188 פרויקטים אדריכליים המחולקים ל-11 קטגוריות שנעות בין עיצוב פנים, מגורים, שימור, מבני ציבור, משרדים, תכנון עירוני ועוד הוגשו השנה לתחרות פרס אות האדריכלות והעיצוב ביוזמתה של התאחדות האדריכלים, והם אכן מגוונים. אך אם צריך לשרטט מגמה ברורה שעולה מרבים מהם זו תהיה הכמיהה לטבע. מגמה שבאה לידי ביטוי דרך השימוש בחומרים טבעיים כמו עץ ואבן או ניצול האור הטבעי בארץ והכנסתו אל המבנים. זו אולי מעין תגובת נגד לאינפלציית המגדלים עתירי הזכוכית והפלדה.
בכל שנה נערך טקס פרס אות האדריכלות והעיצוב. הטקס, שייערך ב-28 בינואר, יחשוף את 11 הזוכים בפרס לשנת 2024 "כהערכה והוקרה לאדריכלים ולאדריכליות על תרומתם לתכנונו ולעיצובו של המרחב הציבורי בישראל", כך על פי ההודעה מטעם התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל. בין החידושים השנה גם שיתוף פעולה עם איגוד אדריכלי הנוף, שהוביל להוספת שתי קטגוריות חדשות של פרויקטים נופיים בקנה מידה רחב – אדריכלות נוף עירונית ואדריכלות נוף במרחב הפתוח.
בית משלושה חומרים בלבד
יותר מכול התחרות מעידה על מגמות בתכנון ובעיצוב שאפשר לזהות מתוך הפרויקטים שנבנו בעשור האחרון. המגמה העיקרית, שאפשר לזהות בפרויקטים המועמדים לזכייה בפרס בכלל ובמסגרת הקטגוריה של הבנייה למגורים בפרט, היא הרצון לשוב ולהתחבר לטבע. מגמה שבאה לידי ביטוי דרך השימוש בחומרים טבעיים כמו עץ ואבן או ניצול האור הטבעי בארץ והכנסתו אל המבנים.
אחד הפרויקטים הבולטים בהקשר זה בקטגוריית הבנייה הפרטית למגורים מכונה "בית בנוף" ותוכנן על ידי רות פקר רונה לוין אדריכלים. המגרש שבו תוכנן הבית ניצב מול נוף וגבעות חקלאיות והוביל את האדריכליות לבחור בשלושה חומרים בלבד – אבן עבור הריצוף וחיפוי הקירות, עץ אלון עבור התקרה והריהוט, ואלומיניום כהה בגג וברפפות אנכיות להצללה, לסינון קרני השמש וליצירת הפרדה בין אזורים שונים במבנה. מבואת הכניסה מספקת הצצה לנוף שייחשף במלואו עם היציאה לגינה מעברה השני. מול הנוף ומשמאל לכניסה מוקמו החללים הציבוריים ומימינה חדרי השינה הפרטיים. ביניהם שזורים שלושה חללי פטיו פתוחים לשמיים ולאור השמש ובהם אפשר לשתול עצים במטרה למזג את הבית עם הנוף סביבו ולהכניס את הגינה פנימה.
14 צפייה בגלריה
קטגוריית מבנה מגורים בניה פרטית - פרויקט בית בנוף. רות פקר רונה לוין אדריכלים
(צילום: עמית גרון)
פרויקט אחר בשם Oasis Living, בתכנונם של אקסלרוד אדריכלים, גם משתמש באור השמש במדברית, במקרה זה. חדירת קרני השמש דרך הרפפות האנכיות מדגישות את הצורניות המינימליסטית של המבנה הלבן. הבדלי הגובה הנתונים במגרש חילקו את המבנה לשני מפלסים – במפלס הגבוה תוכננו חדרי השינה והאירוח, ובמפלס התחתון הצופה אל הנוף המדברי, מוקמו האזורים הציבוריים ובריכת השחייה. עבור המדרגות, המטבח והריהוט נבחר צבע עץ שמעניק חום וטקסטיל מונוכרומטי רך העומדים בניגוד לקירות החלקים והלבנים.
14 צפייה בגלריה
אקסלרוד אדריכלים, מבנה מגורים בקטגוריית בניה פרטית - פרויקט OASIS LIVING
(צילום: עמית גרון)
פרויקט שלישי שהשימוש באבן הטבעית הולך בו צעד נוסף קדימה מכונה "בית בין חצרות" שתכננה האדריכלית אלונה נבו סידי. המבנה נועד להשתלב בנוף הים-תיכוני ובהבדלי הטופוגרפיה שבמגרש הממוקם בהרי ירושלים. המבנה כולו עשוי אבן טבעית שנחצבה במקום וגם נכנסת פנימה ומחפה חלק מהקירות בחללים הציבוריים ובחדרי השינה. לצד האבן, מעקה המדרגות והריהוט הורכב מעץ בגוונים שונים ומחומרים ממוחזרים המשתלבים יחד עם האלומיניום בצבע התכול. בקומת הקרקע תוכננו שתי חצרות משני צידי אזור המגורים, הסלון, לפי עונות השנה – "חצר הקיץ" הרחבה מיועדת לאירוח ופונה לנוף מצפון, חצר עטופה בצמחייה שגם מייצרת הצללה טבעית, ולעומתה "חצר החורף" פונה לכיוון דרום וכמעט שלא ניטעו בה עצים כדי לאפשר את כניסת אור השמש בחודשי החורף.
14 צפייה בגלריה
מבנה מגורים – בניה פרטית, פרויקט בית בין חצרות של האדריכלית אלונה נבו סידי
(צילום: גלעד רדט)
בנייה נמוכה ושימוש באבן
השימוש באבן חוזר גם בקטגוריה של השימור, אך הפעם מתוקף היותו החומר המקורי לתכנון "בית האבן" שניצב בכניסה לקיבוץ רגבים עוד מהתקופה העות'מאנית. על עבודת השימור והשחזור אמונה האדריכלית ליאת בעבור שתכננה בשטחו מבנה להתכנסויות חברי הקיבוץ ולאירועי תרבות וקהילה. עבודות השחזור כללו גם שילוב חלונות מעץ, ריהוט עץ וצבעים בהירים שיחזקו וידגישו את האור הטבעי ואת האבן המקורית של המבנה העתיק.
אפשר לזהות מגמה דומה גם במקרה של קטגוריות אדריכלות הנוף, עיצוב הפנים או הבנייה הרוויה שנועדה להכיל מספר רב ככל האפשר של יחידות דיור בבניין. רוב המועמדים לזכייה הם בנייני מגורים נמוכים בני 7-3 קומות, וגם בפרויקטים אלה מודגשים השילוב בסביבה העירונית ובחיפוש אחר חומרים מקומיים, נוכחות של בנייה נמוכה ומרקמית בעיר שניצבת אל מול נוף המגדלים העירוני המזוהה עם גוש דן. נוף שיאפיין בעתיד גם את העיר ירושלים, על פי המועמדים בקטגוריית התכנון העירוני.
לצד הפרויקטים המיועדים למגורים מועמדים גם פרויקטי דגל שסוקרו בעבר, דוגמת הספרייה הלאומית בירושלים שתכננו מן-שנער אדריכלים בשיתוף פעולה עם משרד האדריכלים הבינלאומי הרצוג דה-מורון; מבנה ה"מדבריום" בבאר שבע בתכנונו של אסף לרמן אדריכלים; והמרכז לתרבות מונגשת בתל אביב שתכנן המשרד אוקא אדריכלים שזכו על הפרויקט גם בפרס רוקח לאדריכלות בשנת 2023.
על קיום התחרות אומרת ארנה אנג'ל, יו"רית התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל: "בתוך הימים הקשים שעוברים על כולנו, טקס אות האדריכלות הישראלית הוא הזדמנות עבורנו להפנות אלומת אור זוהרת לעשייה מופלאה של אנשים מוכשרים, מצטיינים ומעוררי השראה, ולפרויקטים החדשניים והייחודיים שתכננו".
עד 23 בינואר מוצגים כל 188 הפרויקטים המועמדים לזכייה בתערוכה שנפתחה בתחילת החודש בגלריה של "בית האדריכל", הממוקמת כיום במתחם 3426 שבדרום תל אביב. בתערוכה שאצרה האדריכלית ואוצרת הגלריה של "בית האדריכל", לימור יוסיפון גולדמן, נתלו גיליונות המציגים את הפרויקטים בגודל אחיד ועל גבי דפים הניתנים לתלישה על ידי הבאים לתערוכה.
פרס מפעל חיים ליעקב יער
כחלק מטקס אות האדריכלות הוכרז השבוע גם על פרס מפעל חיים שהוענק השנה לאדריכל יעקב יער. יער ייסד את משרדו, יער אדריכלים, בשנת 1960, ומאז, יחד עם שותפיו, הוא אחראי על תכנון פרויקטים ציבוריים ושכונות מגורים. בין עבודותיו אפשר למנות את מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב, שכונת רמת שלמה בירושלים ופרויקט סומייל בתל אביב.
על פני יותר מ-60 שנות יצירתו זכה יער בהוקרה ובפרסים רבים: בשנת 2007 זכה בפרס ישראל לאדריכלות. לפני כן זכה גם בפרס רוקח על שימור מרכז יפו העתיקה ועל תכנון שכונת כפיר במזרח תל אביב יחד עם אדריכל הנוף הלל עומר, ובפרס א.מ.ת בתחום האדריכלות יחד עם אדריכל הנוף שלמה אהרונסון. גם היום, בגיל 95, הוא ממשיך להוביל את המשרד ולתכנן את פרויקט פינוי מפרץ חיפה מהמפעלים המזהמים ומשכונות עירוניות ברחבי הארץ.
בנימוקי הבחירה ביער תואר כי "יער, מהאדריכלים הבולטים בישראל, הטביע חותם עמוק על המרחב הפיזי ועל החיים החברתיים והתרבותיים במדינה. תפיסת עולמו – המקדשת את כבוד האדם וחותרת לקידום צדק חברתי וליצירת חיי קהילה עשירים ומגוונים, באה לידי ביטוי הן בשיח האינטלקטואלי שקידם לאורך השנים והן בעשייתו האדריכלית הענפה. הוא הפך לחלוץ ולפורץ דרך בתחום התכנון העירוני, כשמיקד את תשומת הלב בחשיבות המרחב הציבורי. פרויקטים שתוכננו על ידו, הפכו למודל ליצירת סביבות מחיה עשירות והרמוניות – המחברות בין האדם, הקהילה והנוף, מקדמות איכות חיים לצד חיזוק הקהילתיות והנגשת המרחב הציבורי לכלל".
מיער נמסר בתגובה על הזכייה: "באמתחתי פרס ישראל ופרס אמת, וכבודם במקומם מונח, אלא שהפרס הזה הוא פרס מהציבור המקצועי שלי, מהקולגות, החברים והמתחרים שלי, זה פרגון שלא מובן מאליו ומבחינה זו הוא שונה הרבה יותר. אני מודה לארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים, ולחברי ועדת השיפוט על הבחירה".
