כיום מרבית תשומת הלב בעיצוב הפנים מופנית לחללים הגדולים או לאלמנטים הדומיננטיים: הספה המרכזית, שולחן האוכל או יצירת האמנות הגדולה התלויה על הקיר הראשי. אך לאורך השנים למדתי כי העוצמה האמיתית, זו שיוצרת את תחושת הבית המדויקת והאותנטית, טמונה דווקא בפרטים הקטנים, בפינות הנידחות לכאורה ובמקומות שאינם תופסים מקום רב על הקרקע. המיקרוקוסמוס שאנחנו יוצרים במקום קטן ומוגבל - אפילו אם הוא על מדף קטן בסלון לצד תמונה מינימלית – יכול להשתלב היטב בפינת עבודה, מול הטלוויזיה בסלון, במסדרון, במבואה או אפילו לתת חיים וחיות לחדר הרחצה.
מדף קטן כזה, מנותק מהרצפה וחסכוני בשטח נדל"ן, הופך להזדמנות שלנו להכניס את יסוד הטבע בצורה מרוכזת, ליצור גינה קטנה שאינה דורשת משאבים רבים, אך תרומתה לאווירה ולנפש היא עצומה. זוהי אמירה עיצובית שקטה אך עוצמתית, המעידה על תשומת לב לפרטים ומעוררת כל חלל וחדר. על מנת שהמיקרוקוסמוס הזה ישרוד וישגשג, עלינו לבצע בחירות חכמות ומודעות, בעיקר בבחירת הצמחייה, שכן הנגישות, גודל העציץ ותנאי התאורה באזורים מוגבהים שונים לחלוטין מגידול צמחים על הרצפה.
הצמחייה היא הלב הפועם של המדף שבחרנו לעצב. העלים המשתפלים או הזקופים הם החלק החי, הנושם והמרענן ביותר בקומפוזיציה. הם מספקים את הקונטרסט האורגני הנחוץ לקווים הישרים והקשיחים של הרהיטים והקירות. על מנת להבטיח שהמדף לא יהפוך לבית קברות לצמחים, חשוב לאמץ גישה פרקטית: הבחירה בצמחי בית קטנים ומיניאטוריים היא הכרח, כשגודל כלי השתילה לא יעלה על קוטר של 15-10 ס"מ, כדי לשמור על יציבות ועל פרופורציות. מעבר לגודל, אנו מחפשים "סלחנות" - צמחים שהשקיה דחופה אינה דרישה קיומית עבורם ושיכולים לעמוד בתקופות יובש ובתאורה שאינה שטופת שמש ישירה.
הצמחים שמעיזים לגדול למעלה: טיפים מעשיים
1. מניסיוני, צמחים עמידים במיוחד הם המפתח להצלחה על מדף גבוה, שם ההשקיה לרוב פחות נגישה והתאורה לרוב עקיפה, חלקית או מוגבלת. אני מכנה אותם "צמחי המדבר של הפנים", והם דורשים מינימום התערבות.
2. בראש הרשימה נמצאים הפוטוס, הסקנדנס והסקנדפסוס - שלושתם מינים נשפכים וסלחניים להפליא, שיכולים לשרוד תחת תאורה יחסית נמוכה ומשגשגים גם אם שכחתם להשקות אותם. הזרימה הירוקה והחופשית שלהם יוצרת מראה עשיר ועוטף, המרכך את הקווים החדים של המדף. לידם, אני תמיד ממליץ לשלב את צמחי הריפסליס - אלו הם מיני קקטוסים אפיפיטיים (צמחי אוויר) נשפכים וחסרי קוצים, המוסיפים מרקם גס ואקזוטי, והם אלופי ההישרדות.
8 צפייה בגלריה
אלופי ההישרדות. מימין לשמאל: פילדנדרום בירקין, שרך קרן אייל, סקנדנס פיקטוס, זמיוקולקס
(צילום: אמיר עבדת)
3. כדי ליצור עניין אנכי ודרמה, חובה לשלב צמחים זקופים ופיסוליים. הזמיוקולקס הוא מלך העמידות. המראה המסודר שלו נראה כמעט כמו יצירת אמנות. באותה קטגוריה, סנסוויירה בזנים קומפקטיים כמו ה"סטרייט" (Sansevieria Cylindrica) מוסיפה קו ישר ואלגנטי. חשוב לציין באותה נשימה גם את ההוורטיה לימפוליה והגסטריה - הסוקולנטים הקטנים האלה הם אוצרות טבע קטנים, שמושלמים להנחה ליד ספרים או אובייקטים קטנים, ומדגישים את המינימליזם המתוחכם.
8 צפייה בגלריה
צמח עליון מימין - ריפסליס נשפך. צמח על מדף תחתון מימין - הוורטיה לימפולינה וסנסיווריה סטרייט במיני
(צילום: אמיר עבדת)
8 צפייה בגלריה
לשלב זקוף ונשפך ביחד על מדף קטן. מימין - ריפסליס נשפך, משמאל - חלבלוב
(צילום: אמיר עבדת)
4. תובנה נוספת וחשובה: קומפוזיציה היא המפתח. יצירת המיקרוקוסמוס על המדף דורשת מודעות לעקרונות הסטיילינג הבסיסיים, בדומה לאדריכלות. אל תעמיסו, גוונו עם אלמנטים נוספים, תדאגו למרווחים והימנעו מעומס יתר ומבליל חפצים לא קשורים.
5. משחק בגבהים ובצורות: שלבו תמיד בין ה"נשפכים" ל"זקופים". הוסיפו גובה עם עציץ אחד המונח על מעמד קטן או ספר עבה, ליצירת היררכיה ויזואלית.
6. השתמשו במספר אי זוגי: מספר אי זוגי של פריטים (3, 5 או 7) על המדף תמיד נתפס כטבעי והרמוני יותר לעין מאשר מספר זוגי. זוהי עובדה עיצובית שאינה משתנה, מעין כלל אצבע.
7. הנגדה מרקמית: בחרו בכלי שתילה בטקסטורות שונות, למשל, קרמיקה חלקה מול בטון גס או מתכת מבריקה, על מנת להוסיף עומק. עם זאת, שמרו על פלטת צבעים ניטרלית (שחור, לבן, אפור או חול, חום, שמנת או קרם), המאפשרת לירוק "לדבר".
8 צפייה בגלריה
להכניס חיוניות ואיזון טבעי לכל חלל בבית, גם במנות קטנות
(עיצוב וצילום: רינת טל, סוקולינה)
לסיכום, המדף המעוצב הוא הרבה יותר מסידור אקראי של עציצים, חפצי נוי וספרים. זוהי הצהרה עיצובית מדויקת, המשלבת יופי טבעי עם פונקציונליות ואינטליגנציה. זו הדרך שלנו להכניס חיוניות ואיזון טבעי לכל חלל בבית, גם באותן פינות שנוטות להישאר ריקות.
אמיר עבדת הוא הבעלים של משתלת הכפר החדשה במושב יגל.
