מגורים ליד ההורים אולי יפחידו חלק מהאנשים, אבל יכולים להיות לכך גם יתרונות רבים. במקרה של הבית ביישוב בגליל התחתון, המתפרס על פני קומה אחת, השתמשה המתכננת והמעצבת רוית דביר בטבע כדי להפריד את ביתם של זוג צעיר עם שלושה ילדים מבית הוריו של בן הזוג. בעזרת תכנון נכון היא הפכה את המבנה בשטח בנוי של 240 מ"ר לבית חלומותיהם, וכל זה במרחק קצר מאוד משירותי שמרטפות, ארוחות וחיבוק.
"בני הזוג פנו אליי לאחר שראו בית אחר שתכננתי, וביקשו שאתכנן את ביתם, בנחלה של ההורים", נזכרת דביר, "המגרש שהוקצה עבורם נמצא בסביבה פסטורלית ושקטה, שבאופן אינטואיטיבי הוביל אותי לתכנון בית שישתלב ויעניק תחושה שהוא חלק מהחצר הגדולה".
רלוונטי לפחות לשבע שנים קדימה
לדבריה של דביר, סוד התכנון המושלם הוא התמקדות בדיירי הבית, מתוך תקשורת פתוחה וחשיבה לפחות לשבע שנים קדימה.
איך עושים את זה?
"רוב העיסוק בתכנון בתים מאפס הוא חשיבה על הקונספט התכנוני והרעיוני, תוך כדי שאת לומדת להכיר את האנשים. מה שחשוב זה התקשורת והשקיפות. רק דרך דו שיח והעמקה אפשר לקלוע לטעמם, לרצונם ולצרכים של בעלי הבית. כדוגמה, אני יכולה לציין את העובדה שבדרך כלל ההורים רוצים את הילדים קרוב אליהם ובסמוך לחדרם. אבל אחר כך, כשהילדים מתבגרים, גם הילדים רוצים פרטיות וגם ההורים, ואני תמיד מציינת בפני הלקוחות שהשנים האלה עוברות כל כך מהר. דבר נוסף הוא שהזמן הממוצע לעבודה על הבית, משלב התכנון הראשוני ועד להקמתו, הוא בין שנתיים וחצי לשלוש, אז ממילא השנים האלה לא רלוונטיות וצריך לחשוב קדימה".
את ההשראה הגדולה לפרויקט היוותה הסביבה הירוקה והטבע הפראי. "השאיפה הייתה לאפשר ללקוחות לחוות את איכות הנוף והמשאבים הטבעיים, כמו האור והאוויר, מבלי לוותר על איכות החלל האדריכלי ומרחב החיים", מדגישה דביר. "הדגש ניתן לניקיון ולפשטות הצורנית שיעמדו בגאווה אל מול התחכום של החומר, הן בתוך הבית והן מחוצה לו. בהתאם, גם הסגנון שנבחר הוא עכשווי ונקי, חף מדברים מיותרים שמכבידים על העין וכולל את הדרוש מבחינה פונקציונלית". בנוסף למקסום נתוני כניסת האור הטבעי הטמיעה המעצבת גם אלמנטים כמו פאנלים סולאריים שמנצלים היטב את אור השמש וחוסכים באנרגיה. "היה להם חשוב להיות ירוקים מכל הבחינות", היא אומרת. "וכמובן ליצור בית שאינו מנקר עיניים, שיאפשר להם לחיות ברווחה, בטוב ובשלווה".
לדבריה, הלקוחות ביקשו ליצור בית שיתפרס על קומה אחת בלבד, ובו יחידת הורים מרווחת ופרטית, ארבעה חדרי ילדים, חלל ציבורי מרווח ופתוח שבו מטבח גדול שכולל שטחי אחסון מרובים ואפשרות לישיבה בצוותא וכן חדר עבודה עבורם ועבור הילדים. על הניהול והפיקוח אחראית חברת אלה פרויקטים. סטיילינג: רון פרום.
חוויה טיולית
דביר מספרת שהיא התחשבה בראש ובראשונה בשטח החוץ ובנתונים הטבעיים. "הנתונים הטופוגרפיים קבעו שהבית ימוקם מעט גבוה ממפלס הרחוב", היא מסבירה. "ובהתאם לכך קבענו מדרכי בטון שיובילו אליו וישתלבו עם שטח הגינה, כך שהכניסה אל הבית תהיה כמו חוויה טיולית, עם הרבה צמחייה שמלווה את הבאים וההולכים".
גם את שטח המבנה קבעה המעצבת בצורה פרופורציונלית למגרש, ובקנה מידה ההולם את האנשים שגרים בו. "הרעיון הוא לא להפריז ולא להשתמש 'כפי יכולתך' רק כי תנאי המגרש מאפשרים", היא אומרת. "הפרופורציה ביחס לאנשים ולמבנה חשובה מאוד. לדוגמה, גובה המבנה צריך להיות נוח למגורים, באופן שלא יגרום לדיירים לתחושת ניכור, וגם הכנסת הטבע אל תוך הבית צריכה להיות הדרגתית ולא באופן שמכביד על תחושת הפרטיות והאינטימיות".
עוד לפני הכניסה לבית תוכננה מבואת חוץ מקורה, עשויה מפרגולת בטון ותקרת סרגלי עץ מאווררת, כמעין חופה שכמו מזמינה את הבאים להיכנס אליה. "הפרגולה תוכננה כהמשך של גג המבנה וכחלק בלתי נפרד ממנה", מסבירה דביר. "בנוסף לה תכננתי גם פרגולה אחורית שמתמזגת עם החצר הביתית ועם סלון החוץ במרפסת". בנוסף לסרגלי העץ שולבו בפרגולה גם מאווררי תקרה בגימור עץ, כמו גם בפנים הבית, ועם רדת החשיכה בולטים פסי תאורה אופקיים לאורך התקרה ומאירים את המבנה ואת הגינה.
משמאל לדלת הכניסה חופה הקיר בשברי אבן, בסגנון מוזאיקה מודרנית של ינון אבני. "בחרתי לחפות את קיר הכניסה באבן מיוחדת, בהשראת ההיסטוריה העשירה של המקום, שיש בו אתר ארכיאולוגי", מסבירה דביר. "בחרתי באבן אמורפית שתוסיף טקסטורה, אבל בצורה נקייה, והיישום שלה בעיניי משול לשברי חרס שחוברו זה לזה ביד אמן. כאילו הפכו אותם לכלי קדום בהמון תשומת לב וסבלנות". קירות שברי האבנים מככבים בהיקף הבית, אך גם בפנים הבית, בקיר הוויטרינות, באופן שכמו מכפיל אותם משני הצדדים. "הקירות בחיפוי אבן הופכים בפנים הבית למעין דגש קלאסי בין החלונות ובין המעברים", מציינת דביר.
בהלימה לקירות האבן נבחרה חומריות טבעית בגוונים מתונים ובהירים. "הרעיון היה להכניס את השקט ואת הפסטורליות מבחוץ אל הפנים. לכן בחרתי בגוונים בהירים ומונוכרומטיים שיוצרים מראה נקי, שאינו משתלט", מדגישה המעצבת. "לא היה כאן צורך בהבלחות צבע, ודווקא האיפוק הוא זה שמצליח לבסס שלווה ולהעניק את הכבוד לטבע ולחוץ, תוך הבלטת יופיו הטבעי של הבית". את הטיח לבית ביצעה חברת סיליקטו.
מימין למבואה נחשפת חצר פטיו אינטימית. הפטיו נחשף מבעד לוויטרינות זכוכית רחבות עם פתיחת דלת הכניסה. "הפטיו הזה הפך לגולת הכותרת של הבית", מסבירה דביר. "הוא מאפשר, מבעדו, קשר עין עם האגפים השונים של הבית מבפנים וגם מבחוץ. הוא מלווה אל פינת המשפחה ואל אגף חדרי הילדים, וההורים יכולים להיות במטבח או בסלון ולראות את הילדים בפינת המשפחה, דרך החלונות". כל החלונות בבית הם מזאב אלומיניום.
עם הכניסה אל הבית נראה חלל משותף רחב ידיים שבסופו פינת האוכל, וברקע נשקף נוף. פינת האוכל מוקמה בתווך שבין הסלון מימין ובין המטבח משמאל.
קווים אופקיים לביסוס ההרמוניה
המטבח עוצב בגוני חרס, עם חיפוי פורניר אלון מולבן ובקווים אופקיים ונקיים שמעניקים אווריריות ומרמזים לצבע של קירות האבן. "הקווים האופקיים בעצם מאפיינים את כלל הבית, החל בקורה ההיקפית שמקיפה אותו מבחוץ וכלה במבנה המלבני ובמפתחים הרחבים שמעניקים לו את השקט", מוסיפה המעצבת. אותם קווים אופקיים בולטים היטב בחלל המרכזי: ארונות מטבח חתומים במשטח עבודה צחור, אי רחב שסביבו כיסאות לבנים – ומעליהם פסי תאורה במקביל - שולחן מלבני בפינת האוכל וספה רחבה בגוני חום מעושן בקצה הסלון. כל אלה מגלמים את צבעי קירות האבן, כשהספה הכהה כמו מייצגת את גון הרובה המדגיש שבין האבנים. לצד הארונות התחתונים תוכנן קיר ארונות מרצפה ועד תקרה, שמכיל את מכשירי החשמל ואת המקרר, ובסופו נישת קפה ומשטח עבודה נוסף.
חלל הסלון עוצב בצורה אינטימית כשגבולותיו מוגדרים בעזרת ספה פינתית, שטיח צמר בהיר ושתי כורסאות ישיבה בצידו. משני צדדיו חלונות זכוכית מרצפה ועד תקרה שחושפים את הטבע הפראי מחד, ומצד שני, את חצר הפטיו המעוצבת. ממול לספה תוכננה ספרייה מחופה בפורניר הזהה לזה שבארונות המטבח, שבה אלמנטים ופריטים המוצגים לראווה, ובתחתיתה ארונות סגורים.
מאחורי הספרייה נמצא אגף ההורים, שצורתו כמו קובייה בולטת בנוף החוץ. "הקובייה מחופה באבן והיא גבוהה ביחס לשאר המבנה משום שמוסתרות בה כל המערכות, כמו הדוד והמזגנים", מסבירה דביר. "בנוסף, הסוויטה הזו מופרדת לחלוטין מאזור הילדים לטובת פרטיות, ויש בה שורת חלונות בדומה לזו שבסלון, עם נוף לגינה".
בין אגף ההורים לאגף הילדים תוכנן מסדרון מעבר שמוביל לחדר שירות ובסופו יציאת שירות משנית. בחלל זה מיקמה דביר את פינת המשפחה, לשימוש הילדים, שכוללת ספת ישיבה, ארון משחקים וספרים וכן עמדת לימוד להכנת שיעורים. חצר הפטיו נשקפת היטב מפינת המשפחה, ומלווה את הילדים בדרכם אל חדריהם.
"הייחוד של הבית מתבטא במשחקי ניגודיות כמו חומריות נקייה ומהוקצעת מול מחוספסת, פרטי מול משותף, גלוי מול נסתר, חדש מול ישן", מסכמת דביר. "הניגודים האלה 'עושים' את הבית ביחד עם הפשטות העיצובית שדוגלת בפרקטיקה. בתפיסה שלי הבית הוא הבסיס לחיים, ובסופו של דבר הוא צריך להיות מקום שנעים לחיות בו ולהרגיש בו בנוח. החותמת הסופית לתכנון טוב ונכון מגולמת בבית שגם כשהוא לא מסודר ואפילו מבולגן, עדיין ייראה טוב כי יש לו בסיס טוב".
