בית פרטי מוקף צמחייה ירוקה זה חלום שכמעט כל אחד יכול להתחבר אליו, ובעלי הבית שבתמונות הצליחו להגשים אותו מכל הכיוונים - גם בחצר השופעת, גם בגינה מושקעת על הגג, גם בעציצים הייחודיים שבפנים ואפילו בפארק שבחוץ. "בעלי הבית רצו להישאר בעיר שגרו בה במרכז הארץ, וכדי לעשות את זה במסגרת התקציב התפשרו על שכונה שנחשבת לקצת פחות יוקרתית", מספר רון שינקין, בעל סטודיו לאדריכלות ועיצוב שתכנן את הבית. "הם קנו מגרש צר וארוך, דו־משפחתי צמוד לבית אחר, מוקף בשטח פתוח מוזנח, עזוב ומלא קוצים. במהלך הבנייה היה לנו מזל והעירייה החליטה לפתח את השטח, כך שעכשיו הבית צמוד לפארק ירוק ומקסים".
בכל הקשור לתזמון, לבעלי הבית - ובעצם לכולנו - דווקא לא היה הרבה מזל. "הבית נבנה במהלך שנת 2024, כשאני רוב הזמן במילואים ומדי פעם יוצא מעזה ובא לפקח על התהליך. מסביב אזעקות ופועלי הבניין לא תמיד מגיעים", מספר שינקין. "אני חושב שצריך לאהוב את המדינה באמת כדי להשקיע ככה בבית בזמן שטילים עפים לך מעל לראש, ואני מוריד גם את הכובע בפני מפקח הבנייה אורן צרפתי, שהיה צריך להחזיק את כל הסיפור הזה".
מגרש צר וארוך ועליו דו־משפחתי צמוד לבית אחר
(צילום: עמית גושר)
שני ילדים למטה, שני ילדים למעלה
הכניסה לבית על מגרש של 500 מ"ר ועליו 250 מ"ר בנוי (ועוד מרתף של 80 מ"ר) נעשית דרך שביל ארוך, מוקף צמחייה. השביל מוביל מהרחוב אל הדלת שממוקמת בצד המבנה באופן שמחלק את המלבן הארוך לשניים – חלק משותף וחלק פרטי יותר. שינקין מספר שנעשתה גם הכנה מתאימה כדי ליצור לבית בעתיד כניסה דרך הפארק, אם בני המשפחה ירצו בכך.
בפנים נפתחת הדלת מול גרם המדרגות מכמה סיבות, לדברי שינקין. ראשית, הוא עוזר לחלק את החלל לשניים. שנית, כך הוא נסמך על הקיר המשותף עם הבית הצמוד. שלישית, הסמיכות שלו לדלת הכניסה מאפשרת לשני הילדים הגדולים של המשפחה, שניהם תלמידי תיכון, לחזור בשעה מאוחרת ולרדת מיד לקומת המרתף שמוקדשת להם בלי להעיר את בני הבית האחרים. לשני ילדים נוספים, הצעירים יותר, תוכננו חדרי שינה בקומה העליונה, לצד חדר ההורים.
הבית ניצב בשטח מוזנח בעבר, שעבר שדרוג
(צילום: עמית גושר)
הבריכה והחצר, צרה ארוכה
(צילום: עמית גושר)
הכניסה, המטבח ופינת האוכל
(צילום: עמית גושר)
מימין לכניסה נמצא החלק הפרטי של קומת הקרקע. הממ"ד מוקם דווקא כאן ולא במרתף לבקשת בעלת הבית, והוא משמש כיחידת אירוח עם חדר רחצה צמוד עבור אמה, שיכולה כך לבוא להתארח בלי שתיאלץ לעלות ולרדת במדרגות. נוסף לכך ביקשו בני המשפחה למקם כאן פינת טלוויזיה. "ידעתי שבסוף פינה כזאת משרתת בעיקר את מי שמקפל כביסה", צוחק שינקין, "ולכן גם מיקמתי את חדר הכביסה לא רחוק משם".
ירוק במטבח, ירוק בחצר
בצד השני של הקומה נמצא האזור המשפחתי המרכזי, המוקף כולו בקירות זכוכית שנפתחים אל הגינה. הוא מרוצף בריצוף טרצו אפור ייחודי, שכמו כל הריצוף והכלים הסניטריים בבית נקנה באחת החנויות של "דורי וצורי". התקרה שמעל והקיר היחיד בחלל לא נצבעו אלא טויחו בטיח מינרלי, ליצירת מראה טבעי ומעניין יותר. המטבח הוצמד לקיר היחיד ונבנה כשני פסים מקבילים מעץ אלון עם משטח עבודה שעשוי מאותו החומר כמו הרצפה.
"לפני תחילת העבודה ביקרתי בבית הקודם של המשפחה וראיתי שצריך לעשות להם תיקון בתחום המטבח", מספר שינקין. "זאת משפחה גדולה יחסית שמארחת הרבה, ותכננו להם בהתאם מטבח גדול במיוחד עם מקרר ומקפיא נוסף נסתרים ואי ענק שעליו מתרחשת כל העבודה ושלצידו אפשר גם לשבת. כיוון שהמטבח ממוקם בחלק הפנימי של הבית רצינו להכניס אליו קצת ירוק, ויצרנו מדף מתכת ארוך שנתלה מעל לאי והיה אמור להכיל כמה עציצים קטנים לצד בקבוקי שמן ויין. אבל בעלת הבית התאהבה ברעיון והביאה אדניות, ופתאום הצמחים גדלו ונוצר שם חיבור יפה מאוד בין האי שצומח מהרצפה ובין הצמחים שנופלים מהתקרה". לדבריו, חלקו התחתון של המדף עשוי מזכוכית ובתוכו מוטמעת תאורת לד שמכוונת לאי, משום שהצמחים השופעים מטילים עליו צל.
הרבה ירוק - מבפנים ומבחוץ
(צילום: עמית גושר)
האי שצומח מהרצפה ומעל הצמחים נופלים מהתקרה
(צילום: עמית גושר)
החלל מוקף ויטרינות שקופות פתוחות לנוף הירוק
(צילום: עמית גושר)
פריסת הבית
(שרטוט: רון שינקין)
במקביל לאי ניצב שולחן האוכל הגדול שהיה חשוב במיוחד לבעל הבית. הוא עשוי מפלטה גדולה מעץ אלון פראי במראה טבעי וא־סימטרי, שלדברי שינקין נועד לשבור את הקווים הישרים והמקבילים של האדריכלות. בהמשך נמצא הסלון, מחומרים רכים בגוונים טבעיים שמאחדים אותו עם הגינה השופעת שנשקפת אליו מהוויטרינות.
בחוץ מתפרסת חצר המוקפת בצמחייה עשירה במיוחד ושבקצה שלה יש בריכה מרוצפת בפסיפס. לצידה כמה כיסאות נוח, למי שרוצה להשתזף מחוץ לצל שמטיל הבית. החצר מוקפת גדר ייחודית המורכבת מקורות אלומיניום שפונות לכיוונים שונים במערך אקראי למראה, כך שהיא מספקת פרטיות אבל גם מאפשרת מעבר אוויר ומוסיפה הרבה עניין. "הקבלן המבצע 'אילן אלומיניום' עבד קשה מאוד כדי להגשים את החלומות התכנוניים של המשרד וליצור לנו את הגדר הזאת", מספר שינקין.
האירוח ממשיך החוצה
(צילום: עמית גושר)
גרם מדרגות המחבר בין הקומות
(צילום: עמית גושר)
ממלכה לבני נוער
בחזרה פנימה, גרם המדרגות תוכנן כך שיהיה קליל ככל הניתן, עם מדרכי עץ אלון ומעקות משני סוגים: בצד הפונה למטבח נמתחו כבלים ובצד השני מעקה זכוכית. "שילוב של שני חומרים ושני סגנונות שונים שעובדים יפה ביחד בגרם מדרגות אחד", אומר שינקין. בגרם המדרגות יורדים למרתף שבו יש חדרי שינה ורחצה של שני הבנים הגדולים של המשפחה וכן אזור משותף עם פינת טלוויזיה ומשחקים שונים שהופכים אותו לאגף חלומות לבני נוער. חצרות אנגליות חפורות מספקות אור ואוויר לקומה, והתכנון מאפשר להסב אותה בקלות לדירה עצמאית בעתיד, כשהילדים יגדלו.
אחד מחדרי הילדים
(צילום: עמית גושר)
חדר ילדים נוסף
(צילום: עמית גושר)
כלפי מעלה מובילות המדרגות אל הקומה הראשונה שבה כאמור חדריהם של שני הילדים הקטנים יותר וסוויטת ההורים. הקומה הזאת קטנה יותר מקומת הקרקע, וכך נוצר שטח מרפסות גדול שתוכנן מראש כך שיוכל להפוך לגינה נוספת. "תכננו כאן עומק של 60 ס"מ", מפרט שינקין, "הנחנו בידוד עם יריעות נגד חדירה של שורשים והכנו מערכות ניקוז והשקיה. החוויה שנוצרת היא ממש של קומה נוספת מוקפת גינה, בדיוק כמו הקומה שמתחת".
חדר השינה הזוגי
(צילום: עמית גושר)
המסדרון המואר והירוק שמוביל לחדר השינה
(צילום: עמית גושר)
שירותי האורחים
(צילום: עמית גושר)
חדר רחצה מחופה טרצו
(צילום: עמית גושר)
כיוון שהצמחים כאן בכל זאת לא גבוהים כמו אלה שצומחים על הקרקע, תכנן שינקין מערכת של קורות עץ אנכיות שמסתירות חלק מהמרפסות והחלונות, כך שהמבקרים בפארק שבחוץ לא יראו ישר לתוך הבית. את אלה, כמו את הפרגולות האופקיות העשויות מעץ ומתכת, בנו ב"דודי ואמיר אומנות בעץ". אפילו החניה תוכננה מבטון כדי שניתן יהיה למקם על הגג שלה שטח גינה נוסף לבית הזה, הירוק מבפנים ומבחוץ.
