מי שצפה בעונה הקודמת של הריאליטי המצליח "המירוץ למיליון" לא יכול היה להישאר אדיש לאחד הזוגות שהשתתפו בתוכנית: אסתי סוקולובסקי ובעלה איציק. השניים, שהגיעו לגמר, הפגינו לאורך הדרך זוגיות מעוררת השראה ופרגון לאחרים, גם מול אתגרים לא פשוטים. אבל דווקא כשהחליטו לשפץ ולעצב מחדש את ביתם, ניצבה הזוגיות שלהם בפני מבחן מורכב וקשה אף יותר. "כשהתחלנו עם השיפוץ, שכרנו בינתיים דירת מרתף של 50 מ"ר כי רצינו להיות קרובים לבית שלנו. בדיעבד לא באמת חשבנו על זה מספיק. יום אחרי שהתחלנו את השיפוץ פרצה המלחמה עם איראן. טיל נפל ברחוב לידנו וכל החלונות בבית שלנו התפוצצו. הרגשנו שהבית נופל עלינו", מספרת אסתי. "גרנו בדירה בלי ממ"ד, ולא היינו מוגנים בשום צורה. במקביל לכל הלחץ והטירוף של השיפוצים, הילדים בבית, ואין לאן לצאת איתם כי יש מלחמה. באמת שהיה טירוף. אני חושבת שזה יצר מתחים ביני ובין איציק, אבל השתדלנו מאוד להיות אחד בשביל השני. וכשאחד מאיתנו איבד את זה - השני היה שם".
ביקור בדירה של אסתי ואיציק סוקולובסקי
(צילום: יובל חן, עוז מועלם, אסתי סוקולובסקי)
"הצלחנו להרוויח כמו שצריך"
מאז אותה תקופה לחוצה ומפחידה, סיימו בני הזוג לשפץ את דירתם הוותיקה ולהפוך אותה לבית חלומותיהם. "זו דירה ששיפצנו מהיסוד. גרנו בדירה כבר שש שנים, ועברנו אליה כשהבניין היה חדש, אבל הדירה פשוט לא הייתה מותאמת לנו. אם היית רואה איך הבית נראה לפני השיפוץ, לא היית מזהה אותו. היה חסר אחסון. הרבה דברים לא היו נגישים לנו. אולי זה היה מתאים לזוג צעיר, אבל כמשפחה עם שלושה ילדים - זה היה קשה מאוד", מספרת אסתי. "כל דבר היה בבלגן ויש לי הפרעות קשב וריכוז, אז זה ממש הפריע לי".
"איציק ממש חובב יינות, אל תשאלי אותי איך התחביב הזה התחיל. שנים ישנתי עם יינות בבית. היו לנו אפילו יינות בחדר שינה. אין לי תיקי שאנל להתגאות בהם, אבל רציתי משהו שבכניסה ייתן תחושה של יוקרה"
אסתי (34) היא אושיית רשת, מאפרת ובעלת מותג האיפור "אסתי סוקו". היא ואיציק (37) מגיעים מהמגזר החרדי והתחתנו בשידוך אחרי ארבע פגישות בלבד. יש להם שלושה ילדים – הדר בת 15, חגית בת 11 ואריאל בן 5, הם גרים על גבול רמת גן־בני ברק. לא בדיוק מהזוגות הטיפוסיים שרואים בתוכניות ריאליטי על מסך הטלוויזיה. אך מאז הם חושפים את חייהם המשפחתיים ברשתות החברתיות.
אז למה החלטתם רק אחרי שש שנים לשפץ את הבית?
"חיינו בהישרדות. את מכירה את זה שאת רגילה לחיות ככה, ואז את פתאום אומרת: וואלה, מגיע לי יותר? אחרי המירוץ למיליון, פתחנו חנות פופ־אפ למותג האיפור שלי, היה קהל מדהים והצלחנו להרוויח כמו שצריך. הגענו לרגע הנכון שאיפשר לנו לעשות את זה בלי להיכנס לחובות".
אסתי ממשיכה: "לקחנו את מעצבת הפנים מיכל שוקרון והיא הייתה פשוט מגשימת חלומות שידעה לעצב בדיוק בסגנון שרציתי. הקבלנית שלנו הייתה חיה הנדלס שהיא פשוט הייתה על ספידים. תהליך השיפוץ היה אמור להימשך חצי שנה והיא הצליחה לתקתק הכול בשלושה חודשים וחצי".
בניגוד לתדמית הצבעונית שלה, בכל הנוגע לסגנון עיצוב הבית, אסתי בחרה דווקא בקו נקי ומינימליסטי, בדגש על גוני חול בהירים. "אנחנו משפחה של חמישה, כולנו עם בעיית קשב וריכוז, ואני מאוד טמפרמנטית, אז רציתי שהבית ייתן לנו איזון. יש לנו ממש פינות ישיבה בבית שמאפשרות להירגע וכל אחד יכול למצוא את הפינה שלו. ריצפנו את הבית בפרקט שנותן אווירה חמימה. היה לי חשוב שהכול יהיה נקי ואינטגרלי ושיהיה סדר בבית. רציתי שהילדים יוכלו ללמוד כמו שצריך, שיהיה אחסון לבגדים ולמשחקים, אז יש הרבה תלייה והכול מול העיניים. לכל מוצר יש מקום, ואם אין לו מקום - אז הוא מחוץ לבית. זה עושה לי סדר בראש", היא מסבירה.
מקרר יינות יוקרתי במקום תיקי שאנל
הבית, הכולל חמישה חדרי שינה, מתפרש על 100 מ"ר ועוד 25 מ"ר חצר הכוללת מטבח חוץ. "אנחנו מאוד אוהבים לארח. כמעט כל שבת יש אצלנו בערך 20 איש. בערבים אנחנו יושבים עד 23:00 בלילה ומשתדלים להתחשב בשכנים, כי זה לא בית פרטי. שמנו פה מערכת רמקולים ואנחנו משתמשים בה רק בשעות שמותר", אומרת אסתי. "בחצר יש פינת ישיבה מפנקת של נוי גרדן. הילדים שלי אוהבים לקפוץ על הספות, ומה שטוב בספה הזאת הוא שהיא קלה מאוד לניקוי". בחצר נמצא גם כלוב עם ארנב בשם נוח: "קיבלנו אותו מחברים שאימצו כלב ופחדו שהכלב יפגע בארנב. כיף ממש ללטף אותו. זה מרגיע". סמוך לפינת הישיבה יש שולחן עץ שנפתח לאורך של ארבעה מטרים המתאים במיוחד לאירוח רב משתתפים.
כשהאורחים מגיעים, הם גם יכולים לבחור לעצמם יין מתוך שפע היינות המוצגים במקרר בכניסה לבית. "איציק ממש חובב יינות, אל תשאלי אותי איך התחביב הזה התחיל. שנים ישנתי עם יינות בבית. היו לנו אפילו יינות בחדר שינה. אין לי תיקי שאנל להתגאות בהם, אבל רציתי משהו שבכניסה ייתן תחושה של יוקרה. אז יש לנו מקרר יינות שהוא ממש כמו תכשיט לבית. אני מעדיפה לשתות וודקה, אבל יש לנו ערבים כאלה שאנחנו מבשלים ביחד, ואין דבר שאנחנו יותר אוהבים מלשבת על כוס יין", אומרת אסתי.
בסלון נבחרה ספה בהירה בקו נקי: "זו ספה מעוצבת והילדים טוענים שבמרפסת יש ספה שיותר כיף להימרח עליה. כל הריהוט בבית תוכנן בהתאמה אישית, ונוצר יחד עם מעצבת הרהיטים אוליביה. סיפרתי לה מה החזון שלי והיא הפכה אותו למציאות".
המטבח הוא ללא ספק אחד החללים הדומיננטיים בבית, וגם כזה שקשה לפספס. "זה המטבח הכי יפה בארץ", קובעת אסתי. "לשיש נבחרה אבן טבעית, המשתלבת עם הארונות. כל מי שנכנס לבית לא מאמין למה שהוא רואה. זה ממש כמו יצירת אמנות".
כיוון שהמשפחה אוהבת לארח, לפינת האוכל נבחר שולחן עגול מעץ אלון מלא שנפתח ומספיק לעד 20 סועדים. הכיסאות שנבחרו עשויים גם הם מחומרים טבעיים. "לא רציתי משהו שנראה טוב בתמונה ואז מבינים שזה עלי אקספרס. היה חשוב לנו שזה יהיה אמיתי, טבעי ושייתן קונטרה לפרקט", מסבירה אסתי. מעל לפינת האוכל תלוי גוף תאורה מרשים שלדברי אסתי "מזכיר פרינגלס".
מיטה יהודית ואווירה של מלון
חדר השינה של הזוג מעוצב כמפלט מחיי היומיום הלחוצים: "רציתי אווירה של בית מלון, עם מיטה ווילונות של בית מלון. בחרנו בגוונים אפרפרים־חומים בהשראת בתי מלון מודרניים".
כזוג ששומר טהרה, אסתי ואיציק מצאו פתרון לתקופת הנידה שבה אסורה קרבה פיזית בין בני הזוג – מיטה יהודית. "אפשר לפתוח את המיטה ולהפריד אותה לשתי מיטות נפרדות, וכשאני מותרת אז מחברים אותן יחד. כדי לשמור על הנוחות ועל המראה האחיד, בחרנו טופר ומצעים של חברת לינרה שמטשטשים לגמרי את החיבור בין המיטות", היא מוסיפה. לבני הזוג גם חדר רחצה צמוד משלהם, שזכה אף הוא למתיחת פנים ולשפע של אחסון למוצרי הטיפוח של אסתי.
חדר הילדים התחיל מעיצוב מינימליסטי, אבל תוך כדי התהליך הוא קיבל תפנית מפתיעה. "בהתחלה עיצבנו את החדר מאוד נקי, ואז הבנו שהוא ממש משעמם", מספרת אסתי. "כדי להכניס אופי, בחרנו טפט בסגנון ויקטוריאני של המאה ה־19, שמוסיף נוכחות ועניין. תכננו שהטפט יהיה רק על קיר אחד, אבל כשחזרתי הביתה ראיתי שהדביקו אותו על כל הקירות, אז החלטנו להשאיר. בהתחלה אריאל אמר לי שהוא מפחד מהאנשים שעל הקיר, אבל לאט לאט כשהוספנו גם תאורה מאחורי המראה, והחדר הפך להיות חמים יותר, התחושה שלו השתנתה".
חדר הרחצה המרכזי עוצב כחלל מזמין ואלגנטי, כזה שמשאיר רושם כבר מהרגע הראשון: "זה חדר שאנשים שמתארחים גם נכנסים אליו, ורצינו שהוא יהיה וואו, אבל גם נקי", היא מסבירה. על הקיר תלויה מראה בצורה אבסטרקטית ("לי היא מזכירה מכונית") שמוסיפה עניין לחלל. הבחירה באריחי פורצלן אחידים לרצפה ולקירות יוצרת מראה הרמוני, עם נגיעות רוזגולד שמוסיפות חמימות. "הכול באותו גוון, הכול חמים, נקי וכיפי", אומרת אסתי. מעבר לאסתטיקה, הייתה כאן גם מחשבה לטווח ארוך: "רצינו עיצוב שלא יימאס ושיתאים גם למי שיגור פה אחרינו. זה לדעתי משהו שחייבים להביא אותו בחשבון כשמשפצים את הבית".
בסופו של התהליך, הבית של משפחת סוקולובסקי הפך להגשמת חלום. "זה בית החלומות שהיו לי כשהייתי ילדה, ומה שרציתי קיבלתי בכפל כפליים. לא מזמן היינו בחופשה באילת ומצאתי את עצמי מתגעגעת הביתה", משתפת אסתי. "זה בית שפשוט מתחשק לחבק אותו. כיף לי לחזור לפינה השקטה שלי, לבית מסודר. פתאום גיליתי שאני אוהבת לנקות ולסדר. כל האתגרים של השיפוץ היו לגמרי שווים את זה".
"זכינו פי מיליון"
אסתי ואיציק פרצו כאמור לחיינו בעונה התשיעית של "המירוץ למיליון". הם אמנו הפסידו לאחיות לי ואן, אבל זכו באהבת הקהל. "לא הגענו בשביל הפרסום עצמו, אלא בשביל פרסום שיעזור לנו לקדם את העסק שלנו - וזה באמת קרה. זכינו באהבת הקהל, ואהבת הקהל, בסוף, גם מתורגמת לכסף. נקודה. אמנם לא זכינו במיליון, אבל זכינו פי מיליון".
היית משתתפת שוב בתוכנית?
"חד־משמעית כן. זה אולי מצחיק להגיד - זה הריאליטי הכי אינטנסיבי שיש, אבל אני הייתי שם הכי שקטה ורגועה. יש את העומס של המשימות, אבל אין את כל הרעשים שמסביב. לפעמים דווקא הדברים הקטנים של היומיום, החינוך של הילדים, ההתלבטויות, דברים שאת לא סגורה עליהם, הם אלה שעושים את הבלגן האמיתי. אני לגמרי ממליצה להשתתף בתוכנית. אין כיף כזה".
כיום אסתי היא מאפרת מבוקשת עם מותג איפור משלה, אבל לפני שנכנסה לתחום היא עבדה בכלל כגננת: "תמיד נמשכתי לאמנות וחשבתי ששם אוציא את היצירתיות שלי עם ציורים למשל. בפועל זה היה בעיקר טיטולים, וזה לא סיפק אותי. הרגשתי שמחכה לי משהו גדול יותר. לפני שהכרתי את איציק הייתי ממש טומבוי. לא עניין אותי להיות ליידי, ואז איציק נכנס לחיים שלי וכשהתאפרתי הוא החמיא לי. הוא עודד אותי ללמוד איפור. למדתי איפור אצל ירין שחף, ובסיום הלימודים עבדתי כמאפרת בערוץ 13. עבדתי שם חמש שנים, פגשתי אנשים שלא היה לי מושג מי הם, ובהם נשיא המדינה בוז'י הרצוג. בתור חרדית לא הבנתי בפוליטיקה ושאלתי אותו מי הוא. המאפר הראשי כמעט הרג אותי".
נשים חרדיות משקיעות באיפור כמו נשים חילוניות?
"הן משקיעות באיפור פי שניים. אצל נשים חילוניות קצת קרם, מסקרה, גלוס. נשים חרדיות שמתאפרות לשבת וחג רוצות שהאיפור יחזיק כל השבת ומשקיעות בצלליות, סמקים, ברונזרים, מסקרות. זה סוג של חסך, וברגע שנותנים להן את המקום - הן הולכות עד הסוף".
ואיך הגעת להקים מותג איפור משלך?
"אני כבר 14 שנה בתחום האיפור, ובמהלך השנים ראיתי המון דברים שלא הסתדרו לי. בחברות הגדולות מוכרים לבנות מייק־אפים בגוון שלא מתאים להן. אז החלטתי לעשות את זה אחרת. עבדתי על מייק־אפ במשך שנתיים והוצאתי מייק־אפים שמתאימים לכל סוגי העור, על בסיס סיליקון ולא על בסיס שומני. יש לי גם ג'ל גבות לנשים שאין להן גבה או שהשערה שקופה. במקום לצבוע כל יום, אני מציעה ג'ל שגם צובע וגם מקבע לכל היום. אני לא ממהרת להוציא מוצרים בשביל למכור, וחשוב לי שכל מוצר יהיה עם אבא ואמא מאחוריו. מאז 'המירוץ למיליון', יש לנו קהל גדול בלי עין הרע. נשים מגיעות ממטולה, מאילת, מכל מקום בארץ. זה מחמם את הלב".
לצד הקריירה הנוצצת ועמוד האינסטגרם הזוהר שלה, אסתי התמודדה בחייה גם עם אתגרים לא פשוטים. כשהיא הייתה בהיריון עם בתה הדר נמצאו אצלה שני גידולים בשחלה שהיו עלולים להתפתח לגידולים סרטניים. היא עברה ניתוח להסרתם בחודש החמישי להריונה. ואז, כשבתה הדר הייתה בת ארבע וחצי בלבד, היא חלתה בסרטן ועברה טיפולים רבים עד שהחלימה.
אסתי משתפת שמה עזר לה להתמודד עם הטראומות היה לגשת לטיפול: "אני מאמינה בלדאוג לעצמך ולטפל בעצמך כמה שצריך. דבר ראשון בנפש זה איזון. יש לנו את החיצוניות שזה הבית והחפצים, אבל הפנים חשוב פי מיליון מכל תיק או בגד שאני יכולה לקנות. אני תמיד אעדיף להשקיע בפסיכולוגית שלי, לפרוק שם, לעזור לעצמי לגדול. ואז אני חוזרת הביתה, וברור שאני שמחה יותר".
מה לדעתך סוד ההצלחה שלך?
"אני חושבת שההצלחה מגיעה ממקום של אופטימיות. אי אפשר מתוך ביקורתיות להתקדם באמת. אני רואה את הדרך, אני חולמת את החלום, והוא מתחיל להתגשם לאט לאט. כולנו מלאים בחרדות, לכולנו יש ערך עצמי נמוך איפשהו. גדלנו על ביקורת, ובכל זאת, מצליח לי. עובד לי. למרות הכול. כי בסוף אני לא מוותרת לעצמי, לא משנה מה. אנשים תמיד יגידו ככה ויגידו אחרת. תמיד ידברו. אבל את תעשי את מה שאת בוחרת. אני יודעת שכל דבר שהתכוונתי אליו, גם בתת־מודע, בסוף הצליח. אם מספיק רוצים משהו ומספיק עמלים בשבילו, אפשר להשיג אותו".
