינה. מראה עם פינות מעוגלות וחיפוי עץ מפרידה בין החללים, והאסלה שבקצה מופרדת גם באמצעות דלת זכוכית שמאפשרת כניסת אור.
הדלת לחדר השינה עשויה מאותו עץ ליבנה אפרפר שממנו עשויים היחידה העצמאית במטבח וכן ארון שמוקם בקצה הסלון, בחיבור בינו ובין המסדרון, כך שהאזורים השונים מתחברים זה לזה ונוצרים שלושה "איים" של עץ במראה מלא נוכחות על רקע הצבעוניות הרגועה של שאר חלקי הבית.
