לפני כמה שנים פנתה משפחה עם שלושה ילדים לאליאור סייג ובן ברוידא מסטודיו לורוס, זוג מעצבים שהם גם בני זוג בחייהם הפרטיים. בני המשפחה קנו דירת קבלן בת 160 מ"ר שבה חמישה חדרים בחולון. היא הייתה אז עדיין בשלבי בנייה, והם ביקשו להתאים אותה לצרכים ולחלומות שלהם, או במילים אחרות – שלא תיראה כמו דירת קבלן גנרית. "הם באו בראש פתוח ועם דרישות בסיסיות בלבד, סמכו עלינו וזרמו איתנו במידה יוצאת דופן", נזכר ברוידא. "הדבר המרכזי שהיה חשוב להם הוא המטבח. בעלת הבית היא בשלנית וקונדיטורית חובבת והבנו מהר מאוד שנרצה לעצב לה מטבח מקצועי וגדול מאוד עם הרבה מקומות אחסון, ושיהיה אפשר לראות ממנו את כל החלל המרכזי בבית – כדי שהיא תוכל לעבוד במטבח ולהשגיח על הילדים שנמצאים בסלון או במרפסת".
סייג מוסיף: "בעל הבית הוא איש צבא, ממש לא איש של עיצוב במקור, אבל עם התקדמות הפרויקט הוא צלל איתנו לתחום והתאהב בשיתוף הפעולה הזה, ממש ברמה שבמקומות מסוימים אנחנו הצענו פשרות שנועדו למתן את התקציב והוא משך למעלה".
הכניסה, מטבח מרווח והסלון
(צילום: אלון ברהום)
הנוף עד המרפסת והלאה
(צילום: אלון ברהום)
חברת המטבחים יצרה את כלל הנגרות בבית במטרה ליצור שפה אחידה
(צילום: אלון ברהום)
חזרתיות והמשכיות חומרית
דלת הכניסה נפתחת לחלל הפתוח של הסלון והמטבח ואפשר לראות ממנה גם את המסדרון המוביל לחדרים ואת היציאה למרפסת. "זה משהו שאנחנו אוהבים מבחינת תכנון", מסביר ברוידא, "לאפשר למי שנכנס לדירה לחוות את כולה במבט ראשון".
משמאל לכניסה נמצא המטבח הגדול הכולל פס אחד של ארונות מעץ אלון מולבן שמחביאים בתוכם גם את המקרר האינטגרלי. "אנחנו מייחסים הרבה חשיבות לחומר ולתפיסה עיצובית אחידה לכל החלל", מספר ברוידא. "לכן ומפני שהמטבח היה נקודת ההתחלה שלנו, התעקשנו עם חברת מטבחי יגל שעשו את הארונות, שיעשו גם את כל שאר הנגרות בבית, דבר שהם לא עושים בדרך כלל".
הסלון. ספות נמוכות ועיצוב רגוע
(צילום: אלון ברהום)
אלמנט הנגרות ששינה את פני הדירה
(צילום: אלון ברהום)
המסדרון הפך מסתמי לשימושי
(צילום: אלון ברהום)
הפינה נוצלה ליצירת כורסת קריאה משולבת מדפים
(צילום: אלון ברהום)
בארונות הגבוהים במטבח נקבעה נישה עם משטח עבודה בהיר מגרניט פורצלן וחיפוי קיר מאבן בצבע שוקולד כהה למדי, שמנוגד לעץ הבהיר שמסביב. "הניגוד הזה יוצר אפקט וואו והופך את הנישה הזאת לדבר הכי נוכח במטבח", אומר ברוידא. פס הארונות הגבוהים עם הנישה שבתוכו ממשיך לפס ארונות נמוכים מאונך שמתחבר בתורו לאי גדול לבן, גוון שנבחר כדי להקליל ולרכך את צבע העץ. צמוד לאי ניצב שולחן אוכל עם כיסאות מעץ, כך שהאחידות החומרית נמשכת לכאן ומתבטאת גם בפס התאורה מעץ אלון שנתלה מעל לאי.
ממול נמצא הסלון שבו אלמנט נגרות גדול מאוד מאותו עץ אלון מולבן שחוצץ בינו ובין המסדרון המוביל לחדרים ומאריך את המסדרון לכיוון הכניסה לדירה. חלק אחד של הרהיט משמש לתליית הטלוויזיה ומסתיר בתוכו את מערכות התקשורת, החשמל ומיזוג האוויר, ובהמשך הוא הופך לספרייה דו־כיוונית שמאפשרת לאור מהסלון לחדור למסדרון. "המדפים הוצבו באלכסון כדי לשחק עם זרימת האור ולייצר משחקים של חשיפה והסתרה", מסביר ברוידא. "מה שרואים מתוך הסלון לא זהה למה שרואים כשמסתכלים מהצד של המסדרון. הספרייה היא גם מעין 'ספריית חומרים' של הבית, כי השתמשנו בה בכל החומרים שמופיעים גם במקומות אחרים – אבן החיפוי השוקולדית מהמטבח, האבן הלבנה שקיימת גם בגופי התאורה מעל לשולחן האוכל וכמובן, האלון המולבן". הרהיט הזה, מספר ברוידא, הוא דוגמה מצוינת למערכת היחסים הזורמת של זוג המעצבים עם בעלי הבית. "כמו שהצגנו אותו בהדמיה, ככה הוא גם הגיע לביצוע, אחד לאחד", הוא אומר.
ריהוט הסלון כולל ספה רחבה מאוד בגוון אפור חם וכורסה בגוון בהיר יותר של אותו הבד. שטיח בורדו־חום משמש לדברי ברוידא בתור "מענה טקסטילי" לאבן החומה במטבח, וגם שולחן הסלון חוזר על החומרים של המטבח. "ייצרנו אותו בעצמנו כי לא מצאנו שולחן שיתחבר חומרית לשאר חלקי הבית", הוא אומר, "עם משטח משיש פרביטל שזהה למשטח העבודה במטבח ורגל צבועה בגוון חום שיתחבר לגוני העץ".
חדר השינה של בני הזוג. משחק של לבן ועץ כהה
(צילום: אלון ברהום)
פינת ישיבה שהופכת לשידה לצד המיטה, ממשיכה למיטה עצמה ומסתיימת בשידת צד נוספת
(צילום: אלון ברהום)
תחושה עוטפת
מכאן אנחנו עוברים למסדרון שמתחיל בצידה השני של הספרייה הגדולה, וראשיתו בפינת קריאה קטנה ומובנית מעץ. "זאת פינה שמבחינה תכנונית הגיעה בסוף, כששאלנו את עצמנו איך לנצל את המרחב שנוצר שם, והפכה לנקודה אסטרטגית בבית שרואים מהכניסה, שצופה על כל הבית ושנחמד לשבת בה ולקרוא עיתון או ספר בשבת בבוקר", אומר ברוידא. מיד אחריה ניצב ארון נוסף, הפעם צבוע לבן, שמחביא בתוכו עוד מקרר, מייבש ומכונת כביסה ואזור אחסון נוסף. המסדרון מוביל לשניים מחדרי הילדים (חדר שלישי ממוקם סמוך יותר לכניסה) ולחדר השינה הגדול של ההורים.
בחדר השינה של בני הזוג בחרו צמד המעצבים בנגרות מעץ אלון כהה יותר, אבל שמרו על התחושה העוטפת בכך שאיחדו אלמנטים שונים בחדר לרצף אדריכלי ארוך מעץ שמתחיל בפינת ישיבה, הופך לשידה לצד המיטה, ממשיך למיטה עצמה ומסתיים בשידת צד נוספת. "את הכול קושר גב מיטה ארוך שחולש על כל החדר ומתחבר לפרקט באותו גוון, כך שהתחושה היא שהפרקט הופך לריהוט", אומר ברוידא.
אחד מחדרי הרחצה בדירה
(צילום: אלון ברהום)
לחדר הרחצה של ההורים בחרו באריחים דמויי אבן בגוני אפור שמחפים את הרצפה ומטפסים גם על הקירות למלוא גובהם ליצירת תחושה רגועה ועוטפת. כדי להוסיף לשקט, גוני הארונות שנעשו בנגרות בהתאמה אישית נדגמו מתוך האריח. משטח הקוריאן של הכיור והכיור עצמו מאופיינים בגוון אפרפר בהיר למדי וחזית הארון מאופיינת באפור כהה, צבע שיושם על גבי פורניר עץ כדי להוסיף טקסטורה.
בחדר הרחצה של הילדים הרעיון דומה, אבל היישום הפוך. כאן הגוון של משטח הכיור נדגם מהגוונים הכהים באריחים, והנגרות נצבעה בגוונים בהירים. "כחלק מהתפיסה העיצובית שלנו אנחנו מקפידים שיהיה קשר חומרי ועיצובי בין חדרי הרחצה השונים בבית ובין חלקי הבית בכלל", מסביר ברוידא. "לטעמנו דירה צריכה לקבל יחס כוללני עם רצף עיצובי, גם כשמדובר בחללים נפרדים ומנותקים זה מזה".
