בלי כדורי בדולח או שיטות "ממבו-ג'מבו", וממש כמו חברות הסטארט-אפ שנמצאות במרוץ אחר הדבר הבא, גם תפקידם של הטרנדולוגים הוא לזהות את הדבר החם, ורצוי רגע לפני שהוא "גולש מהסיר". שהרי מי שמתיימר לזהות את הלהיט התורן, חשוב שיעשה זאת לפני שכל השאר כבר רוקדים לצלילי הפזמון.
איך בכלל מזהים טרנד, ומה גורם לו "להידבק" ולהישאר בסביבה? במקרה של גיל רויטר (45), שאמון על אספקת תוכן עיצובי לחברות ישראליות ומתרגם מגמות עולמיות לזירה המקומית, זיהוי טרנדים הוא עניין של למידה. "יש שיקראו לי טרנדולוג, אבל אני קצת סולד מהמילה הזו", הוא מספר בריאיון ל-ynet. "אחרי שסיימתי תואר בתקשורת חזותית בשנקר, למדתי חיזוי עיצוב לעולם האופנה והטקסטיל בבית הספר CSM בלונדון. אני קורא המון ומנסה תמיד לטעום מעולמות תוכן שונים כמו טכנולוגיה, כלכלה, אמנות ומדע ולעשות מעין מיקס ביניהם. יש משהו שמקטין את המקצוע במילה 'טרנדולוג' כי צריך הרבה מאוד אינטואיציה ועניין כדי לשלוט בכל מה שקורה מסביב ולדעת 'לאו נושבת הרוח'".
17 צפייה בגלריה
החדרים הדומיננטיים, הטרנדים החמים
(צילום: שירן כרמל; עיצוב - דורית פינס, צילום - אורי אקרמן עבור HeziBank; מאור מויאל עבור אלוני)
לדבריו של רויטר לטרנד יש הרבה כוח, בעיקר בגלל היכולת שלו לסחוף אחריו אנשים רבים בכל העולם. "אני מסתכל על טרנדים בתור טעם פופולרי בזמן נתון. מדובר בדפוסי מחשבה, התנהגות וצריכה של מה שנקרא 'מובילי טרנד' שמפעפעים ליתר האוכלוסייה. רוב האנשים הם קונפורמיסטיים ורוצים לחיות בהתאם לנורמות או למוסכמות החברתיות, כך שלהכתיב טרנדים ולא להיות מובל על ידם זה משמעותי מאוד".
איזה טרנדים אתה צופה לשנת 2022?
"בשנה הקרובה נראה יותר ויותר אנשים שמתעניינים ברכישה של רהיטים ישנים ונוסטלגיים מיד שנייה. זו מגמה שמגיעה מעולם האופנה ומחלחלת לעיצוב הבית, וממשיכה את הרעיון של רכישת מוצרים איכותיים ועמידים יותר מתוך חשיבה אקולוגית ובת-קיימא. בנוסף, מכיוון שעדיין אי אפשר לטוס לחו"ל בחופשיות ובנחת, הבתים שלנו הופכים לזירה אקספרימנטלית, שבה ניתן ביטוי לחלומות הפרועים שלנו. בשנה הקרובה נראה זיקה של צבעוניות שמגיעה מכל רחבי העולם, ולצד הרצון להכניס כמה שיותר צבעים הביתה, נראה הרבה צבעים חמים ושורשיים של גווני אדמה, שמהווים בסיס איתן וקרקע יציבה לעמוד עליה.
17 צפייה בגלריה
ניחוח של פעם: רצפות רטרו חוזרות הביתה
(צילום: bisazza עבור HeziBank, אסף לוי עבור אלוני)
"2022 תהיה שנה שבה נזכה לראות הרבה צורות אורגניות, רכות וזורמות, "סילואטות" עגולות ומחבקות של רהיטים, ופחות קווים חדים ונוקשים. המגמה היא עיצוב שנראה יותר ילדותי ו-'צ'אבי', ששובר את הקווים המסורתיים ומוסיף קריצה לחלל. בנוסף, נראה יותר אמירה אישית בבתים ופחות 'עדריות'. אנשים מבינים שהבית שלהם צריך לשרת ולהתאים להם בלבד, ופחות נכנעים לגחמות עיצוביות ולטרנדים מהירים.
17 צפייה בגלריה
הטרנד המעוגל של 2022: פחות זוויות נוקשות, יותר מראה "צ'אבי" ומחבק
(צילום: סטודיו נטוצי )
"שני החללים שימשיכו לקבל תשומת לב רצינית השנה הם חדר האמבטיה ומבואת הכניסה. אנחנו נראה הרבה יותר השקעה בחלל הרטוב בבית, שהופך להיות מקום להימלט אליו ולהתמלא באנרגיה חדשה וחיונית, ולצד זה השקעה במבואת הכניסה ובפוטנציאל שלה לחצוץ בין החוץ לפנים. המבואה הוא חלל שלא חייב להיות גדול, אבל כזה שאפשר לחלוץ בו נעליים, להשליך את המסכה וליצור חיץ בין שאון היום והווירוסים המשתוללים בחוץ לבין השקט והביטחון של הבית".
17 צפייה בגלריה
דגש על מבואת הכניסה: מקום להשאיר בו את הסביבה החיצונית המטורפת
(עיצוב: אורלי גונן-שטיינגרט. צילום: עינת זינגר)
"טרנד מתחיל בשקט, כמו וירוס"
גם נתלי יצחקוב (36) וליאור פישר שילוני (32), בעלות הסוכנות "דה ויז'נרי" שמתמחה בחיזוי טרנדים, מסכימות שמאחורי טרנדים קיים עולם ומלואו. "לטרנד יש אבולוציה והוא משפיע על תחומים שונים בחיינו. הוא 'נודד' מסקטור לסקטור, מתעשייה לתעשייה, ובא לידי ביטוי באופן ויזואלי", אומרת יצחקוב. "טרנד מתחיל בשקט, כמו וירוס, ולאט לאט מתפשט עד שמגיע לכולם", מוסיפה פישר שילוני בחיוך.
יצחקוב היא בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ופישר שילוני היא בעלת תואר באסטרטגיה ומנהל עסקים בתחום העיצוב מאוניברסיטת פרסונס שבניו יורק. השתיים התמחו בזמנים שונים אצל חזאית הטרנדים הצרפתית המפורסמת לי אדלקורט, ומוקסמות מהמקצוע כל יום מאז. "המהות של העיסוק בטרנדים הוא מחקר וזיהוי חדשנות בתחומים שונים, ניתוח של מידע והיכולת להסיק מסקנות שניתן לתרגם לאסטרטגיה, קונספט ונראות ויזואלית", מסבירה פישר שילוני. "אנחנו עובדות יחד כל יום, מחפשות מידע, מגששות אחר חדשנות בתחום, וכל זה תוך כדי פגישות, והעברת הרצאות וסדנאות".
אם כבר הזכרתן וירוסים, איך הטרנדים "מתפשטים" בתקופות משבר, כמו הקורונה?
נתלי: "הקורונה השפיעה באופן ישיר על האופן שבו הבתים שלנו נראים וייראו. באופן כללי היא היוותה קטליזטור, זרז, להרבה מאוד תהליכים שקשורים בטרנדולוגיה, ומגמות שהיו צפויות להתפשט באופן איטי סחפו את השוק במהירות יחסית".
ליאור: "אנשים התחילו לעצב את הבתים שלהם כמרחב שמותאם באופן מדויק לצרכים שלהם, ראינו בתים שהפכו למעין מקום מקלט, כמו אואזיס, עם חללים שמשדרים שקט ואיזון, עם חיבור לטבע ולמרחב".
17 צפייה בגלריה
מותאם אישית ומשלב הרבה יותר פנאי: בתים כמרחב שמשרת את כל הצרכים
(עיצוב: ניצן הורוביץ. צילום: עודד סמדר)
האם לדעתכן הטרנדים גורמים לבתים של אנשים להיראות אותו הדבר?
ליאור: "אנחנו פועלות מתוך ההבנה שלכל טרנד יש טרנד נגדי, ושלא כולם יאמצו את אותן מגמות. הרי אי אפשר להכניס את כל הצרכנים בעולם לאותה קטגוריה, ולאנשים שונים יש צרכים שונים ומשאבים שונים. לכן, כשאנחנו מייצרות תחזית טרנדים, אנחנו מתייחסות תמיד לסוגים שונים של לקוחות ונותנות תמונה רחבה של השוק".
נתלי: "אם מבינים שטרנד הוא הלך רוח או כיוון מחשבה, אז גם מבינים שהביטוי הוויזואלי של טרנד נתון לפרשנות ויכול להשתנות. הפרשנות הזו מתחילה אצל המעצבים ומסתיימת בהחלטות אישיות של כל אחד מהצרכנים, מה הוא מכניס הביתה".
ומה נראה בשנה הקרובה בזירת העיצוב הביתי?
"קיים דגש על קיימות, מגמה שבאופן גלובלי הולכת ומתגברת בשנים האחרונות. אנשים יבחרו מוצרים מחומרים טבעיים, מתכלים, שמקורם מן הטבע, ויעדיפו לקנות מחברות בעלות אג'נדה סביבתית בת-קיימא. צרכנים רבים גם יבחרו ברהיטי וינטג׳ ויד שנייה. מגמה נוספת שתתחזק היא הבחירה באלמנטים שמדגישים את מגע יד האדם, את הפן התחושתי. חפצי נוי, שטיחים ורהיטים שניכרת בהם מלאכת יד. רקמות, קרמיקה ואריגה הן דוגמאות בולטות, וגם צורות מעוגלות ואסימטריות.
"מבחינת עיצוב החלל, נראה חללים מולטי-פונקציונליים, גדולים כקטנים, וזליגה בין מרחבים. פחות חלוקה מוגדרת ונוקשה בין החללים השונים, ויותר חללים זורמים, מתוך הבנה שהמרחב הביתי צריך למלא פונקציות שונות ומגוונות, עם פחות הפרדה".
17 צפייה בגלריה
פחות הפרדה: המרחב הביתי צריך למלא פונקציות שונות ומגוונות
(עיצוב: סטודיו טולה. צילום: מאור מויאל עבור אלוני)
הבתים הלא הרפתקניים של ישראל
ניבה יחיאב, חוקרת מגמות ומומחית צבע וחומרים (Color material finish), עוסקת בטרנדים קרוב לשני עשורים, ומנקודת מבטה טרנדים ואקטואליה הולכים יד ביד. "הרעיון בעיסוק חקר מגמות הוא להיות עם האצבע על הדופק על מה שקורה כרגע בעולם", היא מסבירה. "מדובר בכלכלה, צרכנות, חברה ופוליטיקה, לא במובן של ימין ושמאל, אלא בזרמים שגורמים לעולם לנוע.
"דוגמה טובה לכך היא הגל הרביעי של התנועה הפמיניסטית, 'מי טו'. התמונה הכוללת היא שזו תנועה משמעותית שסוחפת לכיוון של שוויון מגדרי ולעיסוק במגדר. בעולמות שבהם אני מתמחה, אפשר לקחת את זה לעיסוק בצבעים. הצבע הוורוד למשל, מילניאל פינק, הפך להיות מזוהה עם דור ה-Y ואחד הסימנים המזהים לדור צעיר שרוצה להביא לשינוי חברתי, כלכלי וסביבתי. בזירה שבה קיים דור שמרשה לעצמו להיות פלואידי בנושאי מגדר, ורוד יכול להפוך – והופך – לסוג של גוון ניטרלי אחרי הרבה שנים שבו הוא היה שייך רק לבנות".
האם טרנדים עולמיים בעיצוב הבית מחלחלים באותה העוצמה גם לישראל?
"אני חושבת שיש דברים שמאפיינים את ישראל שצריך להתייחס אליהם. יש את הצד הכלכלי של לקנות דירה בארץ, ואת יוקר המחייה והעובדה שתל-אביב היא העיר היקרה בעולם. זה מגוחך. נתוני הלמ"ס מראים שיכולת ממוצעת של החזר משכנתה שווה ל-170 משכורות. אם לחלק בשנים, זה יוצא 14 שנים לפחות, וזה עוד בלי ריבית והצמדה. ההוצאה הכי גדולה במשק בית זה הדיור, ואז אנחנו כאילו מבקשים מישראלים להיות הרפתקנים בעיצוב הבית, איפה שמושקע רוב הכסף. אז הגיוני שמי שצריך להחזיר הרבה יותר משכנתה על בית יהיה יותר מקובע בדרישות וילך על בטוח. ולכן רואים גוונים ניטרליים, את אותם מזנונים ושולחנות".
אבל הנה, אנחנו רואים פתאום מטבחים שחורים בבתים הישראליים.
"בעיני שחור הוא ניטרלי ובטוח. ואיתו גם לבן ואפור. נכון, שחור יותר דרמטי, אבל דברים יכולים להסתדר איתו בקלות. זו לא בחירה מטורפת".
17 צפייה בגלריה
מה לגבי אי אדום במטבח? להעז לצאת מהקופסה זה עניין יקר
(עיצוב: מיכל סמץ. צילום: קרין רבנה)
אז איך תיראה שנת 2022 מבחינת עיצוב הבית?
"מאז 2020 מגפת הקורונה שימשה ועדיין משמשת כמגבר רב עוצמה למגמות שאנחנו עדים להן מספר שנים, כמו מעורבות חברתית, תחושת שייכות, אחריות לסביבה ואורח חיים בריא. לכן, אם ב-2021 הבית שלנו היה מקום המפלט הנעים והבטוח, השנה אנחנו בדרך לשינוי גדול. אחרי כמעט שנתיים שבהן התכנסנו פנימה ועצרנו, לפעמים בעל-כורחנו, אנחנו לא חוששים לצאת החוצה ולהעז קצת יותר. וכך גם בעיצוב הבית. נקבל מודל יופי חדש, בדגש על ייחודיות ואותנטיות, בלי סגנון מוביל אחד. מה שהופך אותו למיוחד, זו הדרך שבה הבית נותן ביטוי למי שגר בו, ולהיפך. המגמה הזו תעודד אנשים להשתמש במה שיש להם, ולהחצין את האופי שלהם. זה יכול לבוא לידי ביטוי באוספים ייחודיים, בצבעוניות חזקה, ובשימוש בחומרים "לא קונבנציונליים".
"במקביל, גם האחריות והמוסר עולים מדרגה. מרבית החומרים המוכרים לנו היום בעיצוב הבית הם חומרים שלא מתחשבים בהידלדלות המשאבים של כדור הארץ, או בסבל של בעלי חיים. בשנים הקרובות נגלה חומרים חדשים וטבעוניים בעיצוב הבית, שעשויים מאצות, סיבי פטריות (mycellenium) והמפ (קַנַבּוֹס המשמש בתעשיית הטקסטיל, הנייר והבנייה – ל"מ). גם הכניסה של החומרים האלה תייצר מודל יופי חדש. נראה יותר ויותר שימוש חוזר בחומרים ובמוצרים, ומעבר למיזמים של השכרה לטווח קצר וארוך, במקום לרכוש ולזרוק".
