האדמה שלנו נגמרת. נראה שכבר אין מקום שנותר להניח בו אספלט בעיר. בעוד כ-25 שנים תחייה בערים 70% מהאנושות, המונה כרגע כשמונה מיליארד בני אדם. בעוד הערים שלנו מצטופפות והעומס על התשתיות גובר, לצד מיצוי משאבים טבעיים וירידה באיכות החיים הכללית, אדריכלים ומתכנני ערים ניצבים בפני אתגרים ייחודיים לתקופתם, ובהם תכנון גגות פעילים.
נראה שעד היום הייתה נקודת העיוורון של המתכננים החזית החמישית - גג המבנה. אמנם, השיח המקצועי והאקדמי סביב גגות המבנים והפוטנציאל הגלום בהם קיים לא מעט שנים, אך המימוש בפועל נותר די על הקרקע. השמשת הגגות כשכבה עירונית נוספת שתאפשר לנו להתמודד עם ג'ונגל הבטון הקיים ולשפר את איכות החיים שלנו בעיר רחוקה מלהתקיים. כמה רחוקה? עם נתון של כ-90% גגות לא מנוצלים במדינת ישראל קשה להתווכח. נכון להיום, רובם המכריע של הגגות משמשים כמחסן למערכות הבניין השונות והם נותרים חשופים וחסרי שימוש.
"הגגות הם האפשרות שלנו להשלים את מה שחסר בעירוניות שאט-אט סוגרת עלינו, כי לא משנה כמה יבנו אותה, או כמה גבוהים המגדלים - תמיד יהיו גגות", אמר מתן ישראלי, מנכ"ל מוסללה המקדמת תרבות גגות, בכנס "חלוצי הגגות השלישי" שנערך בירושלים באמצע ספטמבר. "לא מדובר בגרינווש (יצירת תדמית אקולוגית חיובית שנועדה להסתיר היבטים מזהמים - ק"ד) של דשא מפלסטיק על הגג. אנחנו מבינים מה המשמעות של הגג כמרחב המרפא של כל בינוי. זה שמחבר בין שמיים לארץ. במובן הפשוט שלו הוא נעים ובמובן המורכב יותר - שרצינו להעביר אותו גם בפסטיבל 'גג עדן' ובכנס - הגג הוא החיבור שחסר לנו כאנושות, שיש לה פייד-אאוט מהטבע. צורם כמה שהתרחקנו מהאדמה".
עוד בנושא:
ישראלי יודע על מה הוא מדבר. הוא מתעמק בנושא כבר כמה שנים. ניצול נכון של גגות העיר הופך את הערים לשותפות פעילות בשינוי ובקידום ההתמודדות מול משבר האקלים ולתופעת אי החום העירוני, כמו גם מוסיף אזורי פנאי, קהילה ובילוי. הבנייה לגובה מבורכת מצד אחד כי בסופו של דבר היא חוסכת מקום על הקרקע, אך מצד שני היא מעמיסות על התשתיות העירוניות העמוסות ממילא. אין ספק כי העיר - כל עיר - מייצרת אקלים נפרד מהסביבה הפתוחה והקרובה לה ומדובר באקלים חם ומזוהם יותר.
על אף היעדר מדיניות ארצית בישראל, הרשויות המקומיות מנסות לפצח כיצד נכון לגשת לתכנון הגגות ולרתום אותם לקידום רווחת התושבים. אחת הדרכים היא מימוש הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון באנרגיה מתחדשת בעזרת הצבת פאנלים סולאריים על הגגות, כפי שבמועצה המקומית ג'לג'וליה הבינו לפני כולם (על כך נרחיב בהמשך). אך זו רק דרך אחת מיני רבות. מתברר שלגג, כתם שחור ובולע קרינה שברוב המקרים גם סובל מבידוד לקוי, יש הרבה מה להציע לנו: מגינות ירק ומתחמי יוגה תחת כיפת השמיים ועד בתי קפה, ברים, קמפינג וחדרי אירוח, מרחבי סדנאות ובריכות שצופות אל קו הרקיע - הפתרון האדריכלי נמצא ממש מעל הראש שלנו.
התקנה העירונית החדשה בירושלים שקובעת כי כל היתר למבנה חדש בירושלים, מעתה, יחייב הקצאת שימוש איכותי לגג, היא הישג לא מבוטל והעשייה בשטח קורמת עור וגידים
בעולם יש מגמה בולטת של השנים האחרונות להפוך גגות של מוסדות ציבוריים גדולים כמו מוזיאונים ותיאטראות לפארקים ירוקים. כך למשל המוזיאון לאתנוגרפיה (Néprajzi Múzeum) בבודפשט שמעליו נטועה גינה גדולה עם צמחייה מגוונת ותצפית המהווה מרחב קהילתי ותיירותי.
14 צפייה בגלריה
המוזיאון האתנוגרפי בבודפשט. נעשה שימוש בכל הגג לטובת פארק פתוח, תכנון NAPUR Architect
(צילום: @inczelaszlo)
החזון: גג פעיל על כל מבנה ירושלמי
בחזרה לירושלים. עמותת מוסללה מקיימת את פעילותה על גג של מה שמכונה "פיל לבן" שירושלמים אוהבים לשנוא - בניין כלל בעיר. הקבוצה הגיעה אליו כמעט במקרה ומתוך פעילותה במרחב הציבורי, הפוקוס על השמשת הגג, גילוי הפוטנציאל העירוני שבו וקידום הרעיונות וההשראה למרחבים עירוניים אחרים, הפכו ללב העשייה והם מכשירים אחרים ללכת בעקבותיהם. במהלך אירועי "בתים מבפנים ירושלים" מ-19 באוקטובר יהיה אפשר להשתתף בסיורים מודרכים ברחבי בניין כלל, לבקר במעבדה לגגות מועילים ובמרפסת הבניין ולקבל הסברים.
14 צפייה בגלריה
הגג של מוסללה בבניין כלל בירושלים. ניצול החזית החמישית במבנה הנחשב "פיל לבן"
(צילום: גיתאי סילבר)
כשמדברים על תכנון עירוני, המילה צפיפות היא הראשונה להיזרק לאוויר. גם מחוץ לז'רגון האדריכלי, ההבנה מחלחלת למה שמדינת ישראל מקדמת יותר מהכל במדיניות התכנון שלה - בנייה לגובה. ראש העיר ירושלים, משה ליאון, פתח את הכנס בנקודה הזו בדיוק. "מגדלים - שיהיה ברור, זה ירוק. מעבר לעניין הציפוף, נשארים כמה שיותר שטחי ציבור פתוחים שיטופחו", הוא אמר. אפשר להתווכח עם האמירה דרך שאלת איכות המרחב הציבורי המרוצף סביב אותם מגדלים. אך התקנה העירונית החדשה שקובעת כי כל היתר למבנה חדש בירושלים, מעתה, יחייב הקצאת שימוש איכותי לגג, היא הישג לא מבוטל והעשייה בשטח קורמת עור וגידים.
ואכן, בזכות חיבוק ממסדי, שהביא לשינוי תקנות ולמתן מסגרת פעילות ברורה הכוללת תקציבים - ניצבת ירושלים בחזית ומובילה שינוי בקנה מידה קהילתי ועירוני כאחד, יד ביד עם מוסללה וארגון גג שהצטרף מטעמה. נציגי עיריות ומועצות מקומיות הגיעו מכל הארץ להשתתף בכנס, שחשף אותם לשיתופי פעולה, הציגו תוכניות לעתיד וסימנו יעדים ברי השגה שחלקם לא פחות ממעוררי השראה, שגם נוגעים עמוק בשורש הבעיה בארץ - מדיניות ברורה ורגולציה חסרה.
לפעמים אפס זה מאה
ירושלים אמנם מובילה את השיח על פוטנציאל השימוש בגגות, אך היא לא היחידה שמחזיקה בהישגים משמעותיים בתחום. במהלך 15 דקות סוחפות, הציג מנכ"ל המועצה המקומית ג'לג'וליה, איתי צחר, את סיפור ההצלחה המקומי. בעזרת תוכנית לניצול שטחי הגגות במועצה לטובת פאנלים סולאריים, הצליחו במועצה לאפס את חשבון החשמל ולהפוך למעצמת אנרגיה מתחדשת, בזמן קצר, מבלי להשקיע בתהליך אגורה אחת. השימוש בגג אמנם לא מייצר מרחבי פנאי ויוגה תחת כיפת השמיים, אבל מגרשי כדורגל, אודיטוריום, בתי ספר, מתנ"ס ועוד - קמו בזכותו.
להפריח את שממת הגגות העירוניים
"בעיניים של אנשים שחיים בעידן האנתרופוקן (עידן שבו השפעתו של האדם על כדור הארץ חסרת תקדים - ק"ד), השממה היא לא באמת שממה, אלא מעט הטבע והפראיות שנותרה סביבנו וצריך לא לגעת בה. אם כיסינו את העיר ביריעת ביטומן אפורה שמטרתה למנוע חיים, לאטום, לא לאפשר לדברים לצמוח ולחלחל, אז תפקיד חלוצי הגגות הוא לעשות הנדסה לאחור לתהליך ולייצר את שכבת החיים שחסרה בערים", אומר ישראלי.
במהלך הכנס הוצגה תוכניתם להקמת מעבדה לגגות מועילים, בהובלת תמר כרמון, מתכננת ערים ומנהלת ארגון גג, בשותפות עם חנוך קרליבך, אדריכל נוף. המעבדה אמורה לתת בעתיד את המענה הפרקטי להשמשת גגות, בדגש על גינות קהילתיות ופעילויות חברתיות. הכוונה היא לעזור לאנשים פרטיים, ארגונים ומוסדות לעשות את הצעד המשמעותי הזה, להבין אותו ובכך לממש את פוטנציאל של הגג שברשותם.
ייתכן שהמחשבה על גגות ירוקים מציירת תמונה של גגות פורחים, גידולים אורגניים, חסות, פלפלים ועלים למאכל, לצד קהילה מתפקדת ומחויבת לעניין. אך חקלאות אורבנית היא העקב אכילס של הגגות בארץ. עד היום, נעשו שני ניסיונות בולטים בחקלאות על הגג בישראל - האחד במישור אדומים, הרחק ממרכז עירוני ומעבר לקו הירוק - והשני על גג דיזנגוף סנטר בלב תל אביב.
"חקלאות אורבנית הייתה כיוון מוצלח. אבל אין מקצוע כזה חקלאות אורבנית בארץ, ובפועל, מתגלים הרבה מאוד קשיים בדרך", מספר דן פילץ, מנכ"ל ובעלים שותף של דיזנגוף סנטר, שנכח בכנס והשתתף בפאנל בנושא יזמות. "היתרונות עדיין יכולים להיות אמיתיים, אבל צריך מודל אחר ומדיניות רוחבית, שכוללת את משרדי הממשלה - הרישוי, התכנון ועוד הרבה צעדים בדרך".
גם אם כותרות ותחקירים נטו להספיד את ניסיונותיהם של פילץ ושותפיו, דווקא ההתמודדות והשימוש הנוכחי של הגג, חושף את הפוטנציאל האמיתי הגלום בגגות העיר - היכולת לטפח קהילה ולרתום אותה לעשייה סביבתית מתוך העיר ובחזרה אל העיר, באמצעות הסתגלות מהירה לשינויים וניצול מלא של שטח קיים ונגיש. אחרי הכל, הגגות נשארים שם, בין אם משמשים לחממה, הצבת כוורות דבורים, קיום סדנאות, פעילות ספורטיבית או מוקד לחינוך והעשרה סביבתית. "אני אופטימי", מסכם פילץ, "אני בטוח שאפשר לפתור את הבעיות שהתמודדנו איתן. חקלאות היא רק שימוש אחד וגגות ירוקים שאוגרים מים, או מייצרים אנרגיה הם שימושים נהדרים, ואנחנו בהתפתחות מתמדת בתחום".
במהלך הכנס התקיימו הרצאות של בכירים בעיריית ירושלים שהציגו את תוכניות העבודה ושיתפו במהלך החדש את נציגי העיריות והמועצות המקומיות. בנוסף, שותפו הרצאות מוקלטות על תהליכים מקבילים בעולם, והגיעו אורחים ממשרדי אדריכלים בינלאומיים כמו MVRDV ההולנדי ומייסד ומנכ"ל חברת ברוקלין גראנג' בניו יורק, בן פלנר. ברוקלין גראנג' היא חברה פרטית ששואפת לקיים את עצמה ופיתחה מודל המאפשר לה לקיים חקלאות על גגות מבנים בערים שונות בארצות הברית. עוד במהלך הכנס, חשף פלנר את הנתונים הפיננסיים של החברה ואת האיזון העדין והשברירי בין הוצאות ובין הכנסות החברה שמאפשר לה להתקיים ולממש את החזון המקורי של בעליה.
"אני חושב שהדבר שהכי חשוב לי להעביר הוא שענף כזה חייב לייצר זרם הכנסות כדי להתקיים ולהשיג את החזון", אומר פלנר בשיחה עם Ynet. פלנר מציע להניח בצד את הפנטזיה התמימה ולהתמקד בתוכנית עסקית ברורה ויעילה, שתאפשר לערכים להתקיים הלכה למעשה.
המודל שמציע פלנר כולל חקלאות, קיום אירועים קהילתיים והקמה של מחלקת נוף המסייעת בתכנון ובהקמה של גגות ירוקים. "פלנר והשותפים שלו הצליחו לפצח מודל שהוא גם כלכלי וגם חברתי והם מייצרים מזון בסדר גודל משמעותי. אנחנו רוצים ללמוד אותו ולהבין איך ואם זה יכול לעבוד אצלנו. זה משהו שעד היום נכשל בארץ. זה לא קרה בהכרח בגלל הטכנולוגיה או הצמחייה - אלא בגלל הארנונה ועלויות המים. לא היה אקוסיסטם עד רמת משרד הפנים שמאפשר לזה להתקיים", מציין ישראלי את אחד החסמים המשמעותיים לקיום חקלאות עירונית על גגות בישראל.
הפיילוט התל אביבי
אורח נוסף בכנס היה סטפנו בוארי, אדריכל ומתכנן ערים איטלקי. אי שם ב-2009 תכנן בוארי את הגרסה שלו ליער אנכי אורבני המשולב בבניין מגורים. מגדלי בוסקו ורטילה, צמד בנייני מגורים במילאנו, שאחר כך שוכפלו לערים נוספות בעולם, הציעו בנייה מסורתית משולבת צמחייה עבותה לאורכו ולרוחבו של הבניין, וגם על הגג. מאז ועד היום, בוארי מקדם פרקטיקות של ייעור בערים שונות בגישה מולטי-דיציפלינרית לעתיד טוב יותר, מתוך ההבנה כי השינוי יבוא מתוך העיר, האחראית על ניצול של כ-75% ממשאבי הטבע בעולם.
ואכן, עבור מתכנני ערים, אדריכלים ומעצבים, אין ספק כי מדובר בתכנון בסביבה עירונית מורכבת. הם שותפים לקידום השיח לקהל הרחב ועל הדרך הנכונה להשמיש את הגגות, בהתאם לצורכי הקהילה במבנה ציבורי או לדיירי המבנה, במקרה של בנייה פרטית. בחינת הצרכים הנקודתיים מאפשרת לרתום הלכה למעשה את שטח הגג לטובת המשתמשים השונים ולהימנע מצעדים יפים למראה אך בלתי ישימים בעליל לטווח הארוך. במילים אחרות: על האדריכלים והמעצבים לעשות מחקר שימושים ולתכנן גג בהתאם. למשל עבור בניין מגורים בשכונה שמאופיינת במשפחות אפשר לתכנן גג עם משחקייה, חוגים, יצירה, אזור אירועים וכך הלאה.
גם בעולם הציבורי אפשר להתאים את הגג לאופי המקום ולהרוויח עוד שטח. כך למשל על הגג של אברהם תל אביב הוקם גן ירוק רב-שימושי לרשות הרבים. ב-Urban Daisy זיהו את פוטנציאל התנועה המתמדת בבניין עצמו, המשמש הוסטל למטיילים מכל העולם, וזיהו את החיבור לרחוב ולסביבה, וכך צרו מרחב ציבורי שמגשים את הפוטנציאל המלא של הגג לאורך היום. על הגג יש בית קפה, בר וישיבה באזורים מרוצפים, לצד אדמה וגידולים ירוקים. כרגע מדובר בפיילוט ואם יצליח – ישוכפל לגגות נוספים בעיר.
14 צפייה בגלריה
הגג של אברהם תל אביב. גינה משולבת בר ואזורי ישיבה ובילוי. מיזם של Urban Daisy
(צילום: Mike Yudin)
גפ ביפו פועל במתחם שוק הפשפשים גג המשמש מקום בילוי ומפגש, עם בר, הופעות ועוד.
החזית החמישית: מחוגים ועד מסיבות
גג מבנה קיים ונגיש בשכונת סטודנטים יכול לשמש לפעילויות חוץ של כושר, פנאי או אזורי למידה, והנוף והאוויר הם לגמרי בונוס. תחשבו על המקום שירוויחו הסטודנטים שבדרך כלל נאלצים להסתפק בחדרים צפופים. עם זאת חשוב להביא בחשבון את התחזוקה של הגג הפעיל.
הקמת גג ובו גינה קהילתית ומשותפת עם בית קפה ואזור הרצאות וחוגים בבית דיור מוגן היא מתנה לכל הצדדים – הדיירים והשכנים. זה בדיוק מה שיזמו בשיתוף עם "ארגון גג" בנווה עמית, דיור מוגן בשכונת נווה אשכול בירושלים בשיתוף המינהל הקהילתי בשכונה.
בית מלון, הוסטל או בית הארחה יכולים להתיק את הלובי לגג או להציע בריכה עם מבט אל האופק. פינוי הקרקע מאותם שימושים מאפשר ניצול איכותי יותר של מפלס הקרקע לטובת הציבור ולאפשר פעילות עסקית אחרת בשטח שהתפנה.
ומה ירוויחו הדיירים במבני מגורים שכאלה? הם ירוויחו אוויר נקי יותר וקרבה לצמחייה, הם יתייעלו אנרגטית ויחסכו בהוצאות החשמל, הם ייהנו משטח משותף נוסף למגוון פעילויות. דמיינו מה חשבו בעלי דירות במהלך הקורונה ותבינו שעוד שטח פתוח הוא בהחלט מבורך.
תכנון אדריכלי, על הצד הטוב שבו, לוקח בחשבון את מאפייני הסביבה הקרובה, את קנה המידה העירוני ולעיתים אף מנסה לצפות את השינוי האפשרי במהות המבנה, כך שיכיל באופן מיטבי פעילות שונה מזו המקורית. במחשבה על עתיד התכנון בישראל (ספוילר - זה הולך להיות גבוה), אחריותם של אדריכלים ומתכננים לחשוב צעד אחד קדימה ולהציע שימושים עתידיים עבור הגג. הדבר בא לידי ביטוי בתכנון גג בטוח לשהייה, נגיש, בטיחותי וכזה שיבטיח שימוש גמיש בעתיד. ומצד היזמים והרשויות - בהיעדר מדיניות בקנה מידה ארצי בישראל - יש לפרק לגורמים את מרכיבי השכונות, על אופי האוכלוסייה, השירותים העירוניים המצויים בה, הקישוריות ועוד. כך, אפשר יהיה להבין כיצד נכון לתכנן ולעצב את החזית החמישית.
