מאז המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, שהפכה את המדינה מפרו־מערבית לרפובליקה אסלאמית־תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני, עזבו מיליוני איראנים את ארצם והתיישבו במדינות אחרות. מה שהחל כגל הגירה פוליטי של מתנגדי משטר, אנשי רוח ואקדמאים, הפך עם השנים לתופעה רחבה ומתמשכת: דיאספורה (תפוצה) איראנית גדולה ומגוונת הפזורה כיום באירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה ובמדינות נוספות. ההגירה המתמשכת מאיראן משקפת גם תופעה מוכרת של "בריחת מוחות", כשרבים מבני הדור הצעיר והמשכיל בוחרים לבנות את עתידם מחוץ למדינה. בתוך אותה קהילה איראנית הפזורה בעולם צמחו גם אדריכלים ומעצבים רבים, שפיתחו לאורך השנים קריירות בינלאומיות ענפות. רובם פועלים בזיקה כזו או אחרת לשורשים שלהם.
בעשורים האחרונים הפכו אדריכלים ומעצבים איראנים רבים לחלק בולט ומשפיע בזירה הבינלאומית. חלקם עומדים בראש משרדים מצליחים במדינות מערביות, אחרים מובילים פרויקטים חדשניים בתחומי האדריכלות, העיצוב והתכנון העירוני, ולעתים קרובות הם מביאים עמם שילוב ייחודי בין מסורת תרבותית עשירה ובין חשיבה עכשווית וגלובלית. פרויקטים שהם מתכננים נבנים בעולם, אך עבור רבים מהם הקשר לאיראן נותר משמעותי - גם מרחוק. על רקע המציאות הפוליטית המורכבת באיראן עולה גם שאלה פתוחה לעתיד: אם וכאשר המשטר במדינה ייפול, האם הם יבחרו לשוב לארצם ולהמשיך ליצור ולתכנן גם בה?
כל אחד מהאדריכלים היוצרים מחוץ לאיראן פועל בהקשר תרבותי וגיאוגרפי אחר, אך סיפוריהם יחד משקפים את הדרך שבה דור של אנשי מקצוע שנולד או התחנך באיראן מצא לעצמו מקום בסצנת האדריכלות העולמית. רובם ככולם פיתחו שפה מקצועית המושפעת הן מהעולם הגלובלי שבו הם פועלים והן מהרקע התרבותי שממנו הגיעו. דרך הפרויקטים והפרקטיקות שלהם אפשר להבין איך הקריירה האדריכלית שלהם התפתחה אמנם הרחק ממולדתם, אך לעתים גם מתוך מבט מתמשך אליה, אל ההיסטוריה שלה ואל האפשרות שאולי יום אחד יוכלו לשוב וליצור בה.
4 צפייה בגלריה
Deichtor Office Building in the port of Hamburg, designed by Hadi Teheran architect
(צילום: JJFarq, shutterstock)
האדי טהראני
אדריכל איראני־גרמני מהמבורג, מהשמות הבולטים באדריכלות העכשווית בגרמניה
האדי טהראני (Hadi Teherani) נחשב כיום לאחד האדריכלים האיראנים הבולטים שפועלים מחוץ לאיראן, וסיפור חייו משקף במידה רבה את סיפורם של איראנים רבים שעזבו את ארצם לאחר המהפכה. הוא נולד בשנת 1954 בטהרן לאב איראני ואם גרמנייה, אך כבר בגיל צעיר עבר עם משפחתו לגרמניה וגדל בהמבורג. את לימודי האדריכלות השלים באוניברסיטה הטכנית של בראונשווייג, ולאחר כמה שנות עבודה במשרדי אדריכלות שונים הקים בתחילת שנות ה־90 את משרדו העצמאי בהמבורג. מאז הפך לאחד המשרדים הפעילים והבולטים בצפון אירופה, עם פעילות ענפה גם במזרח התיכון ובאסיה. אף שטהראני עזב את איראן עוד לפני שהפך לאדריכל פעיל, הזהות האיראנית נותרה חלק בלתי נפרד מהביוגרפיה שלו ומסיפורו המקצועי.
4 צפייה בגלריה
Dancing Towers - Tanzende Turme by Architects of Hadi Teherani
(צילום: katatonia82, shutterstock)
הפרויקטים של טהראני מתאפיינים בשפה אדריכלית נקייה וטכנולוגית, עם הקפדה רבה על פרטים וחומריות. לאורך השנים תכנן שורה ארוכה של מגדלי משרדים, מבני ציבור ופרויקטים עירוניים רחבי היקף, ובהם מתחם המשרדים Tanzende Türme בהמבורג, אחד מצמד המגדלים המזוהים ביותר עם קו הרקיע של העיר, וכן פרויקטים רבים של מגורים ומשרדים בגרמניה ובאירופה. לצד עבודתו כאדריכל הוא גם מעצב רהיטים ומוצרים עבור חברות בינלאומיות, והציג את עבודותיו בתערוכות ובמוסדות תרבות ברחבי העולם. הקריירה הבינלאומית שלו, שנבנתה הרחק מהמקום שבו נולד, ממחישה איך אדריכלים איראנים הפועלים מחוץ לארצם הצליחו לבסס לעצמם מעמד מרכזי בשדה האדריכלות הגלובלי.
נסרין סראג'י
אדריכלית איראנית־צרפתייה, דמות מרכזית בזירה האקדמית האירופאית
נסרין סראג'י (Nasrine Seraji) ביססה קריירה אדריכלית ואקדמית מרשימה בין לונדון, פריז ומוסדות אקדמיה מובילים בעולם. סראג'י נולדה בטהרן וגדלה שם בתקופה שלפני המהפכה האסלאמית, אך בשנות ה־70 עברה לבריטניה כדי ללמוד אדריכלות בבית הספר היוקרתי Architectural Association School of Architecture בלונדון. לאחר סיום לימודיה השתקעה בפריז, שם הקימה משרד עצמאי והחלה לפעול בזירה האדריכלית והאקדמית כאחת. במקביל לעבודה המקצועית היא לימדה לאורך השנים בכמה מהמוסדות המרכזיים ללימודי אדריכלות בעולם והייתה גם דמות מרכזית בהוראה ובניהול אקדמי של בתי ספר לאדריכלות באירופה.
הפרויקטים שתכננה עוסקים לעתים קרובות בשאלות של מגורים עירוניים וביחסים שבין מבנה, רחוב ומרחב ציבורי. בין עבודותיה אפשר למצוא פרויקטים של דיור ומבני ציבור בצרפת ובאירופה, שבהם היא משלבת גישה מודרניסטית בהירה עם רגישות למרקם העירוני הקיים. לצד עבודתה כאדריכלית היא נחשבת גם לאחת הדמויות האינטלקטואליות הבולטות בשיח האדריכלי האירופי, בין היתר בזכות כתיבה, הוראה ופעילות ציבורית ארוכת שנים. הקריירה שלה, שאמנם התפתחה הרחק מאיראן, נשענת במידה רבה על זיכרונות תרבותיים ועירוניים מטהרן של ילדותה, ומשקפת היטב את מסלולם של אדריכלים רבים בני הדיאספורה האיראנית - אנשי מקצוע שפועלים בזירה הבינלאומית, אך נושאים עמם קשר מורכב ורגשי למקום שממנו הגיעו.
פארשיד מוסאווי
אדריכלית ותיאורטיקנית איראנית־בריטית, מהקולות הבולטים באדריכלות הניסיונית והאקדמית
בעוד חלק מהאדריכלים האיראנים שפועלים מחוץ לאיראן בנו לעצמם קריירה דרך משרדים גדולים ופרויקטים עירוניים רחבי היקף, המסלול של פארשיד מוסאווי (Farshid Moussavi) היה שונה במקצת. היא נמנית עם דור של אדריכלים שפעלו בחזית האדריכלות הניסיונית של סוף שנות ה־90, ושילבו בין מחקר תיאורטי עמוק ובין פרויקטים אדריכליים חדשניים. לאחר שעזבה את איראן בילדותה בעקבות המהפכה, גדלה והתחנכה בבריטניה ובהמשך המשיכה ללימודי אדריכלות מתקדמים באוניברסיטת הרווארד. פריצת הדרך המקצועית שלה הגיעה כשהייתה שותפה להקמת משרד Foreign Office Architects בלונדון, משרד שנודע בגישתו הרדיקלית לפרוץ את גבולות הצורה האדריכלית המקובלת.
4 צפייה בגלריה
הגבול בין בניין לנוף עירוני כמעט נעלם, Yokohama Port Terminal
(צילום: c13studio, shutterstock)
אחד הפרויקטים המזוהים ביותר עם המשרד הוא טרמינל הנוסעים של יוקוהמה ביפן - מבנה יוצא דופן שבו הגבול בין בניין לנוף עירוני כמעט נעלם. הרצפה, הגג והטיילת משתלבים זה בזה ויוצרים מעין משטח נופי מתמשך שמזמין את הציבור לטייל עליו, לשבת ולצפות בנמל. מאז, הקימה מוסאווי משרד עצמאי בלונדון והמשיכה לתכנן מבני תרבות, מגורים ומוסדות ברחבי העולם, למשל עוד פרויקט שלה שהושק לאחרונה הוא The Ismaili Center ביוסטון, טקסס, המשמש לתצוגות אמנות ולאירועי תרבות, במקביל לפעילות אקדמית ענפה. בעבודתה היא מרבה לעסוק בשאלות של צורה, חומריות וקישוט באדריכלות, נושאים שהפכו גם לבסיס לכמה מספרי התיאוריה המשפיעים שפרסמה. הקריירה שלה מדגימה איך אדריכלים איראנים לא רק השתלבו בזירה הבינלאומית, אלא גם תרמו לעיצוב הרעיונות והכיוונים החדשים שמניעים אותה.
נימה ג'אבידי ובהנז אסדי
זוג אדריכלים איראנים הפועלים מקנדה ומובילים סטודיו צעיר המתמקד באדריכלות בקנה מידה קטן
לצד האדריכלים האיראנים הוותיקים שכבר ביססו לעצמם שם בזירה הבינלאומית, בשנים האחרונות צומח גם דור צעיר יותר של אדריכלים ומעצבים הפועלים מחוץ לאיראן, המפתחים פרקטיקות גמישות יותר. דוגמה לכך היא עבודתם של השותפים נימה ג'אבידי (Nima Javidi) ובהנז אסדי (Behnaz Assadi), זוג אדריכלים מקנדה המוביל את משרד JA Architecture Studio. שניהם גדלו והתחנכו באיראן, אך בהמשך עברו לצפון אמריקה, שם המשיכו את לימודיהם והחלו לפתח יחד פרקטיקה אדריכלית המתמקדת בקנה מידה אינטימי יותר של מגורים, חללי עבודה ומבנים קטנים, תוך תשומת לב רבה לחומריות, לפרטים ולחוויית המשתמש במרחב.
העבודות של הסטודיו מתאפיינות באסתטיקה עדינה ומאופקת, לעתים קרובות תוך שימוש יצירתי באור טבעי, בחומרים פשוטים ובקומפוזיציות גיאומטריות חדות. לצד פרויקטים של בתים פרטיים, הסטודיו עוסק גם במחקר ובהצעות תיאורטיות הבוחנות דרכים מקוריות לחשוב על חללים, מבנים ונוף. במובן זה, עבודתם מייצגת מגמה רחבה יותר בקרב אדריכלים בני הדיאספורה האיראנית הצעירה: פרקטיקה בינלאומית המתקיימת הרחק מאיראן, אך ממשיכה לשאת עמה רגישות תרבותית ואסתטית שמקורה במרחב שממנו יצאו.
אלירזה רזאבי
אדריכל ומעצב איראני הפועל מפריז ומוביל סטודיו המתמחה בבנייה פרטית
עוד דמות מעניינת בשדה האדריכלות העכשווית הוא אלירזה רזאבי (Alireza Razavi), אדריכל ומעצב איראני המוביל את Studio Razavi Architecture בפריז. בניגוד לאדריכלים המזוהים עם פרויקטים רחבי היקף או עם מגדלים אייקוניים, עבודתו של רזאבי מתמקדת דווקא בפרויקטים בקנה מידה קטן ובינוני: דירות, בתים פרטיים, חללים מסחריים ושיפוץ מבנים קיימים. לאחר לימודי אדריכלות בצרפת וניסיון בכמה משרדים, הקים רזאבי משרד משלו שבו הוא מפתח שפה אדריכלית עדינה ומינימליסטית, המשלבת בין חומריות מוקפדת ובין תשומת לב רבה לאור, לפרופורציות ולחוויית החלל - מעין שיק צרפתי מעודן עם ניחוח פרסי ברקע.
הפרויקטים של רזאבי מתאפיינים באסתטיקה מאופקת ובגישה רגישה למבנים ולמרקמים העירוניים. במקום מחוות צורניות דרמטיות, הוא בוחר לעבוד עם חומרים מקומיים ועם פרטים מדויקים, המאפשרים למבנה הקיים ולחלל הפנימי להכתיב את אופי ההתערבות האדריכלית. עבודותיו זכו בשנים האחרונות לחשיפה רחבה ולפרסומים, בין היתר בזכות הדרך שבה הן מצליחות לשלב בין אדריכלות עכשווית למחווה להיסטוריה וחומריות איראנית. עבודתו מייצגת גישה אחרת בקרב אדריכלים איראנים הפועלים מחוץ לאיראן - כזו שמעדיפה רגישות, דיוק ועבודה אינטימית עם החלל על פני מחוות גדולות ורעשניות.
