הכתבה על הבית היפה בקיבוץ ניר עם בעוטף עזה הייתה אמורה להתפרסם כמה ימים אחרי 7 באוקטובר 2023. כיום, כשנה וחצי אחרי, הכתבה מתפרסמת עם תובנות עיצוב שונות, בעיקר בתחום הביטחוני.
בעלי הבית, דנה, יועצת תקשורת ואסטרטגיה בת 41, ומורן, הייטקיסט בן 42, מתגוררים בניר עם, אחד הקיבוצים שלא נפגע פיזית בזכות כיתת הכוננות ולוחמי צה"ל. הבית שלהם נמצא כ-80 מטר מהאזור שבו התנהל הקרב על ניר עם. "הגג שלנו שימש את הכוחות כדי לתצפת מלמעלה על המחבלים ולירות לעברם כשאלה התקרבו לגדר. החצר שלנו ספגה קליעים, ובדיעבד גילינו שנורה לעברנו טיל RPG שמטרתו הייתה לפגוע בחיילים שעל הגג שלנו, אך למזלנו הוא לא פגע", מספרת דנה.
במהלך הקרב התחבאה דנה עם מורן ועם ילדיהם בממ"ד. "היה קשה לשמור על השקט עם תינוקת. כל הזמן ניסינו להבין אם המחבלים חדרו לקיבוץ, ולאחר שלוש שעות נוראיות הבנו ש-150 מחבלים נמצאים במרחק קצר מאיתנו, ולוחמי גולני מנהלים איתם קרב במדגרה. הירי לא פסק לרגע. אחרי שעות רבות של לחימה שמענו על גבורת לוחמי צה"ל, כולל מתן אברג'יל ז"ל, שקפץ על רימון והציל את הצוות שלו", נזכרת דנה. בסופו של יום, דנה חולצה עם משפחתה מהקיבוץ, כשבדרך היו גופות ומכוניות שרופות.
שני ממ"דים נגד רקטות
כחלק מעיצוב הבית, עוד לפני המתקפה הרצחנית של 7 באוקטובר, דנה ביקשה ממעצבת הפנים עדי מנור וממשרד האדריכלות זרתא לתכנן בביתם שני ממ"דים במיקומים נוחים, כך שיוכלו להגיע אליהם בתוך 15 שניות. "מעולם לא חשבנו שהממ"דים ישמשו אותנו למשהו אחר מלבד ירי רקטי, אך ב-7 באוקטובר הם הפכו למקום מסתור מהמחבלים. הממ"דים נבנו במקור כדי להימנע מהצורך להעביר ילדים בלילה מתוך שינה כשנשמעת אזעקת צבע אדום", היא אומרת. "לצערי, בשבועות האחרונים, עד הפסקת האש, חזר הירי הרקטי, ושוב השתמשנו בהם בדיוק כפי שתכננו".
בנוסף לממ"דים נבנתה בבית מערכת מיגון הכוללת גם את הגג, בעובי 40 ס"מ בטון. יתר הקירות בבית נבנו בשיטת GSB שהיא שילוב של קלקר ובטון, המפחיתה את הנזקים מירי רקטות ומספקת בידוד טוב. "המטרה הייתה ליצור מתחם מוגן שיכלול את חדרי הילדים ואת חדר המשפחה, תוך שמירה על עיצוב אסתטי", מספרת בעלת הבית. "החלטנו לא להתקין חלונות ממ"ד בחדרי הילדים, כי הם פונים לחזית הבית ולא רצינו להגזים במיגון".
לאחר תקופת פינוי שבמהלכה שהו בני המשפחה במלון בתל אביב, הם שבו לפני כמה שבועות לביתם בניר עם. לדבריה, השהייה במלון היוותה תחילה עבורה ועבור משפחתה מקום בטוח ורגוע עד שהפכה למחנק, ואז הוחלט לחזור לעוטף למרות הלחימה הסמוכה. דנה מספרת כי חוותה את החזרה הביתה כמרגשת. "המרחבים, הסביבה הכפרית, החזרה לשגרה בקיבוץ עם חיי קהילה וארוחות ערב מסודרות – הכול החזיר לנו את האוויר. עם זאת, הלחימה בעזה הרעידה את הבית בכל פיצוץ, מה שחידש את הטראומות", היא אומרת.
לאחר שחזרה לביתה גילתה דנה כי במהלך שהותה במלון, חיילים השתמשו בבית כבסיס. "לא היה דבר מרגש יותר מהידיעה שהבית שלנו, שהשקענו בו כל כך הרבה, הפך למבצר עבור לוחמי צה"ל", היא מוסיפה.
חשבונייה ושאר פריטי וינטג'
בבית גרים מורן ודנה וארבעת ילדיהם הצעירים, בני כשנתיים עד עשר, ולפני המלחמה הם ביקשו, כאמור, לבנות מבנה חדש המתפרס על פני 215 מ"ר ובו שישה חדרים במפלס אחד. לדברי מנור, הדיירים היו מעורבים בתהליך ב-100%, וכל החלטה שהייתה התקבלה ביחד. "את הלקוחות פגשתי לראשונה בשנת 2019. הם היו בשלב מוקדם מאוד של תכנון הבית, ממש ברמת התוכניות על הנייר, לפני הגשה להיתר. אחד הדברים הראשונים שעשינו היה לעבור על המִפתחים ולוודא שהם מתאימים לסגנון שאנחנו מכוונים אליו מבחינת בטיחות ונראות", אומרת מנור.
למשפחה היו כמה פריטי וינטג' שהיה חשוב להם לשמור בתהליך העיצוב המחודש. הפריטים התוו במידה רבה את הסגנון ואת בחירת הצבעים והקווים המנחים לעיצוב. "כשנפגשתי עם הדיירים שוב, שוחחנו על סגנון העיצוב ועל השראות. הלקוחה דיברה על פרויקט שמאוד אהבה, והתחברתי לסגנון שלו כנקודת מוצא. על הקיר בסלון ביתם הייתה תלויה חשבונייה גדולה, וכבר אז דנה ציינה בפניי, 'היא הולכת איתנו, צריך למצוא לה מקום מרכזי בבית'. למעשה, כך התגבש לו הסגנון המודרני-תעשייתי לצד פריטי וינטג' שאספו בני המשפחה עם השנים. חוץ מהחשבונייה הגדולה היו גם מגירות דפוס עם בובות קטנות ומכונות כתיבה", אומרת מנור.
השראה מגוון של מכונת הכתיבה
הסגנון שבחרה המשפחה יחד עם המעצבת הוא תעשייתי מודרני. לשם יישומו נבחרו מפתחים גדולים ונעשה שימוש בחומרים גולמיים כמו פלדה, בטון ועץ המשולב עם נגיעות של וינטג'. מבחינת צבעוניות שולטים בבית צבעים ניטרליים כמו לבן, שחור ואפור עם נגיעות צבעוניות. למרות שסגנון עיצוב הבית הוא מודרני-תעשייתי, שמביא עמו ברזל וצבעים ניטרליים וכהים, היה חשוב לדנה לשלב גם צבעים חיים. איפה שהיה אפשר להעז עם צבע, הן העזו. למשל, את הגוון הירוק במכונת הכתיבה, אחד מפריטי הווינטג' שדנה אהבה, החליטה המעצבת לדגום ולחפות בו את המטבח וגם לשלב כיור ירוק בשירותי האורחים ובאריחי חדר הרחצה של בני הזוג. נגיעות צבע נוספות באות לידי ביטוי באמנות ששולבה ברחבי הבית, עם יצירות בגוני ורוד, צהוב, ירוק.
קיר טלוויזיה או קיר הדף?
כפי שראינו עוד לפני 7 באוקטובר, אחד הדברים החשובים במיקום גיאוגרפי שכזה הוא נושא הביטחון והנגישות המהירה והבטוחה לממ"ד. זו הסיבה שתוכננו שני חדרי ממ"ד בבית, ובנוסף נבנה קיר הדף גדול המגן מרסיסים ונוצקה תקרה בעובי 40 ס"מ בטון בכל שטח הבית. קיר ההדף שנבנה מפריד בין החלל הפרטי למשותף והוא משמש קיר טלוויזיה בסלון. "היה לנו ברור שהקיר צריך להישאר חשוף ולשמש כקיר כוח גדול למרכז הבית וזה בעצם הקיר המגן על החדרים כקיר הדף", אומרת מנור.
תהליך התכנון והעיצוב נמשך כארבע שנים, כשהיו גם שינויים בדרך. למשפחה הצטרפו שני הילדים הקטנטנים תוך כדי התכנון והבנייה, ולכן נדרשו התאמות בכמות חדרי השינה ותוספת של פינת משפחה מפנקת. "היה לי חשוב להכניס חמימות ואת האופי של הדיירים לסגנון העיצוב שנבחר, שהוא משולב בטון חשוף עם קורות ברזל", מסבירה המעצבת.
הרצפה באזור המשותף חופתה ורוצפה באריחים בגודל של 120X120 ס"מ בגוני אפור בטון ובאגף הפרטי הוחלפה בפרקט. בסלון נפרס שטיח פרסי וינטג' בגוונים ורודים עדינים, שמדגישים את הריצוף המודרני. על השטיח ניצב שולחן קפה מעץ אלון ואפשר לאחסן בתוכו מגזינים ופריטים נוספים. מול קיר הטלוויזיה העשוי בטון ניצבת ספה ארוכה בגוון אפור בהיר ולצידה כורסת Loveseat בגוון חום. בצמוד לקיר הבטון הוצב מזנון ברזל עם זכוכיות ועליו מכונת הכתיבה הישנה. על הקיר נתלו מסכות מודרניות של האמן צחי נבו.
במעבר בין הסלון לאגף הפרטי תכננו ספריית ברזל דקה וגבוהה עם פריטי וינטג' וספרים של בני המשפחה.
בחלל הפתוח של הסלון, שאורכו כשבעה מטרים, נמתחת ויטרינה פתוחה לשדה חיטה פתוח. הוויטרינה פוצלה למעשה לשני חלקים: חלון באורך חמישה מטרים ועוד חלון באורך של כשני מטרים. לגינון אחראי כץ נוף בע"מ, ואת ניהול הפרויקט והפיקוח הוביל איציק עבדי ז"ל.
על הקיר הסמוך לוויטרינה תלוי גוף תאורה ייחודי העשוי מברזל חלוד בהתאם לסגנון העיצוב התעשייתי. את גוף התאורה תכננו מנור ודנה יחד עם הסדנה של גלריית העיצוב "אדיסון" בקריית גת 'והוא למעשה בנוי מצינורות השקיה לחקלאות ומהווה זיקה למקום. את הצינורות ואת הברזים המקוריים רכשו דנה ומורן מהגנן שלהן.
עוד בחלל המרכזי נמצא המטבח שתוכנן בצורת האות ר' עם אי במרכזו. קיר הארונות הגבוהים אינו מגיע לתקרה ומעליו נמתחות קורות פלדה ותעלת מיזוג חשופה. המטבח הותקן עם חזיתות עשויות פורמייקה ננו בגוון ירוק בקבוק, בשילוב של פורניר אלון באי ובנישה. בנישה הפתוחה תכננה מנור מערכת מדפים מברזל עם תאים לבקבוקי היין של בני הזוג. לאי הותאמו כיסאות בר מעץ ועור במטרה לרכך את המראה התעשייתי. פינת האוכל עשויה מעץ אלון עם רגלי עץ בשילוב ברזל. מעל פינת האוכל תלויה מנורה שעשויה מכלי מתכת עגולים בצבע צהוב בננה.
מאחורי קיר הבטון הדומיננטי בסלון מוקמה עמדת עבודה והיא כוללת שולחן עשוי עץ בירץ' (ליבנה) המשולב בתוך ארון אחסון גדול בצבע לבן שתוכננו במיוחד.
רצפת שירותי האורחים חופתה בגרניט פורצלן המדמה פח שמעניק נופך תעשייתי בשילוב תעלת המיזוג שעוברת דרך חדרון השירותים לסלון.
חדרים לשנים קדימה
חדרי השינה של הילדים עוצבו לקראת סוף התהליך ולפני כניסת המשפחה לביתה, אי אז לפני המלחמה. "לרוב אני מעדיפה להשאיר את הלבשת חדרי הילדים לסוף", אומרת מנור, "בגלל פרק הזמן הארוך שלוקח עד קבלת היתר הבנייה. בזמן הזה הילדים גדלים ומשתנים. לקראת המעבר לבית הכנתי מצגת לחדרי השינה של הילדים עם גוונים, חומרים וריהוט שיכול להתאים לכל אחד מהם.
ביקשתי מדנה לקבוע איתם שיחת זום, ובה הצגתי להם את הרעיונות לחדרים ושיתפתי אותם בתהליך. היה כיף לראות את שיתוף הפעולה שלהם וכמה הם מתרגשים לקראת המעבר לבית החדש ולחדרי השינה שלהם".
מנור תכננה את חדרי הילדים כך שיהיו ניטרליים מבחינת הגיל – לא ילדותיים מדי אך גם לא בוגרים מדי, כך שיוכלו לשמש אותם לשנים קדימה.
בחדר השינה של הילדה הבכורה שילבה מנור גוונים טבעיים של בז' ופודרה, ארון בנגרות אישית עם נישה פתוחה לצעצועים ולספרים ושולחן כתיבה ללמידה. בחדר המשותף לבני החמש והשבע בחרה מנור גוונים כחולים ואפורים בהתאם לתחביב של הילדים, שאוהבים חיות ואת חקר העולם. לשם כך נרכשה מפת עולם ענקית מעץ שתלויה מעל המיטה ובה אפשר לנעוץ דגלים לפי המדינות שבהן הם ביקרו. בעתיד יוכל אחד הבנים לעבור לחדר נוסף שכרגע משמש כחדר משחקים. גם לפעוטה יש חדר עבורה.
ארון לו, ארון לה
"בחדר השינה של ההורים תכננו שתי מערכות של ארונות – אחד לאישה והשני לבעל. הארונות גם ממוקמים באזורים שונים בחדר השינה שלהם", מסבירה מנור. גב המיטה עשוי פורניר אלון ובו מעין שתי נישות בצורת קופסאות שקועות המשמשות כשידות צד. אל גב המיטה חוברה מסגרת מיטה מרופדת בגוון אפור כהה. האלמנט האמנותי לקיר נמצא אחרי זמן ממושך של חיפושים. "חיפשנו תמונה מיוחדת זמן רב", נזכרת מנור. "דנה נזכרה באריח ספרדי גדול שהיא אהבה בזמן בחירת הריצופים לבית. ביקשנו לרכוש אריח אחד שעלה הרבה מאוד והוזמן במיוחד עבורנו מתוך הסדרה, והוא משמש כתמונה על הקיר". בחדר הרחצה של בני הזוג חוזר הגוון הירוק עם אריחים צרים וארוכים בגוון פיסטוק מעל אריחי טרצו בגוון לבן עדין.
"המחשבה הייתה לשמור כל הזמן על פרקטיות, מה שלא פרקטי לא נכנס הביתה. השאלה הראשונה שנשאלה לאורך כל הדרך בעיצוב, האם זה פרקטי? אם כן, התחלנו לחשוב על השילוב שלו בעיצוב הבית", אומרת מנור לסיום.
לאחר החוויה הקשה, דנה מספרת שהיא שואלת את עצמה אם היו דברים שיכלו להיעשות אחרת בעיצוב הבית. "עברו בי מחשבות על בחירות עיצוביות, כמו החלון השקוף ליד הדלת הראשית, שהאפשרות לתצפת ממנו לעבר סלון לא הייתה בטוחה, או האם היה עדיף לבחור בקירות בטון במקום ויטרינות זכוכית. המחשבות האלה לא עוזבות אותי, כי בסופו של דבר יש אינסוף לאפשרויות המיגון", היא אומרת.
סוגיית עיצוב הבית משתנה עבור דנה בכל יום מחדש, כפי שהיא מעידה. "אני לא יודעת אם הייתי משנה משהו, אבל אני מקווה שבסופו של דבר אוכל להשאיר את הבית כפי שהוא, כי ככה אני הכי אוהבת אותו", היא אומרת.
