בשנים האחרונות הניקיון נהיה ז'אנר של ממש ברשתות החברתיות: משפיענים מציגים בתים שעוברים מהפך באמצעות כמויות נדיבות של חומרי ניקוי, זרמי מים חזקים, קרצוף ושפשוף אינטנסיביים. התוצאה מצטלמת נהדר: הכול מבריק, נקי, מסודר ונראה חדש ונוצץ. אבל האם זו גם הדרך הנכונה לנקות? מתברר שמה שנראה טוב בסרטון לא בהכרח מיטיב עם המשטחים, הרהיטים ומכשירי החשמל שעוברים ניקוי.
טרנד הניקיון המוגזם (המוכר ברשתות החברתיות, טיקטוק ואינסטגרם, תחת ההאשטגים #CleanTok או #Overcleaning ובארץ גם #חולתניקיון) הוא תופעה ויראלית מקומית ועולמית שבה משפיענים מצלמים את עצמם מנקים את הבתים שלהם בצורה נמרצת, ולעתים קרובות מוגזמת לחלוטין. הטרנד כולל הצפת חדרים בהמון מים עם צינור או גרניק, ערבוב כמויות אדירות של חומרי ניקוי וקרצוף של משטחים עם מטאטא או מברשת, והכול – תוך תיעוד לרשתות החברתיות ותוספת סאונד למנה גדושה של ASMR (הדגשה קולית של הפעולות השונות). בין אם זה מעורר בכם קנאה או דווקא הסתייגות, פנינו למומחים להבין אם כדאי לאמץ את הטרנד או לא.
"מים ולוחות עץ לא הולכים ביחד", קובע כפיר אביגד, הבעלים של D-box סחר, משווקת מוצרי EGGER למטבחים וארונות. "אם מדובר בעץ טבעי, זה כבר סיפור אחר, אבל כשמדברים על לוחות עץ, חשוב להבין שלא כל חומר שמתיימר להיות עמיד בפני מים הוא אכן כזה". לדבריו, בעבר היו יצרנים שהקפידו יותר על איכות לוחות סנדוויץ’, ואילו כיום, בחלק מהמקרים, האיכות ירודה יותר מכפי שנהוג לחשוב, ולכן גם העמידות שלהם לנוזלים מוגבלת. בנוסף, מסביר אביגד, מכיוון שיבואנים ישראלים מייבאים לוחות עץ ממקורות שונים ברחבי העולם, קשה לתת המלצה גורפת שמתאימה לכל סוגי המשטחים והחיפויים בבית. עם זאת, הכלל הבסיסי מבחינתו ברור: לא מנקים עץ עם מים. במקום זאת הוא ממליץ להשתמש בחומר ניקוי עדין ובכמות מתונה, למשל: מעט סבון כלים או חומר ניקוי עדין לחלונות. "עוד נקודה שחשוב להביא בחשבון היא הדבק: לא כל הנגרים משתמשים בדבק בעל עמידות למים, וכשמים חודרים ללוח הם עלולים להיספג בו, לגרום להתנפחות ולפגוע במבנה החומר, כולל ברצפת פרקט. לכן, גם אם נדמה שמשטח העץ נראה אטום ועמיד, כדאי להימנע מהצפה ולנקות אותו באופן עדין ומבוקר", הוא מציין.
לדברי גיא נתן, משנה למנכ"ל מטבחי סמל, עודף מים וחומרי ניקוי אגרסיביים עלולים להזיק למטבח שלכם לאורך זמן. "מרבית החזיתות והארונות של המטבח, למעט מטבחי אלומיניום, עשויים מחומרים מבוססי עץ, ולכן חשיפה מסיבית או מתמשכת למים עלולה לגרום עם הזמן להתנפחות, לעיוות ולשינוי בצורת החומר. מגע מקרי וקצר עם מים לא אמור להזיק, אבל התזה ישירה או שימוש קבוע בכמויות גדולות בהחלט עלולים לפגוע במטבח", הוא מסביר.
נתן אומר שאין צורך באקונומיקה, מסירי שומנים חזקים או חומרי ניקוי אגרסיביים בשגרת הניקיון הביתית. "ברוב המקרים מעט סבון כלים או אפילו חומר פשוט לניקוי חלונות יעשו את העבודה מצוין. מנקים בעדינות ולאחר מכן מייבשים, ממש כפי שמנקים חלון. הכלל החשוב ביותר הוא להימנע מהצפה של המשטח ומחומרים חזקים שלא לצורך".
ההתייחסות למשטחי פורצלן היא אחרת. בר גטניו, מנהלת קשרי אדריכלים ב"שיש גטניו" אומרת שאת משטחי הפורצלן פוגשים היום במגוון רחב של יישומים בבית, ממשטחי עבודה ואיים במטבח, דרך חיפויים, חדרי רחצה ועד רהיטים. "אחד היתרונות המשמעותיים של גרניט פורצלן הוא העמידות הגבוהה וקלות התחזוקה: אין חשש משימוש בכמות גדולה של מים או מהתזה ישירה עם צינור, וגם אזורי החיבור אינם נקודת תורפה בזכות שימוש בדבקים איכותיים והקפדה על חיבורים מדויקים", אומרת גטניו. "המשטחים עמידים גם בפני חומרי ניקוי וחיטוי, לרבות אקונומיקה, מסירי שומנים ואצטון, אף שברוב המקרים מטלית לחה מספיקה לניקוי. אנשים נוטים לחשוש שלכלוך יחדור אל הטקסטורה, משום שהיא נראית ומרגישה כמו אבן טבעית, אך למעשה מדובר בחומר אטום שאינו סופג את הלכלוך או את חומרי הניקוי".
מיכל שמר אוחנה, מנהלת השיווק ומבעלי "אבסולוטו אבן ושיש", מסבירה כי אבן טבעית משמשת היום לשלל יישומים בבית, מעבר למשטח עבודה במטבח. "משלבים אותה בריצופים ובחיפויי קירות, בחדרי רחצה, במדרגות, בקמינים, בפריטי נגרות וריהוט, בשולחנות ובאלמנטים דקורטיביים, וכמובן גם בחוץ – במרפסות ובבריכות שחייה. דווקא מגוון היישומים הזה ממחיש מדוע לא נכון לומר שאבן טבעית 'מפחדת' ממים. גרניט טבעי, למשל, הוא מהאבנים הטבעיות החזקות והעמידות ביותר, וטרוורטין נוצר בטבע בסביבה של מים ומעיינות מינרליים. כשמתאימים את סוג האבן והגימור ליישום ומקפידים על התקנה ואיטום מקצועיים, אבן טבעית יכולה להתמודד מצוין גם עם סביבה רטובה ועם חשיפה לתנאי חוץ לאורך שנים. הבעיה מתחילה בעיקר כשיש מים עומדים לאורך זמן באבן בעלת ספיגה גבוהה, איטום או חיבורים שאינם תקינים, או כשהתחזוקה אינה מתאימה לסוג האבן. למעשה, אחת הטעויות שאנחנו פוגשים יותר היא דווקא בניקיון: שימוש במסירי אבנית, חומץ, חומרים חומציים או חומרי ניקוי אגרסיביים על שיש וטרוורטין עלול לצרוב את פני האבן ולפגוע בגימור שלה, ולחץ מים חזק מדי עלול לפגוע ברובה, בסיליקון ובחיבורים. גם כשמדובר באבנים עמידות מאוד כמו גרניט וקוורציט, אנחנו ממליצים על ניקוי עדין בחומר בעל pH ניטרלי המתאים לאבן טבעית. אבן היא חומר שנועד לחיות איתנו ולהתבגר יפה, ולכן הסוד הוא לא לפחד ממנה אלא להכיר אותה, להתאים אותה נכון לשימוש ולתחזק אותה בהתאם", היא מסבירה.
זרם מים לכל הבית?
אליסה קיסר, כימאית וכתבת מדעית במכון דוידסון למדע, מסבירה כי העיקרון המנחה בניקוי הוא שאין חומר או שיטה אחת שנכונים לכל משטח. הכול עניין של מינון, התאמה לחומר הגלם והקפדה על הוראות היצרן. "אני יכולה למנות כמה דוגמאות בולטות לנזקים של חוסר התאמה או הצפה", אומרת קיסר. "למשל, הצפה במים היא האויב המושבע של העץ. שטיפה של הרצפה עם כמויות גדולות של מים ללא הגנה על רגליות הרהיטים, כמו פקקי גומי או כיסוי פלסטיק שמגביהים אותם, תוביל בסופו של דבר להריסת הרהיט".
מה בנוגע למכשירי חשמל, כמו תנור או מקרר?
"שטיפה במים זורמים ללא הגנה על רכיבים אלקטרוניים, מאווררים או גופי חימום, כמו בטוסטר קופץ, תגרום לקצר ולהרס המכשיר".
קיסר מדגישה כי חשוב להשתמש בחומרים ייעודיים לכל מכשיר חשמלי,ולאו דווקא זרנוק או גרניק. "לדוגמה, מכונת הכביסה דורשת תכשירי ניקוי ספציפיים. שימוש בחומר לא מתאים עלול לעכל ולהרוס את אטמי הגומי בתוכה". היא מדגישה גם את החשש מהתחשמלות.
בסרטוני הניקיון למיניהם, נראה שכל המרבה הרי זה משובח. מה דעתך?
"דעתי שממש לא. עודף חומרי ניקוי לא הופך את הבית לנקי יותר. הוא פשוט משאיר משקעים ועלול לפגוע בגימור של משטחים ושל רהיטים, מכשירי חשמל, חלונות, דלתות וגופי תאורה, והכי חמור – מסכן את הבריאות. חשיפת יתר או שאיפה של אדי אקונומיקה (כלור), למשל, עלולה לגרום לגירויים ואף לנזקים במערכת הנשימה, בעיניים ובעור, תלוי בריכוז ובאוורור. הכלל הפשוט ביותר הוא לעבוד תמיד לפי ההוראות על האריזה, לא לערבב בכלל חומרי ניקוי ולא לשכוח כפפות להגנה על הידיים".
