בניו יורק כבר התרגלו לכך שכל מגדל חדש משנה עוד קצת את קו הרקיע של העיר, אבל מדי פעם מופיע פרויקט שמצליח לעורר סערה הרבה מעבר לוויכוח אדריכלי רגיל. בשנים האחרונות הפכה מנהטן למעבדה של מגדלי יוקרה דקים וגבוהים במיוחד, שנבנים עבור מספר מצומצם מאוד של דיירים אמידים ומטפסים לגבהים קיצוניים בלב העיר הצפופה. עבור חלק מהתושבים מדובר בסמל של חדשנות והמשך ההתפתחות הבלתי פוסקת של ניו יורק, אך אחרים רואים בהם ביטוי לעיר שמאבדת בהדרגה לא רק את אופייה, אלא גם את קווי הנוף והזוויות האייקוניות שהפכו את מנהטן לאחת הערים המזוהות בעולם. כעת, מגדל חדש מעורר זעם עוד לפני שהסתיימה בנייתו, ומצית מחדש את הוויכוח על השאלה מי באמת מרוויח מהבנייה לגובה, ומה קורה כשמגדלי יוקרה מתחילים להשתלט גם על הנוף עצמו. ואיך כל זה קשור לישראל, לרוסיה ולאחד הפרויקטים האייקוניים ביותר במנהטן?
2 צפייה בגלריה
262 Fifth Avenue מסתיר את אחד מסמלי העיר ניו יורק
(צילום: Warren Eisenberg, shutterstock)
טרנד מגדלי העיפרון למיליארדרים
המגדל שעומד כעת במרכז הסערה נקרא 262 Fifth Avenue והוא אחד המגדלים הצרים והמסקרנים ביותר שנבנו בשנים האחרונות בניו יורק. בימים אלה מתקרבות לסיומן העבודות על הפרויקט, המתנשא לגובה של כ־260 מטרים עם 54 קומות, ונמצא בלב שכונת NoMad האופנתית, סמוך למדיסון סקוור פארק. המגדל מצטרף לגל "מגדלי העיפרון" ששינו בעשור האחרון את קו הרקיע של מנהטן - גורדי שחקים דקים במיוחד המיועדים רק לאליטה העשירה. בין הדוגמאות הבולטות לטרנד אפשר למצוא את 432 Park Avenue הנחשב למגדל המיליארדרים, את Steinway Tower שנחשב לאחד המגדלים הדקים בעולם ואת Central Park Tower, מגדל המגורים הגבוה ביותר בארצות הברית. בהתאם למודל שמאפיין את אותם מגדלי יוקרה, גם כאן תוכנן מספר מצומצם במיוחד של דירות רחבות ידיים, כשחלק מהקומות מוקדשות לדירה אחת בלבד.
הפרופורציות החריגות של המבנה - צר וגבוה באופן כמעט בלתי נתפס - הפכו אותו לאחד הפרויקטים המדוברים ביותר בעיר עוד לפני שהושלמה בנייתו, אך גם לאחד השנויים ביותר במחלוקת.
לטובת הקמת המגדל נהרסו שני מבנים קיימים לאורך השדרה החמישית, אך במקביל נשמר מבנה היסטורי בן 12 קומות מתחילת המאה ה־20, ששולב כחלק מבסיסו של הפרויקט החדש. הבחירה לשמר את המבנה הוותיק נועדה לייצר דיאלוג בין המרקם ההיסטורי של הרחוב ובין גורד השחקים העכשווי שמתנשא מעליו, ולרכך במידה מסוימת את הנוכחות הדרמטית של המגדל החדש בסביבה העירונית. מעל הבסיס ההיסטורי מזדקר מגדל דק במיוחד העשוי זכוכית, אלומיניום ופלדה, עם חזית מינימליסטית וקווים נקיים שמדגישים עוד יותר את הפרופורציות הקיצוניות שלו. חלקו העליון של המבנה כולל אלמנט בולט דמוי קורה עילית, המחבר בין חלקי המגדל ויוצר צללית יוצאת דופן בקו הרקיע של מנהטן. השילוב בין בסיס היסטורי מסיבי ובין מגדל צר וקליל יחסית יוצר ניגוד אדריכלי חריף, שהפך לאחד המאפיינים המזוהים ביותר של הפרויקט.
מסתיר את אחד מסמלי העיר
הרבה לפני שהדיירים הראשונים יעברו להתגורר בו, המגדל כבר הצליח לעורר סערה ציבורית רחבה ברחבי ניו יורק. מוקד הביקורת המרכזי לא היה דווקא גובהו החריג או דירות היוקרה שבו, אלא העובדה שהוא משנה באופן דרמטי את אחת מזוויות המבט המוכרות והמצולמות ביותר בעיר. במשך שנים נחשב מדיסון סקוור פארק לאחת מנקודות התצפית המזוהות ביותר עם האמפייר סטייט בילדינג, אך כיום המגדל החדש מסתיר חלק משמעותי מהמבט אל המבנה האייקוני. עבור רבים מתושבי העיר, מדובר ביותר מעוד פרויקט נדל"ן יוקרתי. לטענתם, ניו יורק מאבדת בהדרגה לא רק את קו הרקיע ההיסטורי שלה, אלא גם את הזהות האדריכלית והמרחב הציבורי, לטובת מגדלי יוקרה אנונימיים שמיועדים לעשירי העולם.
בסרטון ויראלי שצבר כבר יותר מ-6 מיליון צפיות, 254 אלף לייקים ו-100 אלף שיתופים בדף אינסטגרם ייעודי בשם FU 262 5th Ave - Rage Page שהוקם במחאה על הקמת הבניין, תוהה המצלם למה הרסו את הנקודה הכי אייקונית בעיר ומסתירים את בניין האמפייר סטייט האהוב עם פרויקט שהוא מכנה בכעס "חרא".
בחודשים האחרונים אף פורסמו ברשתות החברתיות פוסטים ויראליים שקראו לראש העיר החדש של ניו יורק, זוהרן ממדאני, להתערב בנושא ולפעול נגד המשך התופעה של מגדלי היוקרה הדקים במנהטן. חלק מהפוסטים הציגו את המגדל החדש כסמל לניו יורק שנבנית עבור מיליארדרים ומשקיעים זרים במקום עבור תושבי העיר עצמם, בעוד אחרים התמקדו בפגיעה בקו הרקיע ההיסטורי ובנופים העירוניים המזוהים עם מנהטן. ברשתות החברתיות אף שותפו סרטונים של המגדל במהלך הבנייה, לצד תגובות חריפות במיוחד, כשבאחד הפוסטים נכתב כי "הם בנו בניין כל כך נורא שזה השפיע על בריאותם הנפשית והגופנית של תושבי ניו יורק. בניינים מכוערים גורמים לנו לחלות". אף על פי שממדאני עדיין לא התייחס באופן ישיר לפרויקט, הוא הביע בשנים האחרונות ביקורת חריפה, כלכלית בעיקרה, נגד תרבות מגדלי היוקרה של מנהטן ונגד פרויקטי נדל"ן שנבנים, לדבריו, בעיקר עבור מיליארדרים ומשקיעים עשירים ולא עבור תושבי העיר.
ביקורת נוספת הופנתה כלפי עיצובו החריג של המגדל והפרופורציות הקיצוניות שלו. מבקר האדריכלות האמריקאי כריסטופר בונאנוס תיאר את המבנה ככזה שנראה "כאילו תוכנן בידי חברת עפרונות" - עקיצה שהתייחסה לצורתו הדקה והמוארכת, המזוהה עם גל "מגדלי העיפרון" של מנהטן. מבקרים אחרים טענו כי הפרויקט הפך לסמל רחב יותר של משבר הדיור בעיר: בזמן שניו יורק מתמודדת עם מחסור חמור בדירות בנות השגה ועלייה מתמשכת במחירי הדיור, ממשיכים להיבנות מגדלי יוקרה הכוללים מספר קטן מאוד של יחידות דיור עבור אוכלוסייה מצומצמת ועשירה במיוחד.
לצד הביקורת, היו גם מי שטענו כי השינוי הוא חלק בלתי נפרד מההתפתחות המתמדת של ניו יורק. לטענתם, קו הרקיע של העיר השתנה לאורך כל ההיסטוריה שלה, וגם המבנים שמעוררים כיום התנגדות עשויים להפוך בעתיד לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. ועדיין, הוויכוח סביב 262 Fifth Avenue הציף מחדש שאלות רחבות יותר על גבולות הבנייה לגובה בעיר, על חוקי התכנון בניו יורק ועל האיזון בין פיתוח כלכלי ובין שמירה על המרחב הציבורי והזהות העירונית. ובנוגע לתצפית טובה ופוטוגנית על האמפייר סטייט האייקוני, כבר צצו ברשת סרטונים שמרגיעים שיש עוד זוויות ונקודות שבהן נראה הבניין במלואו. הנה אחד כזה:
עבודה של משרד רוסי בארצות הברית
מאחורי הפרויקט השאפתני עומד איש העסקים ויזם הנדל"ן הישראלי־רוסי בוריס קוזינץ, שפעל במשך שנים לרכישת הקרקע שעליה נבנה המגדל, באמצעות איחוד הדרגתי של כמה מגרשים סמוכים לאורך השדרה החמישית. על תכנון המגדל הופקד משרד האדריכלים הרוסי Meganom ממוסקבה, שנחשב לאחד המשרדים הבולטים והמשפיעים שפועלים כיום ברוסיה. המשרד, שהוקם בשנת 1998 על ידי האדריכל יורי גריגוריאן, התפרסם בזכות פרויקטים רחבי היקף המשלבים בין אדריכלות עכשווית, תכנון עירוני ושימור מבנים היסטוריים. למרות שמדובר בשם מוכר מאוד בזירה האדריכלית הרוסית, במערב הוא עדיין לא נהנה ממעמד דומה לזה של משרדי העל בצפון אמריקה ואירופה. בין הפרויקטים המרכזיים שעליהם עבד המשרד בשנים האחרונות אפשר למצוא את הרחבת מוזיאון פושקין לאמנויות יפות, שיפוץ מתחמים במוזיאון הקרמלין, תוכניות הפיתוח העירוני לאורך נהר מוסקבה, הקמת ביתנים חדשים בפארק גורקי והטרנספורמציה של מתחם מפעל הרכב ההיסטורי זיל במוסקבה.
המגדל מסמן עבור Meganom נקודת ציון משמעותית במיוחד, שכן מדובר בפרויקט הראשון של המשרד בארצות הברית וגם בגורד השחקים הגבוה ביותר שתוכנן אי פעם על ידי משרד אדריכלות רוסי באמריקה. באתר הפרויקט תואר המגדל ככזה ש"כולל 26 דירות המשתרעות על פני קומה שלמה ודירות דופלקס, שתוכננו במטרה למקסם מרחב, אור טבעי ופרטיות. כל אחת מהדירות כוללת חללים פנימיים ללא עמודים ונופים פנורמיים פתוחים של קו הרקיע של מנהטן, היוצרים תחושת מרחב נדירה בעיר". בהתאם לאופי האקסקלוסיבי של הפרויקט, גם המחירים, בלשון המעטה, רחוקים מלהיות שגרתיים: דירות סימפלקס (Simplex, דירות חד־קומתיות) מוצעות החל מכ־7.5 מיליון דולר, דירות מזנין (Mezzanine, דירות הכוללות מפלס ביניים פנימי) החל מכ־8.75 מיליון דולר, בעוד שמחירי דירות הדופלקס על פני שתי קומות מתחילים בכ־18 מיליון דולר.
