חדר ישיבות נוסף, לצד הכניסה ממוסך בתריס עץ קבוע עשוי קורות עת ומחברי ברזל הקבועים בין רצפה לתקרה

מנמל תל אביב למבנה נטוש בלוד: ביקור במשרד אדריכלים מעוצב

עם ריבוי חללים ציבוריים, עמדות אישיות דינמיות ומרפסת רחבת ידיים, משרד האדריכלים אורבך-הלוי מיישם במשכנו החדש את השינוי שעוברים רבים מחללי העבודה בארץ. שוחחנו עם אחד ממייסדיו, האדריכל אורי הלוי, ושאלנו אותו על עיצוב משרדים ביום שאחרי מגפת הקורונה

פורסם: 19.04.21, 09:54
משכנו החדש של משרד האדריכלים הוותיק אורבך-הלוי, נמצא באזור מבני מסחר ותעשייה בלוד, הרחק מזירת ההתרחשות האדריכלית של גוש דן. הוא יושב בקומת הגג של בניין משרדים בן חמש קומות, שעמד שנים נטוש בשלב השלד. אורבך-הלוי קיבלו את פרויקט חידוש והשמשת הבניין, ובמהלך העבודה עליו התאהבו והחליטו לרכוש את הקומה העליונה שלו: חלל של 600 מ"ר ומרפסת של 900 מ"ר.
16 צפייה בגלריה
חלל הכניסה. במרכז קוביות עץ המשמשות כחדר ישיבות
חלל הכניסה. במרכז קוביות עץ המשמשות כחדר ישיבות
חלל הכניסה. במרכז קוביות עץ המשמשות כחדר ישיבות
(צילום: עוזי פורת)
"קיבלנו החלטה הזויה לצאת מנמל תל אביב אחרי עשר שנים", מספר אורי הלוי, שייסד את משרד האדריכלים יחד עם דפנה אורבך-בירן בשנת 2000. לפני כחמש שנים הצטרף אל השניים האדריכל אורי רותם. "ההחלטה הזו התבררה כהחלטה נהדרת – ברגע שעוברים לפרברים הפחות רומנטיים של גוש דן, כוח האדם משתנה ונהיה יותר הטרוגני, חלקו תל אביבי וחלקו מפרבריו הדרומיים של גוש דן".
כיום, מונה המשרד 50 איש; מתכנני ערים, אדריכלים ומעצבי פנים, ובין לקוחותיהם נמצאים משרד הביטחון, צ'ק פוינט ואמדוקס. את התכנון של המשרד החדש השלימו עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, והשיפוץ עצמו נערך במהלכה. אל החלל החדש נכנסו בין סגר לסגר, בחודש יוני האחרון.

העובדים מתחלקים בעמדות, דגש על חללים ציבוריים

חלל כניסה פתוח ומרווח מקדם את הבאים, כאשר ברקע מציצה המרפסת הרחבה ובה נוף פתוח. מאזור הכניסה אל פנים המשרד מובילות שתי שדרות של חללי עבודה, הנמשכות לאורך שתי חזיתות המבנה. כל חלל הוא מעיין משרד קטן חצי פתוח, שבו שטיח מקיר לקיר וארבע עמדות עבודה הפונות אל המסדרון המשותף.
16 צפייה בגלריה
מבט על חלל הכניסה. שדרת משרדים מימין, במרכז קוביות העץ שבהן חדרי הישיבות ובסוף שדרת משרדים נוספת
מבט על חלל הכניסה. שדרת משרדים מימין, במרכז קוביות העץ שבהן חדרי הישיבות ובסוף שדרת משרדים נוספת
מבט על חלל הכניסה. שדרת משרדים מימין, במרכז קוביות העץ שבהן חדרי הישיבות ובסוף שדרת משרדים נוספת
(צילום: עוזי פורת)
המשרדים מופרדים אחד מהשני באמצעות מחיצות נגרות מנותקות מהתקרה, המשמשות כגב לשולחנות העבודה, שבראשן אזורי אחסון אישיים. מהמעבר הראשי מופרדים המשרדים באמצעות מחיצות עץ דקיקות ומחוררות או יחידות נגרות נמוכות שמיועדות לאחסון פתוח וסגור.
16 צפייה בגלריה
עמדות העבודה מופרדות זו מזו במערכת נגרות נמוכה שמייצרת גב לשולחן ומעליה יחידות אחסון
עמדות העבודה מופרדות זו מזו במערכת נגרות נמוכה שמייצרת גב לשולחן ומעליה יחידות אחסון
עמדות העבודה מופרדות זו מזו במערכת נגרות נמוכה שמייצרת גב לשולחן ומעליה יחידות אחסון
(צילום: עוזי פורת)
16 צפייה בגלריה
מחיצות עץ מחוררות מפרידות בין המשרדים הפרטיים למסדרון הראשי
מחיצות עץ מחוררות מפרידות בין המשרדים הפרטיים למסדרון הראשי
מחיצות עץ מחוררות מפרידות בין המשרדים הפרטיים למסדרון הראשי
(צילום: עוזי פורת)
בין שתי שדרות המשרדים נמצאים האזורים הציבוריים. על גבי רצפת טרצו בגווני אפור עומדת תיבת עץ בהירה עם פתחי זכוכית ובתוכה, זה מאחורי זה, מסודרים חדר ישיבות ראשי ושקוף בחלקו, חדר פגישות אינטימי ובוט לשיחה אישית. אחרון בשורה נמצא אודיטוריום פתוח למפגשים ואספות, שבו מסך הקרנות ופופים לישיבה חופשית.
16 צפייה בגלריה
בוט מחופה עץ לשיחות פרטיות
בוט מחופה עץ לשיחות פרטיות
בוט מחופה עץ לשיחות פרטיות
(צילום: עוזי פורת)
16 צפייה בגלריה
אחד מחדרי הישיבות במשרד. שולחן השיש בולט אל מול חיפוי העץ על הקירות
אחד מחדרי הישיבות במשרד. שולחן השיש בולט אל מול חיפוי העץ על הקירות
אחד מחדרי הישיבות במשרד. שולחן השיש בולט אל מול חיפוי העץ על הקירות
(צילום: עוזי פורת)
על הקיר האחורי שבאודיטוריום, שממשיך את הרצפה עם חיפוי טרצו, תלויים להשראה פורטרטים של "חמישה אדריכלים אהובים ומתים": זאהה חדיד, פרנק לויד רייט, איי.אמ. פיי, אוסקר נימאייר ולה קורבוזיה. כאן גם מתקיימת סדרת הרצאות אדריכלות שהמשרד מעביר בהתנדבות לתלמידי תיכון מלוד.
16 צפייה בגלריה
האודיטוריום. רצפת הטרצו "עולה" אל הקיר
האודיטוריום. רצפת הטרצו "עולה" אל הקיר
האודיטוריום. רצפת הטרצו "עולה" אל הקיר
(צילום: עוזי פורת)
16 צפייה בגלריה
חדרם המשותף של בעלי המשרד
חדרם המשותף של בעלי המשרד
חדרם המשותף של בעלי המשרד
(צילום: עוזי פורת)
בצדו השני של החלל הציבורי, מאחורי חזית זכוכית שקופה, נמצא מטבח מקצועי עם חדר אוכל, שפונה אל מרפסת הגג. "היה לנו ברור שאין פה באזור אפשרות לקניית ארוחת צהריים לעובדים, מסביר הלוי, "אז החלטנו כחלק מהתכנון להכניס מטבח מקצועי שיספק ארוחה חמה לכולם בצהריים". במטבח עובד כיום שף שנפלט בתחילת משבר הקורונה מאחת ממסעדות היוקרה בתל אביב.
16 צפייה בגלריה
חדר האוכל משקיף למרפסת רחבת הידיים
חדר האוכל משקיף למרפסת רחבת הידיים
חדר האוכל משקיף למרפסת רחבת הידיים
(צילום: עוזי פורת)
16 צפייה בגלריה
בחדר האוכל של המשרד
בחדר האוכל של המשרד
בחדר האוכל של המשרד
(צילום: עוזי פורת)
המרפסת העצומה משקיפה על נוף שדות שמתחלף בנוף המגדלים של גוש דן. היא מוקפת אדניות בטון עם צמחייה צעירה ומחולקת לאזורים שיוצרים פינות שונות של התרחשויות במרחב. חוץ מאשר מפלט נפלא מהמסך ומקום לארוחת צהריים, התקיימו כאן בשנת הקורונה שיעורי יוגה ופילטיס ואפילו כמה אירועים פרטיים קטנים.
16 צפייה בגלריה
המרפסת: 900 מ"ר על הגג
המרפסת: 900 מ"ר על הגג
המרפסת: 900 מ"ר על הגג
(צילום: עוזי פורת)
איך השפיעה עליכם הקורונה? "עוד לפני הקורונה החלטנו על יום עבודה מהבית לכולם בימים שונים בשבוע. כך שיכולנו לייצר פחות עמדות עבודה ולתת יותר מרווח לכל עמדה. העובדים מתחלקים לפי ימים בעמדות. בגלל שבנינו סביבת עבודה מרווחת עם הרבה אזורי מפגש נפרדים לא הרגשנו שום צורך לשנות את התכנון בעקבות משבר הקורונה".
איך אתה רואה את השתנות המשרדים בעקבות הקורונה? "אני חושב שתהיה תקומה גדולה למשרד והוא אפילו ימלא מקום רוחני בחיים שלנו. הקורונה לימדה אותנו שאפשר לעבוד מכל מקום ולכן בעולם הזה של פוסט קורונה, המשרד יהיה מקום שיבואו אליו מתוך בחירה ולא מתוך רוטינה והכרח. האופן בו עובדים חווים משרדים ישתנה - תהיה לעובד רמת חופש מסוימת והוא יחליט מתי הוא רוצה לחוות את המשרד. אנשים יבואו בעיקר לאספות, ישיבות, ולסיעור מוחות, יותר למטרות של מפגשים ופחות למטרות של עבודה יומיומית שניתן לעשות מהבית או מהקפה בשכונה".
16 צפייה בגלריה
- אזור מפגש בלתי אמצעי בכניסה למשרד. מאחוריו היציאה למרפסת הגג
- אזור מפגש בלתי אמצעי בכניסה למשרד. מאחוריו היציאה למרפסת הגג
- אזור מפגש בלתי אמצעי בכניסה למשרד. מאחוריו היציאה למרפסת הגג
(צילום: עוזי פורת)
איך זה יתבטא בתכנון? "אני חושב שהכל יהיה יותר נינוח ומרווח. לא פחות שטח, אלא ניצול אחר שלו. במרחבים הקיימים – המשרד יהיה הרבה יותר גמיש ויודע להשתנות. התשתית תהיה מוטמעת ברצפה ויהיה אפשר לשנות בקלות את צורות העבודה במרחב. המרחבים יהיו יותר פתוחים, ויהיו בהם יותר חדרי ישיבות ומרחבי מפגש. במקביל, יהיו פחות עמדות עבודה, ואלו יהיו עמדות חמות והרבה יותר מרווחות שמוטמעות בתוך השטחים הציבוריים.
16 צפייה בגלריה
יחידות נגרות נמוכות מפרידות בין המשרדים הפרטיים למסדרון. מעברו השני של המסדרון קופסת העץ ובה פתחי זכוכית גדולים בכניסות לחדרי הישיבות
יחידות נגרות נמוכות מפרידות בין המשרדים הפרטיים למסדרון. מעברו השני של המסדרון קופסת העץ ובה פתחי זכוכית גדולים בכניסות לחדרי הישיבות
יחידות נגרות נמוכות מפרידות בין המשרדים הפרטיים למסדרון. מעברו השני של המסדרון קופסת העץ ובה פתחי זכוכית גדולים בכניסות לחדרי הישיבות
(צילום: עוזי פורת)
"בהסתכלות תכנונית רחוקה יותר, אני חושב שגם הצורה בה נבנים בנייני משרדים תשתנה. גרעין המערכות, שהוא בעצם המרכז של כל בניין, ישתנה. כיום, במרכז הבניינים לכל אורכם נמצאים גרמי מדרגות, מעליות וחדרי שירותים. סידור כזה יוצר חללי משרדים קטנים שנאלצים להתגודד סביב אותו גרעין. כל זה יאלץ לזוז המידה ולאפשר למרחב המשרדי להיות הרבה יותר רחב וגמיש".
ככה אתם תתכננו עכשיו? "זו שאלת מיליון הדולר, מי יהיה הראשון להטמיע את הפרקטיקה החדשה. כנראה שיהיה מדובר בחברות המבוססות יותר. באמדוקס למשל מדברים כבר על המושג משרד היברידי, שמשלב בין עבודה בבית לעבודה במשרד, ואיך עושים פרסונליזציה במשרד שמורכב מעמדות חמות ומתחלפות. בסופו של דבר אני חושב שמשרדים תמיד יישארו, אך אופי העבודה ישתנה. המשרד יהפוך להיות המוח של הארגון והמקום אליו מגיעים עובדים כדי לצאת קצת מהבית".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.