מזוהם פה: ענף הבנייה אחראי על 40 אחוז מצריכת האנרגיה העולמית ו-30 אחוז מפליטת גזי החממה

"כמו בניין רגיל, פשוט טוב יותר": התקן הישראלי לבנייה ירוקה הפך למחייב

כבר לא וולונטרי: החל מהיום מחויבים להיבנות בבנייה ירוקה כל מגדלי המגורים, מבני המשרדים ושטחי המסחר הגדולים בישראל. אך מהי בכלל בנייה ירוקה? מה תנאי הסף לעמידה בתקן, והאם כאן טמון הפתרון למשבר האקלים? יו"ר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "אם נרצה או לא, ענף הבנייה יצטרך לעשות את השינוי הגדול ביותר כדי שנוכל לשרוד. פשוטו כמשמעו"

פורסם: 02.03.22, 11:20
מדינות רבות ברחבי העולם כבר הבינו שהדרך היחידה להילחם במשבר האקלים ובהתחממות הגלובלית היא ניתוב מחדש של תעשיות מזהמות לאפיקים ברי קיימא, ויפה שעה אחת קודם. ענף הבנייה הוא בין המזהמים ביותר, ואחראי על לא פחות מ-40 אחוז מצריכת האנרגיה העולמית ו-30 אחוז מפליטת גזי החממה. ענף הבנייה גם אחראי על ייצור כמות גדולה של פסולת, ניצול משאבי טבע ושימוש בזבזני במים.
באיחור הלא-אופנתי האופייני לה, גם ישראל מצטרפת למאבק: אתמול (ג') נכנסה לתוקפה תקנה ארצית המחייבת מבנים חדשים לעמוד בתקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281). התקנה תיכנס לתוקף בשתי פעימות, כשהראשונה חלה היום ונוגעת למבנים בקנה מידה גדול כמו מגורים רבי קומות, מבני משרדים ומסחר ששטחם עולה על 5,000 מ"ר, ומבני ציבור ששטחם עולה על 1,000 מ"ר. הפעימה הבאה תתרחש בספטמבר 2023 ובה יחויבו בבנייה ירוקה גם מבנים בקנה מידה קטן יותר.
11 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
מזוהם פה: ענף הבנייה אחראי על 40 אחוז מצריכת האנרגיה העולמית ו-30 אחוז מפליטת גזי החממה
(צילום: shutterstock)
לא מדובר בעניין חדש – התקן הישראלי לבנייה ירוקה נכתב כבר אי שם ב-2005. במהלך השנים הוא עבר מספר שינויים אם כי כל אותה העת נותר וולונטרי. לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2020 היו בישראל כ-450 מבנים שעומדים בתקן הבנייה הירוקה בלבד ועוד כ-1,000 מבנים שנמצאים בהליכי בדיקה או בנייה. בנוסף לאלו, 50 מבנים אחרים נבנו על פי תקנים ירוקים זרים כמו ה-Leed האמריקאי או ה-Breeam האירופאי.
השינוי הנוכחי הוא שכעת מדובר במסמך מקיף שמחייב מגוון סוגי מבנים, ביניהם מוסדות חינוך, בנייני ציבור, מגורים, משרדים, מסחר וכדומה. הוא מכיל קריטריונים במספר תחומים כמו צריכת אנרגיה, שימוש במים, בריאות החומרים המשמשים לבנייה, איכות האוויר, מניעת קרינה רדיואקטיבית ועוד, ופועל על פי שיטה של צבירת נקודות: מכוכב אחד (55 נקודות) – הדירוג הנמוך והבסיסי ביותר שכל המבנים החדשים חייבים לעמוד בו, ועד לחמישה כוכבים (90 נקודות) – הדירוג הגבוה ביותר שניתן להגיע אליו. ככל שבניין עונה על יותר קריטריונים בתקן, כך הוא נחשב ירוק יותר.

לצבוע את ישראל בירוק

קשה להאמין שרק ב-2022, כשעולם כבר עמוק בתוך משבר האקלים, ישראל מחליטה לחייב בבנייה ירוקה. לפי נתוני המועצה לבנייה ירוקה, בכל שנה נוצרים בישראל ארבעה מיליון טון של פסולת בניין ו-7.5 טון של עודפי אפר. עם זאת, אין ספק שמדובר בצעד מבורך וחשוב שיחייב את אנשי המקצוע בתעשייה להוציא את ראשם מהחול. "סקטור הבנייה הוא אחראי עיקרי להשפעות ההרסניות של משבר האקלים. אם נרצה או לא, הענף הזה יצטרך לעשות את השינוי הגדול ביותר כדי שנוכל לשרוד. ממש פשוטו כמשמעו", פוסק האדריכל חן שליטא, מנכ"ל חברת "אלפא" לפרויקטים ברי-קיימא ויו"ר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה - גוף ללא מטרות רווח אשר פועל במגזר העסקי, הציבורי והאקדמי במטרה לקדם את הבנייה הסביבתית בישראל ולהפוך אותה לסטנדרט החדש.
11 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
בכל שנה נוצרים בישראל ארבעה מיליון טון של פסולת בניין ו-7.5 טון של עודפי אפר
(צילום: shutterstock)
לדבריו, התקנה הנוכחית תוביל את ענף התכנון והבנייה בישראל למקום נכון יותר מבחינה אקלימית. "יחד עם העובדה שמדובר באתגר, זו באמת הזדמנות לשנות את התחום. במשך יותר מ-70 שנה, מדינת ישראל בנתה מהר כדי לקלוט עלייה, ואני אומר זאת בעדינות – לא תמיד היה זמן וכסף ליצור בנייה איכותית וטובה. הענף צריך לשנות כיוון ולבנות בניינים חדשים וטובים יותר ולשפר משמעותית את הקיימים".
יש לציין כי בזמן שעד כה ברוב חלקי הארץ התקן המדובר היה בגדר המלצה בלבד, ב-2013 החליטו ראשי עיריות פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות) לחייב אותו בשטחן. החלטה זו נעשתה בעקבות סקר איפיון ומיפוי פליטות גזים, שהצביע על כך שרוב גזי החממה הנפלטים בערים מקורם בבניינים. כעת, עם הכניסה לתוקף של התקנות הארציות, שלמעשה אימצו את המדיניות של פורום ה-15 בכלל הרשויות המקומיות בישראל, החלטו ראשי הערים של פורום ה-15 לעבור למדרגה הבאה ולחייב דרישות בנייה ירוקה מתקדמות יותר בשטחן. שליטא סבור שהמהלך הנוכחי הוא גם הזדמנות טובה לצמצום פערים בין מרכז ופריפריה, לפחות בכל מה שנוגע לתחום התכנון והבנייה. "מי שכבר אימץ את התקן הן הערים החזקות יותר בישראל. בפריפריה שבה זה לא היה חובה, ייתכן שהבניינים היו פחות טובים. העובדה שעכשיו צריך להקפיד על התקן אומרת שמשתמשים בכל שטח מדינת ישראל ייהנו מאותם תנאים שהתושבים בפורום ה-15 נהנו מהם עד כה".
11 צפייה בגלריה
תל אביב בניינים בניין נוף פנורמי
תל אביב בניינים בניין נוף פנורמי
בקרוב יהיה ירוק: יתר ערי הארץ מצטרפות לפורום ה-15 עם התקן הישראלי לבנייה ירוקה
(צילום: AFP)

מבנה ירוק - מהו?

אז מה היא בכלל בנייה ירוקה? רבים נוטים לחשוב שמדובר בנישה מצומצמת ו-"היפית" באדריכלות. טל מילס, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מסבירה שזה לא המקרה. "כשנכנסתי למועצה שמו אותנו איפשהו בין 'מחבקי עצים' לבוני בתי בוץ. היום כבר מבינים שבנייה ירוקה זה לא משהו אזוטרי, אלא עניין שקשור לכולנו וחשוב בכל בית, בין אם זו וילה בגליל או מגדל במרכז תל אביב". נוגה הרץ, מנהלת מחלקת בנייה ירוקה במועצה מצטרפת לדבריה של מילס: "התקן מכסה הרבה מאוד נושאים שלאו דווקא ירגישו באופן ישיר ואינטואיטיבי כמו בנייה ירוקה. בסופו של דבר בנייה ירוקה היא בנייה איכותית יותר. היא טובה למשתמשים, לסביבה, לבעלי החיים ובנוסף היא משתלמת גם כלכלית".
11 צפייה בגלריה
מימין: חן שליטא וטל מילס
מימין: חן שליטא וטל מילס
מימין: חן שליטא וטל מילס מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה
(צילום: ליאור אביטן, מיכל בר)
השתיים מדגישות שאין דרך אחת לייצר בנייה ירוקה, וזו משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לאקלים ולשיטות הבנייה המקובלות. היבט משמעותי בבנייה ירוקה קשור במיקום נכון של המבנה ביחס לכיוון קרני השמש. סוגייה זו רלוונטית מאוד לעבודתם היומיומית של אדריכלים ומתכננים, במיוחד בישראל החמה והשמשית. מיקום נכון של החזיתות יחד עם שילוב הצללה מדויקת מייצר חללים פנימיים נעימים באופן טבעי, וכך מקטין הצורך במזגנים לקירור או חימום ומשפיע מאוד על צריכת האנרגיה. לא מדובר בטכנולוגיה חדשנית או יקרה במיוחד, אלא מהלך אדריכלי בסיסי שיכול לבוא לידי ביטוי כמעט בכל סוגי המבנים. פרמטרים נוספים כמו בחירת זיגוג איכותי בחלונות או בידוד תרמי טוב תורמים גם הם להקטנת צריכת האנרגיה המושקעת בחימום וקירור, ולהפיכת הבניין לאקלימי ו"ירוק" יותר.
יו"ר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "במשך יותר מ-70 שנה, מדינת ישראל בנתה מהר כדי לקלוט עלייה, ואני אומר זאת בעדינות – לא תמיד היה זמן וכסף ליצור בנייה איכותית וטובה. הענף צריך לשנות כיוון ולבנות בניינים חדשים וטובים יותר ולשפר משמעותית את הקיימים"
בנייה ירוקה מתייחסת לאספקטים נוספים וקצרה היריעה מלתאר את כולם כאן. כך למשל בוחן התקן הישראלי עד כמה המבנה החדש מעודד הגעה אליו באמצעי תחבורה מקיימים כמו אופניים או תחבורה ציבורית. הוא מסתכל בין היתר על תהליך הבנייה וכמות הפסולת המופקת כתוצאה ממנו, מה ההשפעה של המבנה החדש על סביבתו, האם הוא משלב בתוכו מערכות וטכנולוגיות ירוקות, והאם נעשה בו שימוש בחומרים ממוחזרים.

קורת גג בריאה

לצד הנושאים הברורים כמו חיסכון באנרגיה או צמצום פסולת, פרק שלם בתקן מתמקד בבריאות ורווחת הדיירים והמשתמשים במבנה. שליטא מסביר שקיים קשר ישיר בין האופן שבו בנויים הבניינים שאנו משתמשים בהם מדי יום לבריאות שלנו. לדבריו בניין "חולה" שסובל מליקויי בנייה בהחלט עלול להשפיע על מי שנמצא בתוכו מבחינה בריאותית. "ליקויי בנייה יכולים להוביל לעובש, טחב או חוסר אוורור – אלו דברים שגורמים לאנשים להיות חולים בסופו של דבר, והנושא הבריאותי משתפר כשהבונים ירוק. בתקן ישנו פרק שלם העוסק בחומרי הבנייה. הוא מעודד שימוש בחומרים ממוחזרים ומקומיים על מנת לחסוך את עלויות השינוע ושימוש בדלק. בנוסף התקן הישראלי מתמרץ שימוש בחומרים בעלי תו ירוק שהינם בריאים ואיכותיים יותר, ומתייחס לאיכות האוויר בבניין דרך מניעת שימוש בחומרים הפולטים מזהמים וקרינה רדיואקטיבית".
11 צפייה בגלריה
גן באר שבע
גן באר שבע
"גן שולמית" בבאר שבע: מבנה מאופס אנרגיה ובריא למשתמשים
(צילום: שפייזמן שסל אדריכלים)
מבנה ששומר על בריאות משתמשיו היא סוגייה ראשונה במעלה, על אחת כמה וכמה כשמדובר באוכלוסייה שלוקה במערכת חיסונית שברירית. "גן שולמית" של עמותת "גדולים מהחיים", המיועד לילדים חולי סרטן, הוא מבנה ייחודי מסוגו שמדגים היטב את העניין. הגן נחנך בשנה שעברה בבית החולים סורוקה בבאר שבע וקיבל ציון גבוה של ארבעה כוכבים. הוא תוכנן כמבנה מאופס אנרגיה – כלומר, כמות האנרגיה אותה הוא צורך שווה לזו שהוא מייצר. דוגמא לאחת מהטכנולוגיות הירוקות במבנה היא מערכת תאים סולאריים שמשולבת באלמנט ההצללה.
11 צפייה בגלריה
גן באר שבע
גן באר שבע
"הילדים חייבים מבנה שישמור עליהם בכל ההיבטים": "גן שולמית" בבאר שבע
(צילום: שפייזמן שסל אדריכלים)
"הילדים מגיעים לטיפולים בבית החולים ובזכות הגן יש להם מסגרת חינוכית צמודה. כל הסיפור הירוק פה הוא בראש ובראשונה למען בריאות הילדים", מסביר שליטא. חברת אלפא הייתה אחראית לתכנון מאופס האנרגיה של הגן, וההסמכה לתקן הובלה בידי יועצת הבנייה הירוקה נעמי גלברט. המבנה עצמו תוכנן על ידי "שפייזמן שסל אדריכלים". "לילדים בגן יש מערכת חיסונית פגיעה והם חייבים מבנה שישמור עליהם בכל ההיבטים – איכות האוויר, מניעת קרינה ועוד, ובניין ירוק תורם מאוד לבריאות שלהם. אנחנו עושים עבודה עם הצוות החינוכי כדי להפחית את עלויות צריכת האנרגיה של המבנה כך שכל שקל ילך לטובת הילדים".

לשפר את הקיים

אחת הטענות שעולות בפי יזמים שעוד מתנגדים או חוששים מבנייה ירוקה, היא שמדובר בעניין יקר ולא כדאי מבחינה כלכלית. "לטעמי אותם אנשים שמתנגדים מסתכלים על הנושא בראייה צרה ומיידית", טוען שליטא. "בשלב הראשוני של הבנייה מבנה ירוק הוא אולי קצת יותר יקר, אבל אחרי תקופה קצרה הוא מחזיר את ההשקעה ויכול להפוך לנכס מניב. צריך לפתח גישה ארוכת טווח".
מילס מחזקת את דבריו ומסבירה שעמידה בדרישות התקן הישראלי היא בהחלט משימה אפשרית ולא יקרה בהכרח. "אם משתמשים מראש באלמנטים של בנייה ירוקה ומתייעצים עם יועצים רלוונטיים, אז זה חלק אינהרנטי בתכנון, והעלות לא צריכה להיות כל כך גבוהה. מה שיקר זה ללכת אחורה, אם המבנה לא תוכנן עם אלמנטים ירוקים וצריך להתאים אותו כדי לקבל אישור סופי".
כמו שמילס הסבירה, קשה ויקר לחזור אחורה. עם זאת, כאמור, תקן הבנייה הירוקה נהפך למחייב רק היום, ואילו בישראל קיימים בניינים רבים שנבנו לפני עשרות שנים ולא ניתן בהם דגש לנושא. הריסה ובנייה מחדש אינה תמיד פתרון הגיוני או סביבתי, ולעיתים נדרשת חשיבה יצירתית.
11 צפייה בגלריה
שיכון בשדרות, הפורום הישראלי לאנרגיה וקק"ל
שיכון בשדרות, הפורום הישראלי לאנרגיה וקק"ל
שיכון בשדרות, הפורום הישראלי לאנרגיה וקק"ל
(צילום: ליאור אביטן)
שיפוץ מבנה שיכון בעיר שדרות מדגים כיצד ניתן לייעל בניין ישן מבחינה אנרגטית בלי הצורך להרוס אותו. הפרויקט נערך מטעם הפורום הישראלי לאנרגיה וקק"ל, והאדריכליות שתכננו את השיפוץ הן יעל גלעד וגלית שיף מ"גלעד שיף אדריכלות". משרדן של השתיים אחראי לפרויקטים ירוקים נוספים כמו פארק הקיימות על גג דיזינגוף סנטר, ומרכז המבקרים "סטף" בהרי ירושלים, שנבנה בימים אלה. "העיקרון מאחורי הפרויקט בשדרות אומר 'בואו נשפר את הקיים. לא נהרוס ונבנה חדש'. זה היה פיילוט שבו עשינו שיפוץ ללא תוספת של אחוזי בנייה", מספרת גלעד ומסבירה כיצד עשו זאת: "ניתחנו את השיכון – איך הוא עומד במרחב, כמות הקרינה שהוא מקבל וממה הוא בנוי. בהתאם לתוצאות שאספנו החלטנו על אסטרטגיה של אופטימיזציה של שיפוץ המעטפת, כל חזית לפי מה שמתאים ונדרש לה".
11 צפייה בגלריה
שיכון בשדרות לפני ובזמן השיפוץ
שיכון בשדרות לפני ובזמן השיפוץ
השיכון בשדרות לפני ובזמן השיפוץ
(צילום: גלעד-שיף אדריכלות)
חזית המבנה שינתה את פניה בזכות אמצעי הצללה ייחודיים שעיצבו השתיים. הן הוסיפו בידוד בחזית ובגג במטרה לשפר את הנוחות התרמית בתוך הדירות. "מדידת האנרגיה שנצרכת היא לאו דווקא הפרמטר היחיד שצריך לבדוק", קובעת שיף ומסבירה: "במיפויים מקדימים גילינו עדויות לעוני אנרגטי, צריכת החשמל אצל חלק מהדיירים הייתה נמוכה כי הם ישבו בבית עם מעילים בגלל שלא היה להם כסף לחימום. היו כניסות לבניין שלא הצליחו לעשות את הגבייה המינימלית לאור בחדרי המדרגות ושילבנו בפרויקט תאים סולאריים קטנים שיספיקו לתאורה הציבורית".
11 צפייה בגלריה
קמפוס אמות גבעתיים
קמפוס אמות גבעתיים
תאים סולאריים במקום זכוכית: קמפוס אמות גבעתיים
(הדמיה: View Point)
פרויקט אחר שעושה שימוש בקיים הוא "קמפוס אמות" בגבעתיים, שנבנה בימים אלה היכן שעמד בעבר בית פלאפון ברחוב דרך השלום. שלד הבטון של הבניין נשמר, אך את האבן החומה והזכוכית הכהה יחליפו תאים סולאריים בהירים שמזכירים זכוכית לבנה. מעטפת המבנה מתוכננת לייצר אנרגיה מתחדשת בכמות הצפויה לאפס את צריכת האנרגיה בשטחים הציבוריים של הבניין. "הפאנלים יהיו בהירים ולא שחורים כמו שאנחנו רגילים לראות. לדעתי זו בשורה עיצובית ואני מקווה שעוד אדריכלים יעשו שימוש בטכנולוגיה הזו", מסביר שליטא ששותף עם חברת "אלפא" לתכנון הירוק בפרויקט ובהסמכתו ל-Leed Platinum, הרף הגבוה ביותר בתקן הבנייה הירוקה האמריקאי.
11 צפייה בגלריה
יעל גלעד וגלית שיף
יעל גלעד וגלית שיף
יעל גלעד וגלית שיף
(צילום: יואב פלד)

הדרך לאדריכלות טובה יותר

שאלה מתבקשת שעולה בעקבות הדרישה הנוכחית לבנייה ירוקה, היא האם מהלך זה צפוי לשנות את האדריכלות ונראות הבניינים מסביבנו. "אני חושבת שבנייה ירוקה לא חייבת להיראות אחרת", אומרת שיף. "לדוגמה, בעבר בגלל מגבלות טכנולוגיות היה אפשר לדעת שמבנה מייצר אנרגיה סולארית בגלל התאים הפוטו-וולטאים על הגג. היום קיימות טכנולוגיות שמאפשרות לייצר אנרגיה בחזיתות המבנה בלי שמי שעובר לידו ירגיש בכך. המחשבה שמבנה ירוק צריך להיראות אחרת היא שמרנית ולא נכונה. הוא יכול להיראות כמו בניין רגיל, פשוט טוב יותר".
11 צפייה בגלריה
פארק קיימות דיזנגוף סנטר
פארק קיימות דיזנגוף סנטר
פארק הקיימות בדיזנגוף סנטר
(צילום: ליאור אביטן)
נראה כי השינוי שנכנס עתה עתיד להוביל לאדריכלות יותר אחראית ולבניינים שיתפקדו נכון, ולא ישמשו כאובייקטים אסתטיים בלבד. עם זאת, מילס מדגישה כי התקן עצמו אינו המטרה, אלא מהווה כלי להשיג אדריכלות ירוקה וטובה יותר שתעבור את תנאי הסף של כוכב אחד. "ניקוד של 55 נקודות זה לא דבר שקשה להשיג. השאיפה היא שפרויקטים בישראל לא יסתפקו במינימום, אלא עם הזמן יוכלו לקבל ניקוד גבוה יותר ולהגיע לשני כוכבים, שלושה ומעלה". במקביל, מתאפשר בישראל שימוש בכלים אחרים לקביעת בנייה ירוקה כמו התקן האמריקאי המכונה Leed.
כאמור, החיוב בבנייה ירוקה חשוב, אך זהו צעד אחד בדרך ארוכה. בוועידת האקלים העולמית שהתרחשה בגלזגו בנובמבר האחרון, הצהיר ראש הממשלה בנט שישראל מחויבת לאפס את פליטות גזי החממה עד 2050. אך כדי שחזון זה יתממש, ענף התכנון והבנייה יאלץ לעבור שינויים מרחיקי לכת עוד יותר. "אנחנו חייבים לכוון לעולם מאופס פחמן", אומרת מילס ומצביעה על הדרך הטובה ביותר להשיג את תשומת ליבם של הגורמים בתעשייה, שהישרדות הדורות הבאים אחריהם לא מטרידה אותם – הכיס. "אם באמת יהיה מס פחמן כמו שהממשלה טוענת שתקדם, אף אחד לא יוכל להתעלם".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.