חודש ומשהו לתוך שנת 2026 אפשר לסמן בוודאות מה ילווה אותנו מהשנה החולפת, מה ייכנס במקום זאת, ואילו טרנדים נאמץ לבתים שלנו. הטרנדים המובהקים של השנה הקרובה מתבטאים בעיקר בצורה ובצבע, ובניגודיות שנוצרת משילוב טקסטורות וגוונים שונים של אותו הצבע. הצבעוניות שנאמץ בשנת 2026 היא של מערה חמימה ועוטפת: כאמל, פודרה, סומק (התבלין), בורגונדי, קפה, ירוק טחב וחזזית מגוונת.
זה אומר שניפרד, לפחות חלקית, מלבן צח וסטרילי ונאמץ צבעוניות טבעית. הרכות הצבעונית בהשראת הטבע מתבטאת בחלל דרך צבעי הקירות והתקרה, מרבצי ישיבה מסיביים ומפנקים שמרגישים כאילו נטועים בקרקע, כורסאות בצורות לא שגרתיות וכריות פרוותיות במיוחד. אל הרכות הזאת מצטרפת תאורה רכה שתעניק את התדר הנכון.
צורה
אאוט: חלל פתוח לגמרי. התוכנית הפתוחה היא רעיון של אדריכלים מהעת המודרנית, וכבודה במקומו מונח. עם זאת ניכר שיש שינוי מהותי בתפיסת הבית כמרחב מגונן ומערסל, מה שיותר מאתגר לחוש כשכל החלל פתוח ופונקציות שונות מתקיימות במרחב.
אין: חלוקות רכות של ספריות, מחיצות ואלמנטים שמכניסים אינטימיות וחמימות. החיפוש אחר המערה המגוננת מוציא את התוכנית הפתוחה מחוץ למשחק ונותן מקום לפינות קטנות ואינטימיות בחלל המגורים. נדמה שככל שעמוס ומציף בחוץ, כך נרצה את הפינה השקטה בבית.
אאוט: נגרות עם פינות מעוגלות מודגשות. טרנד הפינות המעוגלות שטף את הרשתות החברתיות ואת מגזיני העיצוב בשנתיים האחרונות עד לכדי הצפה. זה באמת יפה ונוח, אך נהיה מיוחד פחות ככל שחזר על עצמו.
אין: נגרות עם פרטים קטנים. הייחודיות של הנגרות החדשה נובע מהפרטים הקטנים של חיבורים וניתוקים בין אלמנטים, הטקסטורה או הגוון של העץ עצמו ושילוב בין לוחות עץ בתצורות שונות.
צבע
אאוט: נגיעות של צבע. הימים שבהם היו קיר כוח בצבע מסוים או כורסה בצבע נועז לצד ספה באפור עכבר חלפו לטובת חלל הרמוני יותר עם שפה אחידה וללא אלמנטים יוצאי דופן.
אין: צבע אחד שמופיע בכמה גוונים ועוטף את כל החלל כשפה אחידה. זו אולי הבשורה המשמעותית ביותר בהיבט של טרנדים חמים לשנה הבאה. נראה את זה מופיע בכל מיני טכניקות ואופני ביצוע. למשל, טקסטיל באותה פלטת צבעים ובטקסטורות שונות כמו פרווה אל מול פאייטים, פשתן אל מול קטיפה וכך הלאה. שפה צבעונית כזאת תופיע גם בקירות הנושאים גוון אחד ותקרה בגוון בהיר יותר, ספה, כורסה, כריות, וילונות ואביזרים ברצף גוונים של אותו הצבע ובטקסטורות שונות (לרוב סקאלת החומים).
אאוט: Color Drenching. ניפרד מהטכניקה של צביעת כל המשטחים בחדר – קירות, תקרות, פנלים, דלתות ומסגרות חלונות – בצבע אחד או בגוונים קרובים זה לזה.
אין: Color Capping. מגיע מהמילה Cap – מכסה. הגישה מתבטאת בארבעה קירות צבועים עד גובה ⅞ מהקיר, ואילו חלקו העליון צבוע בגוון אחר מהתחתון וכולל את התקרה – ממש כמו פקק או מכסה לחדר.
אאוט: תקרה לבנה. תקרות לבנות בבתים אינן טרנד אלא יותר חשש של אנשים לצבוע את התקרה בשל ההיבט הפונקציונלי.
אין: קיר ותקרה באותו גוון. הבחירה הקלה יותר למי שלא רוצה לצבוע את החלל בכמה גוונים של אותו הצבע, כמו שצוין בסעיף הקודם. מדובר בפתרון האידיאלי למי שאוהבים את גוני הלבן השבור הרכים, עם נגיעת מוקה או פודרה ליצירת חלל נעים ועוטף. צבעי הקיר כיום הם על בסיס מים, ואין בעיה כלל לצבוע איתם תקרות, כך שכל החלל נעשה אחיד ועוטף ולא בוהק בלבן שלג.
הכניסה לשנת 2026 מסמלת יותר מתמיד את המעבר ממילניאל גריי, אפור מודרני שנתפס אהוב על צעירים בערים הגדולות, לחום החם והעמוק שמדבר את השפה של דור ה־Z הקובע את הטרנדים העכשוויים. בני דור ה-Z, ילידי 2012-1997, שואפים לחזור לבית שיעניק להם חיבוק וינחם אותם בעידן שבו הכול בוהק ונע במהירות.
13 צפייה בגלריה


כורסה בבד בוקלה בגוון חום ותאורה רכה במרכז הקיר, שניהם של המותג diza מאוקראינה
(צילום באדיבות prat living)
טקסטיל וחיפויים
אאוט: חיפוי קיר ומחיצות בסרגלי עץ. אלמנט עיצובי, שהיה פופולרי מאוד בשנים האחרונות, משנה צורה ומאפשר לחלל להיות שקט יותר. העץ יישאר חלק בלתי נפרד מהמרחב הביתי, אך צורת הסרגלים מפנה את מקומה לחוויה אחידה יותר.
אין: פנלים גדולים של עץ. משטחים שקטים ורציפים שמרגישים חלק מהאדריכלות של החלל. המחיצות נהיות פופולריות יותר, והעץ בנוכחות שקטה, אחידה והרמונית, בניגוד לחזרתיות של הסרגלים.
אאוט: בוקלה בגוני לבן ושמנת. בד הבוקלה האהוב מהאייטיז עשה קאמבק רציני, וניכר שהופיע בבתים רבים בספות, בכריות, בכורסאות ובכרבוליות, אך בפתח 2026 בוקלה בהיר כבר נהפך לנדוש.
אין: בוקלה חום. אם כבר בד בוקלה, אז גוני חום, מקפה עד מוקה, דרך כאמל ובורגונדי, יעטפו את הבתים שלנו. זאת לצד בדים עם טקסטורה נוכחת כמו פשתן, אריגים טבעיים וריפוד פרווה סינתטית רכה.
אאוט: ספה במילניאל גריי. נדמה כי ספות אפורות נהפכו לנחלת הכלל בעשור האחרון.
אין: ספה בחום של דור ה-Z. למשל, ספה בצבע חום שוקולד, קפה או כאמל. סביב הספה החומה הדומיננטית נבנית שפה צבעונית שלמה בטקסטורות שונות של טקסטיל וצבעי קיר על אותה הסקאלה של גוני האדמה.
13 צפייה בגלריה


חוזרים לחום. כורסה משנות ה-70 דגם Selene של המעצב Adalberto Caraceni לחברת B&T
(צילום: אבי בן עזרא, וינטאצ׳ סטודיו)
13 צפייה בגלריה


ספה בצבע חם ונועז תופסת את מקומן של הספות האפורות. עיצוב פנים: יעל פרי
(צילום: קרין רבנה)
אאוט: פורניר אלון צהבהב. הטקסטורות של עץ האלון הן שחקניות מרכזיות בעיצוב פנים כבר יותר משני עשורים. פורניר אלון שטרייף או פרח, בנגרות מטבח או בפרקט, נהפכו לפופולריים ונראו כמעט בכל בית. יחד עם המגמה לחזור אל גוני החום, האלון הצהבהב מפנה את מקומו.
אין: פורניר אגוז עמוק ועשיר. גוני האגוז מעניקים למרחב המערה הביתית את הנוכחות החומרית בהתאם לצבעוניות הגוונים של החום שצברה פופולריות. אותו גוון חום של דור ה-Z מתבטא גם בסוג העץ הנבחר לעיצוב הבית. מי שבכל זאת מעדיפים אלון, יוכלו לשנות את צבעו לגוון עמוק יותר וצהבהב פחות.
אאוט: מטבחים לבנים ושיש אפור. גם כאן מילניאל גריי מפנה את מקומו לטובת מטבחים עשירים יותר בצבע. אמנם הלבן הבוהק תמיד יישאר רלוונטי, אך גישת המערה הביתית השואפת לרוגע ולחמימות תעביר את המשקל לעבר החומים.
אין: גוונים מעושנים וטבעיים. סקאלת החומים והירוקים משתלבת בהרמוניה עם פורניר אגוז ואלון מולבן. הרצון ליצור גם במטבח שפה אחרת מהלבן הקלאסי משלב בין טקסטורות של עץ לצבעים מעולם הטבע שבחוץ.
13 צפייה בגלריה


גופי תאורה קטנים לאווירה נעימה ממוקמים בגובה אמצע הקיר. עיצוב: Guy Mishaly x Prat living
(צילום: פבל זובנקו)
אביזרים ותאורה
אאוט: תאורה מרכזית וחזקה. נכון שעדיין יש צורך בתאורת שטיפה חזקה שתאיר לנו את החלל באופן מיטיב בזמן שאנחנו מבשלים או יושבים לאכול. עם זאת, התאורה הזאת צריכה להתחלף כשאנחנו נכנסים למוד של רגיעה לפני שינה.
אין: גופי תאורה נקודתיים עם תאורה רכה. פיזור של כמה גופים בחלל המגורים ובחדר השינה יעניק אווירה מיוחדת ועשירה במיוחד ויאיר את הפינות ואת הפריטים האהובים. תאורה רכה תשרה עלינו רוגע ותעטוף אותנו בחמימות. לשם כך בחרו בנורות LED 3w-5w בגוון 2700-3000k ולא חזק מזה.
אאוט: ברזים ופרזול שחור. כהמשך טבעי של המגמה להפחית את עוצמת הקונטרסט ולייצר יותר אחידות ורכות בחלל, הברזים השחורים והידיות השחורות שהיו כה מקובלים מפנים את מקומם למתכות "רכות" יותר מבחינת גוון.
אין: גוונים של נחושת ורוז גולד. באופן די טבעי גוונים אלה מתחברים לפלטות צבעים חמות ולא משתלטים על החלל כמו השחור הקונטרסטי.
13 צפייה בגלריה


במקום ברז שחור: ברז נחושת בציפוי מיוחד שלא ישנה צבע של החברה האיטלקית icrolla
(צילום באדיבות בוטיק קרמיק)
אאוט: ברזל מרוקע בגימור גס ובמראה כפרי. בעיקר כי הטקסטורות העשירות מתבטאות דרך הטקסטיל המגוון בחלל וצריכות טקסטורה חלקה ועכשווית לאיזון.
אין: פלדת אל-חלד ונירוסטה, וברזל בגימור נקי ובגוני חלודה. גימורים העומדים בניגוד מושלם לכל הבדים העשירים כמו הקטיפה, הבוקלה והפרוות הסינתטיות.
13 צפייה בגלריה


הצבעוניות העשירה של הסבנטיז והאייטיז עושה קאמבק - שימור רצפת טרצו אדמדמה
(עיצוב וצילום: לירון חן גונן)
לסיכום, בשנת 2026 הבית חוזר להיות מקום חמים ואינטימי, עם צבעים טבעיים וחמימים – חום, ירוק, בורגונדי ופודרה – היוצרים שפה אחידה ורציפה. פינות מוגנות ומפנקות, ספות וכורסאות בטקסטורות שונות של אותו צבע, נגרות וחיפויים שקטים ותאורה רכה ומפוזרת – כל אלה יוצרים אווירה מרגיעה ומחוברת לטבע. הגוונים החזקים של העשור האחרון מפנים מקום לנינוחות.
לירון חן גונן היא מעצבת פנים בוגרת שנקר בעלת סטודיו מיס גרות - עיצוב פנים בר קיימא lirongonen__missgarot באינסטגרם










