איחוד האמירויות, ובפרט דובאי, הן מהנפגעות הבולטות בקרב מדינות המפרץ עד כה בגל ההסלמה האזורי מול איראן. לפי נתוני משרד ההגנה של האמירויות ודיווחי סוכנויות בינלאומיות, עד מועד כתיבת שורות אלה שוגרו לעבר המדינה כ־189 טילים בליסטיים, כ־941 כלי טיס בלתי מאוישים ו־8 טילי שיוט. מרביתם המכריע יורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית של האמירויות ובעלות בריתה, אך עצם היקף הירי ממחיש עד כמה נהפכה המדינה – שבעבר נתפסה כאי של יציבות במזרח התיכון – לחלק בלתי נפרד מזירת העימות האזורית. כבר בלילה הראשון של התקיפה האיראנית נפגע בדובאי אחד המבנים האייקוניים של העיר, מבנה שבמשך שנים סימל את מעמדה הכלכלי והתיירותי הבינלאומי.
הפגיעה אירעה במלון בורג' אל־ערב (Jumeirah Burj Al Arab), מהמבנים המפורסמים ביותר בדובאי ובעולם כולו. ממש אייקון לפאר, לתיירות ולחיים הטובים בדובאי. במהלך המתקפה יורטו מרבית האיומים מעל העיר על ידי מערכות ההגנה האווירית, אולם שברי יירוט או כלי טיס בלתי מאויש שהתפוצץ בקומות הנמוכות של המבנה גרמו לנזק חיצוני ולשריפה מקומית בשטח המלון הפוטוגני. צוותי כיבוי שהוזעקו למקום השתלטו על האש בתוך זמן קצר והאזור פונה זמנית. לאחר האירוע הדגישו רשויות הביטחון של דובאי כי בבדיקות שנערכו לא נמצאו סימנים לפגיעה משמעותית במערכות המבניות של הבניין וכי שלד המבנה נותר יציב. המלון חזר לפעילות זמן קצר לאחר מכן, אם כי חלקים ממנו נסגרו זמנית לצורך שיפוצים.
6 צפייה בגלריה
כך זה נראה עד לפני כשבוע. מלון אייקוני על אי מלאכותי. בורג' אל־ערב, דובאי
(צילום: Drone Film Artist, shutterstock)
פגיעה בתדמית הנוצצת
אף על פי שהנזק היה מוגבל יחסית, עצם הפגיעה במבנה כה מוכר עורר הד תקשורתי רחב והמחיש כי גם מוקדי היוקרה והאדריכלות של העיר המתוירת אינם חסינים. במשך עשורים טיפחה דובאי תדמית של עיר גלובלית נוצצת: יער של גורדי שחקים, אדריכלות עתידנית, מרכז פיננסי בינלאומי, מוקד תיירות יוקרתי ונקודת מעבר אסטרטגית בין המערב למזרח. שדה התעופה שלה נהפך לאחד העמוסים בעולם, והעיר כולה נתפסה כמרחב בטוח, יציב ואף מפנק בלב אזור סוער. על רקע זה הפגיעה דווקא בבורג' אל־ערב נתפסה לא רק כאירוע ביטחוני נקודתי, אלא כפגיעה בסמל מרכזי של הסיפור העירוני והכלכלי שדובאי ביקשה לבנות לעצמה.
מלון הפאר בורג' אל־ערב, שנחנך בשנת 1999, היה אחד הפרויקטים הראשונים שסימנו את המעבר של דובאי מעיר נמל צנועה במפרץ למרכז פיננסי ותיירותי בינלאומי. המבנה, המעוצב בצורת מפרש ענק, מתנשא על אי מלאכותי שנבנה במיוחד עבורו במרחק של כ־280 מטר מקו החוף ומחובר ליבשה באמצעות גשר מעבר פרטי. תכנון המלון נמשך כשנה והחל בשנת 1993, הבנייה עצמה ארכה כשש שנים, מתוכן כשלוש שנים הוקדשו להקמת האי המלאכותי בשטח שבעבר היה מים. בעת פתיחתו נחשב המלון לאחד המלונות הגבוהים בעולם (כיום הוא במקום החמישי אחרי מלון "גבורה", גם כן בדובאי, וכמובן בראש הרשימה מככב הבניין הגבוה בעולם כרגע – בורג' חליפה בדובאי שנבנה ב־2010 ומתנשא לגובה 828 מטר). לשם השוואה, בורג' אל־ערב מתנשא "רק" לגובה של כ־321 מטר אך מתבלט בזכות צורתו הייחודית. הבניין כולל את חלל האטריום הגבוה בעולם, המתנשא לגובה של כ־180 מטר – מאפיין שהפך אותו לאחד המבנים הדרמטיים והמרשימים ביותר מבחינה אדריכלית באזור המפרץ.
האדריכל טום רייט: "אם אפשר לצייר אותו בכמה קווים מהירים וכל אחד מזהה מיד לא רק את המבנה אלא גם את המקום שאליו הוא שייך, סימן שהתקרבת מאוד ליצירת אייקון אדריכלי"
אייקון שנבנה בצורת מפרשית דיג מסורתית
המלון תוכנן בעקבות חזונו של שליט דובאי דאז, השייח' מוחמד בן ראשיד אל־מכתום, שביקש להעניק לעיר סמל אדריכלי מובהק – בדומה לבית האופרה בסידני או למגדל אייפל בפריז – כזה שכל מי שיראה אותו יזהה אותו מיד עם דובאי. בהתאם לכך עוצב המבנה בהשראת סירת המפרש הערבית המסורתית בשם דאו – כלי שיט שהיה במשך מאות שנים חלק בלתי נפרד מהתרבות הימית של אזור המפרץ. מעבר לצורתו הייחודית הבניין כולל שורה של אלמנטים אדריכליים מרשימים, בהם לובי עצום עם מזרקות ותאורה צבעונית מתחלפת, מסעדת יוקרה בשם אל־מונתהא ("הגבוה ביותר" בערבית) התלויה מעל הים ומבצבצת מצידו של המבנה בגובה של כ־200 מטר, וכן מנחת מסוקים אקסקלוסיבי סמוך לראש המגדל בגובה של כ־211 מטר. גם תכנון הפנים יוצא דופן: במלון אין חדרים סטנדרטיים כלל, והוא כולל כ־202 סוויטות דו־מפלסיות בלבד, המעוצבות בפאר ערבי עשיר ומודגש.
את המלון תכנן האדריכל הבריטי טום רייט, שעבד באותה תקופה במשרד האדריכלים הבינלאומי Atkins ותכנן לאורך השנים שורה של פרויקטים גדולים במדינות המפרץ. בריאיון לתקשורת אמר בזמנו כי אחת המטרות המרכזיות בתכנון הייתה ליצור מבנה שייהפך מיד לסמל המזוהה עם העיר. "מבנה נעשה אייקון כאשר הצורה שלו פשוטה וייחודית", אמר רייט והוסיף: "אם אפשר לצייר אותו בכמה קווים מהירים וכל אחד מזהה מיד לא רק את המבנה אלא גם את המקום שאליו הוא שייך, סימן שהתקרבת מאוד ליצירת אייקון אדריכלי". ואכן, בתוך שנים ספורות נהפך הבניין לאחד הסמלים האדריכליים הבולטים של דובאי.
הפגיעה בבורג' אל־ערב היא תזכורת לכך שגם סמלים אדריכליים שנבנו כדי לייצג עוצמה, יוקרה ויציבות אינם מנותקים מהמציאות הגיאופוליטית שסביבם. המלון, שהוקם בעלות של מיליארד דולר ונועד מלכתחילה להיות סמל עולמי שיזוהה מיד עם דובאי, נהיה בן לילה גם סמל מסוג אחר – כזה שממחיש עד כמה גם הערים הגלובליות ביותר במפרץ אינן חסינות עוד מהטלטלות האזוריות. ייתכן כי המבנה עצמו נותר כמעט ללא פגע, אך האירוע כולו מדגיש שהאדריכלות האייקונית של המאה ה־21 אינה רק ביטוי לשאיפות כלכליות ותיירותיות, אלא גם עדות שקטה לשבריריות של הערים שנחשבות למתונות ומקורבות למערב במזרח התיכון. לצד המבנה האייקוני נפגעו עוד מבנים רבים, בהם בתי מלון, מבני מגורים וציבור. הטיסות בוטלו, שדה התעופה מושבת ולפחות 4,000 ישראלים נצורים שם ללא יכולת לחזור לארץ.
