לפני כשלוש שנים פנו לאדריכלית ענת לזר בני זוג, הורים לשלושה ילדים קטנים, היום בני 11, 8 ו־4. הם קנו במרכז תל אביב דירת קבלן בת 150 מ"ר עם מרפסת בת 28 מ"ר שאז עדיין הייתה בתכנון, על הנייר. אחרי שראו פרויקט אחר שלזר עשתה והתלהבו מתקרת הבטון החשופה שהייתה בו, ביקשו שהיא תעצב את הדירה שלהם. "האמת היא שאת הפגישה הראשונה שלנו אני בכלל לא זוכרת", מספרת לזר. הפגישה השנייה, לעומת זאת, זכורה לה היטב.
"קבענו בסניף של 'רגבה' כי היה דחוף להתחיל לתכנן את המטבח, וראיתי אותם כשהם הגיעו, על אופנוע ממש יוצא דופן שאין עוד כמוהו בארץ. באותו רגע הבנתי שאני צריכה לשנות את כל מה שחשבתי על הדירה שלהם, וכך התחיל מסע אחר עבורי, כאדריכלית. הם לא רק מאוד שונים בחשיבה אלא גם נתנו בי אמון מלא. תהליך העבודה מהצד שלהם התחיל בבקשה: 'תראי לנו את הדבר הכי מעניין שאת יכולה' והמשיך בקבלה כמעט של כל הצעה שלי", היא נזכרת. מאז הם יצאו למסע משותף עד למעבר הדירה המיוחל.
ביקשו מהמעצבת "תראי לנו את הדבר הכי מעניין שאת יכולה"
(צילום: תמר גרין)
הכניסה עם היצירה של שרון ברונשר
(צילום: תמר גרין)
מבט מפינת האוכל לסלון
(צילום: תמר גרין)
אתגר הצביעה הכפולה
בדירה שאליה עברו בני הזוג והילדים נפתחת דלת הכניסה למבואה קטנה עם ארונות ומערכות חשמל. היא מוגדרת על ידי עמוד שלא ניתן היה להרוס ועליו נתלתה עבודה של האמנית שרון ברונשר עם המילים COME AS YOU ARE. "ברונשר ליוותה אותנו עם האמנות לכל הבית", אומרת לזר, "והרבה עבודות יפות מאוד שלה מותאמות פה למקומות שונים".
כבר מהכניסה רואים את כל החלל המרכזי - סלון, מטבח, פינת אוכל ומרפסת ירוקה ושופעת שתוכננה על ידי חברת "חיפושית תכנון ועיצוב גינות" ובוצעה על ידי "אדמה פיתוח נוף". החלל המוארך מוגדר על ידי כמה בחירות משמעותיות. הראשונה – פרקט מעץ ממוחזר בדוגמת פישבון בעל נוכחות. השנייה – תקרת בטון כמו זו שהייתה בפרויקט של לזר שדרכו הגיעו אליה בני הזוג. "כמובן, כמו שקורה בדרך כלל במצבים כאלה, קשה לבקש מקבלן שלא מתמחה בכך להשאיר תקרת בטון חשופה, ונאלצנו לעבור עליה במיקרוטופינג", מגלה לזר טפח מהתהליך.
המטבח הכהה בולט על רקע השאר הבהיר
(צילום: תמר גרין)
צבעו את הכול מחדש
(צילום: תמר גרין)
ארונות בגוון אספרסו ומשטח עבודה דרמטי לצד פינת האוכל הבהירה
(צילום: תמר גרין)
הבחירה השלישית שממסגרת את החלל היא הצביעה בגוון גרייז' (אפור משולב בבז') של הקירות. "הכנתי לבני הזוג דוגמאות צבע של הקירות והם ביקשו גוון בהיר יותר מזה שרציתי", מספרת לזר. "אמרתי לעצמי שאשחרר להם את הבחירה הזאת אחרי שהם זרמו איתי על כל כך הרבה דברים אחרים, אבל זה המשיך להפריע לי. הייתה לי תחושה שהקירות לא מחברים את הפרטים האחרים כמו שצריך. פעם אחת לא התאפקתי ואמרתי להם את זה, ובעלת הבית ענתה, 'נכון, אני מרגישה שאני לא מבינה את הבית'. צבענו הכול מחדש – וזו הייתה חתיכת הוצאה – וההודעות שקיבלתי מהם אחר כך היו משמחות ממש. למדתי מזה. יש דברים שכאשת מקצוע אני יודעת שהם נכונים וצריכה לסמוך על עצמי".
מרפסת ירוקה בשטח 28 מ"ר
(צילום: תמר גרין)
נוף אורבני פתוח
(צילום: תמר גרין)
כמעט הכול נקנה באותה חנות עיצוב
(צילום: תמר גרין)
בלי להביא כלום מהבית הקודם
בקצה המרוחק של החלל הפתוח נמצא המטבח הכהה, עם ארונות בגוון אספרסו ומשטח עבודה דרמטי שנקנה ב"פרביטל", שמטפס גם על הקירות ומסתיים במדף תצוגה קטן. "האבן הזאת הגיעה אז בפעם הראשונה לארץ. מאז ראיתי אותה במקומות אחרים אבל אז היא הייתה ממש חדשה, דרמטית ויוצאת דופן, והם הלכו עליה בלי לשאול שאלות", אומרת לזר.
אחרי המטבח ניצבת פינת האוכל ובה שולחן אוכל גדול וכיסאות שנקנו בחנות EDITION BY בנווה צדק. אותה חנות, מספרת לזר, ליוותה את עיצוב הבית עד לרמת האבזור והפרטים הקטנים ביותר. "בעלת הבית אמרה לי שהיא לא רוצה להביא כלום לדירה הזאת מביתם הקודם, ושנקנה הכול חדש עד לרמה של מצעים וסכו"ם. החנות ליוותה אותנו בתהליך הזה", מספרת לזר.
חדר השינה הזוגי
(צילום: תמר גרין)
בני המשפחה לא הביאו כלום מביתם הקודם
(צילום: תמר גרין)
אחד מחדרי הרחצה בדירת הקבלן
(צילום: תמר גרין)
בסלון ניצבת ספה גדולה בהירה מטולמנ'ס וזוג שולחנות קפה עגולים מול קיר נגרות שלזר מספרת שהיה מורכב מאוד לתכנון. "הוא בולט לעין כבר מהכניסה ומשמש גם לתליית הטלוויזיה וגם להפרדה שהייתה נחוצה בין החלל הפרטי למשותף. רציתי ליצור מעבר מודגש, מעניין ומיוחד, עבדתי עליו המון זמן בתוכנת תלת ממד כדי לדייק הכול ודי שקשקתי ממנו", היא אומרת. "זה קיר נגרות שחציו פורניר שחור וחציו עץ בגמר צבע. בקצה אחד יש בו מדפים מעוגלים, אחריהם מקום לטלוויזיה השקועה ובסוף מעבר לאגף הפרטי".
שלושה ילדים בחדר אחד
באגף הפרטי מחכה בחירה מפתיעה ולא שגרתית. בניגוד למקובל ולמרות העובדה שבדירה יש חמישה חדרים, שלושת הילדים ישנים באותו החדר. הממ"ד הפך למשרד של האם שעובדת מהבית, וחדר שינה נוסף הפך לחדר משפחה.
מתקן לשלושה ילדים פעילים
(צילום: תמר גרין)
ביום־יום יש על המתקן בערך עשרה ילדים מטפסים
(צילום: תמר גרין)
השאירו את תקרת הבטון חשופה
(צילום: תמר גרין)
"שלושת הילדים פעילים מאוד, והשניים הגדולים מתאמנים בנבחרת נינג'ה", מספרת לזר. "די בהתחלה הם ביקשו ממני חדר עם מתקן נינג'ה רציני. התכוונו לחבר אותו לתקרת הבטון ואז לכסות הכול, אבל כשראינו את החיבורים עם הצינורות והספרינקלרים החשופים, זה נראה לנו כל כך מגניב שהחלטנו להשאיר את זה ככה. ביום־יום יש שם באופן קבוע בערך עשרה ילדים תלויים על המתקן".
סמוך לחדר הזה נפתחת דלת לשירותי האורחים "הכי קטנים שעשיתי אי פעם", צוחקת לזר. "הנגרות שם דומה לזו שבמטבח – אותו משטח נגרות בצבע שחור, כדי שידבר בשפה של כל הבית – אבל הכול מדוד על הסנטימטר".
גם חדר ההורים קטן ומדוד בדיוק רב, כדי לנצל את החלל ככל האפשר. יש בו גב מיטה מחובר לשידות ("הן אפילו לא נפתחות בגלל מגבלות המקום", אומרת לזר) ופינת איפור. גם בחדר הרחצה של ההורים עבודת הנגרות היא שם המשחק, והיא עשויה עץ בשילוב משטח מאבן טרוונטין וידיות ייחודיות. "רציתי להביא נגר שאני מכירה, אבל בני הזוג הציעו במקומו את משה פרנסיס מחברת 'עץ מלא חיים' והוא עשה עבודה נהדרת כזאת, שמאז אני עובדת איתו גם על פרויקטים אחרים", מסכמת לזר בחיוך.
