הארת מבנים חשובים מהווה כלי רב-עוצמה המאפשר "פיסול באור" והדגשת האלמנטים הייחודיים של המבנה גם בחושך. זה נכון בכל העולם וביתר שאת בירושלים, שבה יש מבנים מתקופות שונות, חלקם בני מאות ואף אלפי שנים. באמצעות שימוש בטכניקות תאורה מתקדמות משתמשים בעולם ובארץ כדי להבליט קווים אדריכליים, חומרים, פרטים ועיטורים שבמהלך היום עשויים להיבלע באור השמש. תאורה חכמה יכולה להפוך מבנה ליצירת אמנות לילית מרשימה ולתת רובד נוסף למראה הנשקף ביום. לא מדובר רק בהארה פונקציונלית, אלא כזו המעניקה למבנה "נשמה" ויוצרת משחק בין אור לצל שמעצים את הנוכחות הפיזית שלו במרחב.
מבחינה תיירותית ואדריכלית, מבנים מוארים נהפכים לאטרקציות מרכזיות המושכות מבקרים גם לאחר השקיעה ובכך מאריכות את שעות הפעילות של מוקדי העניין. הבינו את זה מזמן בעולם, וגם ברחבי ירושלים אפשר למנות היום יותר מ-20 מבנים שהרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) ופמ"י (החברה לפיתוח מזרח ירושלים) דאגו להאיר, בדרך לעוד כ-10 מבנים שיוארו בהמשך ויהוו אבן שואבת לסיורים גם עם רדת החשֵכה. לרגל יום ירושלים ה-59, בעיר הבירה מציעים לצאת למסע בין מבנים שהם הרבה יותר מאבן וטיח. המבנים כמובן מוארים כל השנה, והנה כמה ששווים ביקור גם הערב. אם תוסיפו לזה את העובדה שירושלים הייתה אחד המקומות השקטים בארץ בשנה האחרונה, ובכלל מאז 7 באוקטובר, תקבלו יעד שכדאי לפקוד אותו כל השנה ולא רק סביב יום ירושלים. מה גם שמדובר באטרקציות בחינם במרחב הציבורי, ללא תלות בשעות פתיחה או בדמי כניסה.
ירושלים בלילה, לא פחות מרשימה מאשר ביום
(צילום יוליה פריליק-ניב)
נגיעה של רוסיה: כנסיית השילוש הקדוש
בלב מתחם המוסקוביה (שיבוש של המילה מוסקבה, כפי שמסביר מורה הדרך הירושלמי רועי דמארי) ניצבת כנסיית השילוש הקדוש, שנבנתה ב-1872 ביוזמת הקיסרות הרוסית. המבנה, שעוצב בסגנון ניאו-ביזנטי עם השפעות רוסיות, בולט באבן הירושלמית הבהירה שלו ובכיפה הירוקה שמעל הצריחים המחודדים. פנים הכנסייה מרשים, אך גם בביקור מבחוץ בערב היא מוקד להתפעלות.
סמל לדו-קיום: ימק"א ירושלים
אחד המבנים המוכרים ביותר בעיר הוא בניין ימק"א ברחוב המלך דוד, שהוקם ב-1933 עבור ארגון הצעירים הנוצרים הבינלאומי YMCA. האדריכל ארתור לומיס הרמון, שתכנן גם את האמפייר סטייט בילדינג וזה בהחלט ניכר בחלק ממאפייני המבנה, יצר קומפלקס ששואב השראה משלוש הדתות המרכזיות המונותאיסטיות המזוהות עם ירושלים – יהדות, נצרות ואסלאם.
אחת מגולות הכותרת היא מגדל פעמונים המתנשא לגובה 40 מטר שלא רק מורה את השעה אלא גם "מנגן" בעזרת פעמונאי ותיק שמנצח על העניין ובימים אלה עומד לפרוש ולכן מכשיר את הדור הבא במקצוע הייחודי. מה שעוד מאפיין את המבנה של ימק"א ירושלים ואולי לא נראה בעין הוא תפיסה של אחווה וסובלנות, מה שמאפשר לבני כל הדתות והזרמים להשתתף באירועי תרבות (קונצרטים ומופעים), ספורט (יש בריכה מקורה ומגרשים) ופנאי (שוק הכריסטמס השוקק הוא שם דבר) לצד פעילות חינוך כמו קייטנות וחופש (לינה בקומות האכסנייה במבנה).
תכשיט על הר הזיתים: מריה מגדלנה
אחד המבנים היפים והמרהיבים בירושלים, המזוהה מיד בזכות כיפות הזהב הבוהקות שלו. הכנסייה נבנתה בשנת 1888 ביוזמת הצאר אלכסנדר השלישי ואמו מריה, לזכרה של אשתו של הצאר לשעבר אלכסנדר השני, מריה אלכסנדרובנה, שנפטרה באותה שנה. היא נבנתה בסגנון רוסי מובהק: שבע כיפות בצל מוזהבות, חזית מעוטרת בקשתות, צריחים דקים וחלונות מעוגלים. פנים הכנסייה מרשים לא פחות ושווה ביקור אם תצליחו להיכנס. הכנסייה מוקדשת למרים המגדלית, תלמידתו של ישו, שלפי המסורת הופיעה מולו לאחר תחייתו. במקום קבורות נסיכות מהמשפחה הקיסרית הרוסית, ובהן אליזבת פיודורובנה, אחותה של הצארינה אלכסנדרה, שנהרגה במהפכה הבולשביקית והוכרזה כקדושה על ידי הכנסייה הרוסית. בשל כך המקום מהווה מוקד עלייה לרגל לצליינים מרוסיה ומרחבי העולם. כשהכנסייה מוארת בחושך היא נראית כמו תכשיט מוזהב.
15 צפייה בגלריה
כנסיית מריה מגדלנה מוארת גם בעזרת קרני הלייזר של המופע האורקולי היי לייט
(צילום: דור פזואלו)
15 צפייה בגלריה
השפעה מהאדריכלות הרומית הלניסטית שאפשר לראות מקרוב בזכות התאורה הייעודית
(צילום: דור פזואלו)
בסמוך אליו, בנחל קדרון, נמצא "יד אבשלום", מבנה קבורה מונומנטלי מתקופת בית שני, המהווה סמל אדריכלי ייחודי המשלב סגנון הלניסטי ומצרי ואף הוא מואר לצד קברם של בני חזיר ממשפחת הכהונה שעבדו את האל בבית המקדש. סגנון הקבר הושפע מהאדריכלות הרומית הלניסטית – שני עמודים בעלי אפריז וכותרות דוריות – ואילו הכתובת בעברית מציינת את שמות הנפטרים.
בועה ירושלמית: חצר סרגיי
ברחוב הלני המלכה במרכז ירושלים נמצאת החצר הקסומה שנבנתה בשנים 1890-1886 ומהווה עוד נגיעה של רוסיה בארץ הקודש. הייעוד המקורי שלה היה אכסניה לצליינים רוסים לצד מרכז תרבות רוסית. מדובר בפנינה אדריכלית והיסטורית, מאחורי ההקמה עמד הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ', בנו של הצאר אלכסנדר השני, ומכאן שמה. החצר הייתה חלק ממאמץ נרחב של הקיסרות הרוסית להגביר את נוכחותה ואת אחיזתה בירושלים ולהעניק שירותים לקהילותיה המקומיות.
המתחם תוכנן בסגנון אקלקטי על ידי האדריכל גאורגי פרנג'יה, והוא כולל מבנים מפוארים הבנויים מאבן ירושלמית מסותתת, עם חלונות בצורת קשת, קשתות ואלמנטים המזכירים אדריכלות רוסית-אירופית. לאורך השנים שימשה חצר סרגיי למגוון מטרות: בתקופת המנדט הבריטי שוכנו בה משרדים ממשלתיים, ולאחר קום המדינה נהפך המתחם לנכס ממשלתי ישראלי, בין היתר עבור משרדי החברה להגנת הטבע. אולם בשנת 2011 הועברה הבעלות שוב לרוסיה, במסגרת מהלך דיפלומטי-מדיני-פוליטי. כיום פועל במקום מלון בוטיק, בית קפה, מרכז תרבות רוסי, מוזיאון קטן והיכל קונצרטים ואירועי תרבות הפתוחים לקהל הרחב. החצר כוללת גם גן פנימי מטופח ובו פינות ישיבה מוצלות, עצים עתיקים ומזרקה. בקמפיין השימור לירושלים כיכבה לא אחרת מאשר פנינה רוזנבלום במרכז חצר סרגיי תוך עידוד תהליכי השימור בעיר.
קלאסיקה אירופית: אוגוסטה ויקטוריה
המתחם המואר על הר הזיתים הוא שילוב מרתק של היסטוריה, דת, בריאות ונוף. המתחם הוקם בתחילת המאה ה-20 על ידי הקיסר וילהלם השני, כהקדשה לאשתו אוגוסטה ויקטוריה, מלכת גרמניה, ומשמש מאז כמוקד חשוב לקהילות הלותרניות בירושלים – הזרם של הנצרות הפרוטסטנטית שהתנתק מהקתוליות ודוגל בתפיסה פרקטית ופרגמטית יותר.
המתחם כולל כנסייה לותרנית מפוארת, בית חולים מודרני, מרכז רפואי לחולי סרטן ומחלות כרוניות ואכסניה לצליינים. הכנסייה, שנחנכה בשנת 1910, בולטת למרחוק בזכות בעלת מגדל פעמונים המתנשא לגובה של כמעט 60 מטר, חלונות ויטראז' צבעוניים, קשתות אבן גבוהות ותקרה מקושטת עשויה עץ. מהמגדל, שהיה בולט מאוד כשנבנה בתחילת המאה הקודמת בשל גובהו, נשקף נוף פנורמי המהווה את אחת התצפיות היפות בירושלים. לדברי דמארי, אפשר לראות ממנו את העיר העתיקה, הר הבית, הר הצופים, מדבר יהודה ולעתים אף את ים המלח. "בשיא תקופת התיירות לפני המלחמה היו מגיעים לפה גם 300 אוטובוסים עמוסים בתיירים", הוא מספר. כיום משמש מתחם אוגוסטה ויקטוריה לא רק כאתר תיירות המואר יפה בלילה אלא גם כמוקד פעילות סוציאלי ורפואי עבור הפלסטינים במזרח ירושלים.
סמל הציונות: טחנת הרוח ימין משה
טחנת הרוח של מונטיפיורי, השוכנת בגבול בין שכונת ימין משה ובין משכנות שאננים, היא אחד הסמלים המזוהים ביותר עם ראשיתה של ירושלים החדשה, זו שמעבר לחומות, ואחד מסמלי הציונות בעיר. הטחנה נבנתה בשנת 1857 כחלק משיפור תנאי המחיה של היהודים בעיר העתיקה בירושלים. הם סבלו מצפיפות, מעוני וממחלות, והיציאה מחוץ לחומות לשכונה חדשה שיפרה את מצבם.
הטחנה תוכננה בסגנון הולנדי והובאה לארץ מאנגליה בחלקים. היא פעלה – ועדיין פועלת מדי פעם – באמצעות כוח הרוח, ויועדה לטחון קמח עבור הקהילה היהודית ובכך לעזור להם לבסס את מעמדם הכלכלי. אולם בשל רוחות לא סדירות ותקלות טכניות היא פעלה בפועל רק זמן קצר. עד היום היא מהווה סמל לעשייה חלוצית ולחזון ציוני.
"יש עניין קרדיט לא מספיק מוכר", מספר דמארי בסור. "יהודה טורו, יהודי חם מארצות הברית, הוא שתרם תרומה היסטורית ומשמעותית, שהשפיעה על עיצוב פניה של ירושלים עד היום. הוא תרם לאחר מותו סכום של כ-50 אלף דולר – הון עתק במונחים של אמצע המאה ה-19 (שווה ערך למיליוני דולרים כיום) להקמת משכנות שאננים. כך שבעצם כספו של טורו שימש את מונטיפיורי להקמת השכונה בשנת 1860. על המבנה המרכזי בשכונה מוצב עד היום שלט המציין כי השכונה נוסדה מכספי 'הגביר יהודה טורא'".
הטחנה בגובה של 18 מטר מוארת בערב באופן מרשים. המבנה המגדלי מאבן ירושלמית מאופיין בגוף עגול וכיפת עץ עם מנגנון שבשבת עם ארבע כנפיים עשויות עץ. המבנה עבר שחזורים ושיפוצים רבים לאורך השנים. כיום פתוחה הטחנה לקהל כמוזיאון קטן, מרכז ואף בר יין קטן של יקבי ירושלים (אפשר להגיע לערב יין וגבינות בהזמנה מראש ועל הדרך ליהנות מתצפית ייחודית ונקודה פוטוגנית בעיר).
איך לטייל בין המונומנטים המוארים?
פרט להליכה ברגל או לנסיעה ברכב פרטי אפשר לעלות על אחת האטרקציות המובילות בארץ ובעולם – אוטובוס תיירים אדום דו-קומתי. את האוטובוס מפעילה חברת סיטי-טור, ובמסגרת סיורים של כשעתיים עוברים דרך כ-80 אתרים בעיר, כשאפשר לרדת ולעלות בכ-15 תחנות בסגנון Hop on Hop off. אפשר להצטרף כיחידים וכמשפחות (מ-75 שקל למשתתף או לשכור את כל האוטובוס כקבוצה גדולה).
איפה לישון?
ירושלים משובצת מלונות, אכסניות ודירות נופש בכל סגנון ותקציב. אחד המלונות המרכזיים בעיר נפתח לפני פחות משנה והוא מיועד למבוגרים בלבד. מלון נוצ'ה מקולקציית Fattal Colors נמצא ברחוב בן סירא המרכזי, כמה דקות הליכה ממדרחוב יפו, מהעירייה, ממתחם ממילא וכמובן – מהעיר העתיקה. יש בו 86 חדרים מעוצבים וחדשים המשלבים בין אדריכלות ירושלמית מסורתית לעיצוב מודרני. מלבד החדרים, חדר הכושר, והספא יש במקום שני עוגנים אטרקטיביים – בריכה על הגג עם נוף מרשים של ירושלים (ולצידה בר קוקטיילים טרנדי ומבוקש) ומסעדת השף הכשרה ZAHARA בקומת המרתף. את נוצ'ה תכננו משרד האדריכלים פייגין, ועל עיצוב הפנים הופקד משרד ARA הנמצא בלונדון.
הכותבת השתתפה בסיור שנערך על ידי עיריית ירושלים, משרד התיירות, הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד ירושלים ומסורת
