כמה הייתם מוכנים לשלם כדי לגור בבית שתכנן אחד האדריכלים הנחשבים בישראל - פיצו קדם? בימים אלה עומדת למכירה וילה יוצאת דופן בחיפה, והיא ניצבת במרכז הכרמל. מאחורי חזית מאופקת ומינימליסטית ברחוב שדרות הנדיב, רחוב קטן ושקט שקל לחלוף על פניו, מסתתר בית פרטי שתכנן קדם אי שם בשנת 2008 יחד עם האדריכליות אירנה גולדברג והגר צבי ממשרדו. קדם הוא מהשמות הבולטים באדריכלות הישראלית העכשווית, שסגנונו מדגיש יחסים בין אור, גיאומטריה וסביבה, וזה מה שאהבו בעלי הבית במבנה. כעת, בשל גילם ועל רקע "הקן המתרוקן", בני הזוג שגרים בו מציעים אותו למכירה תמורת כ־20 מיליון שקל. כרגע הוא נחשב מהבתים הפרטיים היקרים בחיפה, והוא בוודאות אחד המיוחדים שבה.
"אין כמעט בתים כאלה באזור הכרמל, לא בגודל, לא ברמת הגימור ולא בסטנדרט הבנייה. שטח הבית הוא דונם והוא יושב על שדרה קטנה ושקטה. רק הקרקע שווה כ-14 מיליון שקל, שזה המון במונחים חיפאיים. ממדי החזית שלו דומים לאלו של המבנים הסמוכים כדי לא להפר את האופי האינטימי של הרחוב", מספר נועם דהן (בן 43), אדריכל בעצמו, שמכיר היטב את הבית: הוא מלווה את הוריו שהחליטו, אחרי כמה שנים של התלבטות, למכור אותו.
"ההורים שלי עלו לארץ בשנת 1979 עם קומונה של תנועת נוער ציונית. תחילה גרו בירושלים ואחרי כמה שנים בצפת השתקעו בחיפה", מספר דהן. "הם התקדמו לאט וגידלו את שלושת ילדיהם, אני ביניהם, בצניעות בצפת. הם תמיד היו אנשים ששמחים בחלקם. לפני 35 שנה הם עברו לחיפה ולפני 14 שנה בנו את הבית הזה, שתוכנן ונבנה במשך כמה שנים, אבל עכשיו הם בשנות ה־70 לחייהם. אני והאחים שלי עזבנו את הבית, וההורים שלי הרגישו שהבית גדול מדי עבורם. הם מתכננים לעבור לבית קטן יותר בחיפה שיתאים יותר לצרכים העכשוויים שלהם".
לדבריו, הבחירה בלוקיישן של הבית נעוצה בשקט שמאפיין את האזור. "ההורים שלי חיפשו מקום שקט וירוק, אבל עדיין בדיוק איפה שהכול קורה. שדרות הנדיב הוא רחוב קטן, קסום ואינטימי, שמתחבר ישירות לשדרה המרכזית של מרכז הכרמל. ברחוב עצמו יש דוגמאות מקסימות לבנייה בסגנון הבינלאומי ולבניינים נמוכים עם גרמי מדרגות חיצוניים בהשראה ים־תיכונית, והאקלקטיות היא חלק מהייחוד שלו", מסביר דהן.
ולמה הם בחרו דווקא במשרד של פיצו קדם לתכנון הבית?
"אבא שלי חובב אדריכלות והוא מאוד התחבר לסגנון של קדם. מצד אחד הם רצו משהו מינימליסטי שישרה רוגע על המשפחה, ומצד שני הם ביקשו להכניס מעט מהשמחה והפשטות של הבנייה הים־תיכונית. ההורים שלי מספרים שבגלל שהבית הותאם לצרכים שלהם ונתן במה ודגש על הביחד, אז מהרגע שהם נכנסו לבית הם הרגישו כאילו גרו בו שנים".
מוצף אור אך בלי שמש מסנוורת
אחד הדברים שהיו חשובים לבעלי הבית לאורך כל הדרך היה שהבית יהיה מואר. מעל חלק מחצר הפטיו נפרשת סככה הדומה למעין שמיכה שקופה, שנוצרה לאחר הדמיות מדויקות לפי עונות השנה ושעות היום. היא נועדה ליצור איזון מדויק: מקסימום הצללה, אבל מינימום האפלה. "לא רצינו שהבית יתחמם כמו קופסה סגורה. שיהיה מוצף באור, רק לא אור ישיר שמסנוור", אומר דהן. בהתאם לכך נקבע גם קו הסיום של הסככה, שנחתך בדיוק בנקודה הנכונה.
היחס בין חוץ לפנים היה עוד שיקול משמעותי. מבפנים ביקשו בעלי הבית פתיחות, אוויר וקשר ישיר עם החצר, בעוד שהחזית המונוליטית, השקטה והמאופקת, מסתירה מאחוריה מרחב פנימי עשיר ואינטימי. "הבית קשוב לשכונה", מספר דהן. "האדריכלים דאגו לשמור על הגבהים ועל קנה המידה של הרחוב, כדי שהבית ירגיש חלק מהמרקם ולא מנוכר".
גם הצמחייה בכניסה מספרת סיפור של ערבוב תרבויות: בוגנוויליות ים־תיכוניות קטנות מקבלות את פני הבאים, ומצד שמאל ניצבת כוריזיה דרום־אמריקאית דרמטית, נטועה על מרבד של דשא יפני עדין. "זה לא בית של סגנון אחד", הוא אומר, "אלא בית של לקחת את הטוב מכל העולמות".
עבור המשפחה הבית לא היה רק מקום מגורים אלא מקום לחגיגות. "התחתנתי כאן, בגינה", מספר דהן בחיוך. "גם הבת שלי חגגה כאן יום הולדת שנה. בכל יום עצמאות החברים באו אלינו, בכל החגים הבית התמלא חברים ומשפחה מחו"ל שהתארחו כאן בהרכב מלא בלי שיצטרכו לחפש מלון, וזה איפשר לנו לנצל כל רגע יחד עד הסוף".
ספרייה גדולה ואמנות בשפע
הבית שמתפרס כאמור על שטח של דונם, כולל קומת קרקע ששטחה 250 מ"ר, קומה שנייה ששטחה 175 מ"ר וקומת מרתף בשטח של 150 מ"ר, הכוללת גם ממ"ד בשטח 18 מ"ר, יחידת אירוח עם כניסה נפרדת ומרתף יינות. על הגג נבנתה בשלב מאוחר יותר מרפסת אירועים שניתן לראות ממנה את הכרמל ואת הים, ויש בה מטבח חוץ ושכשוכית. סך הכול מדובר ביותר מ-500 מ"ר בנוי. הקבלן בפרויקט הוא א.פרנקו.
בקומת הכניסה ממוקמת סוויטת המאסטר של ההורים, הפונה מצד אחד ישירות אל קו המים של הבריכה. גודלה כ־12 מטר על 4 מטרים והיא נמתחת לאורך הבית. מהצד השני שלה, פונה סוויטת ההורים אל חורש ירוק ומטופח הכוללת צמחייה ים־תיכונית שמחליפה צבעים לפי העונות.
באותה קומה נמצאים גם סלון עם תקרה כפולה ומרשימה, מטבח רחב ידיים, שירותי אורחים וחלל כניסה. במרכז הקומה משתרע פטיו גדול עם עץ פיטנה. הבית כולל כמה מפלסים ופינות ישיבה, בפנים ובחוץ, שמאפשרים פרטיות מצד אחד וקרבה מהצד השני. בני הזוג לא נעזרו במעצב פנים, ובחרו את הריהוט בעצמם במהלך המגורים בו.
בלב הבית ממוקמת ספרייה גדולה, מוקפת מדפים עמוסים בספרים מכל תחום, שמעצימים את האופי המשפחתי והתרבותי של הבית. "זה מקום שבו נפגשים פעם בשבועיים, אוכלים ארוחת שישי ביחד, וכל אחד יכול למצוא את המקום שלו", מספר דהן. הוריו הם חובבי אמנות, וברחבי הבית יש שפע של ציורים ופסלים בצבעים נועזים: "ההורים שלי רכשו פסלים וציורים מהתקופה שלהם בצפת כעולים חדשים - כמעט רק אמנים ישראלים, שחלקם מוכרים וחלקם אנונימיים. זה אוסף של חיים שלמים".
בקומה העליונה ממוקמים שלושה חדרי שינה שבעבר גרו בהם דהן ואחיו וגם חדר כושר. שניים מהחדרים פונים למרפסת. "להורים היה חשוב לשמור על קשר בין קומת הקרקע לקומה העליונה, שהבית לא יהפוך למבוך שבו לא יודעים מי נמצא איפה. זה מבנה שבו תמיד אתה בקשר עם המשפחה", מסביר דהן. במרכז הקומה מחבר גשר פנימי בין צדדיה, היוצר זרימה טבעית בין החללים. מעל חדרי השינה יש חלל כפול מרשים, שמוקדש לחדר משפחה אינטימי עם טלוויזיה, פינות ישיבה נוחות ואווירה ביתית ומזמינה.
לחיות בחוויה אדריכלית אסתטית
גרם מדרגות מעוגל, שמקשר את כל הבית - מהגינה האחורית, דרך חדר הכושר, מוביל אל הגג. "היה לנו חסר אז החיבור לים, ולכן הוחלט ליצור דק פנורמי המשקיף לים, עם מטבחון ובר, שאפשר לערוך בו אירועים קטנים. בנוסף, נבנה אזור שקט ואינטימי יותר, עם ג'קוזי שקוע במפלס ומוקף בשמשיות", אומר דהן על התוספת המאוחרת.
איך אתה מרגיש לגבי המכירה של הבית?
"זו לא פרידה קשה, זה פשוט תרגיל בלקבל את התנועה שבחיים, שכל דבר יש לו תוקף. זה בית שהביא לנו אושר גדול, בסיס של שמחה וכיף. הוא מאפשר למקסם את האינטראקציות המשפחתיות, לנוח ולשמוח – וגם לחיות בתוך חוויה אדריכלית אסתטית מוקפדת".
