בחודשים האחרונים שיתפה רומי נסט את 91 אלף עוקביה באינסטגרם במעבר הדירה שלה ושל בעלה אורי - מדירת סטודיו בתל אביב לדירת חמישה חדרים ברמת השרון. בין חיפושי הדירה לבחירת הספה ושולחן האוכל, יוצרת התוכן, עורכת הדין, הדוגמנית וכוכבת "האח הגדול" תיעדה את הדרך לבית החדש. עכשיו היא מספרת בריאיון גם על חילוקי הדעות שהתגלו בדרך לעיצוב, שלא פוסחים כנראה על אף זוג.
"אני אוהבת סגנון נקי יותר. תקראי לזה מוזיאון, אולם תצוגה אפילו", היא אומרת. "גם אורי אוהב מינימליזם, אבל היה חשוב לו מאוד החום, הפרקטיות והנוחות היומיומית. אני אוהבת פריטים קצת יותר א־סימטריים והוא אוהב דברים סימטריים. הוא לא מהבעלים האלה שאומרים, 'תבחרי מה שאת רוצה'. יש לו טעם משלו, וגם לי יש את הטעם שלי ואת הדעות שלי".
הבית של רומי
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
כך דמיינה נסט את עיצוב הבית
(הדמיה: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
חצי בית, חצי מחסן
נסט, בת 30, נשואה זה שנתיים לאורי אזריהן, בן 37, עורך דין ורואה חשבון שעובד כסמנכ"ל כספים בחברת הייטק. לדירת הקבלן שהם שוכרים עברו השניים לפני כשלושה חודשים. עבור נסט זו גם חזרה לעיר שבה גדלה ולהורים שגרים כעת ממש לידם. "במשך ארבע שנים גרנו בדירת סטודיו תל אביבית, אבל בפועל היא הייתה חצי בית וחצי מחסן של יוצרת תוכן", היא מספרת. "בשלב מסוים כבר הרגשתי שאני הולכת לישון עם קופסת אחסון במקום כרית. הבנו שאנחנו צריכים יותר מקום, אבל בעיקר שאנחנו מוכנים לשלב הבא בחיים. רצינו בית שנוכל לגדול לתוכו, ולא להרגיש שעוד שנה אנחנו שוב אורזים ארגזים".
למה תיעדת את החיפוש והמעבר?
"אני משתפת את העוקבים שלי כבר שנים ברגעים משמעותיים בחיים שלי, והיה לי ברור שגם המעבר יהיה חלק מהתוכן. בהתחלה העליתי סקרים לסטורי כדי לבדוק אם מעניין אותם שאשתף בתהליך. ראיתי שאנשים מתעניינים, שואלים שאלות ורוצים לדעת מאיפה כל דבר ואיך אנחנו עובדים. ככה נולדה סדרת הסרטונים, שכל פרק בה עוסק בחלל אחר או בתחום אחר".
המטבח כבר היה - ושודרג
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
נוספה מעל האי תאורה דקורטיבית בצורת בועות שקופות
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
כדי לחבר בין הרצונות של רומי לאלה של אורי, פנו בני הזוג למעצבות שירז אלאשעל וקרולין כהן מ־Shika Design. "בשלב מסוים הבנתי שהן לא רק מעצבות פנים, אלא גם פסיכולוגיות ומטפלות זוגיות", אומרת נסט בחיוך. "הן היו צריכות לדעת לגשר בין שני אנשים עם דעות מאוד ברורות, והצליחו לקחת את הרצונות של שנינו ולשלב ביניהם".
זה הגיע לוויכוחים על העיצוב?
"לא. היה לנו ברור שנצטרך למצוא את עמק השווה. כל אחד אמר מה חשוב לו, והמעצבות נתנו את הרעיונות המעשיים של איך משלבים בין הדברים. היו גם דברים שמלכתחילה הסכמנו עליהם, למשל, פלטת הצבעים".
הסלון ושולחן הקפה המיוחד
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
שולבו נרות ומפיצי ריח שמבחרו במיוחד כחלק מהלבשת החלל
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
מגיזים שהופקו לחתונה שולבו בשולחן הקפה
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
המזנון מתחת לטלוויזיה ועוד מראה להדהד את האור הטבעי
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
קלאסי עם בסיס לשינויים
הכיוון שנבחר היה מינימליזם חם, עם גוני שמנת, אוף ווייט, בז' וחול, עץ טבעי וטקסטורות שמוסיפות עניין. "שנינו לא רצינו שהבית ירגיש קר או מנוכר, וגם לא רצינו טרנדים חולפים שיימאס לנו מהם בעוד שנה. העדפנו בסיס קלאסי וניטרלי, ואם נרצה להכניס שינויים, נעשה את זה באקססוריז, בריפודים או בטקסטיל".
התכנון עם המעצבות החל לפני המעבר כדי להזמין מראש את הריהוט. החגים האריכו חלק מזמני ההמתנה, והחודש וחצי הראשונים היו אינטנסיביים במיוחד. גם כעת, מספרת נסט, נותרו השלמות קטנות. "זה קורה בשכבות. מתחילים עם הריהוט הגדול והבסיסי, ולאט לאט מוסיפים שטיח, וילונות, תאורה ואקססוריז. אפילו חשבנו על הריח בבית, שנבחר יחד עם הטקסטיל בחברת Linera. רק כשכל האלמנטים מתחברים, הבית מקבל אופי. אם עדיין חסרה לי תמונה או עציץ, בעיניי זה לא מושלם. אני פרפקציוניסטית", אומרת נסט.
ספה עמוקה בגוון שמנת באורך 3 מטרים ועליה 12 כריות
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
פינת ישיבה נוספת ובה כורסה, מראה וכדים
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
צד הספה פרוס שטיח לולאות בגוון אפור בהיר. רומי נסט
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
בסלון נבחרה ספה עמוקה בגוון שמנת, שאורכה יותר משלושה מטרים ועליה לא פחות מ־12 כריות. המבנה של החלל לא התאים לספה בצורת האות ר', אבל בני הזוג לא רצו לוותר על האפשרות להרים רגליים מול הטלוויזיה. "מבחינה עיצובית אולי היה נכון יותר לבחור בספה ישרה ובשתי כורסאות, אבל אנחנו אוהבים להתכרבל יחד בסוף היום. שנינו גבוהים, ואחרי שהצטמקנו על הספה בתל אביב, זה היה לנו חשוב. הוספנו הדום שאפשר להזיז, וכך יש לנו גם גמישות כשאנחנו מארחים", היא מסבירה.
רומי נסט: "אנחנו גבוהים וגם המשפחות שלנו נפילים, 1.80 מטרים וצפונה. אורי שאל בחנות, 'אנחנו לא הולכים לדפוק את הברכיים בשולחן בכל פעם שנשב לאכול?'. בסוף הבנו שצריך שולחן אוכל בהתאמה אישית, גבוה מהסטנדרט"
לצד הספה פרוס שטיח לולאות בגוון אפור בהיר מ־BuyCarpet ועליו שולחן שבסיסו עץ וחלקו העליון זכוכית. מתחת לזכוכית מונחים נרות, ספר של דיור ופריטים אישיים. "עשינו מגזינים של החתונה והחינה שלנו, ושילבנו בשולחן", מספרת נסט. מזנון עץ צף מחברת "אלסקה סטייל" משלים את השולחן בגווניו, ופינות מעוגלות חוזרות בו וגם במשענות הידיים של הספה. בסלון שולבה מראה מ"דון דה פלור" ועוד אחת קטנה של Azarya, וילונות מחנות B class ושלל אקססוריז (וכורסה אחת) של Nalla Decor.
הוויטרינה הגדולה פונה למרפסת ולנוף ירוק. בני הזוג בחרו עבורה וילונות פשתן לבנים ושקופים, מתוך רצון לשמור על האור הטבעי ועל המבט החוצה, ולרכך את החשיפה של הסלון. בפינת האוכל ניצב שולחן עגול בגוון אבן בהיר, עם טקסטורה ובסיס פיסולי. "אנחנו מאוד אוהבים לארח, וזה היה אחד הדברים שהכי חסרו לנו בדירת הסטודיו בתל אביב. המשפחה של אורי מהדרום, ורצינו שתהיה לנו אפשרות לארח אותם, אז בחרנו שולחן גדול שנפתח ליותר משלושה מטרים", היא אומרת.
המרפסת ממשיכה את הקו העיצובי של הפנים
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
שתי כורסאות ושולחן קפה בגוני אפור ובז' ובשילוב נגיעות עץ וקליעה
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
דווקא כאן התברר כמה חשובה המעורבות של אורי בפרטים. "מצאנו ב'טרמינל רהיטים' לא רק ספה וכיסאות בר אלא גם שולחן שממש התאהבנו בו. פלטות ההארכה שלו מאוחסנות מתחת לשולחן, ואורי התחיל לשאול על הגובה. אנחנו גבוהים, כאמור, וגם המשפחות שלנו נפילים, 1.80 מטרים וצפונה. הוא שאל, 'אנחנו לא הולכים לדפוק את הברכיים בכל פעם שנשב לאכול?'. בסוף הבנו שצריך לעשות אותו בהתאמה אישית, גבוה מהסטנדרט. הוא חושב לא רק על איך משהו נראה, אלא גם על איך נחיה איתו וכמה הוא יהיה נוח".
המטבח, לעומת זאת, כבר היה בדירה כשנכנסו אליה, והוא השפיע על הבחירות בשאר הבית. הגוונים הבהירים וגוני החול, לצד קלאפות בגוון אלון מולבן, שימשו בסיס לפלטת הצבעים ולשילוב העץ. מעל האי הארוך והגדול הוסיפו בני הזוג תאורה דקורטיבית מזכוכית, שנסט מתארת כבועות שקופות, ולצידה שובצה תאורה טכנית, כולה נקנתה בחנות Light Gallery.
המרפסת הצרה והארוכה חייבה בחירה מדויקת של רהיטים. במקום מערכת ישיבה גדולה הוצבו שתי כורסאות ושולחן קפה בגוני אפור ובז' ובשילוב נגיעות עץ וקליעה שנבחרו בחנות "פיקאפ". "רצינו שתהיה אפשרות לשבת בנוחות, אבל אין שם מקום לפינה גדולה או לספסלים. רצינו מקום לפתוח בו את הבוקר עם קפה או לסיים את היום עם כוס יין, וזה ממש קורה ביומיום", אומרת נסט.
חדר השינה של רומי ואורי, כולל מיטה המותאמת לאנשים גבוהים
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
אקססוריז תואמים בחדר הרוצה
(עיצוב וצילום: שייקה דיזיין, שירז אלאשעל וקרולין כהן)
חדר הכרחי ליוצרת תוכן
בחדר השינה ביקשו השניים ליצור תחושה של סוויטה במלון בוטיק. המיטה, ברוחב של 1.80 מטרים על שני מטרים, מרופדת בחיפוי דמוי עור ולצדה ניצבות שידות תואמות. רצפת הפרקט מוסיפה את גוני העץ, ואת המראה משלימים וילונות וטקסטיל. "המיטה הגדולה תופסת הרבה נפח בחלל, ולכן היה לנו חשוב להלביש אותה יפה ולהשקיע בטקסטיל כיפי שישדרג את החדר", מציינת נסט.
גם בחדרי הרחצה נשמר הקו הנקי. בשניהם שולבו סטים תואמים של אביזרים בגוונים בהירים, ובהם כלי לסבון, כוס, מגש ופח. בשירותי האורחים נבחרו אביזרי נירוסטה, שמכניסים גוון אחר. כל האביזרים נמצאו אצל "טיראדור". בדירה הוקצה גם חדר ארונות, שהיא מגדירה "קריטי והכרחי", לאור עיסוקה.
איך הרגשתם בסוף התהליך?
"תחושת סיפוק אדירה. אחרי הרבה תכנונים, בחירות, התלבטויות והחלטות משותפות, לראות את הכול מתחבר לתמונה אחת זה מרגש. מה שהכי שימח אותי הוא שהצלחנו ליצור את התחושה שרצינו. פתאום יש לנו את המרחב שהיה חסר. אני מרגישה שהגעתי הביתה".
גם העוקבים רצו לדעת מה קורה בין חיפושי הדירה לתוצאה. "אנשים התעניינו, שאלו שאלות, רצו לדעת מאיפה כל דבר ואיך אנחנו עובדים. אני חושבת שאנשים לא רוצים לראות רק תמונה של בית מושלם, אלא גם את הדרך", מפרטת נסט. בתיעוד שיתפה גם ספקים שמצאה לאורך התהליך. "חיפשנו שילוב של איכות, מחיר נגיש ועיצוב. כשמצאתי פריט יפה שיחזיק שנים ולא יעלה הון - רציתי להביא את זה לעוקבים שלי".
אלא שגם אחרי רוב הרכישות והסידורים, נסט עוד לא מכריזה שהעבודה הסתיימה. "יש רגעים שאנחנו יושבים בסלון, מסתכלים מסביב ואומרים, 'וואי, איזה כיף, זה הבית שלנו'. אבל אנחנו תמיד חושבים גם מה עוד אפשר להוסיף ואיך אפשר לשדרג. זה אף פעם לא באמת נגמר".
