משפחה בת שבע נפשות המורכבת מזוג הורים וחמישה ילדים בגילאי 10 עד 25, שמתגוררת בארצות הברית, קנתה לעצמה בית נופש ירושלמי בן כ־350 מ"ר עם חצר של כ־200 מ"ר, כדי להשתמש בו בביקוריה התכופים בארץ. למעשה לפני הקנייה לא היה כאן בית אחד אלא ארבע דירות נפרדות בשתי קומות בבניין אחד לשימור בשכונת רחביה. אחת הדירות הייתה שייכת לשופט ותיק ומוכר והייתה במצב טוב, ואילו האחרות שימשו כמחסנים והיו מוזנחות מאוד. בני המשפחה פנו לאדריכלית ומעצבת הפנים שרון טורין כדי שתאחד את כל ארבע הדירות ותיצור עבורם את בית החלומות שלהם בישראל. הם ביקשו סגנון סקנדינבי עם טאץ' ירושלמי שורשי וסקאלת גוונים קלילה ובהירה. הם ללא ספק קיבלו דירה מפנקת ומושקעת במיוחד שמאחדת מוטיבים יהודיים וירושלמיים עם אווירה קלילה ובינלאומית.
מטבח שלם בצבע אחד בלבד
הכניסה לבית נעשית דרך קומת הקרקע שבה מוקמו החללים המשותפים וכן חדר עבודה, וממנה יורדים לקומת המרתף שבה נמצאים חדרי השינה והרחצה של בני המשפחה. הדבר הראשון שמבחינים בו כשנכנסים הוא גובהה המרשים של התקרה במבנה הישן – 3.30 מטרים. אחרי ההתרשמות מהגובה בחלל הבהיר והמודרני מבחינים בגרם המדרגות המוביל מכאן לקומה התחתונה. טורין תכננה את המעקה ממוטות מתכת דקים ובהירים במראה של שתי וערב, שנועד ליצור תחושה דמוית בד ולאפשר לאור מלמעלה לחדור אל קומת המרתף.
מימין לכניסה יש מטבח עם פסי ארונות בצורת האות ר' ואי גדול במרכז. מסביב לאי שובצו כיסאות בר לישיבה ומעליו תלוי גוף תאורה גדול בצורה אובלית. למטבח יש מראה ייחודי שנובע מהבחירה יוצאת הדופן בגוון אחד בלבד לכל מה שנמצא בחלל. הארונות והקירות חופו במיקרוטופינג בגוון אבן דומה לזה של הריצוף מאבן טבעית. גם משטח העבודה מאבן קיסר, קולט האדים, מכשירי החשמל, גוף התאורה ואפילו וילון הקפלים – לכולם גוון דומה מאוד. רק שטיח אתני אחד מוסיף צבעוניות חמימה לחלל המונוכרומטי ו"שובר" את האחידות.
מעבר למטבח מתפרס מסדרון המוביל לשירותי האורחים ובו ארונות אחסון גדולים, לטובת המשפחה מרובת הילדים שמרבה במסעות. מכאן עוברים לפינת משפחה קטנה שקיר עשוי נגרות מותאמת אישית מפריד בינה ובין המשרד. מצידו האחד הוא משמש לאחסון חפצי נוי ומהצד השני נקבע בו שולחן עץ מעוגל, שיחד עם כיסא כתום מרופד יוצר פינת עבודה פשוטה ושימושית.
קיר אחר של חדר המשפחה מפריד בינו ובין הסלון. כאן נקבע קמין דו־צדדי שפונה לשני החללים ומחמם את שניהם בחורף הירושלמי. הריהוט בסלון עוצב במיוחד עבור הבית בשיתוף בית העיצוב "לילוהום", והוא כולל ספה בצורת האות ר' גדולה ורכה, כורסאות מסתובבות, הדומים מרופדים ושולחן סלון ייחודי שעשוי מגושי עץ גדולים ועליהם משטח זכוכית מסיבי. את התמונה משלימים פריטי עיצוב שלוקטו במיוחד בהתאם לחלל, וגם עבודות אמנות שכולן של יוצרים ישראלים, לבקשת בעלי הבית.
עבודות האמנות הן חלק מרשים ובולט בעיצוב, ואחת הבולטות מביניהן תלויה מעל לגרם המדרגות הפנימי ונראית היטב מפינת האוכל. "זאת פרוכת של האמנית הרב־תחומית שולי בורנשטיין וולף", מסבירה טורין. "היא עשויה מבגדים ישנים וקטעי ציורים מקוריים שנחתכו, פורקו ונשזרו מחדש. על הבד נחרתה המילה Leki, קיצור של הפסוק, 'לישועתך קיוויתי ה''. זה סמל לאיחוי, שלמות וחיבור בין גוף לנפש", היא מוסיפה.
בפינת האוכל ניצב שולחן אוכל מעץ בהיר טבעי, המשך ישיר ליתר הריהוט בחלל ובבית. מצידה האחד משובץ בר שתכננה טורין במיוחד עם אזור לנטילת ידיים למשפחה המסורתית, ומצידה השני יש שידת אחסון והגשה עם מוטיב של קשתות וקימורים, שמתכתב עם המבנה של חלל הדירה כולו. עבודות הנגרות נעשו על ידי "כנרתי נגרות", וטורין מסבירה שהן תוכננו במיוחד כך שיסתירו את הקורות הרבות שקבועות בתקרה ונועדו, לדבריה, "להחזיק את הבניין כולו".
מקווה עם הנחיות שימור
גרם המדרגות הסמוך יורד למטה, אל קומת המרתף שבה נמצאים כאמור חדרי השינה. למרות שמדובר בקומה שנמצאת מתחת למפלס הכניסה, בכל אחד מהחדרים יש חלונות וחלקם אף פונים לחצרות אנגליות. כולם ממוקמים במרובע מסביב לחלל של גרם המדרגות שבבסיסו ספריית מתכת שבנתה חברת טי מטאל לצד פינת ישיבה קטנה. הריהוט בחדרי השינה, מספרת טורין, תוכנן בשיתוף "לילוהום", כך שכל חדר קיבל אופי משלו.
להורים יש סוויטת מאסטר עם חדר ארונות, חדר רחצה וגם גינה פרטית עם ג'קוזי ופינת ישיבה, ובחדרים האחרים מוקמו די מיטות כדי לשרת את המשפחה כולה במהלך הביקורים בארץ, ואף לאפשר לה להתרחב לדור הבא.
בקומת המרתף מחכה גם פיצ'ר מפתיע במיוחד – מקווה שהיה שייך לבעלים הקודם של אחת הדירות בקומת המרתף, רב ותיק ומפורסם. "הדרישה לפי התקנות בירושלים הייתה לשמר את המקווה. קיבלנו הוראות בעניין גם מהמחלקה לשימור העיר וגם מהמחלקה לשימור מקוואות", מסבירה טורין את החדר יוצא הדופן שנשאר לשימוש המשפחה, גם אחרי החיבור של הדירות ועיצוב הבית כמכלול אחד שלם.
