זוג הייטקיסטים שלהם שלושה ילדים קנה מגרש במושב בצפון השרון. בני הזוג, שהתגוררו עד אז בעמק חפר, קנו את המגרש כהשקעה, אבל במהלך העבודה התאהבו במושב והחליטו לעבור לגור בבית שבנו על השטח. הם פנו למעצב ומלביש הבתים גילי אונגר, שעיצב גם את ביתם הקודם. "נכנסתי לעניינים בשלב של גמר השלד שתכנן האדריכל רוני פרידמן מ-BE אדריכלים", מספר אונגר. "הוא לא רק אדריכל מוכשר אלא גם אדם מקסים ונטול אגו, שזרם עם הרעיונות שלי לשינויים בתכנון המקורי, שכללו למשל הגדלה של המטבח, סגירה של החלל שמתחת למדרגות בקיר גבס כדי להפחית עומס ויזואלי, והורדה של קיר בין חדר העבודה למסדרון, כדי להימנע מיצירה של מסדרון ארוך מדי".
הבית, 220 מ"ר בנויים על שטח של 540 מ"ר, מורכב מקומת קרקע גדולה שבה נמצאים הסלון, המטבח ופינת האוכל, חדר העבודה וחדריהם של שלושת הילדים, וקומה עליונה קטנה יותר שבה נמצאת סוויטת ההורים. מבחוץ מדובר במבנה מודרני למראה שלו קווים נקיים וישרים, ומעט מאוד צבע, אך בפנים מחכה הפתעה: צבעוניות מתפרצת ורבת גוונים, שמשלבת צבעי קיר מגוונים, טפטים, צביעה בהדפסים והמון המון ריהוט ואקססוריז שהופכים את החלל למעניין במיוחד. "אני אוהב לעבוד עם המון דיטיילס", מסביר אונגר. "המון פריטים ופרטים, ככה שאיפה שאת לא מסתובבת – יהיה במה לשזוף את העיניים".
למתוח את גבולות העיצוב
דלת הכניסה נפתחת אל החלל הציבורי הגדול והמרשים. הרצפה כולה מחופה בפרקט אלון מעושן בגמר לכה, שנבחר בזכות עמידותו שהופכת אותו מתאים גם למטבח וגם לפינת האוכל והסלון ("אני לא אוהב הפרדה של ריצוף למטבח", מסביר אונגר). התקרה עשויה בטון חשוף וחלונות גדולים פתוחים אל החצר שמסביב. משמאל לדלת ממוקם המטבח, עם ארונות בירוק זית ומשטח עבודה מדקטון כהה. במקום חיפוי לקירות, השתמש אונגר בצבע אפור ייעודי למטבח של חברת בנג'מין מור, עם גימור של פס בצבע אדום. בקיר הרחוק מהכניסה פתח למזווה, שדרכו גם ניתן לצאת החוצה לחצר שירות קטנה.
אחרי המטבח ממוקמים זה מול זה פינת האוכל והסלון. בפינת האוכל שולחן עתיק גדול ומרשים שמצאה בעלת הבית בפייסבוק מרקט. "יש לה טעם מצוין והיא הייתה שותפה מלאה לתהליך", מספר אונגר. "היא מצאה את השולחן הזה, שעלה רק 600 שקל. העברנו אותו ל-'ד"ר ענתיקה' לליטוש ושיפוץ, ושידכנו לו כיסאות צהובים וספסל שבחרתי לבית הקודם של הזוג. גם הספרייה הגדולה הייתה בבית הקודם, וכאן הקטנו אותה מעט כדי שתתאים למידות החדשות, ונתנו לה רקע של קיר בוורוד פודרה".
במקום המנורה התלויה או הנברשת שנהוג לשלשל מעל לשולחן האוכל, בחר אונגר במנורת קשת עומדת. "התקרה מבטון חשוף, שכבר היו בה נקודות חשמל מוכנות, היא עובדה קיימת שקיבלתי עם השלד", הוא מסביר. "אי אפשר היה לשנות את המיקומים של נקודות התאורה, כי זה מצריך חציבה בבטון שמכערת אותו וגם עלולה לפגוע בבידוד, ולכן בחרתי במנורה עומדת".
בסלון ספה בירוק ליים שהגיעה מביתה הקודם של המשפחה וזכתה לכריות חדשות, שולחן קפה עם משטח כחול ורגליים שחורות שהגיע גם הוא מהבית הקודם, שטיח צבעוני וכורסה ורודה – שניהם חדשים. "גם הבית הקודם היה צבעוני, אבל פה מתחנו עוד יותר את הגבולות", אומר אונגר. "הם אוהבים צבע, זו הסיבה שהם פנו אליי מלכתחילה, והם גם אוהבים להיות שונים. בכל פעם שאתגרתי אותם עם רעיונות יוצאי דופן, הם שמחו וביקשו עוד".
צבעוניות אלגנטית
מול הספה ומאחורי המזנון והטלוויזיה, נמצא גרם מדרגות מחופה בטון עם מעקה ברזל טבעי ("פתרונות יפים שגם עובדים עם הפרקט ומוזילים עלויות", אומר אונגר). הקיר שמלווה את גרם המדרגות נצבע בכחול ג'ינס וקושט בהדפסים צבעוניים. "חלק מהאומנות הגיעה מהבית הקודם וחלק נקנה לבית הזה, בעיקר דרך האתר סוסייטי סיקס", מספר אונגר. "אני תמיד מבקש מהלקוחות שלי לפתוח תיקייה ולזרוק לשם כל תמונה שמדברת אליהם, ואז מתוך התיקייה הזאת אני מסנן את מה שעובד, בוחר גודל, ממסגר ותולה במיקום הנכון".
בראש גרם המדרגות נמצאת הקומה הראשונה שבה חדר ההורים, עם חדר רחצה פרטי ומרפסת גדולה. קירות החדר צבועים בירוק יער, למעט הקיר בגב המיטה, זה שמסתיר את חדר הרחצה, שחופה בטפט בוטני בגווני שחור ולבן. בנישה שלפני הכניסה לחדר הרחצה עומדת פינת טואלט מקסימה שנקנתה בשוק הפשפשים. אחריה הכניסה לחדר הרחצה, המרוצף בשחור ולבן. "אלה אריחי גרניט פורצלן פשוטים שמה שמייחד אותם זה הפריסה האלכסונית", מסביר המעצב. "גם הקיר חופה בקרמיקה לא יקרה בתוספת פס דקורטיבי שמפריד בינה לבין הצבע הוורוד מעושן של הקיר. התוצאה היא מראה מאוד אלגנטי שלא עלה המון כסף".
ללוק האלגנטי תורם ארון כיור מעץ שנקנה ב-"ד"ר ענתיקה", וגם קרניז שמפריד בין הקיר הצבעוני לתקרה הלבנה, אלמנט שחוזר על עצמו במקומות נוספים בבית. "כשצבע עם נוכחות פוגש תקרה לבנה, עלול להתקבל מראה סטודנטיאלי, והקרניז משנה את האפקט ונותן לחדר פיניש יפה ובוגר", אומר אונגר.
בחזרה לקומת הקרקע: מימין לדלת הכניסה נמצאים שירותי האורחים, ואחריהם מסדרון שמוביל אל אגף הילדים ואל חדר העבודה. כמו חדר הרחצה של ההורים, גם שירותי האורחים מרוצפים בשחור ולבן ומחופים בקרמיקה לבנה פשוטה עד לגובה 1.20 מ'. מעל לקרמיקה צבועים הקירות בוורוד, למעט הקיר השמאלי והנישה של הכיור, שנצבעו בדוגמת פסים – ורוד, זהב ומוקה – שיוצרים יחד מראה של טפט, אך למעשה נצבעו ידנית.
החדר הראשון במסדרון, מצד שמאל, תוכנן במקור כחדר סגור, אבל בהמשך הוחלט לפתוח את הקיר הרביעי שלו אל המסדרון ולהחליף אותו בוויטרינת זכוכית גדולה. כאן בחר אונגר לצבוע גם את הקירות וגם את התקרה. עומק החדר נצבע בטורקיז כהה והמשכו בטורקיז בהיר יותר, שבמרכזו פס צהוב עבה. מול החלון שפונה לשדות הוצב שולחן פשוט מחופה פורמייקה לבנה, שנמתח מקיר אל קיר ללא צורך ברגליים. תוספת של שטיח וכורסה שהייתה בסלון הקודם של המשפחה מחממים עוד את המשרד הביתי.
מול פינת העבודה - חדר הרחצה הראשי של הילדים. "נקודת המוצא שלי לחדרי רחצה היא תמיד הריצוף", מגלה אונגר. "אני מחפש אריח מיוחד והוא משמש כקצה החוט שממנו הכול נתפר". כאן מדובר במרצפות גרניט פורצלן עם דוגמה גיאומטרית בכחול ואדום שנקנו בחזי בנק. הקירות, מעל לקרמיקה הלבנה, נצבעו בכחול כהה עם אותה סיומת קרניז אלגנטית, וארון הכיור הרחב נצבע באדום שמתקשר עם הגוונים האדומים של המרצפות. "אני מאוד אוהב לשלב את צבעי היסוד אדום, כחול וצהוב, ולכן הוספתי אקססוריז צהובים".
בהמשך המסדרון, חדריהם של שני הילדים הקטנים יותר שבכל אחד מהם קיר אחד עם טפט וצבע כללי לשאר הקירות שנדגם מתוך הטפט. רוב הפריטים והרהיטים בחדרים האלה הגיעו מהבית הקודם, מתוך הבנה שאין מקום להשקעה גדולה בחדרים של ילדים גדלים, שטעמם צפוי להשתנות בעתיד הקרוב.
לבסוף, חדרה של הבת הגדולה, שזכתה גם לחדר רחצה משלה. הקיר שמאחורי המיטה נצבע בפסים בכחול, אדום ומוקה. בניגוד לשירותי האורחים, שם ביצע את עבודת הצביעה המדויקת הקבלן, כאן נרתם למשימת הצביעה בעל הבית, אביה. הרהיטים נקנו ברובם באיקאה, ובחדר הרחצה הפרטי אריחים זהים לאלה של חדר הרחצה הכללי, הפעם בשילוב קירות ורדרדים וארון כיור צהוב, שילוב צבעים רבגוני שמצליח ליצור אלגנטיות מפתיעה, ממש כמו בבית כולו.
