ארנק למטבעות בצורת לסת עם פה מלא שיניים, דיסק-און-קי בדמות אצבע כרותה ופותחן לבקבוקי בירה שנראה כמו אוזן אנושית: אלה הם רק חלק מהאקססוריז הריאליסטיים, המשונים, המיוחדים והמוטרפים של המותג היפני MOTHER FACTORY (מפעל האם), שמאחוריו עומד הדיג'יי והמעצב היפני שישידו מזפאקה (35) המוכר גם בשם הבמה שלו doooo.
בין שהפריטים הריאליסטיים להחריד גורמים לכם לרצות להקיא ובין שגורמים לכם להיגנב – מוכרחים להודות שקשה להישאר אדישים לסגנון הייחודי של מזפאקה. האקססוריז, שמעוצבים בהשראת סרטי אימה, עשויים בעיקר מסיליקון, ומדמים טקסטורה ונראות של עור אנושי על כל פרטיו, שומותיו ושיערותיו. הם נראים ואף מרגישים כמו איברים אמיתיים.
להגברת אפקט הפחד, חלק מהפריטים גם זזים מעצמם באמצעות מנוע אוטומטי: כך למשל קישוט חביב וסימפטי בצורת כדור דיסקו או קוביות משחק (כולם נראים שיוצרו מעור אנושי), משלבים גם עיניים שנפקחות ונעצמות לסירוגין בכוחות עצמן.
על הפריטים הנוספים – והמגוונים ביותר – יש לציין, שמוצעים למכירה, נמנים גם קייס ומתאם USB לאייפון שנראים כמו פיסות של עור אנושי, חותמת "האנקו" – המקובלת ביפן ומשמשת כתחליף לחתימה הידנית המוכרת במחוזותינו – שנושאת צורה של אצבע, כוסיות צ'ייסר בצורת אף ונחיריים, מתאם לתקליטי ויניל לפטיפון שנראה כמו פופיק שעיר, כדור בייסבול שמחקה עור אנושי ובו תפרים מחוללי צמרמורת, ופרח מלאכותי חביב שנראה כאילו גירדו אדם לצורך הכנתו.
מחירי הפריטים, למקרה שתהיתם, נעים בין 9,800 יין יפני לקטנים והפשוטים מביניהם – כ-275 שקלים, וממריאים עד 580,000 יין לפריטים הממוכנים שמשלבים רובוטיקה ותנועה בתוכם – כלומר, תיאלצו להיפרד מלמעלה מ-16 אלף שקלים כדי להחזיק בהם.
מוזיקה, אמנות ועיצוב
כל אחד מהפריטים הגרוטסקיים של המותג MOTHER FACTORY מיוצר בעבודת יד דקדקנית ומושקעת, בתהליך הכנה שיכול לקחת בין חודש לשלושה חודשים לפריט בודד, שבמהלכו העיצוב המטריד של מזפאקה קורם עור וגידים – תרתי משמע. הרעיונות ההזויים ותהליך העיצוב נעשים באופן בלעדי על ידו, כאשר הוא מקפיד להחיל את הסגנון שלו על פריטים שימושיים בעלי תפקיד בחיי היומיום.
בתהליך הכנת המודל הוא נעזר בסטודיו JUR, שממוקם גם הוא ביפן, והם מסייעים לו בכל הנוגע להכנת התבניות, היציקות, תפירת השיער ושאר האלמנטים השנויים במחלוקת. הפריטים נמכרים לרוב באתר האינטרנט של המותג MOTHER FACTORY, ולעיתים במכירה פיזית בגלריות, שמארחות את מזפאקה לפי הזמנה.
"קהל הקונים של הפריטים מגוון וחוצה תרבויות, מדינות ויבשות", מספר המעצב בראיון ל-ynet, "אבל מרבית הרוכשים מגיעים מארצות הברית ומיפן". שם המותג, הוא מסביר, מהדהד בצליל את שם המשפחה שלו, מזפאקה. לצד זה, הוא מספר כי בחר בשם משום שהוא מפרה את הדמיון, עד כדי יצירה של מעין סיפור מדע בדיוני משל עצמו: "בחרתי בשם MOTHER FACTORY גם כדי לייצר דימוי של המותג כמפעל של 'אימא' שמייצרת מתוכה חלקי גוף ועור אדם", הוא מסביר. משפחתו האמיתית וחבריו, אגב, לא הביעו התלהבות רבה מהמוצרים בתחילת הדרך, לפני כשנתיים. "הם היו די בשוק. הם אמרו לי: אנחנו לא מבינים למה שתכין כזה דבר", הוא חולק, ומוסיף: "אבל עכשיו כולם די נהנים ומבסוטים".
הפריט הראשון מאותו מפעל אימהי שיצר מזפאקה, היו "מעטפות" לציוד המוזיקלי עבור עבודתו העיקרית עד לאותה הנקודה, כדיג'יי ומפיק מוזיקלי. "מה שהתחיל את כל זה היה העבודה על האלבום הראשון שלי, PANIC", הוא מספר. מזפאקה, חובב אימה מושבע, רצה ללוות את המוזיקה שיצר ותקלט עם אלמנטים מעולמות התוכן האהובים עליו, ולהביא לידי ביטוי גם באופן חזותי את התשוקה הרבה שלו לאסתטיקה מבהילה ומבעיתה. כך נולד המוצר הראשון של MOTHER FACTORY – משטח עבודה לדיג'יי שעבר אדפטציה מחרידה ונראה כמו משטח עור מתוח.
למעשה, עד לאותה נקודה, הוא לא עיצב דבר בחייו. MOTHER FACTORY הוא המותג הראשון שהקים היוצר האוטודידקט מטוקיו, שבאופן מרשים ויוצא דופן, מצהיר בגלוי שמעולם לא למד במסגרת מקצועית, ודאי לא עיצוב. "מעולם לא למדתי באופן מסודר", הוא חולק. "מאז ילדותי אני צופה באדיקות בסרטי מדע בדיוני ואימה וקורא מנגה (קומיקס יפני, ד"מ), והושפעתי מהם עמוקות. עבורי, אלה ספרי הלימוד שלי".
("סיפור בשר אנושי": סרט סטופ-מושן שיצר מזאפקה)
כשהוא נשאל על יוצרים שהשפיעו עליו במיוחד, הוא מציין את אמני המנגה מז'אנר האימה הידאשי הינו (Hideshi Hino) וג'ונג'י איטו (Junji Ito), וגם את הצייר ואמן ההדפס היפני בן תקופת האדו, אוטגאווה קוניושי – מהגדולים שבאמני ההדפס היפני לדורותיהם. מהעולם המערבי הוא מספר על השראה מהאמן ה.ר. גייגר, שעיצב את דמות החייזר בסרט שובר הקופות "הנוסע השמיני", וכן את במאי הקליפים כריס קנינגהאם, שיצר קליפים בין היתר לביורק וגם למוזיקאי האלקטרוני המשפיע Aphex Twin – שחולק עם מזפאקה את החיבה לביעותים.
החיבור בין מוזיקה, אמנות ועיצוב הוא עניין עקרוני עבור מזפאקה. מבחינתו, הפריטים שהוא מייצר מהווים חלק בלתי נפרד מהאמנות שלו בכללותה, ונלווים למוזיקה שלו. חוץ מיצירת מוזיקה וייצור והפצה של פריטים לשימוש יומיומי, יוצר מזפאקה גם סרטי סטופ-מושן קצרים, חלקם בכיכוב האקססוריז בעיצובו, שאותם הוא מעלה לרשת. "מי שמאזין למוזיקה שלי ישמע אותה אחרת לפני ואחרי שיראו את פריטי הבשר האנושי שאני יוצר", הוא טוען בביטחון ובנחרצות. "כשאני עונד פריט מבשר אנושי כשרשרת כשאני מתקלט, אני מבטא את האופי שלי באופן דומה לזה שקיים ביצירה של קטע מוזיקלי, או בהפגנה של התנהגות מסוימת".
כשהוא נשאל אם הוא עובד על פרויקטים נוספים כיום, הוא מאשר, ומקפיד להשאיר מעטה של מסתוריות. "יהיו עבודות נוספות עם עיניים. אני עובד על מספר דברים חדשים כרגע", הוא משתף, ומפציר בנו לעקוב ולגלות בקרוב בעצמנו באתר ובעמוד האינסטגרם של המותג. "רק רציתי לייצר משהו מעניין, יפה ומגניב", הוא מסכם בפשטות. אז נכון – יופי זה עניין של טעם, אבל עם מעניין – קשה להתווכח.
