כבר קרוב ל־100 שנה שנשיאי ארצות הברית מקימים, לאחר סיום כהונתם, מוסד המוקדש לשימור מורשתם הציבורית והפוליטית. מוסדות אלה, המכונים לרוב "ספריות נשיאותיות" או "מרכזים נשיאותיים", נועדו בעיקר לשמר מסמכים, ארכיונים, תצלומים ומזכרות מתקופת הכהונה, ובדרך כלל משלבים מוזיאון, ספרייה ולעתים גם מרכז מחקר או מוקד פעילות ציבורית. לאורך השנים הפכו המוסדות האלו ממבנים ארכיוניים צנועים יחסית לפרויקטים אדריכליים ותרבותיים רחבי היקף, שנועדו לא רק לתעד את ההיסטוריה, אלא גם לעצב את האופן שבו נשיאים מבקשים להיזכר בעיני הציבור. ב־18 ביוני צפוי להיפתח בשיקגו המרכז הנשיאותי החדש של ברק אובמה, אחד הפרויקטים השאפתניים והמדוברים ביותר שנבנו עבור נשיא אמריקאי בשנים האחרונות. באירוע הפתיחה ישתתפו בני הזוג ברק ומישל אובמה, והמקום ייפתח לקהל הרחב ב־19 ביוני, כחמש שנים אחרי המועד המקורי.
18 צפייה בגלריה
הנשיא לשעבר ליווה את הפרויקט מקרוב. The Barack Obama Foundation
(צילום: Courtesy The Obama Foundation)
18 צפייה בגלריה
מסורת שהתחיל רוזוולט. עכשיו תור אובמה לאצור את מורשתו ושמונה שנות כהונה
(צילום: Pamela Brick, shutterstock)
מסורת של כמעט 100 שנה
הנוהג הזה להקמת מרכז נשיאותי גדול ומרשים לא היה קיים תמיד. במשך שנים רבות נחשבו המתנות והמסמכים הנשיאותיים לרכושו הפרטי של הנשיא, ולכן גם רבים מהם אבדו, התפזרו בין בני משפחה או נמכרו לאספנים פרטיים. מי ששינה את התפיסה הזאת היה הנשיא ה־32 של ארצות הברית, פרנקלין רוזוולט, שבשנות ה־30 של המאה הקודמת החליט לתרום את כל המסמכים והארכיונים שלו למדינה, ולהקים עבורם ספרייה ציבורית מסודרת בעיירת הולדתו, הייד פארק שבמדינת ניו יורק. המהלך הזה יצר למעשה את המודל שעליו התבססה בהמשך מערכת הספריות והמרכזים הנשיאותיים בארצות הברית. כיום מדובר כבר במנגנון ממוסד הפועל כחלק מהממשל הפדרלי, תחת השם National Archives and Records Administration. זה הגוף האחראי על ניהול הארכיונים הלאומיים והספריות הנשיאותיות. מאז רוזוולט, כמעט כל נשיא אמריקאי הקים מוסד משלו המוקדש לתיעוד כהונתו ולשימור מורשתו.
גם מישל בפנים
אלא שבעשורים הראשונים היו אלה כאמור מוסדות צנועים יחסית, שהתמקדו בעיקר בארכיונים, מחקר היסטורי ותצוגות מוזיאליות בסיסיות. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בהיקף ובשאיפות של הפרויקטים: מרכזים נשיאותיים חדשים הפכו לקמפוסים רחבי ידיים הכוללים מבני תרבות, חללים קהילתיים, מוסדות חינוך, גנים ציבוריים ולעתים גם מכוני מדיניות והשפעה ציבורית. במקרים רבים הם מתפקדים לא רק כאתרי הנצחה, אלא גם כהצהרה אדריכלית ופוליטית על האופן שבו הנשיאים מבקשים לעצב את מורשתם לדורות הבאים - כשכל אחד מהם בוחר שפה אדריכלית, אופי ציבורי וסיפור היסטורי, המשקפים את תפיסת עולמו ואת הדימוי שהוא מבקש להותיר אחריו.
וזה בדיוק המקרה במרכז הנשיאותי החדש של הנשיא לשעבר, ברק אובמה. לאחר כמעט עשור של תכנון ועבודות בנייה, המרכז צפוי להיפתח בחודש הבא בשיקגו, סמוך לאוניברסיטת שיקגו, על פני קמפוס רחב ידיים המשתרע על שטח של 19 דונם בלב פארק ג'קסון. המרכז ישלב תצוגה נרחבת של מסמכים, חפצים ופריטים מתקופת כהונתו של אובמה בבית הלבן, לצד תערוכות קבע העוסקות במסלול חייהם של ברק ומישל אובמה ובהיסטוריה החברתית והפוליטית של תקופתם. תהיה אפילו תצוגה של השמלות של הגברת הראשונה לשעבר. בריאיון ב-2017 התייחס לכך אובמה ואמר: "האמת, כולנו רוצים לראות את השמלות של מישל".
18 צפייה בגלריה
הסיסמה המזוהה עם הנשיא לשעבר מופיעה שוב ושוב במבנה
(צילום: Courtesy The Obama Foundation)
18 צפייה בגלריה
הנשיא לשעבר ביקש להתרחק מהדימוי המסורתי של "מקדש נשיאותי"
(צילום: Courtesy The Obama Foundation)
אך בניגוד לספריות הנשיאותיות המסורתיות, הפרויקט החדש תוכנן מלכתחילה כמרחב ציבורי ואזרחי פעיל ורב־שימושי. לצד המוזיאון יכלול הקמפוס גם ספרייה ציבורית, מרכז קהילתי, חללי כנסים ואירועים, מתקני ספורט ופנאי, גנים ציבוריים, שבילי הליכה ומרחבים פתוחים שנועדו לשימוש יומיומי של תושבי העיר. לפי קרן אובמה, הגוף האחראי להקמה ולניהול הפרויקט, המרכז נועד להיות לא רק אתר הנצחה נשיאותי, אלא גם "מרכז אזרחי המעודד מעורבות ציבורית ופעילות קהילתית".
72 מטר של אבן גרניט אפורה
על תכנון הפרויקט הופקד משרד האדריכלים הניו יורקי Tod Williams Billie Tsien Architects, הידוע בגישה מינימליסטית ומונומנטלית, המשלבת בין אדריכלות ציבורית ובין תחושת אינטימיות בקנה מידה אנושי. המשרד, שתכנן מבני תרבות, מוזיאונים וקמפוסים אקדמיים ברחבי ארצות הברית, בחר להימנע גם כאן מהאסתטיקה הזוהרת והמוחצנת המזוהה לעתים עם פרויקטים ציבוריים בפרופיל גבוה. במקום זאת, עוצב מבנה המוזיאון המרכזי באמצעות צורות גיאומטריות פשוטות ונקיות, תוך דגש על חומריות, אור וטקסטורה. המגדל מתנשא לגובה של כ־72 מטר, במבנה מוארך ובעל חזות כמעט מונוליתית, המחופה בלוחות אבן גרניט בגוון אפור בהיר.
18 צפייה בגלריה
"האדריכלות של המרכז מגלמת את האופי הסמלי של נשיאות אובמה"
(צילום: Courtesy The Obama Foundation)
חזית האבן עוצבה עם טקסטורה חרוצה ועדינה, שנועדה להזכיר שכבות סלע טבעיות, ובכך ליצור קשר בין המבנה ובין הנוף של פארק ג'קסון שסביבו. על חזית המבנה שולב גם ציטוט מונומנטלי מתוך נאום שנשא אובמה בשנת 2015 לציון 50 שנה לצעדות זכויות האזרח מסלמה למונטגומרי. הציטוט לא מופיע כאלמנט גרפי בלבד, אלא תוכנן כחלק מהחזית באמצעות פאנלים ייעודיים שהופכים לחלק בלתי נפרד מהאדריכלות עצמה. המשפט הבולט ביותר, שמופיע באותיות ענק סביב חלקו העליון של המגדל, הוא: You Are America ("אתם אמריקה"). בהמשך מופיע קטע רחב יותר מהנאום, העוסק באחריות אזרחית, תקווה ושייכות משותפת לדמוקרטיה האמריקאית - ובכך הופכת החזית כולה למעין מניפסט המזמין את המבקרים לראות בעצמם חלק פעיל מסיפורו של המקום ומהרעיון הרחב יותר של שינוי חברתי ואזרחי.
גם הקונספט האדריכלי של הפרויקט מבקש להתרחק מהדימוי המסורתי של "מקדש נשיאותי" סגור ומרוחק. לצד מגדל המוזיאון המרכזי תוכננו מבנים נמוכים ואופקיים יותר, ובהם הספרייה הציבורית והמרכז הקהילתי, שנועדו ליצור תחושה נגישה, פתוחה ופחות טקסית. "כבוד גדול ואחריות ליצור מקום שמשקף את האופטימיות והיושרה של הנשיא והגברת הראשונה", אמרו האדריכלים לאחר שנבחרו לתכנן את הפרויקט. "האדריכלות של המרכז מגלמת את האופי הסמלי של נשיאות אובמה, ובו בזמן משרתת את הפונקציות המעשיות של מוסד פעיל המעודד דיאלוג מקומי, לאומי ובינלאומי".
18 צפייה בגלריה
מוסד פעיל המעודד דיאלוג מקומי, לאומי ובינלאומי
(צילום: Courtesy The Obama Foundation)
התקציב כמעט שולש
המרכז הנשיאותי החדש של אובמה אינו חף מבעיות ומאתגרים כלכליים. לאורך שנות התכנון והבנייה תפח תקציב הפרויקט באופן משמעותי: בעוד שההערכות הראשוניות דיברו על השקעה של כ־300 מיליון דולר, עם התקדמות העבודות זינק הסכום לכ־850 מיליון דולר - מה שהופך אותו לאחד המרכזים הנשיאותיים היקרים ביותר בתולדות ארצות הברית. הפרויקט ממומן באופן פרטי על ידי קרן אובמה ובאמצעות תרומות של פילנתרופים ותורמים פרטיים, ללא מימון פדרלי ישיר. העלויות הגבוהות עוררו לאורך הדרך ביקורת ציבורית ושאלות לגבי היקף ההשקעה, אך תומכי הפרויקט מדגישים כי מדובר לא רק בספרייה נשיאותית מסורתית, אלא בקמפוס רחב היקף הכולל מוסדות חינוך, תרבות וקהילה, שנועדו לשרת את תושבי האזור והציבור הרחב.
