בעוד שתשומת הלב העולמית מופנית למלחמות ולמתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, קטאר ממשיכה להשקיע סכומי עתק בפרויקטים שנועדו לעצב את דמותה בעשורים הקרובים. האמירות, הנחשבת לאחת המדינות העשירות בעולם בזכות עתודות הגז העצומות שלה, חשפה לאחרונה את אחד ממיזמי הפיתוח העירוני השאפתניים ביותר בתולדותיה: תוכנית אב חדשה לאי מלאכותי בבירה דוחא, שעתיד להיהפך לרובע יוקרתי של תרבות, פנאי ומגורים. בין היתר יוקמו בו מוזיאון לאמנות אוריינטליסטית, משכן קבע לשלוחה של יריד האמנות "ארט באזל", שוק אוכל, בתי מלון וכמובן וילות יוקרה על קו המים. מאחורי הפרויקט היומרני ניצבת גם מטרה ברורה: למצב את קטאר לא רק כמעצמת אנרגיה ופוליטיקה בינלאומית, אלא גם כאחת מבירות התרבות המתפתחות והמשפיעות בעולם.
האי שנבנה במקור כדי לארח את אורחי מונדיאל 2022, נועד כעת לשרת את העתיד של קטאר. "אל-מאהא" (Al-Maha Island), המשתרע על פני כ-230 אלף מ"ר, הוקם בשנת 2022 על קרקע שיובשה מהים מצפון לדוחא, כחלק מפיתוח העיר לוסייל, ונפתח לקראת מונדיאל 2022 עם טיילת, מסעדות, מועדוני חוף ומתחמי אירוח. אלא שכעת מבקשת קטאר לשנות לחלוטין את אופיו: במקום מתחם בילוי זמני, תוכנית האב החדשה תהפוך אותו לרובע עירוני שלם שישלב מוסדות תרבות בינלאומיים, מגורים, מסחר, בתי מלון, שטחים ציבוריים ופארקים. המטרה היא ליצור מרכז עירוני פעיל לאורך כל שעות היום וכל ימות השנה, ושלא יהיה רק יעד תיירותי.
הוקם במונדיאל ומשנה ייעוד לגמרי
(הדמיה באדיבות Herzog & de Meuron)
Al-Maha Island צפוי להיפתח כבר ב-2028
(הדמיה באדיבות Herzog & de Meuron)
המבנים ייבנו מחומרים מקומיים, כמו חול וסלע
(הדמיה באדיבות Herzog & de Meuron)
אי מעשה ידי אדם
התוכנית השאפתנית לאי, שביצועה צפוי להתחיל בשנת 2028, תוכננה כולה על ידי משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מרון (Herzog & de Meuron), האחראי בין היתר גם לתכנון הספרייה הלאומית החדשה בירושלים. במשרד ביקשו לגבש שפה אדריכלית השואבת השראה ממסורות הבנייה המקומיות בקטאר, ושתכלול שימושים שונים ברחבי האי – ממגורים ומסחר ועד מוסדות תרבות. התכנון כולל טיפולוגיות אופייניות לאזור, ובהן בתי חצר, בתים עירוניים המחוברים באמצעות סמטאות צרות ומוצלות, גנים מוקפי חומה ומבנים מונוליתיים בגוני אדמה. "האי הזה הוא מעשה ידי אדם, ולכן לעצם יצירת הקרקע יש משמעות אחרת לחלוטין", אמר לתקשורת האדריכל ז'אק הרצוג, "רצינו שהרעיון הזה יבוא לידי ביטוי גם באדריכלות. המבנים ייבנו מחומרים מקומיים, כמו חול וסלע, כך שהאי יהיה כמו יצירה אחת שלמה ולא כאוסף של מבנים שהונחו עליו".
גם מערך התחבורה משקף את תפיסת התכנון של הפרויקט, שלפיה המרחב הציבורי מיועד בראש ובראשונה להולכי רגל. אל האי יהיה אפשר להגיע באמצעות תחבורה ימית, לצד גשרים ייעודיים להולכי רגל ולמכוניות, אולם מרגע הכניסה אליו התנועה הממונעת כמעט שלא תורגש. בזכות הטופוגרפיה המוגבהת של האי, כל מערכות התחבורה והתשתיות ימוקמו מתחת לפני הקרקע, בעוד שפני השטח יוקדשו להולכי רגל, לכיכרות, לפארקים ולמרחבים ציבוריים. כך יישמרו גם קווי המבט הפתוחים אל הים ואל השוניות המקיפות את האי, ללא כבישים וחניונים שיפרידו ביניהם ובין המבקרים.
מוזיאון לוסייל בצורת ירח מלא וסהר
(הדמיה באדיבות Herzog & de Meuron)
מוזיאון בצורת ירח
גולת הכותרת של הפרויקט היא מוזיאון לוסייל (Lusail Museum), שיוקם בקצהו הדרומי של האי ויציג את אחד מאוספי האמנות האוריינטלית הגדולים בעולם. המבנה, שתוכנן גם כן על ידי הרצוג ודה מרון, מורכב משלושה גופים כדוריים מצטלבים היוצרים שני נפחים מובחנים – האחד מזכיר ירח מלא והשני סהר. חזיתו תיבנה מחול ומסלע מקומיים, במטרה לצמצם את השימוש בחומרי בנייה מיובאים ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית של הפרויקט. הפתחים השקועים בחזית מספקים הצללה טבעית מפני השמש הקופחת של המפרץ, תוך שהם ממסגרים מבטים פנורמיים אל הים ואל קו הרקיע של לוסייל. העיצוב שואב השראה מעקרונות ההצללה והמסה של האדריכלות האסלאמית המסורתית ומתרגם אותם לשפה אדריכלית עכשווית המותאמת לאקלים המדברי.
"כשהצגנו לראשונה את תוכנית המוזיאון, הוא תוכנן לקום במיקום אחר. אך בשל איכויותיו האדריכליות וחשיבות האוסף החלטנו להעביר אותו לאל-מאהא", אמרה לאחרונה השייח'ה אל-מיאסה בנת חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, בתו של אמיר קטאר לשעבר ויו"רית מוזיאוני קטאר, שתוארה בעבר על ידי עיתון האקונומיסט כ"אישה המשפיעה ביותר בעולם האמנות". לדבריה, מיקומו החדש של המוזיאון נועד להיות עוגן לפרויקט כולו. "זהו אחד המקומות היחידים בקטאר שבהם זרים יכולים לרכוש בתים וקרקעות, ולכן תכננו את האי כמערכת אקולוגית שלמה הכוללת אזורי מגורים, מלון בוטיק ושוק קטן המשלב בין מודרניות למסורת מקומית".
לדברי השייח'ה אל-מיאסה, השאיפה לחזק את מעמדה של קטאר כמרכז תרבות אינה מסתכמת בהבאת מוסדות אמנות בינלאומיים, אלא גם בניסיון לשמר ולהעניק במה למסורות מלאכה אזוריות. במסגרת הפרויקט מתכננים היזמים לשלב בעיצוב הפנים של המבנים עבודות של בעלי מלאכה מרחבי המזרח התיכון, ובהם גם אמנים פלסטינים, לצד יוצרים מסוריה, אפגניסטן ומדינות נוספות באזור. הכוונה היא להעניק מקום של כבוד למסורות מלאכה מקומיות – מעבודות עץ ואבן ועד טקסטיל וקרמיקה – ולשלב אותן באדריכלות העכשווית של האי, בניסיון ליצור גשר בין אמנות מסורתית למוסדות התרבות החדשים שיוקמו בו.
הגושפנקה - ארט באזל
(הדמיה באדיבות Herzog & de Meuron)
החותמת החשובה לעוצמתה של קטאר
אחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתוכנית הוא המעבר הקבוע של "ארט באזל" לקטאר – לראשונה בתולדותיו יתקיים אחד מירידי האמנות החשובים והמשפיעים בעולם באופן קבוע במדינה ערבית, לאחר יותר מחמישה עשורים שבהם התקיים רק בבאזל, מיאמי, הונג קונג ופריז. המהלך עורר ביקורת בקרב חלק מאנשי עולם האמנות, הטוענים כי מדובר בדוגמה נוספת להשפעתו הגוברת של ההון הקטארי על מוסדות התרבות הבינלאומיים. אלא שבניגוד לירידי אמנות מסורתיים, המתקיימים במרכזי כנסים סגורים, בקטאר מבקשים להרחיב את חוויית היריד מעבר לאולמות התצוגה. לצד חלל מרכזי שיארח את הגלריות הבינלאומיות, התוכנית כוללת גם תערוכות, מיצבים, אירועים ומיצגים שיתפרסו ברחבי האי – מהכיכרות והטיילת ועד למסעדות ולמרחבים הציבוריים. גשר הכניסה לאל-מאהא ישמש כשער ליריד כולו, במטרה לטשטש את הגבול בין חלל התצוגה לעיר עצמה. מבחינת המתכננים, מדובר בניסיון להגדיר מחדש את מודל יריד האמנות ולהפוך אותו מחלל תצוגה תחום לחוויה עירונית שלמה, שבה האמנות נטמעת במרחב הציבורי.
"אנחנו נרגשים מאוד לצאת למסע המשותף הזה", אמר מנכ"ל ארט באזל, נוח הורוביץ, עם ההכרזה על שיתוף הפעולה. לדבריו, המיזם בקטאר אינו רק הרחבה גיאוגרפית של היריד, אלא ניסיון לבנות מודל חדש שיחבר בין מוסדות תרבות בינלאומיים ובין סצנת האמנות המקומית והאזורית. "אנחנו לא רק מצטרפים למשהו שכבר קיים, אלא בונים אותו יחד עם השותפים שלנו", אמר. "יצירת קשרים עמוקים עם אזורים, אמנים ומוסדות חדשים היא אחד הדברים המרגשים ביותר שאנחנו יכולים לעשות". הורוביץ הוסיף כי היריד החדש ישאף לתת במה לאמנים מהמזרח התיכון, מצפון אפריקה ומדרום אסיה, ולהפוך את קטאר לנקודת מפגש בין שוק האמנות הבינלאומי לקהילות אמנות שעד כה זכו לחשיפה מצומצמת יותר.
בתכנון תרבות, פנאי, תיירות ומגורי יוקרה
(הדמיה באדיבות Herzog & de Meuron)
המטרה: למשוך תיירים ושוחרי תרבות ואמנות מכל העולם
(הדמיה באדיבות Herzog & de Meuron)
אם התוכנית תצא לפועל כמתוכנן, אל-מאהא יהיה הרבה יותר מאי מלאכותי חדש במפרץ. עבור קטאר, מדובר בניסיון להוכיח שאדריכלות, תרבות ותכנון עירוני יכולים להיהפך לכלי אסטרטגי לא פחות מגז טבעי או דיפלומטיה. בשנים האחרונות השקיעה האמירות מיליארדים במונדיאל, במוזיאונים, באוניברסיטאות ובמוסדות תרבות בינלאומיים. כעת היא מבקשת לאגד את כל אלה לרובע אחד, שנועד למשוך תיירים, אספנים, אמנים ומשקיעים מכל העולם. השאלה שנותרה פתוחה היא אם אל-מאהא ייהפך לרובע תרבות חי שישנה את מפת האמנות העולמית, או שייזכר בעיקר כמפגן נוסף של עוצמה כלכלית.
