כשנולד ילד, לרוב נולדים עוד כמה דברים, ואנחנו לא מתכוונות לחששות אלא דווקא לצורכי העיצוב. לא ייאמן אבל עולל במשקל של שלושה ק"ג בממוצע מוביל לרכישה של רשימת רהיטים וחפצים ארוכה וייעודית. איך מעצבים חדר ילדים בעידן של היום? פנינו לכמה מעצבות כדי לקבל טיפים, טרנדים ותובנות.
גמישות
מעצבת הפנים שירלי דן מציעה לעצב חדר שיכול לגדול עם הילד בתוך הצרכים המשתנים, לפחות לאורך שנות חייו הראשונות (וכדאי לקחת בחשבון שהילד יכול להישאר בחדר גם עד שנות ה-20 המאוחרות). "אני מציעה לבחור בריהוט בסיסי ניטרלי ומשתלב, וכשהתינוק הופך למתבגר יהיה לנו קל להתאים את החלל רק על ידי החלפת חלק מהאלמנטים, למשל שטיח, מיטה, אביזרים ואת צבע הקיר. כך נקבל בקלות חדר חדש ואחר", היא אומרת, "זה קרה לי גם עם הילדים שלי. יש לי שלושה בנים ובת ועשיתי לה חדר נסיכות מהחלומות. הייתי נרגשת כשנולדה לי התינוקת שרציתי. עברו שנים, יום אחד הגעתי הביתה, הילדה כבר בת 15 וראיתי את כל החדר שלה מפורק במסדרון. היא אמרה לי, 'אני רוצה חדר של ילדה גדולה ולא של נסיכות'. היא כל כך הזכירה אותי שכל היום שיניתי את החדר שלי. ילדים רוצים שהחדר יצמח איתם".
חלוקת פונקציות
דן מספרת כי היא ממליצה להפריד בין חדר לשינה, אפילו עבור כמה ילדים ביחד, לבין חדר משפחה שישמש למשחקים, ליצירה ולאירוח. "שהסוני פלייסטיישן יהיה בחוץ", היא מסבירה.
שיגדלו ביחד - ויתגבשו
מעצבות רבות מאמינות כי גם אם יש מספיק חדרים בבית, מומלץ להקדיש חדר אחד לילדים בגילים הצעירים כדי שיגדלו ביחד ושייווצר ביניהם חיבור. וכשהילדים גדלים? אפשר לפצל את החדר לשניים בעזרת אלמנט של נגרות (ארון דו-צדדי למשל) או בעזרת קיר גבס. אם יש אפשרות כדאי לתכנן זאת כבר בשלב הבנייה או השיפוץ כדי שיהיו שני פתחים, שני חלונות, מספיק שטח לחלק, וכך הלאה.
"עיצבתי בית למשפחה בפרק ב' וכמות החדרים הייתה מוגבלת, אז לקחתי חדר אחד והקדשתי אותו לשלושה בנים - תאומים בני 8 ובן 11 – ויצרתי להם אווירה כמו במעונות בקולג'. תכננתי מיטת קומתיים ומיטה צידית שנפתחת, שילבתי לוקרים מברזל ויצרנו אזור קריאה לכל אחד", מספרת מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו.
דגש על תחומי העניין של הילדים
ניב טולדנו מספרת כי הקורונה שינתה את ההתייחסות לעיצוב חדרי הילדים. מחללים לשינה וללימודים הם הפכו למשהו מעבר לכך. "בקורונה קרה משהו שנתן לגיטימציה לילדים להיכנס לאיזה cave שלהם ולנהל משם את החיים שלהם", היא אומרת, "כשאני ניגשת היום לטיפול בחדרי ילדים אני רוצה שהחלל ישרת, יעטוף ויאפשר להם להוריד מעליהם את הרעשים שיש בחוץ. כשהם בחדר, אני רוצה שהם ירגישו שהחדר עוצב בדמותם ולצורכיהם. אם הגודל מתאים, אני מנסה לייצר חלוקה לאזור שינה ולאזור פנאי ואירוח בעזרת חלוקה חומרית או צבעונית, ולשקף את תחומי העניין של הילדים, למשל נגינה, גלישה, ספורט ותחביבים אחרים. חשוב להבין מה עולמות התוכן של הילד. מספיק שאני מכניסה לחדר פיצ'ר אקטיבי שיאפשר לילד לפרוק אנרגיה כמו קיר טיפוס או מערכת טבעות - וזה מרגיש שמישהו רואה אותו. ילד שזקוק לשקט יקבל בעיצוב קפסולה סגורה לאזור הכתיבה, למשל שולחן כתיבה מתחת למיטה, מעין אינקובטור למניעת הסחות דעת".
בהמשך לכך, לא מומלץ לבחור עבורם את הקישוטים אלא לתת להם לבחור את התמונות, הכריות והאקססוריז. יימאס להם? תחליפו.
סוף מעשה בתכנון תחילה
מעצבת הפנים ריקי אלעזר חושבת שהסוד מתחיל בתיעדוף המשימות. "אם יש לנו אילוצים של גודל או של מבנה, חשוב להבין על מה אנחנו יכולים לוותר. אנחנו באוטומט מכניסים לחדר ילדים ארון בגדים, מיטה ושולחן כתיבה וזו שגיאה. אם החדר קטן, אפשר לוותר על שולחן כתיבה קלאסי ולמצוא פתרונות נגרות ייעודית קאסטום-מייד לחלל למשל שולחן מתקפל או ספרייה עם מדף נשלף ומתרומם שהופך למשטח 60 ס"מ ללפטופ", מספרת אלעזר, "בבית אחר תכננתי שולחן שמקופל על הקיר כשאינו בשימוש. אני משתדלת להכניס לחדר קטן פוף או נדנדה מהתקרה כדי שיהיה מקום להושיב אורח, וזה גם מייצר אלמנט של הפתעה. אני גם מקפידה על תכנון הרהיטים, למשל מיטה שהראש בצד המנוגד לדלת, שולחן מחשב שהגב של הילד לא פונה לדלת כדי שירגיש פרטיות".
עוד מסבירה אלעזר כי חשוב להכין מראש תשתית חשמלית גם לעתיד. "עיצבתי חדר תינוק עם שקע הכנה לטעינת סלולרי, שקע למנורת קריאה ליד המיטה העתידית שלו ומתגים בגובה המתאים. יש הורים שלא מוכנים שתהיה טלוויזיה בחדר, אבל תמיד אציע להם תשתית לכך. אני בונה מתחת לכוננית או לשולחן אביזר רב שימושי (בשם אפיס) שיש בו שקע תקשורת וטלפון, ומעבירה בתוך הקירות צינור קוברה למקום שאליו אולי יתחבר ממיר. מיקמתי פעם טלוויזיה בתוך דלת של ארון הזזה כי חשבתי חמש שנים קדימה. הרי כשהילד יהיה בן 20 - הוריו לא יחצבו בקירות כדי להעביר תשתית", היא מסבירה.
דן ממליצה לחשוב על מאוור תקרה ולא רק על מזגן ולהכין מראש את התשתית לכך.
קצת כמו למבוגרים
עברו הזמנים שבהם חדרי ילדים התאפיינו בצעי יסוד עזים, רהיטים ילדותיים והרבה פלסטיק ובלגן. חדרי הילדים עברו מהפכה של ממש עם מעבר לצבעוניות טבעית, חומרים רכים, ניקיון ויזואלי לעומת עומס בעבר. אפשר לומר כי עולם הילדים התקרב מאוד לעולם המבוגרים וכיום ההתייחסות לחדרי הילדים היא חלק מהמכלול הכולל של הבית, והם ממשיכים לא אחת את אותו קו סגנוני.
"קורה שאדריכלים עסוקים בתכנון החללים המרכזיים - הסלון, המטבח וחדר ההורים - ובסוף משאירים איזה חדר לילדים. אני תמיד משתדלת לזכור את החדר הזה ולתת בו הרגשה של סוויטה", אומרת דן ומספרת כי היא מוסיפה לחדרי ילדים אלמנטים השאובים מעולם הבוגרים כמו קטיפה, טפטים מבד עם טקסטורה, קרניזים וכדומה.
ניצול לגובה
"לעיתים אנחנו מתמודדים עם חדרים קטנים כי בדירות של היום שמים הקבלנים דגש על השטחים הציבוריים ואת מקבלת חדר ילדים של 9 מ"ר, שזה כלום", אומרת דן, "אני ממליצה שאם יש בחדר הקטן תקרה גבוהה – כדאי לבנות אלמנטים לגובה ולנצל את החלל 'המת'. באחד החדרים הקטנים בנינו מדרגות עם אחסון רב שהובילו לגלריית שינה. מתחת לגלריה מיקמנו פינת ישיבה וכך קיבלנו צימר קטן. עוד רעיון להגדיל תחושתית חדר קטן היא לשלב ארון מחופה מראות".
טרנדים בולטים בחדרי ילדים
טקסטיל: מומלץ לשלב בחדרי הילדים אלמנטים מחממים ומרככים כמו פרקטים, טפטים, וילונות, כריות, שטיחים, פופים ועוד.
זכוכית ומראות: טרנד מוביל הוא בחירה בארונות עם דלתות זכוכית שקופות שמוסיפות עניין לחדר, מתאימות לכל גיל ומקלילות את המראה. אפשר לשלב אלמנטים מפלסטיק שקוף בחדר, הם יעבירו אור ויקלילו את המראה לעומת פלסטיק אטום ולעומת עץ.
חומרים שקטים: לבחור בחומרים ובצעים שקטים וטבעיים, למשל מוקה, ירוק-מרווה, שמנת, ורוד בייבי (ולא רק לבנות), פיסטוק וכך הלאה. ילדים רבים לא זקוקים לעודף גירויים, מזה יש להם מספיק בגן, בבית הספר ובחוגים, לכן כדאי שהחדר שלהם יהווה עבורם מפלט נעים ועוטף. אם יש מקום, כדאי לשלב פינת שקט מלאה בטקסטיל רך, תאורה נעימה ולא מסנוורת ואפילו מקום להתבודד (למשל אוהל בד או מיטה מוקפת וילונות).
אחסון: כחלק מהרצון לשמור על סביבה לא עמוסה ויזואלית, כדאי לשלב כמה שיותר אחסון בחדרי הילדים, בדגש על אחסון נמוך בגובה העיניים שהילדים יוכלו להגיע לחפצים שלהם בקלות.
מודולריות: לוודא שיש מספיק מקום לאירוח חברים, ללינה של חבר ולאימוץ תחביב חדש. אל תמלאו את החדר עד אפס מקום ותשאירו מקום לשינויים.