"AI מגיע לארכיטקטורה - תוכנות כמו Stable Diffusion ,Dall-E ו־Midjourney מחוללות מהפכה בתכנון הבניינים, אך מאיימות גם על התעשייה", מבשרת הכותרת במגזין Financial Times ומעלה לדיון את השאלה האם בינה מלאכותית (AI) עומדת לעצב את עתיד האדריכלות ולא רק את עתיד המבנים, והאם אדריכלים ימשיכו להיות היוצרים העיקריים של הסביבה הבנויה שלנו, או שמא הבינה המלאכותית תשלוט בתחום? ומה לגבי הקהל הרחב – האם לא מדובר בהטעיה מובנית בסגנון פוטושופ על סטרואידים, שרק תגביר את התסכול בין הרצוי למצוי?
לפי AIA (The American Institute of Architects, המכון האמריקאי לאדריכלים), 90% מחברות האדריכלות צופות כי הן יעשו שימוש או יגדילו את השימוש ב־AI במהלך שלוש השנים הקרובות: "הטכנולוגיה מציעה יכולות חסרות תקדים לאופטימיזציה של עיצוב ואוטומציה של משימות. עם זאת, האם עומק היצירתיות וההקשר של האדריכל יכולים לעלות על אלו של המכונות?".
כרגע השימוש ב־AI עדיין מציף ומבלבל. משיטוט ברשתות החברתיות ובאינטרנט עולים בשלב זה שפע של חללים ומבנים עוצרי נשימה, מפורטים לפרטי פרטים עד רמת האבק שעל המדף, אך הם בבחינת פייק ניוז או פנטזיה רחוקה, ולא ברור כמה מזה אפשר ליישם בפועל. החללים החלומיים לא אמיתיים, גם אם לעין בלתי מקצועית הם מרגישים מוחשיים, ורוב הסיכויים שהם לא יהיו לעולם אמיתיים בשל שורה של סיבות, ובראשן עלויות גבוהות וענייני בטיחות. זה גם כלי שעלול להיות מניפולטיבי בידי חברות מסחריות, בייחוד כשייכנס לשימוש נרחב Sora - מודל ה-Text2Video החדש של OpenAI - אז אולי אנחנו צפויים לניסיונות שיווק בלי גילוי נאות כי מדובר בתוצרים של בינה מלאכותית.
האם הפער של מה שאפשר ליצור ב־AI ובין המציאות לא פועל לרעת המעצבים?
מעצבת הפנים עדי אדליס: "זה חלק מעבודת המעצב והאדריכל - לעבור עם הלקוח על תמונות הפנטזיה ולהבהיר מה ניתן ליישום במסגרת התקציב וגבולות ההיגיון. תמיד היו מי שהעלו הדמיות של חללים שלא היו ולא נבראו, וגם עכשיו. אם מוסיפים גילוי נאות וכותבים שזו הדמיה או 'נוצר באמצעות AI', אז אין שום בעיה עם הפרסום. כלי ה־AI הם עולם ענק ומטורף שגדל ומשתנה על בסיס יומיומי וכרגע הם רובם מבוססי מלל, ולכן אני יכולה להכניס לשורת הפרומפט (הנחיה טקסטואלית) את הסיפור שנוצר בפגישה עם הלקוח, ההרגשה והתחושה, ולקבל מבחר תוצאות שלא אני ולא הלקוח דמיינו. אבל הן יכולות לשמש כקרקע לתחושה שהחלל ישדר בהמשך, ולהוות השראה".
"AI לא יחליף את שיקול הדעת והטעם האנושי"
גלית מילוא, מדריכת עסקים לשימוש בבינה מלאכותית ובעלת קבוצת הפייסבוק "בינה מלאכותית לאנשים" מברכת על השימוש ההולך וגובר בכלים בעבודת העיצוב והאדריכלות. "כשאנו עומדים לפני בניית בית חדש, רכישת דירה או שיפוץ, רבים מאיתנו היו רוצים לקבל הדמיה של המטבח המעוצב בבית עוד לפני שמזמינים אותו, או תמונות של איך ייראה הבית בסוף התהליך, עוד לפני שהתחילו לבנות בפועל", היא אומרת, "אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע למצב שבו 'חסר סנטימטר' בגלל מדידה לא נכונה או שהאפקט של קיר הכוח בסלון אינו בדיוק כפי שרצינו, בגלל שהתאורה בבית שונה ממה שדמיינו", היא אומרת.
12 צפייה בגלריה
בזכות תוכנות כמו מידג'רני - מחולל התמונות - אפשר ליצור עיצובים שקשה ליישם במציאות
(באדיבות גלית מילוא)
אז מה הפתרון?
"AI יכול לסייע לאנשי מקצוע ברוב שלבי הפרויקט, החל מתכנון ותזמון ראשוני ועד כדי להמחיש ללקוחות את הסטטוס בכל שלב, בלחיצת כפתור. וכך, במקום שצוות מעצבים יעבוד ללא לאות כדי לחשב נתונים או להמחיש עיצובים, מערכות תכנון ועיצוב מבוססות AI יכולות לשרטט תוכניות מדויקות, לנתח במהירות מאות וריאציות עיצוב, לעשות אופטימיזציה של חללים, לזהות פתרונות חדשניים ואפקטיביים, לקצר משמעותית את זמני התכנון והיתכנות הסקיצות במהירות וביעילות ולהוציא דוח עלויות בשברירי שניות, מה שיביא כמובן לחיסכון בעלויות ובזמן".
נשמע ורוד. איפה הקאץ'?
"לצד היתרונות קיימים גם חסרונות וסיכונים משמעותיים, במיוחד כשמדובר בהבנת צרכים והעדפות אנושיות. הבינה המלאכותית לא מסוגלת להבין באופן מלא את הטעם האישי ואת המשמעויות התרבותיות והחברתיות של עיצוב. לכן יש חשש מפני סטנדרטיזציה ואובדן יצירתיות, בשל הסתמכות יתר על בינה מלאכותית".
מה למשל עלול לקרות?
"הנה כמה דוגמאות שממחישות את השימוש המופרז בבינה מלאכותית: מערכת AI עלולה לתכנן בניין מגורים ללא חצרות ושטחים פתוחים, מאחר שהיא עושה אופטימיזציה לניצול שטח מקסימלי, אך הדבר פוגע באיכות החיים ובצרכים האנושיים; התוצרים של עיצוב פנים יהיו סטנדרטיים וחסרי אופי אישי, מאחר שה־AI מבוסס על ניתוח נתונים סטטיסטי ולא מביא בחשבון העדפות אישיות; תכנון עירוני יהיה גנרי ללא התייחסות למאפיינים הייחודיים של המקום, התרבות והקהילה המקומית; חומרי הגלם שייבחרו יהיו זולים מבחינת עלויות, אך ללא התחשבות בהיבטים אסתטיים ובאיכות החיים של המשתמשים; עיצוב מבנים ציבוריים יהיה ללא התאמה לצרכים של אנשים עם מוגבלויות".
דוגמה לעיצובים ריאליסטיים מותאמי מקום וזמן שאפשר ליצור בדקות בבינה מלאכותית:
אדריכלים צריכים לחשוש לפרנסתם?
"אי־אפשר להתעלם גם מהחשש שבעתיד התוכנות יחליפו חלק גדול מהאדריכלים ומהמעצבים, מה שעלול להוביל לאבטלה בתחום. בהתאם לנתונים באתר theresanaiforthat.com עולה כי 45%-10% מבעלי המקצועות האלו ייפגעו או אף יאבדו את מקום עבודתם בשל התפתחות הבינה המלאכותית ושילובה בצורה שוטפת. לכן חשוב להבין שהשאלה אינה אם, אלא מתי זה יקרה. הפוזיציה שהיא אולי נוחה יותר היא להיצמד למוכר ולידוע ולחשוב (בטעות) שזה לא יקרה. אך מי שצופה את פני העתיד מבין שכדאי לשמור על איזון. כלומר, להכיר את הטכנולוגיה, ללמוד את השימוש בה ואת היישום שלה בתחום, לנצל את יתרונותיה ככלי עזר ותמיכה בתהליך, אך גם להקפיד שהאדם וצרכיו יעמדו במרכז ולהבין ש־AI לא יחליף את שיקול הדעת והטעם האנושי. המשפט 'AI לא תחליף בן אדם, אלא בן אדם שיודע להשתמש ב־AI יחליף בן אדם שלא' נכון כנראה. יש לראות ב־AI כלי מסייע, ולא מחליף. שילוב של אדם ומכונה".
"כל פעולה תיקח דקות לעומת שעות"
מי שכבר משתמשת בפועל במסגרת עבודתה כמעצבת פנים בתוכנות AI ואף מדריכה מעצבות אחרות בתחום היא ויטל פרי שלטון, והיא נשמעת נלהבת מאוד מהחידוש. "הבינה מלאכותית מציעה עולם ומלואו עבור מקצועות עיצוב הפנים והאדריכלות, מי שילמד להשתמש בה בחוכמה יחסוך זמן, כסף ומשאבים רבים לעסק שלו", היא אומרת, "אני ושותפתי מיקה אלטר בסטודיו Home Lifting משתמשות בה לאורך כל תהליכי העבודה מול הלקוחות וגם בניהול העסק השוטף".
מה זה כולל הלכה למעשה?
"כתיבת שאלוני לקוחות וצ'ק ליסטים, הכנת לוחות השראה והדמיות ואפילו יצירת אמנות ייחודית שתולים על הקיר בבתים שאנחנו מעצבות. חשוב להסביר ש־AI לא עושה משהו שלא ידענו כבר לעשות, אבל זה מקצר תהליכי עבודה בצורה משמעותית: כל פעולה תיקח דקות ספורות לעומת שעות עבודה רבות בלעדיה. למשל, יצירת לוח השראה - לפני AI היינו צריכות לשוטט ברשת, לבחור פריטים שאנחנו אוהבות, לשמור אותם ולייבא אותם לתוכנה שאנחנו עובדות איתה, להסיר להם את הרקע ולסדר אותם כך שיעבדו יפה אחד ליד השני. אלה פעולות שלקחו לנו לפחות שעתיים־שלוש ללוח השראה אחד. היום אנחנו רק צריכות לכתוב פרומפט של מה שדמיינו - ותוך שניות ספורות נקבל כמה אופציות ללוחות השראה מהממים".
למה חשוב למעצבים ולאדריכלים לאמץ את ה־AI? הרי אמרת שאין משהו שלא יודעים כבר לעשות ממילא.
"גם אם העסק שלך מצליח וגם אם יש לך את כל הכישרון בעולם, כשמגיעים כלים/ טכנולוגיות חדשות, חשוב לנסות לאמץ אותם. בנוסף, אנחנו חושבות ורואות בפועל שיש ערך לקדמה טכנולוגית גם בעיני הלקוחות. הם מעריכים אותך יותר כבעל מקצוע אם אתה עדכני. בנוסף, AI יכולה לעזור למעצבי פנים לשפר את התקשורת עם הלקוחות: אפשר ליצור הדמיות תלת־ממדיות כך שהלקוחות יבינו איך ייראו העיצובים במציאות. זה יכול לעזור להפחית אי־הבנות ולשפר את שביעות רצון הלקוחות ולאפשר פינג־פונג פורה בתהליך. עוד משהו שגילינו הוא הצתה של הדמיון - כשצריך להתחיל עיצוב חדש, אנחנו משתמשות ב־AI כדי לא להתחיל ליצור מתוך ריק, וכך מגיעים לעיצובים שלא חשבנו עליהם, למשל, שילובים מעניינים, הדפסים מקוריים וכך הלאה".
שמוליק בילגוראי, בעל חברת designThat, בוגר תואר ראשון ושני בעיצוב וחדשנות מ־fablab של אוניברסיטת MIT ומומחה בהדפסות תלת־ממד בקנה מידה גדול, עשה את המעבר ל־AI באופן נרחב ביותר, כך שהוא הפך להיות הליבה בתהליך העיצוב שלו. "אני מעצב פנים שמתמחה בתכנון חללים קמעונאיים כבר 25 שנה. תכננתי יותר מ־2,000 חנויות קונספט ליותר מ־100 מותגים, וכבר לפני עשר שנים התחלתי לשלב תכנות בעבודה שלי. למדתי לבד ובאקדמיה שמונה שפות תוכנה וב־2018 גייסתי שני מיליון שקלים מהרשות לחדשנות והקמתי סטארט־אפ שניסה בעזרת בינה מלאכותית וכלים מתקדמים מעולם החישוב הגיאומטרי לייצר מנוע שיעשה תכנון פונקציונלי ואופטימלי לרצפות מכירה של חללים מסחריים", הוא מספר.
12 צפייה בגלריה
איך קונספט של ג'ונגל יכול להשתלב בחנות? לא צריך לדמיין, אפשר ליצור הדמיה בשניות
(באדיבות שמוליק בילגוראי)
"בשנה האחרונה אני עוסק בחקר הגבולות והשימוש בבינה מלאכותית לעיצוב דרך פלטפורמת midjourney. המחקר הזה מרתק בעיניי ומצליח להביא אותי למחוזות עיצוב חדשים וחדשניים שלא הייתי מצליח להגיע אליהם בלעדיה, לפחות לא בפרק הזמן שנשאר לי לחיות. זכור לי יום שישבתי במשרד ופיתחתי 250 קונספטים מוצלחים לחנויות בעזרתה. ביום!".
מה למשל?
"בדקתי איך יבוא לידי ביטוי הרעיון של ג'ונגל טרופי בתוך חלל מסחרי או חלל לחנויות סבונים וטיפוח שכולו מבוסס על צבע אחד – ורוד".
12 צפייה בגלריה
אפשר ליצור בתוך דקות מגוון רב של סקיצות, שמהן אפשר לקחת הכל או רק כמה אלמנטים
(באדיבות שמוליק בילגוראי)
כמה מתוך זה ישים בפועל וכמה זה משחק נחמד ויצירתי?
"אז נכון, זה עיצוב שקשה מאוד לבצע, הוא לא תמיד פונקציונלי וההשקעה הכלכלית לא תחזיר את עצמה, אבל אפשר לקחת ממנו כל מיני אלמנטים עיצוביים. אפשר להרכיב פלטת צבעים, לאסוף רעיונות לטקסטורות, לנסות לבצע חלק מהדימויים שמוצגים בו ולא הכול. זה נקרא מחקר וזאת דרך מגניבה, מהירה ואפקטיבית לבצע אותו בעזרת הכלי הזה".
מה לקחת ויישמת?
"בדקתי כל מיני הגדלות של איברי גוף כדי להציב לקישוט בחנויות. רציתי להבין, לפני שאני נכנס לתכנון ולמידול שדורש ממני השקעה גדולה של זמן, איזה איבר הכי מתאים לי, איך זה ירגיש, איפה הוא יעמוד בחלל, איך שאר החלל ייראה לידו. בעזרת midjourney זה היה ממש קל. הראיתי את ההדמיה ללקוח ומשם המשכתי לעצב. בסופו של דבר ביצענו את האלמנט של רגליים בגובה של ארבעה מטרים בטכניקה של הדפסה בתלת־ממד והצבנו בחנות".
12 צפייה בגלריה
רגליים בקנה מידה עצום בחנות: משמאל ההדמיה בבינה מלאכותית, מימין הביצוע פועל
(באדיבות שמוליק בילגוראי)
אז מדובר בתחליף לעבודה שלך? הרי כל אחד, גם בלי רקע בעיצוב, יכול להכין הדמיות משגעות.
"זה לא יבוא במקום משהו שאני עושה היום, אבל אני מתאים את עצמי לטכנולוגיה. די ברור שהטכנולוגיה תשנה את צורת העבודה ואת התהליך העיצובי כי זה לא דומה לשום דבר אחר שהשתמשתי בו בעבר. זה לא דומה לשיטה שבה משרטטים, לא דומה לשרבוט של סקיצות, לא דומה למידול או הדמיה של מודל תלת־ממדי. זה אולי מזכיר חיפוש אימג'ים ומקורות השראה ב־pinterest, אבל זה חיפוש מדויק מאוד שמביא לך אימג'ים שלא קיימים באמת. היכולת לבקש דברים הזויים כמו למשל בריכת שחייה שמעוצבת כמו תותים עם קצפת היא נפלאה ולא קיימת בשום מקום. היצירה של אימג'ים בעזרת AI עוזרת לנו מאוד בשיווק של הרעיונות האלה ובעצם מאפשרת לנו צורת יזמות חדשה - פרואקטיביות בעיצוב. דבר נוסף שאני עושה עם חברה שאליה חברתי, bsmart retail, הוא בנייה של מאגרי עיצוב לכמעט כל הקטגוריות הקיימות שיש בקמעונאות - אופנה, הנעלה, בישום, פארמה, סופרמרקטים, DIY וכדומה, והנגשה שלהם לכל קמעונאי שירצה לראות אותם ולקבל מהם השראה, ואולי בסופו של דבר גם ירצה שנפתח לו אותם".
ומה הלאה, בעתיד?
"ה־AI לא יחליף תהליכים עיצוביים, אלא ישנה אותם. כבר נכנסנו לעידן חדש בעולמות האלה, יש כלים חדשים ומי שלא יישר קו ימצא את עצמו מהר מאוד לא רלוונטי. זה מהפכני פי מיליון מההבדל בין לשרטט על נייר שרטוט עם עיפרון לעומת לשרטט באוטוקאד".
זה ייקח עבודה ממעצבים ומאדריכלים?
"זו שאלה פתטית בעיניי, שאלה בכיינית רכרוכית שמלווה באווירת 'אכלו לי שתו לי בואו תצילו אותי'. האם כל אחד יוכל להיות עכשיו מעצב? אז דבר ראשון - כן! מי שלא ילך עם הקדמה וילמד לעומק את השימוש בטכנולוגיות האלה לא יהיה רלוונטי. כמו שאמרתי, הוא לא יהיה מעניין והלקוחות שלו יוכלו להציע הצעות יותר טובות ממנו. אבל אני שואל שאלה אחרת: האם לא כל אחד יכול עכשיו ללכת לאולם תצוגה של קרמיקה ולבחור בעצמו אריחים? או להיכנס לפינטרסט ולמצוא עיצובים יפים? ללכת לחברת ריהוט ולבחור ספות? לבחור צבע מקטלוג בחנות הצבעים הקרובה? זה מה שהופך אדם למעצב? הנגישות של הטכנולוגיה? בשביל להיות מעצב אתה צריך לאהוב את מה שאתה עושה, אתה צריך שיהיה לך חזון, אתה צריך לדעת מה לחפש, אתה צריך לדעת לבחור מתוך מגוון אינסופי ולדעת להציע אותו. אתה צריך להיות כריזמטי ולסחוף אחריך את הלקוח שיגיד 'כן, אני רוצה את מה שאתה מציע! זה יפה בעיניי ואני סומך עליך שתצליח לתכנן ולבצע לי את זה בצורה מקצועית, בזמן סביר, בעלויות הגיוניות ושזה יהיה קל לשימוש ונוח'. אלה תכונות שיש למעצב מוצלח, בלי קשר לטכנולוגיה. מה שזה כן יכול לעשות זה לקשור בצורה טובה יותר את הלקוח לפרויקט, להפוך אותו לשותף פעיל יותר בעיצוב, לתת לו אפשרות להציע דברים, להציע קונספטים. וזה דבר נפלא בעיניי שהלקוח שלך הוא חלק אינטגרלי מהיצירה".
בילגוראי אומר לסיכום: "הבינה המלאכותית לא יכולה עדיין לתת את הכלים שצריך בשביל להרים פרויקט עיצוב, ואני אומר עדיין, כי זה בוודאי יקרה בשנים הקרובות. הכלים יתפתחו, יהיו חזקים יותר, יחסכו לנו יותר עבודה שחורה ויעשו אופטימיזציה לתכנון, אבל, עדיין יהיה צורך בבן אדם מקצוען שייקח את ההחלטות ואת האחריות על התוצאה הסופית. אולי עוד 30 שנה נדבר אחרת, אבל זאת כבר תהיה בעיה של הדורות הבאים".
"AI יכול לעזור לנו לתכנן מבנים ידידותיים לסביבה"
לצד העיסוק באסתטיקה ובשילוב חומרים וצבעים, יש אנשי מקצוע המאמינים שהבינה המלאכותית יכולה לעזור להציל את הכדור, לא פחות. אחד מהם הוא אדריכל ד"ר אימאן טבעוני ממשרד "לברס טבעוני אדריכלים", שכבר עושה שימוש נרחב בכלי AI לתכנון אקולוגי יותר. "לאחרונה אישרה נאס"א כי שנת 2023 הייתה החמה ביותר מתחילת התיעוד, והיא התאפיינה באירועים קיצוניים יותר שהתחוללו בעולם. שינויי אקלים אינם חדשים, אבל הפעם, אנחנו, האדריכלים והמעצבים, מחזיקים במפתח לפתרון: אינטליגנציה אקולוגית בעיצוב ובאדריכלות. זו לא סתם עוד מילת באזז; זהו שינוי פרדיגמה, מהפכה הדורשת לעבור ולהתמזג בצורה חלקה עם הטבע ולא לעסוק בבנייה בלבד. תארו לעצמכם בניינים שנושמים כמו עצים, ערים שמתפקדות כמו מערכות אקולוגיות, טכנולוגיה שמרפאה ולא פוגעת. זה לא חלום אוטופי, זה חזון מוחשי המתגבש בהרי הגליל - בתכנון מרכז התרבות והמוזיאון בכפר רמה. השאיפה שלנו היא ליצור בניין שלא רק משולב עם הטבע, אלא כזה שיהפוך לחלק מהמערכת האקולוגית. המסע שלנו בתכנון המרכז התחיל בסימולציות שמש כדי להבין דפוסים ולייעל את השימוש באנרגיה. לאחר מכן נערוך ניתוחי נתיבים אקולוגיים כדי להבטיח נדידת בעלי חיים ללא הפרעה, למשל. לבסוף נעשה תכנון של נושא המים, למשל אגירת מי גשמים וניתובם למערכות השקיה טבעיות, ובעצם כל מה שיעזור לצמצם את התלות במשאבים חיצוניים. הנתונים שנכניס לכלי AI מזינים אלגוריתם שמעצב את הבניין עצמו", אומר האדריכל.
אחרי סקירת היתרונות והחששות, אולי מה שכדאי זה לבחור את דרך האמצע? לא להסתמך לגמרי על AI וגם לא להפנות עורף לקדמה? זה מה שמנסה, בין היתר, לעשות כלי חדש בשם cove.tool שהוקם במטרה לאזן בין יצירתיות אנושית ובין אינטליגנציה של מכונה. זו פלטפורמה אינטראקטיבית מבוססת רשת ושיתוף, המגשרת בין כלי ניתוח ובין אנשי מקצוע בשר ודם, כדי למקסם את התכנון הרבה לפני שהונחה לבנה אחת בשטח. כך או כך, התחום משתנה תדיר ולא נאמרה עדיין המילה האחרונה במהפכה.
