האם אי פעם שאלתם את עצמכם מה הקשר בין אדריכלות למדיטציה? ובכן, מדינה בודהיסטית קטנה בין סין להודו, שנמצאת בחלקו המזרחי של רכס הרי ההימלאיה, יכולה להיות התשובה לשאלה. בחודש שעבר חגגה ממלכת בהוטן בת 700 אלף התושבים את היום הלאומי ה-116 שלה. במסגרת החגיגות הציג מלך בהוטן בן ה-43, ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, את חזונו לאחד הפרויקטים המעניינים והמסקרנים ביותר בעולם האדריכלות בשנים האחרונות – הקמה של עיר חדשה בשם גלפו (Gelephu) שעתידה להיבנות בדרום המדינה, על גבול הודו-בהוטן, על שטח של יותר מאלף קמ"ר (בדומה לגודל של כל גוש דן, לשם המחשה). גולת הכותרת היא העובדה שמדובר בעיר המיינדפולנס הראשונה בעולם המבוססת על התרבות הבהוטנית, על עקרונות מדד האושר הלאומי ועל המורשת הרוחנית של המדינה.
מי שאמון על הפרויקט והראש מאחורי הרעיון הוא אדריכל-העל ביארקה אינגלס ומייסד משרד האדריכלים BIG. אינגלס ידוע בחדשנות ובשאפתנות עיצובית, ורבים מהפרויקטים שעיצב שוללים מוסכמות מסורתיות של תכנון ומרחב. כמו כן, לעיתים קרובות משלב אינגלס רעיונות של פיתוח בר-הקיימא ומושגים סוציולוגיים בעבודתו, אך מקפיד לנסות ולהשיג איזון בין חדשנות לדרישות פרקטיות של אדריכלות. במסגרת ההכרזה על תכנון העיר החדשה אמר אינגלס: "תוכנית האב של גלפו נותנת צורה לחזונו של הוד מלכותו ליצירת עיר חדשנית תוך שהיא מושתתת על הטבע המקומי ועל התרבות בבהוטן. אנו מדמיינים את עיר המיינדפולנס כמקום שלא יכול להיות בשום מקום אחר מלבד פה. גלפו תחבר בין הטבע לאנשים, בין העבר לעתיד, בין המקומי לעולמי".
9 צפייה בגלריה
המרחבים המתוכננים בעיר המבוססת על עקרונות המיינדפולנס בבהוטן
(הדמיה: BRICK VISUAL, BIG Bjarke Ingels Group)
עוד כתבות בנושא:
הרמוניה עם הטבע
מה זה בכלל אומר עיר מיינדפולנס והאם מדובר בגישה תכנונית שתשנה את העולם? זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שנבנית בעולם עיר בהשראת גישת המיינדפולנס, שפירושה באופן הפשטני ביותר היא לחיות ברגע הנוכחי. מיינדפולנס היא למעשה טכניקת מדיטציה שאפשר ללמוד ולתרגל, הדוגלת בתשומת לב למה שקורה ברגע הנוכחי בסביבתנו, עם קבלה מלאה וללא שיפוטיות. בהקשר האדריכלי, המושג מופשט יותר, אך אפשר לומר שהכוונה היא תכנון המרחב והסביבה הבנויה בצורה הרמונית עם הטבע, עם עקרונות תכנון המושפעים מהסגנון ומהתרבות המקומיים באופן בר-קיימא השומר על משאבי הטבע ובמינימום זיהום או פליטות של מזהמים. זו כמובן גישת תכנון חיובית ואף מבורכת לא רק במדינה הבודהיסטית המיוחדת אלא גם בכל שאר העולם.
מה שמעניין בבהוטן הוא שכבר היום היא נחשבת לאחת המדינות הידידותיות ביותר לסביבה, ולמעשה המדינה היחידה עם אפס פליטות פחמן דו-חמצני ומזהמים. את ההישג הזה היא קיבלה גם בשל המאפיינים הטבעיים של המדינה – יותר משני-שלישים מהמדינה מכוסים ביערות, בהרים ובאגמים והיא נחשבת לאזור עם מגוון ביולוגי עשיר במיוחד. במדינה קיימים חוקים מחמירים בכל הנוגע לשמירה על הסביבה, למשל חוק המחייב לשמר יערות טבעיים על פני 60% משטח המדינה, איסור על גידול ומכירה של סיגריות ומדיניות המעודדת שימוש במכוניות חשמליות. בנוסף, רוב הגידולים החקלאיים במדינה הם אורגניים ומקומיים ורק חלק קטן מיובא ממדינות שכנות, החשמל מיוצר ברובו מאנרגיה הידרואלקטרית (ייצור חשמל באמצעות זרימת מים) ולכן היא אינה פולטת גזי חממה משמעותיים, וכמעט שלא קיימים מפעלים מזהמים במדינה.
עיר המיינדפולנס הראשונה בעולם, בהוטן
(צילום: BIG אדריכלים)
בהשראת הזהות הייחודיות של בהוטן
בהוטן היא גם המדינה הראשונה בעולם שהחליטה להשתמש במדד האושר הלאומי (אל"ג) כפרדיגמת פיתוח אלטרנטיבית מול גישת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הנהוגה ברוב העולם. המונח נטבע על ידי המלך כבר בשנת 1972 כשהחליט שהאושר של אזרחיו חשוב יותר מהצמיחה הכלכלית של המדינה. אף על פי שרבים פקפקו בו בתחילה, פיתח האו"ם במהלך השנים, בין היתר בעקבות הגישה של בהוטן, את יעדי פיתוח בר-הקיימא הבינלאומיים והשיק את יום האושר הבינלאומי.
9 צפייה בגלריה
האוניברסיטה המתוכננת, מבוססת על עץ ועל חומרים טבעיים מהסביבה
(הדמיה: BRICK VISUAL, BIG Bjarke Ingels Group)
במהלך טקס ההכרזה על הקמת העיר סיפר המלך כי גלפו תשמש כאזור מנהלי מיוחד עם אוטונומיה ביצועית ועצמאות משפטית במטרה ליצור מרכז כלכלי וחברתי תוסס. "יש מוקדים כלכליים במקומות אחרים שמזמינים השקעות זרות על ידי מתן סביבה עסקית נוחה ותמריצים משכנעים. המרכז הכלכלי של בהוטן יציע את כל זה ועוד", הכריז המלך, "זו תהיה עיר יחידה במינה, המעוגנת על פי החזון והערכים של מדד האושר הלאומי. זו תהיה עיר המיינדפולנס, הכוללת עסקים מודעים לסביבה, בהשראת המורשת הרוחנית הבודהיסטית והזהות הייחודית של בהוטן".
המיזם הוא צעד נוסף בגישה מעוררת ההשראה של בהוטן כשהיא שואפת לשפר עוד יותר את העושר הטבעי הקיים במדינה על ידי יצירת רשת של מערכות אקולוגיות והקמה של שכונות מגורים המתוכננות באופן ידידותי לסביבה. תוכנית-האב לעיר כוללת הקמה של שדה תעופה בינלאומי חדש, תחנת כוח הידרואלקטרית, אוניברסיטה, שטחים ציבוריים רבים ועוד. בנוסף, יוקמו פרויקטים של מגורים חדשים על פי הטיפולוגיה והשפה המקומית עם טוויסט עכשווי: כל הבניינים יתוכננו על פי תשעת הערכים של מדד האושר הלאומי הכולל רווחה פסיכולוגית, בריאות, חינוך, רמת חיים, שימוש בזמן, גיוון וחוסן אקולוגי, ממשל תקין, גיוון תרבותי וחוסן וחיוניות קהילתית.
9 צפייה בגלריה
כבוד לטבע ולסביבה. חלל לבעלי מלאכה על גשר מעל הנהר
(הדמיה: BRICK VISUAL, BIG Bjarke Ingels Group)
לפי עקרון המנדלה הסימטרי
בגלפו מתוכננות להיבנות כ-11 שכונות מגורים חדשות שיעוצבו גם על פי עקרון המנדלה (The Mandala Principles) – מאפיין בולט של הבודהיזם הטנטרי, שבו כל התופעות הן חלק ממציאות אחת – טובה או רעה, שמחה או עצובה, ברורה או מעורפלת – הכול קשור זה בזה ומשקף מכלול אחד. מנדלה הוא גם סמל גיאומטרי, לרוב סימטרי, המורכב מסמלים רבים. שכונות העיר בגלפו יתוכננו כסדרה של טיפולוגיות חוזרות המאורגנות באופן סימטרי סביב מרחב ציבורי מרכזי, המאפשר מעבר הדרגתי בצפיפות, ממבנים גדולים במרכז העיר למבנים קטנים יותר הפזורים בהדרגה בנוף.
רחובות העיר יתוכננו כמדרחובים ללא תנועה של כלי רכב, מרוצפים במרצפות חדירות מים ויאפשרו למי גשם לחלחל לקרקע ולא למערכת הביוב. כל הבניינים ייבנו מחומרים מקומיים דוגמת עץ, אבן ובמבוק ויתוכננו בהשראת מוטיבים עממיים ומסורתיים של בהוטן.
הקמת העיר כוללת, כאמור, אספקטים רבים. בין היתר מתוכנן לקום שדה תעופה חדש בפאתי העיר, שגם במקרה הזה ובאופן מפתיע מתוכנן להיבנות מעץ, אף על פי שמדובר בחומר שלא נהוג לבנות שדות תעופה הדורשים בטיחות מרבית. העץ נחשב לאחד מחומרי הבנייה הידידותיים ביותר לסביבה מכיוון שהוא סופח פחמן דו-חמצני ובעל יכולת מיחזור גבוהה, אך מצד שני הרבה יותר מורכב לבנות באמצעותו תשתיות גדולות, וזה מצריך ידע מקצועי מיוחד ושכבות רבות שיבטיחו יציבות ובטיחות. שדה התעופה החדש מתוכנן כולו בצורת מעוינים אופקיים בהשראת ההרים המקיפים את אזור גלפו.
9 צפייה בגלריה
שדה התעופה המתוכנן, בנוי מעץ ולא מבטון כמקובל
(הדמיה: BRICK VISUAL, BIG Bjarke Ingels Group)
כבוד וחמלה לזולת ולטבע
במטרה להגן על הפיתוח הקיים והעתידי מפני הצפות בעונת המונסון, יוקמו מסביב לעיר ולאורך הנהרות שדות אורז שיתפקדו כמעין מרחבים לספיחת נגר ומסדרונות של מגוון ביולוגי לצומח ולבעלי חיים מקומיים, שישאירו את נתיבי הנדידה של פילים וחיות בר אחרות ללא הפרעה. "בהשראת התרבות הבהוטנית של כבוד וחמלה לזולת ולטבע, עיר המיינדפולנס נועדה לשפר את המערכות האקולוגיות באמצעות פיתוח עירוני המחבר בין החי והצומח, כמו גם אנשים ורעיונות", אמרה ג'וליה פריטולי, אחת מאדריכליות הפרויקט ממשרד BIG. "העיר החדשה תהיה עדות לקשר הבלתי נפרד של האנושות והטבע, העיר החדשה תהיה עדות לקשר הבלתי נפרד בין האנושות לטבע, ודוגמה גלובלית כיצד לבנות נוכחות אנושית בת קיימא על כדור הארץ".
עדיין לא ברור מה יצא לפועל מכל ההדמיות המרשימות והנאומים הפומפוזיים. אבל כרגע, ועל פי התוכניות, נראה שמדובר באחד הפרויקטים המיוחדים שנראו בשנים האחרונות בעולם האדריכלות ודוגמה טובה שמראה כיצד אפשר, ואף רצוי, לתכנן במקומות שונים בעולם עם חיבור לתרבויות מקומיות כשהמחשבה הסביבתית נמצאת בראש סדר העדיפויות, בייחוד בעידן של משבר אקלים והתחממות גלובלית.
