בעוד פחות משנה תיערך החגיגה הספורטיבית שכל חובב כדורגל מחכה לה – גביע העולם (FIFA world cup). הפעם, תארח את המונדיאל לשנת 2022 האמירות הקטנה ששכונת במפרץ הפרסי – קטאר, שבשנים האחרונות עושה כל שהיא יכולה כדי לייצר אצטדיוני כדורגל מעוררי השתאות ולייצר מפגן יכולות אדריכליות שימתג אותה כשווה למעצמות שאירחו את המשחקים לפניה. כל זאת תוך פגיעה קשה בזכויות האדם של עשרות אלפי הפועלים שעמלו על בניית המתקנים.
הטורניר ייערך בשמונה אצטדיוני כדורגל שונים במדינה – שישה מתוכם חדשים לגמרי ונבנו במיוחד עבור התחרות, ואילו השניים הקיימים, ביניהם אצטדיון הח'ליף הבינלאומי בדוחה, עברו שיפוץ מאסיבי. סכומי כסף בלתי נתפסים הושקעו בהקמה ושיפוץ האצטדיונים ובפיתוח התשתיות שישרתו את המוני התיירים שישטפו את המדינה. חסן אל ת'וואדי (Hassan al-Thawadi) שמשמש כמזכיר הכללי של הוועדה העליונה, הארגון שמפקח על מיזמי התשתית והפיתוח עבור גביע העולם, אמר כי ההוצאות של קטאר על תשתיות מאז 2010 (השנה בה הוכרז שתארח את המשחקים) צפויות להסתכם בכ-200 מיליארד דולר, שכללו גם הקמת מערכת מטרו חדשה.
תכנון בהשפעת העולם הערבי
זו הפעם השנייה שטורניר הכדורגל החשוב בעולם יתקיים ביבשת אסיה, לאחר שמונדיאל 2002 נערך ביפן וקוריאה הדרומית. העובדה שהאירוע מתקיים לראשונה במדינה ערבית בעלת נוף מדברי ואקלים חם ויבש, השפיעה לא מעט על תכנון האצטדיונים, גם ברמה האסתטית וגם מבחינה פרקטית. כך למשל אצטדיון אל-ג'אנוב בתכנונה של האדריכלית הבריטית-עיראקית המנוחה זאהה חדיד מהווה הפשטה של מפרשי הדאו – ספינת מפרש ערבית מסורתית בעלת מפרש משולש.
דוגמה נוספת היא צורתו החיצונית של האצטדיון הבינלאומי לוסייל שעוצבה בהשראת כלים ויצירות אמנות ערביות מסורתיות, שמאחוריו עומד משרד האדריכלות הבריטי הידוע Foster + Partners. מדובר במתקן הספורט הגדול ביותר באירועי המונדיאל שיכיל כ-80 אלף מקומות ישיבה ובו יערכו אירועי הפתיחה והסגירה של גביע העולם. ההשפעות המזרח תיכוניות והמוטיבים הערביים באים לידי ביטוי בחזית המוזהבת שמקיפה את האצטדיון שמעוצב בצורת קערה.
14 צפייה בגלריה
בשלבי בנייה מתקדמים: האצטדיון הגדול באירועי המונדיאל - לוסייל
(צילום: Fadi El Assaad - FIFA/FIFA via GettyImagesIL)
משטח החזית העקמומי מחופה בפאנלים משולשים מחוררים. בלילה יבקע אור מתוך האצטדיון דרך החיפוי המחורר באופן שאמור להזכיר פנס מתכת מסורתי מעשה ידי אומן. גג גיאומטרי לבן מקרה את הקערה המוזהבת. לדברי המתכננים החומרים מהם הוא עשוי יתרמו לכניסת כמות אור מספקת תוך מתן צל שאמור להפחית את כמות מיזוג האוויר שנחוצה לקירור האצטדיון העמוס.
14 צפייה בגלריה
פאנלים משולשים ומחוררים שיפיצו אור כלפי חוץ באצטדיון לוסייל
(צילום: Fadi El Assaad - FIFA/FIFA via GettyImagesIL)
בדומה לאצטדיון בלוסייל גם אצטדיון אל ת'ומאמה בדוחה הבירה מושפע מפריט מזרח תיכוני מסורתי. המבנה העגול בעל המעטפת הלבנה מחורר בפתחים מעוינים בגדלים ומרחקים משתנים, שיוצרים יחד דוגמא גאומטרית שחוזרת על עצמה. האובייקט ששימש כהשראה למעטפת האצטדיון הוא כיסוי ראש ארוג מסורתי המכונה טאקייה (gahfiya) שנלבש על ידי גברים ברחבי המזרח התיכון.
"אני זוכר את הלילה שבו שמתי את ידי על כל סוגי הטאקיות כדי ללמוד את הדפוסים השונים בכל אחד מהם", סיפר האדריכל אברהים מוחמד ג'איידה (Ibrahim Mohamed Jaidah) שעומד בראש משרד AEB (Arab Engineering Bureau) שתכנן את האצטדיון, אשר מונה 40 אלף מקומות ישיבה. "לבשתי טאקיות כל הילדות שלי, אך לא שמתי לב בתור ילד לצורות השונות ולעומק העיצובים שלהן".
הדמיון בין מעטפת המבנה לכיסוי הראש די ברורה ולא משאירה מקום לפרשנויות אחרות. זו גם הייתה כוונת האדריכל. "רציתי להבטיח שהעיצוב שלי יהיה מודרני, אך יחד עם זאת לא רציתי לבטל את הזהות המסורתית שלו. השמירה על הזהות והמורשת המקומית הייתה חשובה ביותר עבורי".
מתחם נוסף שמתוכנן בהשראת התרבות המקומית הוא אצטדיון אל-בית (Al Bayt Stadium) בעיר אל ח'ור. המבנה עוצב על ידי סטודיו רב תחומי בשם Dar Al-Handasah ומכיל כ-60 אלף מקומות ישיבה. בשונה מהאצטדיונים שהוצגו עד כה שצורתם שאובה מחפצים מסורתיים, המבנה הנוכחי מתבסס על האדריכלות המקומית ומעוצב כמחווה לבית אל-שער (bayt al sha’ar) – שמו של האוהל הבדואי המסורתי ששימש את העם הנוודי לאורך ההיסטוריה.
קירות וגג האצטדיון כוסו ביריעת גמישה וחזקה המכונה PTFE, שאפשרה ליצור את מראה האוהל הייחודי. הקירות החיצוניים נצבעו בפסים אדומים, שחורים ולבנים וקירות הפנים מעוטרים בדפוסי אריגה שבטיים. "באופן מסורתי ניתן לזהות את האוהלים של שבטים ומשפחות נוודים בקטאר על ידי פסים שחורים כמו אלה שעל הצד החיצוני של הזירה, ועל פי דפוסי הסאדו (רקמה בדואית מסורתית שמאופיינת בצורות גאומטריות. ש"פ) התוססים שיקדמו את פני האוהדים ברגע שיכנסו לאצטדיון. המבקרים בקטאר יקבלו טעימה מעיצוב מסורתי מהאזור, בעוד שהמעריצים המקומיים יזכרו במורשת הגאה שלהם", נכתב באתר הוועדה העליונה. בנוסף לממברנה הגמישה, גג האצטדיון מצויד במערכת גג נשלפת שמאפשרת לסגור אותו באופן מלא וכך לשמור על טמפרטורה נוחה בפנים.
היום שאחרי שריקת הניצחון
משחקי גביע העולם אמורים להימשך קצת פחות מחודש – בין נובמבר לדצמבר 2022, והשאלה המתבקשת היא מה ייעשה בכל אותם אצטדיוני ענק אחרי שיסתיימו? ההיסטוריה הוכיחה מספר פעמים שסופם של לא מעט מתקני ספורט גרנדיוזיים, כמו למשל אלו שנבנים לקראת האולימפיאדה, הוא להינטש ולתת לזמן להשחית אותם.
לעומת זאת נראה כי עבור כל אחד משמונת האצטדיונים בקטאר ישנו ייעוד מוגדר לאחר המשחקים, בין אם להמשיך לתפקד כאצטדיון כדורגל לקבוצות מקומיות או לשמש למטרות חדשות. כך למשל חלקו העליון של אצטדיון אל-בית צפוי להפוך למלון חמישה כוכבים ובמקום ישולב מרכז קניות, מתחם אוכל, חדר כושר וגם סניף של אספטר (Aspetar)– מרכז מתקדם המתמחה באורתופדיה ופציעות ספורט. כמות המושבים בכל המתקנים אמורה להצטמצם ואלו יתרמו לטובת אצטדיונים חדשים שיוקמו במדינות אחרות.
דוגמה נוספת היא אצטדיון 974 בדוחה, שמדגים דרך חדשנית שבה אפשר לבנות מתקני ספורט: כולו עשוי ממכולות משלוח, 974 אם לדייק (בהתאם לקידומת החיוג הבינלאומית של קטאר) ויהיה ניתן לפירוק באופן מלא. המתחם תוכנן על ידי סטודיו האדריכלות הספרדי Fenwick Iribarren Architects ומכיל 40 אלף מושבים. המבנה המודולרי מורכב משלד של עמודים וקורות פלדה שחוזרים על עצמם במרווחים זהים. שלד הפלדה נושא עליו את שלל המכולות הצבעוניות שרבות מהן שימשו להובלת חומרי הבנייה למקום.
השימוש במכולות משתנה בתוך האצטדיון על פי הצורך – חלקן משמשות עבור גרמי המדרגות ואחרות כתאי שירותים ושימושים נוספים. לאחר שריקת הסיום של הטורניר, אצטדיון 974 יפורק וייבנה במקום חדש או יוקם כסדרה של מתקנים קטנים יותר. השטח שיתפנה בסמוך לחופי המפרץ הפרסי יפותח בעתיד לרווחת תושבי האזור.
פגיעה קשה בזכויות אדם
כבר עם ההכרזה על קיום המונדיאל בקטאר עלו לא מעט שאלות על הבחירה התמוהה במדינה קטנה ונטולת תשתיות לאירוח אירוע כל כך גדול. בנוסף, הועלו חשדות בנוגע לשוחד כספי שניתן לאנשי FIFA כדי שיבחרו בה. בזמן שארגון FIFA והוועדה העליונה מדגישים בעיקר את הצדדים החיוביים והחגיגיים של האירוע, צריך תמיד לזכור שמאחורי הפרויקטים הענקיים שנבנו במהלך העשור האחרון אלפי פועלים ועובדים זרים שילמו בחייהם. כל זאת אל מול עיניהם הצופות של בכירים בארגון שלא ממהרים לנקוט צעדים בנדון.
מספרם המדויק של מהגרי העבודה שמתו בקטאר אינו מוחלט, זאת לאור חוסר נתונים אמינים מהמדינה, אך כתבה שפרסם הגארדיאן הבריטי בפברואר האחרון ציינה מספר מצמרר של כ-6,500 פועלים ממדינות כמו הודו, נפאל, בנגלדש, סרי לנקה ופקיסטן שאיבדו את חייהם בעבודות. הנתונים שהוצגו באותו מאמר הגיעו ממקורות ממשלתיים של אותן מדינות, אך בגארדיאן היו סבורים כי מספר ההרוגים גבוה עוד יותר שכן ישנן מדינות כמו הפיליפינים וקניה שלא דיווחו על מקרי מוות של אזרחים שלהן בקטאר אף על פי שהן שולחות לשם פועלים רבים.
אחת הבעיות המרכזיות שהעלה הגארדיאן הוא חוסר השקיפות ביחס לאותם מקרי מוות שמרביתם דווחו תחת הקטגוריה המפוקפקת "מוות טבעי" (natural death). הקיץ הרותח של קטאר הוא גם כנראה אחד הגורמים המשמעותיים שמובילים למוות בקרב הפועלים. בנוסף למקרי המוות, מבקרים מאשימים את מנהיגי המדינה וחברות הבנייה הפרטיות בניצול מערכתי של מהגרי העבודה.
בינתיים אף נבחרת לא הודיעה על חרם לאור נתוני המוות המזעזעים והפגיעה המתמשכת בזכויות אדם. יוצאת דופן היא נבחרת הכדורגל הלאומית של דנמרק, שמסרה בהצהרה שהיא לא תיקח חלק בקידום המכירות של גביע העולם "כדי לציין את המאבק המתמשך לשיפור זכויות אדם בקטאר".
