דווקא בתקופה הכי טובה שלו, מעצב הרהיטים בר ארזוני (30), כיום מאורס ותושב תל אביב, כמעט סגר את העסק שלו. זו הייתה התקופה שבה המותג שלו, Galerie Arazoni, הפך להיות מוכר, הוא קיבל יותר ויותר הזמנות, משפיענים וסלבס הגיעו אליו מפה לאוזן, אבל ההתמסרות שלו ליותר מ־300 ימי מילואים, לא אפשרה לו להגשים את החלומות כמו שהוא רצה. "זה היה מאתגר מאוד. לקח לי זמן לחזור לעצמי ואני עדיין בהשפעת האירוע הזה", הוא אומר, "אבל לא הייתי חייב. עשיתי הכול מרצון ומבחירה, למרות שהייתי פטור ממילואים. הייתי עושה את זה שוב ושוב".
זו לא הפעם הראשונה שארזוני צולח אתגרים בחייו. הוא גדל בבית מסורתי ובחר בעצמו ללכת ללמוד בישיבה, לאחר מכן התגייס. "התגייסתי לצבא ולאחר מכן, כשהבנתי שאין לי את מה שנדרש באוניברסיטה ושבלי תעודת בגרות לא אוכל ללמוד, בחרתי בכיוונים אחרים. לא היה לי את הכסף ולא היה לי את הרקע ללימודים אקדמיים". בהמשך התגלגל דרך עולם הפרסום והשיווק לעיצוב רהיטים, ובין שלל הלקוחות יש גם כמה מפורסמים.
ספת הרביצה הפכה לסימן ההיכר שלו. בר ארזוני
(צילום: אלבום פרטי)
הספה שעשה לבלוגרית האופנה דניאלה אייפנברג, בשיתוף איתה, הפכה לדוגמה לסגנון שלו
(צילום: דניאלה אפנברג)
ספת רביצה נוחה ועמוקה
(צילום: קטרין נימני)
"לא פניתי מיוזמתי לאף סלב"
הקו העיצובי שלו נקי מאוד. "הוא בהחלט מינימליסטי. אני אוהב מאוד את הקו הנקי. פחות מדברות אלי טקסטורות עמוסות. בתוך הניקיון הזה, אני מחפש תמיד משהו שייתן לכל פריט אופי משלו".
הגישה הזאת באה לידי ביטוי במיוחד בספות הרביצה העמוקות, שהפכו לאחד מסימני ההיכר של הסטודיו. לדבריו, במשך שנים הסגנון הזה היה מאוד מרובע ושבלוני, והוא ביקש לקחת אותו למקום נקי, מעוגל ומדויק יותר. אחת הספות שעשה לבלוגרית האופנה דניאלה אייפנברג, בשיתוף איתה, הפכה מבחינתו לדוגמה טובה למה שהוא מנסה לעשות. לדבריו, היא הייתה לא שגרתית בגודל ובצורה, והפכה לסוג של סימן היכר של הדגם.
הוא גם לא מסתיר את העובדה שעולם העיצוב מבוסס במידה רבה על השראות מרהיטים של אחרים. "בסוף כולנו מבוססים על רפרנסים, אף אחד לא ממציא את הגלגל", הוא אומר. מבחינתו, החידוש נמצא באופן שבו לוקחים השראה, מפרקים אותה ובונים ממנה משהו אחר, מדויק יותר, שמתאים לאדם שעומד להשתמש בו. "אני לא מאמין בסגנונות ולכן אני לא מוכר דגמים מוכנים. בית הוא לא אולם תצוגה".
שולחן נירוסטה רחב עבור הדירה של שני גולדשטיין
(צילום: שי יחזקאלי, אלבום פרטי)
צמחה מהעיצוב גם חברות קרובה. הבית המשותף לשעבר של ניבר מדר ותומר טליאס
(צילום: שי פרנקו, ניבר מדר ותומר טליאס)
עברה לאחרונה לדירה חדשה עם דביר בן זוגה ושילבה ספה כהה בעיצוב ארזוני. ליה נגה
(צילום: ערן לוי, אלבום פרטי)
אחד החיבורים המשמעותיים שנוצרו עבורו בשנים האחרונות הגיע דווקא מפנייה של לקוחה. "היא הזמינה ממני רהיט, וכמו תמיד, הקפדתי לתת לה שירות טוב. רק בדיעבד התברר לי שהיא מנהלת הרכש של Factory 54. הקשר התפתח, והיום אני מייצר ריהוט לסניפים של הקבוצה. בין היתר, עיצבתי רהיטים לסניף Factory 54 בביג גלילות", הוא מספר. בהמשך, הוא הגיע לחיבור לדולצ'ה & גבאנה. "יצרתי ספה שלי לסניף של בכיכר המדינה, בסניף הגברים", הוא אומר בגאווה.
במקביל לעבודה עם גופים מסחריים, החלו בשנים האחרונות להגיע אליו גם יותר ויותר אנשים מוכרים. ודווקא כאן ארזוני מקפיד לעשות סדר במיתוס שנוצר לו בתור "המעצב של הסלבס". לדבריו, הוא מעולם לא פנה לאנשים מפורסמים כדי להציע להם רהיטים. ברוב המקרים הם אלה שפנו אליו ושילמו כמו כל הלקוחות האחרים. "חלק מהעבודות התחילו בכלל מהמלצה של אדם אחד לאחר. יעל אלקנה, למשל, הייתה בין הראשונות. היא פנתה אליי עוד כשהיה בחנות באלנבי ויצרתי עבורה ספה. במקרה אחר, שחר חיון הגיעה אליי דרך חברה שלה. הגעתי לבית בלי לדעת מראש שמדובר בשחר, והחיבור המקצועי הפך בהמשך גם לקשר חברי", מספר ארזוני.
לחיון הוא יצר מנורת קשת מיוחדת, ובשלב הבא כבר נוצר חיבור לעבודה רחבה יותר. הוא מספר שגם מאיה קיי הגיעה עם בקשה מאוד ספציפית לספה מעוצבת. "במקרה שלה, הרעיון שהביאה לא היה קיים בארץ, והעבודה דרשה ממני להבין בדיוק מה היא מחפשת ולתרגם את הרעיון לביצוע. גם הבחירה בצבע הייתה מאתגרת, משום שהבית שלה היה בנוי סביב גוונים מאוד מסוימים של כחול", הוא אומר. לניבר מדר, בתקופה שבה הייתה בזוגיות עם תומר טליאס, הוא יצר ספה, והקשר עם תומר הפך לחברות קרובה עד היום. בהמשך היו גם רהיטים שעיצב לאן זיוי, שני גולדשטיין, ליה נגה, רומי גיאור, מאי ערב, הבלוגרית קטרין נמני ועוד.
בר ארזוני במהלך מאות ימי מילואים ותוך תחזוקת העסק לעיצוב רהיטים
(צילום: אלבום פרטי)
שולחן קפה
(צילום: בר ארזוני)
מיטה מעוצבת
(צילום: בר ארזוני)
מפרסום לעיצוב רהיטים
הרבה לפני שהפך למעצב רהיטים, עולם העיצוב משך אותו, אך לא כעיסוק מרכזי. "פשוט לא חשבתי שאני מספיק מוכשר כדי להפוך את זה למקצוע. בהתחלה למדתי משחק, אחר כך עבדתי בפרסום, אפילו הקמתי חברת פרסום משל עצמי ושימשתי בתפקידי ניהול ושיווק. היזמות תמיד עניינה אותי ותמיד חיפשתי דרכים להרחיב אופקים", הוא נזכר. "הכניסה שלי לעולם הרהיטים הגיעה דווקא דרך השיווק. עבדתי בחנות רהיטים בשיווק ובמכירות, כי זה באמת תחום שאני טוב בו, וכך נחשפתי מקרוב לעולם הזה".
אחרי הפרק הזה הוא החליט לפתוח בעצמו חנות קטנה ברחוב אלנבי בתל אביב. "לא תכננתי שזה יהפוך לעיסוק המרכזי שלי. מבחינתי זה היה אמור להיות עוד מקור הכנסה, בזמן שאני ממשיך לעבוד בפרסום. אלא שאז התחילו להגיע הרהיטים, והתחיל להתגבש גם הקו שלי", הוא אומר.
ריהוט בעצוב ארזוני בדירה השיקית של רומי גיאור
(צילום: אמיר מאירי, אלבום פרטי)
מאמין בהתאמה אישית ולא עובד עם מלאי. כורסה בעיצוב בר ארזוני בבית של רומי
(צילום: רומי גיאור)
ארזוני מספר שכבר בתחילת הדרך הוא נמשך לעיצוב של ספות רביצה עמוקות יותר, משהו שלדבריו היה פחות נפוץ אז בישראל. "עם הזמן, העסק התפתח מחנות עם מלאי קיים לסטודיו שמבוסס על הזמנה אישית. היום אין לי אתר מכירות קלאסי, ואני לא מוכר אונליין במובן המסורתי. כמעט הכול בהתאמה אישית, לפי הזמנה. הלקוחות לא מגיעים אליי כדי לבחור מוצר מדף מתוך קטלוג, אלא כדי לקחת רעיון או צורך - ולהפוך אותו למשהו שמתאים בדיוק להם. אני לא מחפש לייצר עוד מאותו הדבר. כשהלקוח מגיע ואומר שהוא רוצה ספה מסוימת, אני קודם כול רוצה לדעת מי גר בבית, האם יש ילדים, כלבים, תינוקות, איך משתמשים בחלל ומה באמת צריך בו", הוא מסביר.
מבחינתו, עיצוב טוב לא אמור להיות רק יפה, אלא צריך לעבוד בתוך החיים עצמם. "אין עוד הכרח לבחור בין מראה יוקרתי ובין פרקטיות", מוסיף ארזוני, "אני עובד עם בדים איכותיים, חלקם יקרים מאוד, אבל הטכנולוגיה השתנתה. בדים שפעם היו נחשבים בעייתיים לבית עם ילדים או בעלי חיים יכולים היום להיות דוחי נוזלים ולהתאים גם לחיים אינטנסיביים". הוא מעצב מגוון רהיטים ופריטים משלימים, ובהם ספות, כורסאות, שולחנות אוכל וקפה, שידות, גופי תאורה, מיטות, מזנונים ועוד. מנעד החומרים שלו רחב ונע מעץ דרך נירוסטה ועד זכוכית, שיש ועור, בדגש גם על שילובים ביניהם.
מה השלב הבא? לדבריו העסק שלו עדיין נמצא מבחינתו בשנים של בנייה. גם המחירים, הוא אומר, חשובים לו מאוד. "אני שומר על טווח מחירים נגיש יחסית למתחרים הישירים שלי, גם אם המשמעות היא שלפעמים אני מוותר על חלק מהרווח. לדוגמה, ספה יכולה לעלות 8,300 שקל, כשהלקוח יכול להזמין אותה במידות שהוא רוצה ולבצע התאמות. אני יכול לשמור על המחירים האלו מכיוון שאני לא מחזיק אולם תצוגה גדול, והצוות שלי הוא מצומצם. אני מניח את הלב שלי ממש בתוך העבודה ואני אדם מאמין, כך שעם כל הטלטלות, אני מאמין שמה ששלי - שלי", אומר ארזוני לסיום.
