יותר מחודש עבר מאז 7 באוקטובר שבמהלכו הפעילות הנמרצת ויוזמות הסיוע לקהילות המפונות הגיעו לממדים חסרי תקדים כדי לספק מענה ללפחות 150 אלף איש שפונו מביתם ואין להם בית לחזור אליו. לפחות 1,500 יחידות דיור בקיבוצים, במושבים ובערים בנגב המערבי ניזוקו בטבח ונקיטת היוזמה לא פסחה גם על תחום האדריכלות, שמבקש לרתום את הידע והניסיון לתכנון המרחב ביום שאחרי. מוסדות אקדמיים, משרדי אדריכלים וחברות הבנייה פועלים לגיבוש אסטרטגיות לתכנון בטווחי זמן מיידיים ולפתח טכנולוגיות לביצוע. כולם בשם אותה מטרה משותפת – שיקום.
היוזמות העצמאיות שמילאו את מקומן של הממשלה התחילו בפיתוח האפשרויות לתכנון ולשיקום מרחבי עוטף עזה. עבודתם מלווה כעת את מנהלת חבל "התקומה" שהוקמה על ידי משרד ראש הממשלה כשבועיים לאחר המתקפה. המנהלת הייעודית הוקמה במטרה לשקם את אזור ואת אוכלוסיית עוטף עזה, ושמה החדש והסמלי הוא "חבל התקומה".
עוד בנושא:
מתמקדים בפתרונות זמניים לשנים הקרובות
"הפעילות של תחום התכנון והבנייה מחולקת לשלושה שלבים עד לזמן שבו קיבוצי העוטף ישוקמו ויחזרו להיות מקום בטוח עבור התושבים שפונו מבתיהם", מספרת ענבר וייס, סמנכ"לית אפריקה ישראל מגורים, "בשלב הראשון, מתן מענה לצרכים מיידיים לאוכלוסיות הפליטים בארצם. פתרון הביניים שיעניק מרחב מגורים לשנה או לשנים הקרובות עד לשלב השלישי של שיקום והקמת מושב הקבע".
רוב ההתמקדות של המנהלת מופנה כעת לטווח זמן הביניים, וכבר עולים פרסומים על בחירת הקהילות המפונות בקיבוצים או יישובים שבהם יוכלו להשתכן לפחות בשנים הקרובות, עד ליישום פתרון קבע – חזרה ליישובים המקוריים המשוקמים. "החיים במלונות לא מאפשרים חיי קהילה שהם חלק בלתי נפרד מהחיים בקיבוצים והמושבים והצורך בסביבה פיזית יציבה היא קריטית עבורם", מוסיפה וייס.
11 צפייה בגלריה
הצעה: מבט-על למרחב הפתוח הקהילתי
(הדמיה באדיבות משרדי האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן HZA ו-SO Architects)
"אסור להתייחס אל שיכון הקהילות המפונות כאל פתרון בלבד", מדגישה גנית מייזליץ כסיף, אדריכלית ושותפה מייסדת של משרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן, "השיכון הוא לא פתרון והאחריות שלנו היא לייצר מקום שיתרום לתהליך השיקום". שיתוף פעולה של משרד האדריכלים עם שני משרדים נוספים, HZA אדריכלים ואס.או (SO) אדריכלים הוביל להצעה לשלב את השכונות הארעיות בתוכניות של יישובים קיימים בשטחי הרחבה שכבר אושרו אך טרם נבנו.
"הבנו שצריך לשבור את הפרדיגמה שלפיה יש קשר בין המהירות הנדרשת להקמת היישובים לבין איכות הבנייה", מפרטת מייזליץ כסיף, "התפיסה כלפי השכונות שייבנו צריכה להיות ארוכת טווח גם אם ינוצלו באופן זמני". התבססות על תשתית קיימת באזורים סמוכים ובעלי ערכים דומים לאלו של הקהילות המפונות יחסוך זמן רב ויאפשר את תחילת העבודה כמעט באופן מיידי.
יתר על כן, "תכנון נכון של המקום על כל היבטיו ישמש את היישוב המארח גם בעתיד, לאחר שהמפונים יעברו למושב הקבע. כל תכנון צריך לכלול מערכת תנועה וחיבור של הדרכים בין השכונה החדשה אל היישוב המארח, פיתוח שבילים, שטחים ציבוריים ירוקים וכמובן גם תשתיות חשמל וביוב", מתארת מייזליץ כסיף, "המהירות היא לא תירוץ שלא לתכנן ולבצע את הפרויקט בסטנדרטים סביבתיים גבוהים ועם כל העקרונות שהיו מובילים את עקרונות התכנון של היישובים בכל מצב אחר".
רק לא קרווילות
הבהילות ברורה, בייחוד כשמדובר במשפחות וקהילות שלמות שמפונות מבתיהן כבר יותר מחודש, אך כישלונם הנחרץ של שיכוני הקרווילות מהדהד גם היום. "הרבה פעמים באירועים של כאוס המדינה חוזרת לפתרון מוכר וידוע", אומרת וייס, "למרות זמינותן, פתרון הקרווילות לא הוכיח את עצמו וגם היום הוא לא הפתרון הנכון. הבנייה מתבלה מהר והופכת לפסולת בנייה שאינה ניתנת למחזור".
במדינה שרגילה לחיים במצבי חירום, הקרווילות הפכו למעין ברירת מחדל. המיתוג שהלחים בין המושגים קרוון ווילה מתאר בית זמני בגודל של בין 90-60 מ"ר המיוצר במפעל וניתן להרכבה תוך ארבעה חודשים. רוב הקרווילות שהוקמו לטובת מפוני גוש קטיף בשנת 2005 פוזרו בשטח באופן מונוטוני ובמנותק מתשתיות קיימות של חינוך ורווחה. ואלו רק חלק מהסיבות לחשש הגדול של ענף התכנון שמבקש לקחת חלק ולרכז מאמצים למציאת חלופה הולמת.
הבנו מה לא, אז מה כן על הפרק? "הדיונים נעים בעיקר סביב יחידות הדיור לשיכון המפונים אך המרחב סביבן לא פחות חשוב", מסבירה מייזליץ כסיף, "את השיכונים יש למקם בסביבה שתכלול מרחבים ציבוריים ושטחים ירוקים פתוחים, לישיבה בחוץ ולהתאסף למפגשים קהילתיים. על המגורים בשלב הביניים להיות באותה סביבה, ועל אף לוח הזמנים הצפוף, יש להקים מבנים עמידים שיאפשרו ריפוי ושיקום לקהילות ולמשפחות שצריכות לבנות את סביבת המגורים שלהן מחדש.
"לאדריכלות יש תפקיד משמעותי ביצירת חוסן חברתי כשהיא מגלמת מרחב שבו הקהילה יכולה להיפגש, שבילים שבהם ישוטטו ביישוב ויפגשו את השכנים. אנחנו רוצים יותר מלשרוד, אנחנו רוצים להשתקם כבני אדם וכחברה"
"בדרך כלל במצבי החירום המעבר בין החלטות הממשלה לביצוע שלהן בשטח הוא חד מדי וזמן התכנון הוא שנפגע. במצב הנוכחי, שילוב של אנשי המקצוע לאורך כל שלבי התהליך והקפדה על תכנון איכותי הוא הכרחי. שיכון בכפר קרווילות, המתוכנן כמחנה פליטים מבלי לקחת בחשבון את כל הידע והניסיון המקצועי שהצטבר, יהווה את המשך ההפקרות", היא מוסיפה לסיכום.
מה עשו בעולם? אוקראינה, יפן וצ'ילה כאבן בוחן
"יחד עם המועצה לבנייה ירוקה ואיגוד אדריכלי הנוף הקמנו בבצלאל צוות היגוי שיעסוק בעיקר בשיקום האזורים והקהילות שנפגעו ב-7 באוקטובר וממשיכות להיפגע", אומרת פרופ' אלס ורבקל, ראש בית הספר לארכיטקטורה בבצלאל, "כגוף אקדמי אנחנו עוסקים במחקר שירחיב את הפרספקטיבה ויציע מגוון פתרונות והיצע רחב לבחירת הפתרון המתאים ביותר על פי שיקולי הקהילה והתנאים לביצוע. נכונה הביקורת על משך זמן הפעולה, אך הזמן נדרש כדי לבחון את הנושא ולהציע פתרונות חדשים ונכונים עבור המקום".
אותה הבנה הובילה את המומחים לבחור בשם "רק לא קרווילות" עבור קבוצת מחקר מבצלאל האקדמיה לעיצוב ירושלים שמחפשת אחר חלופות לברירת המחדל. זוהי קבוצה אחת מתוך תשע, המחולקות על פי נושאי המחקר: החל ממיפוי וניתוח אזור העוטף כולו, בניית מודל תלת ממדי של היישובים ועד להצעת חומרי בנייה ופתרונות הנדסיים. כשאחד הצוותים גם אחראי על התוצר – ממשק דיגיטלי נגיש שירכז את כל הידע ויתעדכן באופן שוטף.
"התפיסה כלפי השכונות שייבנו צריכה להיות ארוכת טווח גם אם ינוצלו באופן זמני"
צוות נוסף בבצלאל אחראי על סיוע לבתי החולים בתכנון ועיצוב קומות החניונים התת-קרקעיים שהופכים בימים אלו למחלקות ממוגנות. בתי החולים רמב"ם וזיו, בצפון הארץ, פועלים כבר היום בקומות החניון. בחלקם עבור מחלקות אשפוז וכירורגיה ובחלקם עבור מסגרות חינוכיות לילדים של עובדי בתי החולים. הצוות לקח על עצמו למצוא פתרונות לעיצוב מחיצות וריהוט שגם יעמדו בתקני משרד הבריאות וגם ישפרו את תנאי האשפוז של החולים עד לחזרה לשגרה.
ביחס להקמת יחידות הדיור הזמניות, אחת הדוגמאות הבולטות המוצעות לבחינת משרד השיכון פותחה על ידי Balbek Bureau, משרד אדריכלים אוקראיני למוד ניסיון בתכנון מהיר עבור פליטים, מאז התקיפה מצד רוסיה. הדיור המתועש שפיתחו בשם RE:Ukraine Housing נמצא כעת בשלבי בנייה ראשוניים באוקראינה ומבוסס על חלוקה של בית המגורים לחלקים בסיסיים בגדלים משתנים בין שלושה לשישה מטרים לערך.
11 צפייה בגלריה
חלוקה ליחידות מגורים שונות והרכבתן לפי הצורך של כל משפחה. הפתרון שמתחילים ליישם באוקראינה
(הדמיה באדיבות Balbek bureau)
הבנייה המודולרית מייעלת את תהליכי הבנייה בעיקר מכיוון שכל חלקיה מתוכננים מראש ומיוצרים במפעל. ומצד שני, גדלי היחידות השונים עדיין יעניקו לתושבים את האפשרות לבחור מתוך המגוון את בית המגורים לפי צורכיהם המשפחתיים והקהילתיים. עוד בשונה מיישומן של הקרווילות, במקרה זה יש חשיבה על תאי שטח ויחידות עבור מבני ציבור או שטחים פתוחים בין בתי המגורים, אלמנט משמעותי מאוד עבור הקהילות המאופיינות באורח חיים כפרי.
טיפוס בנייה נוסף שאליו נושאים פנים התפתח כתוצאה מרעידת אדמה שפקדה את יפן ב-2011. הבנייה המהירה והזולה הובילה את האדריכל היפני, שיגארו באן, לתכנן מגורים זמניים עבור התושבים המפונים בעיר אונגאווה. המגורים היו מבוסס על מכולות שנערמו אחת על גבי השנייה בשלוש קומות. לדיירים הוצעו שלוש אפשרויות למגורים במכולה על פי גודל משק הבית, וחלקן שימשו עבור אחסון או כמרכזים קהילתיים. גישתו החדשנית והאסתטית לבנייה בעקבות האסון, כמו גם שילוב הדיירים בתהליך התכנון, הובילה לזכייתו של באן בפרס פריצקר המוערך בעולם האדריכלות בשנת 2014.
שנתיים לאחר מכן זכה באותו פרס יוקרתי האדריכל אלחנדרו ארוונה ומשרדו, אלמנטל (elemental), בעקבות אותה גישת תכנון. ארוונה לקח את שיתוף הקהילה צעד קדימה כשתכנן פרויקט של דיור ציבורי בצ'ילה. התקציב שהוגדר לפרויקט בצ'ילה אפשר בנייה של יחידות דיור קטנות בגודל של 40 מ"ר. אך, במקום לבנות יחידות קטנות, ארוונה פיתח שיטה, לפיה ייבנו חצאי בתים בגודל של 80 מ"ר, כשאת החצי השני יתכננו ויקימו הדיירים עם הזמן ועל פי ראות עיניהם.
הקהילה בעדיפות עליונה
"נוסף על המרחב הפיזי, צריך לשקם בעיקר את הדמיון ואת החזון של האנשים ושל המדינה שעברו טראומה", מדגישה ורבקל, "לכן, הקהילה נמצאת בעדיפות עליונה. כל קהילה שנפגעה היא שונה מבחינת הערכים המשותפים לה, הצרכים שלה, השאיפות והחלומות. כשבונים מחדש לא צריך לחזור ולבנות בדיוק את מה שהיה כפעולה של שחזור אלא לעשות את זה טוב יותר. ללמוד ממה שהיה, ללמוד ממה שיש אבל גם ללמוד ממה שיכול להיות, ולשתף את התושבים.
"באמצעות הכלים שיש לנו אנחנו שואפים לדמיין ולהציג בכלים ויזואליים את מה שיוכל להיבנות ביום שאחרי. כרגע אנחנו עוסקים במיפוי היישובים ולאחר בנייה שלהם במודל ממוחשב נוכל להוסיף שכבות של מידע שיציגו את חוויית התושבים. המודל ימחיש את האלטרנטיבות המבוססות על הצרכים היומיומיים וגם על מה שאהבו במקום ועל מה שהם היו רוצים שיקרה ביישובים, אם יחזרו לשם", מסבירה ורבקל.
11 צפייה בגלריה
תוכנית להקמת הרחבה ביישוב קיים עבור פתרון ביניים לתושבי העוטף
(הדמיה באדיבות מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים)
"אנחנו עוסקים גם בטכנולוגיה לבניית ממ"דים עמידים יותר שיוכלו לספוג פגיעות ישירות ופריצות, אבל החוסן נגד פגיעות פיזיות או נפילות טילים לא יכול להיות תפקידה היחיד של האדריכלות", מוסיפה ורבקל, "מבחינה זו היא מוגבלת ולא תמיד תוכל להגן על האדם. לאדריכלות יש תפקיד משמעותי ביצירת חוסן חברתי כשהיא מגלמת מרחב שבו הקהילה יכולה להיפגש, שבילים שבהם ישוטטו ביישוב ויפגשו את השכנים. אנחנו רוצים יותר מלשרוד, אנחנו רוצים להשתקם כבני אדם וכחברה".
חשיבות ההנצחה לצד הבנייה מחדש
"חשוב ללמוד מתהליכי השיקום העולמיים, גם מפתרונות הדיור וגם מתהליכי חשיבה שהתפתחו לאחר אירועים של טראומה אישית וקולקטיבית", אומרת ורבקל. ומפרטת מתוך ניסיונה האישי כשותפה בצוות מחקר ותכנון שעסק בשיקום אזור האסון של מגדלי התאומים בספטמבר 2011. "במקביל לתהליכי התכנון של הרשויות, העיתונאי Herbert Muschamp שהיה הכתב לענייני ארכיטקטורה, יזם תהליך חשיבה נוסף בעיתון הניו יורק טיימס. המחקר הוצג בתערוכה שבסופו של דבר הובילה לחשיבה מחודשת על תכנון מקום האסון", היא מספרת.
11 צפייה בגלריה
ההנצחה היא חלק מהתכנון ומהשיקום. גראונד זירו, מגדלי התאומים, ניו יורק
(צילום: טליה לוי רוזנבוים)
"למרות הסיכון הגלום בהקמת המגדלים, במהלך המחקר צוינה החשיבות של בניית מגדלים מחדש כסמל", מוסיפה ורבקל, "עיצוב של 'מגדל החירות' שהוקם במקום מגדלי הסחר העולמי מושפע ישירות מהפתרון ההנדסי שפיתחו בעקבות זאת. סיבוב של מערכת העמודים התומכים נועדה למנוע את נפילתו במקרה של פגיעה". אותו סיבוב שיופיע שנים לאחר מכן במגדלים ברחבי העולם ובמגדל הגבוה בישראל, מגדל עזריאלי שרונה בתל אביב, שתוכנן על ידי משה צור אדריכלים.
אותו תהליך הוביל להחלטה לא לבנות במקום שבו עמדו שני המגדלים. מגדל החירות הוקם בסמוך לאתר מגדלי התאומים ובמקומם תוכננה אנדרטת ההנצחה על ידי האדריכל מיכאל ארד ומשרד האדריכלים פיטר ווקר. האנדרטה עוצבה כשני מרובעים חפורים על פי צורת קו המתאר של המגדלים והיא מצויה בלב שדרות עצים. על דפנותיהם זורמים מפלי מים ושמות הנופלים חרוטים על המעקה המקיף אותם. "כך, במקביל לחשיבה על התכנון ואופן הבנייה המחודשת, הצוות עסק גם בחשיבות ההנצחה", מסבירה ורבקל.
