ממרפסות גדולות ועד חללי עבודה: כך שינתה הקורונה את בנייני המגורים בישראל

חלונות ענק, מרפסות גדולות, וילונות חשמליים, שערים וסוככים שנפתחים ונסגרים בלחיצת כפתור וחללי עבודה משותפים בבניין – כך שינתה הקורונה את סטנדרט הבנייה בישראל

מיטל ר. פישמן
פורסם:
בשיתוף סומפי
למעלה משנתיים עברו מאז שנכנסה הקורונה לחיינו ואין ספק שהיא שינתה כמעט כל היבט בחיים שלנו. גם בשוק הנדל"ן ניכרים שינויים ומגמות חדשות, בייחוד בתחום הבנייה הרוויה – ממרפסות וחלונות גדולים, בתים חכמים ועד חללי עבודה משותפים.
4 צפייה בגלריה
מרפסת בנייה רוויה שת"פ סומפי
מרפסת בנייה רוויה שת"פ סומפי
(צילום: אסף הבר)
מה השינויים העיקריים שנוצרו בעקבות הקורונה ומה כדאי לכם לבקש מהקבלן לפני שאתם סוגרים עסקה? כל התשובות לפניכם:

מרפסת חובה

עד לפני כמה שנים, הישראלים רק חיפשו דרכים לסגור אותה כדי להגדיל את פנים הבית, משום שהמרפסת נחשבה במשך שנים לחלל מיותר ולא פרקטי. כל זה השתנה כשהקורונה נכנסה לחיינו ולימדה אותנו שפיסת החוץ הקטנה הזו יכולה לעשות כל כך הרבה עבור הבריאות הנפשית שלנו.
בהיעדר גינה או חצר פרטית, המרפסת היא הדבר הקרוב ביותר לחוץ שיש. לזה תוסיפו את שיגעון הגינון שמטריף את הישראלים מאז פרוץ הקורונה וקיבלתם את המרפסת הישראלית בגלגול חדש ואופנתי.
רוב רוכשי הדירות היום, מעיד נדב ברזילי, בעלים ומנכ"ל של קבוצת ברזילי וגלעד מור, לא מוותרים על המרפסת. בתים ללא מרפסות בהחלט עלולים להוריד את ערך הדירה, הוא מציין. כתוצאה מהדרישה ההולכת וגוברת במרפסות, הגודל שלהן בפרויקטים החדשים נמצא במגמת עלייה מתמדת. "אם לפני הקורונה הסטנדרט של שטח המרפסות היה 10 מ"ר, היום המינימום הוא 12 ואפילו 14 מ"ר", הוא אומר.
4 צפייה בגלריה
מרפסת בנייה רוויה שת"פ סומפי
מרפסת בנייה רוויה שת"פ סומפי
(צילום: אסף הבר)
המרפסות לא רק גדלות אלא גם משנות את תפקידן. המרפסת הישראלית של שנות ה-2020 הופכת לשלוחה של הבית. בלא מעט מרפסות אפשר למצוא היום פינת אוכל, ספות אירוח ואפילו פינת עבודה. כדי להפוך את המרפסת לחלל אינטימי ומוצלל, אומר ברזילי, אפשר לבקש בשלב שדרוג הבית הכנה לסוככי מסך, שמייצרים הצללה אלגנטית ופרטיות מרבית.

פתחי הבית גדלים

חלונות גדולים וויטרינות מפוארות באורך של 3 מטרים ויותר היו עד לאחרונה נחלתם של הווילות והבתים הפרטיים. בכל הנוגע לבנייה רוויה, מונהג תקן אחיד לכל פתחי הבית בבניין ואין אפשרות לחרוג ממנו.
בבנייני מגורים נמצא בדרך כלל וויטרינות סולידיות בסלון וחלונות בחדרי השינה באורך של כ- 1.2 מטר, אבל גם זה משתנה. "בעקבות הקורונה אנשים נמצאים יותר בבית, והם רוצים הרבה יותר אור ואוויר. פתח היציאה למרפסת היום הוא לא פחות מ-2.20 מטר רוחב. גם החלונות בחדרי השינה גדלים לסטנדרט של שני מטר", לדברי ברזילי.
צחי מזרחי, מנכ"ל א.ת. אלומיניום, מוסיף כי אחת המגמות הבולטות בעקבות הגדלת פתחי הבית, היא דרישה לתריסים חשמליים בכל הדירה, ולא רק בוויטרינה בסלון. הסגרים והבידודים שינו גם את הרגלי השימוש שלנו בפתחי הבית החשמליים וכתוצאה מכך, הדרישה לאביזרים איכותיים גוברת.
"בגלל שאנחנו נמצאים יותר בבית, אנחנו מרימים ומורידים הרבה יותר פעמים ביום את התריס. אם פעם עשינו את פעולת ההרמה וההורדה פעמיים או שלוש, היום אנחנו עושים אותה אפילו שמונה פעמים ביום. זה דורש את חומרי הגלם האיכותיים ביותר, בייחוד המנוע, ואנשים יודעים לא להתפשר היום על השירות ועל האחריות של המנוע, הם מוכנים לשלם על משהו טוב, ולא מדובר בפערים גדולים".
4 צפייה בגלריה
מרפסת בנייה רוויה שת"פ סומפי
מרפסת בנייה רוויה שת"פ סומפי
(צילום: אסף הבר)
אחד המוצרים האיכותיים שיש להם דרישה לאחרונה, אומר מזרחי, הם תריסי אור חשמליים, שנחשבים למוצר פרימיום. "מדובר בתריסים שמאפשרים מצב ביניים של כניסת אור כשהם חצי סגורים בזכות מבנה מיוחד של חריצים רחבים בין השלבים . לאחרונה קיימת יותר דרישה מקבלנים בבנייה רוויה לתריסי אור מוקצפים, שהם פחות יקרים מתריסי אור מאלומיניום אבל עדיין נראים מאוד יוקרתיים".

כולם רוצים בית חכם

גם בגזרת הבית החכם, שעד לא מזמן היה שמור רק לסרטי מדע בדיוני ולבתים של האלפיון העליון, הקורונה עושה שינוי די מדהים ובשנתיים האחרונות, הבית החכם נגיש גם בשוק הבנייה הרוויה.
מצלמות וחיישנים שיכולים לסייע להורים לפקח על הילדים בחדר השני, פתיחת מנעול הבית בלחיצת כפתור, נורות חכמות שנדלקות עם צאת החמה, תריסי גלילה, סוככים, שערים ואפילו וילונות חשמליים שמתוכנתים להיפתח ולהיסגר בשעות קבועות ובתרחישים מסוימים – לא מעט בתים בישראל משתמשים בפיצ'רים האלו. הבית החכם, מסביר ברזילי, אינו מצריך בהכרח היערכות מוקדמת ויכול להיעשות בשלב השדרוגים, ואפילו אחרי הכניסה לבית.
"פעם בית חכם היה חלום שרק עשירי העולם יכלו להרשות לעצמם. היום כל אחד יכול ובמחיר הגיוני ונוח", אומר אביב בן יעיש, מנהל תחום הבנייה הרוויה בסומפי. המנוע הוא זה שיכול להפוך כל בית "טיפש" לחכם, הוא מסביר.
4 צפייה בגלריה
מרפסת בנייה רוויה שת"פ סומפי
מרפסת בנייה רוויה שת"פ סומפי
(צילום: אסף הבר)
בית חכם הוא שם כולל למגוון מוצרים, פונקציות ואפשרויות שנשלטים מרחוק. כדי שהמוצרים בבית "ידברו" באותה שפה, יש צורך במערכת שמסוגלת לחבר בין המוצרים האלו וליצור ביניהם שפה משותפת. אחת הטכנולוגיות המתקדמות שמחברת בין כל המוצרים היא טכנולוגיית הרדיו, שמאפשרת בקרה ושליטה מרחוק עם שלטים ועם אפליקציה, ללא חיווטים לחשמל. "יש היום דרישה גדולה למנועי רדיו שניתן להפעילם עם שליטה מרכזית בלחיצה אחת. כלומר, שלט אחד שמפעיל כמה מוצרים או באמצעות אפליקציית הבית החכם", מסביר בן יעיש.
כדאי לדעת שבבתים בהם קיימים מנועים המופעלים על ידי מפסק קיר ולא בטכנולוגיית רדיו, ניתן להפוך אותם בקלות למנועים חכמים באמצעות מקלט קטן המותקן בתוך המפסקים. באותה דרך ניתן לשלוט בצורה חכמה גם בתאורה ע"י הוספת מקלטים למפסקי התאורה.

חללי עבודה משותפים

הסגרים והבידודים אף חוללו שינוי דרמטי בדפוסי העבודה שלנו. הטשטוש בין הבית למשרד מביא בשנתיים האחרונות לביקושים גדולים לחללי עבודה ביתיים. "הנטייה היום היא לתכנן פינת עבודה בסלון או להפוך את המחסן בדירת הגן למשרד. היום כשבונים דירות, המחשבה היא כל הזמן על איפה יהיה חלל העבודה", אומר ברזילי.
אחד הטרנדים הבולטים לאחרונה, הוא מוסיף, הוא חללי עבודה משותפים לדיירי הבניין - משהו בין משרד לבין עבודה מהבית. "חללי העבודה בפרויקטים חדשים רבים כוללים חללים גדולים עם פינות עבודה, שולחנות וכיסאות. מה שיפה בהם הוא שהם ורסטיליים. ביום אפשר לעבוד במקום ואחרי הצהריים לקיים ימי הולדת ואירועים לדיירים".
בשיתוף סומפי
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button