איך הורה קטוע יד יכול להכניס תינוק למנשא? איזה אפוד יכול להתאים ללוחמת, כך שיתאים למבנה הגוף הנשי? איך אפשר לעצב פלטפורמה שתסייע לפצועי מלחמה לשמור על שגרת תרגול עקבית ועצמאית לאחר החזרה הביתה? בעקבות המלחמה, שלוש סטודנטיות מהחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים (לשעבר מכללת הדסה) ניסו למצוא פתרונות עיצוב לשאלות הבוערות. התוצאות עשויות לדייק את הצרכים של פצועים ושל נכים ולהקל עליהם את תהליך השיקום והשיבה לחיים רגילים ככל האפשר. בשלב זה מדובר בהצעות תיאורטיות, שכן הפרויקטים לא יצאו לשוק, ושלוש המעצבות מקוות שזה יקרה בעתיד, אחרי שמישהו ירים את הכפפה.
אפוד לנשים לוחמות
נועה כהן מכירה משירותה הצבאי את האפוד הצבאי. "בעקבות המלחמה, כשחשבתי על עיצוב מוצר, נזכרתי באחד הדברים הבסיסיים לכל לוחם – האפוד. נשים לוחמות הן חלק בלתי נפרד ממערך הלחימה, אך האפוד שנשים משתמשות בו הוא אותו אפוד שמשמש את הגברים, ומה לעשות שהגוף שלנו שונה והצרכים שלנו שונים? השימוש בציוד הלחימה הסטנדרטי שהלוחמות נדרשות לשאת גורם לעתים לאי נוחות, להגבלה בתנועה, לפגיעה ביכולת המבצעית ולעתים אף לפציעות ולנזקים גופניים שמלווים את הנשים שנים קדימה", מסבירה כהן.
כדי לפתח מוצר שיתאים לנשים עבדה כהן עם תקנים של הצבא, עם מומחה לארגונומיה ועם מפעל "חגור", שהוא חלק מהתעשייה הישראלית בעוטף, שראה חשיבות רבה בקידום הנושא. אפוד הלחימה החדשני שפיתחה, FEM FORT, תוכנן מתוך הקשבה לגוף הנשי ולצרכים המבצעיים של הלוחמות, ומאפשר לנשים לוחמות לבצע את משימותיהן בצורה מיטבית. האפוד מתחשב בפרופורציות של הגוף הנשי, בעיקר באזור החזה, המותניים והכתפיים, ומציע פתרונות ארגונומיים מתקדמים: חלוקת עומסים נכונה, ניצול חכם של שטח האפוד והתאמה שמאפשרת חופש תנועה מקסימלי לצד שמירה על בטיחות, נגישות לציוד ועמידות לטווח הארוך. האפוד מגיע במגוון מידות כדי לאפשר התאמה אישית ומדויקת לכל לוחמת.
"אפוד אינו דבר נוח, אבל לנשים הוא עוד פחות נוח, בגלל החזה, המשקל והעיצוב שלא מותאם עבורן", אומרת כהן. "נשים, למשל, צריכות מוצרי היגיינה נשית, ולא תמיד נוח לבקש מלוחם שנמצא איתך שיוציא לך משהו שמאוחסן מאחור. זה סוג הדברים שעיצבתי כך שיהיו נוחים יותר לשליפה ומוסתרים, והשימוש בהם יהיה נוח לנשים".
הפתרון של כהן לעניין המשקל היה יצירת חלקים מודולריים, שאפשר לוותר עליהם לפי רמת המיגון שנדרשת באזורים שונים ובמשימות שונות. פתרון נוסף קשור בתמיכה ובריפוד. "במסגרת מחקר המשתמשים שערכתי, לוחמות סיפרו לי למשל על נמלול בידיים וכאבים, כי המשקל של האפוד לוחץ על רקמות עדינות בכתפיים. באפוד שפיתחתי יש יותר תמיכה וריפוד, שמקילים על פיזור המשקל. מבחינתי זהו צעד קטן בעיצוב וצעד גדול לקראת שוויון מבצעי אמיתי", אומרת כהן. "העולם מתקדם, וככל שכמות הלוחמות עולה, צריך להתייחס לצרכים שלהן".
מנשא תינוקות להורים קטועי ידיים
חלק משמעותי בחזרה לחיים רגילים לאחר תהליך השיקום הוא היכולת לתפקד כהורים. המנשא שפיתחה עמית טל מתמקד בחלק בסיסי ולכאורה מובן מאליו בחיי כל הורה לתינוק – האפשרות לשאת את התינוק, לתפקד ולנוע כשהתינוק קרוב לגוף ובטוח. "חיפשתי אוכלוסיית קצה שאפשר לפתח עבורה מוצר נגיש", מספרת טל, "ומתוך שיחות עם חברות חשבתי על נושא ההורות. גם הורה רגיל צריך לפעמים יותר משתי ידיים כדי לתפעל את כל המערך של טיפול בתינוק, אז מה עושים אנשים שיש להם רק יד אחת? מצאתי כמה קטועי יד (מלידה או לאחר פציעה. ל"ג) שעזרו לי להבין את הצרכים, והם שיתפו אותי בקשיי היומיום שלהם. הבנתי שקיים קושי בשימוש במנשא תינוקות, בעיקר בשלב של הכנסת התינוק למנשא ושחרור התינוק מהמנשא. קשה לעשות את זה עם יד אחת וגוף לא סימטרי", מספרת טל. "הורים רוצים לעשות הכול למען הילדים שלהם, גם אם צריך לשלם על כך מחיר. קטועי גפה עליונה חווים עומס יתר על הצד הבריא, וסובלים מכאבים שנוצרים בשל תנועות קיצוניות. מגע בין הורה לתינוק הוא גם דרך תקשורת וחיבור ראשונית וגם דרך שמאפשרת להתנהל ולתפקד במרחב. אבות קטועי ידיים סיפרו לי שקשה להם להשתמש במנשא באופן עצמאי, וגם קשה להם להחזיק את התינוק בלי מנשא, כי היד הבריאה מתעייפת מהר".
המנשא שפיתחה טל נקרא Huga והוא ארגונומי ונגיש, ואפשר להשתמש בו עם יד אחת, ימין או שמאל. הוא נותן דגש על עצמאות ההורה, על בטיחות התינוק ועל פשטות השימוש. "היה לי חשוב שהמנשא ייראה כמו מוצר מכבד ולא משהו מאולתר או משהו שנראה כמו אביזר רפואי ומושך תשומת לב שלילית. היה לי גם חשוב שהמנשא לא יסתיר את הקטיעה. האנשים האלה עושים את המיטב עם האתגר שהם מתמודדים איתו, וזה מדהים. לא צריך לכסות את זה", היא אומרת.
בתצפיות שערכה טל היא הבינה שהורים קטועי ידים לא מוותרים על הרמת התינוק, אלא עושים את זה תוך כדי מנחים לא בריאים כדי לייצב את הילד בכניסה וביציאה, והחליטה להתייחס להיבטים האלה. "במנשא שפיתחתי אפשר להשתמש עצמאית ללא עזרה", אומרת טל. "התינוק מאובטח בשלב שבו המנשא פרוש על המשטח, והאבזמים מגנטיים וחזקים ומתחברים בלי צורך להביא את פרק כף היד למנחים מזיקים כדי לתפעל את הסגירה. לאחר שהתינוק מאובטח, אפשר להרים את המנשא ביד אחת".
חוזרים להתאמן לבד אחרי פציעה
מאיה הלוי המציאה פלטפורמה דיגיטלית לתמיכה בשיקום ביתי עבור קטועי גפיים. הלוי בחרה לפגוש לוחמים פצועים ולהבין בשיחה איתם עם אילו קשיים הם מתמודדים במהלך השיקום. המפגשים העלו בעיה שפצועי מלחמה רבים מתמודדים איתה – החזרה הביתה לאחר תהליך השיקום והצורך להמשיך להתמודד עם החיים החדשים בלי מעטפת התמיכה של בית החולים. "נפגשתי עם פצועים, ואחד מהם סיפר לי שהוא לא מתאמן. כששאלתי אותו למה, הוא הסביר שהוא לא מסוגל ללכת לבית החולים. הוא מרגיש שם כמו 'חולה'. הבנתי שרבים מהפצועים אחרי השיקום חוזרים הביתה בלי כלים מותאמים ובלי ליווי רציף, והמשך התהליך באופן עצמאי הוא מורכב. יש אתגר גדול בצורך לשמור על רצף אימונים, התהליך הוא בודד, ולעתים יש לכך השפעה על המוטיבציה ועל ההתקדמות. כך, בנוסף לפגיעה הפיזית, לעתים מתפתחת פגיעה במישור הנפשי, התפקודי והחברתי, ובסופו של דבר היכולת לחזור לחיים עצמאיים נפגעת", מסבירה הלוי.
מהשיחה הזאת נולד אצלה הרעיון ליצור מוצר שיעזור לאנשים האלה לשמור על מסגרת כשהם יוצאים לחיים עצמאיים לאחר השיקום. היא החליטה ליצור פלטפורמה דיגיטלית לתמיכה בשיקום ביתי עבור צעירים קטועי גפיים, "סטודיו+", שמסייעת להם לשמור על שגרת תרגול עקבית עצמאית מהבית, תוך התאמה לתחומי עניין ולשאיפות האישיות של כל משתמש. "האפליקציה שלי מציעה שיקום בגובה העיניים", אומרת הלוי, "דרך התמקדות בחוזקות, בתנועה ובחיבור מחודש לזהות, לחלומות ולשליטה האישית, למצוא את עצמם מחדש הרחק מהשפה הרפואית".
המערכת כוללת תרגול אימון עצמאי – אימון באמצעות סרטוני הדרכה מוקלטים, צעד אחר צעד, בהובלת מדריכים שעברו שיקום בעצמם ומשמשים מודל לחיקוי. המערכת מעניקה משוב בזמן אמת, מבוסס בינה מלאכותית (AI Motion) שמנטרת את התנועה, מזהה טעויות ומנחה לתיקון באמצעות תצוגה חזותית והנחיה קולית. עוד במערכת תרגול קבוצתי מקוון – חיבור בין המשתמשים וצוות המטפלים לאימון משותף מהבית. האימון הקבוצתי מחזק את המוטיבציה ואת תחושת השייכות, שומר על קשר אישי ואנושי ותומך ברצף האימונים. המערכת מכילה גם הזדמנויות תעסוקה, הצעות מותאמות ללימודים וייעוץ כחלק בלתי נפרד מתהליך השיקום, שמעודד מימוש אישי. "היה לי חשוב ליצור פרויקט שמתחבר למציאות הקשה שכולנו חווינו ומביא ערך אמיתי", אומרת הלוי. "אני מאמינה שהקשבה אמיתית, אמפתיה, תשומת לב ודיוק בפרטים הקטנים הם המפתח לעיצוב בעל ערך משמעותי, וכדי להגיע לעיצוב כזה חשוב לעבוד עם קהל היעד ולשמוע ממנו למה הוא זקוק".
