שימור מבנים היא פרקטיקה שמקבלת יותר ויותר מקום בעשורים האחרונים בארץ ובעולם. לעתים, שימור המבנים יוצר סיטואציות מוזרות וסוריאליסטיות במרכזי הערים – מבנים היסטוריים עוברים פירוק ובנייה מחדש, חזיתות עתיקות נשמרות והופכות לתפאורה תיאטרלית לבניינים עכשוויים, ובמופעים אחרים מגדלים מונומנטליים צומחים בסמוך למבנים קטנים וישנים.
פרויקט "הקופסה" של משרד האדריכלים הלונדוני carmody groarke, שהושלם בסקוטלנד בעלות של 4.5 מיליון פאונד, עושה שימוש בפרקטיקה יוצאת דופן לשימור "הבית על הגבעה" (Hill House), המהווה אבן דרך באדריכלות המודרנית בסקוטלנד. את המבנה תכנן האדריכל צ'רלס אימס מקינטוש, שפעל בסוף המאה ה-19, וידוע בעיקר בזכות תכנון בית הספר לאמנות בגלזגו. גם במקרה הזה, תהליך השימור יוצר דימוי חד פעמי וסוריאליסטי שאף זיכה אותו במועמדות לפרס מיס ואן דר רוהה היוקרתי לשנת 2022.
"הבית על הגבעה" נבנה בין השנים 1902 ל-1904 עבור מוציא לאור סקוטי ומשפחתו הצעירה, וממוקם בהלסבורג, 30 ק"מ מערבית לגלזו, מעל שפך נהר קלייד. הבית הפך לאחד מסמלי הארכיטקטורה המודרנית בסקוטלנד, שבניגוד לארכיטקטורה מודרנית מאוחרת יותר שדחתה לחלוטין בנייה סקוטית מסורתית, מהווה שילוב מעניין בין מודרניות תעשייתית לבנייה סקוטית כפרית. בכך, מהווה הבית נקודת מבט מרתקת על פועלו של מקינטוש, שהושפע עמוקות מתנועת ה"ארטס אנד קרפט" הבריטית, שהתנגדה לאדריכלות בת התקופה שהייתה תוצר של המהפכה התעשייתית. חברי התנועה, שהיו מעצבים ואדריכלים פעילים, קראו לחזור לעקרונות העיצוב ששלטו בעולם בטרם המיכון והתיעוש, שהפכו את התחום לירוד באיכותו ובאסתטיקה שלו.
הוא מורכב מסדרה של נפחים א-סימטריים שיוצרים קומפוזיציה מודרנית מובהקת, אך בשונה ממבנים מודרניים אחרים כוסה בגג רעפי צפחה שחורים מסורתיים. גם היחסים בין פנים וחוץ הבית יוצרים דיאלקטיקה מעניינת: חזית הבית נבנתה ללא כל קישוטים וסילסולים, אך פנים הבית, לרבות הרהיטים, עוצבו בידי מקינטוש ואשתו, האמנית מרגרט מקדולנד, בסגנון הארט-דקו שהיה פופולארי באותה תקופה והתאפיין בקישוטיות מאופקת ומושפע מצורות מעולם הטבע.
התוצאה שהתקבלה היא מעין אוסף של ניגודים: נפחים א-סימטריים מודרניים עם גג רעפים מסורתי, חוץ חף מקישוטים ועיצוב פנים מקושט. השילובים הללו הם כנראה הסיבה לכך שעם השנים הבית לא הצליח במשימה החשובה והראשונית שלמה הוקם - להגן על יושביו מפני הסביבה החיצונית. גג הרעפים לא מנע חדירה של מי הגשם הרבים בסקוטלנד, שחלחלו מטה אל הקירות בני 120 השנים של הבית, שהתחילו להתפורר בשנים האחרונות בגלל רטיבות.
30 מיליון טבעות מתכת
מאז 1982 משמש הבית כמוזיאון, והוכרז כמבנה לשימור. כדי למנוע הרס נוסף של המבנה ולהתחיל בשימור, נדרש צעד ראשון וחשוב - ייבוש הקירות הספוגים בלחות ובעובש, משימה לא פשוטה במדינה בה הגשם יורד בתדירות גבוהה. כדי להגן על המבנה, הציע משרד האדריכלים שגויס למשימה להקים סככה שתקום מעל הבית, תעטוף אותו ותשמור עליו מפני הגשם, אך במקביל תאפשר לרוח לחדור ולייבש את הקירות.
הסככה שהושלמה אחרי 9 חודשי עבודה, מונחת על הגבעה בצורה אלגנטית, יוצרת מחסה לבית מהגשמים ומתפקדת כמעין מטריה ענקית. היא עשויה מעמודים וקורות פלדה, ופאותיה מחופות ברשת שעשויה מלא פחות מ-30 מיליון טבעות מתכת מחוברות זו לזו, שיוצרות מעין אריג פלדה המאפשר לרוח לחדור ולסייע במלאכת הייבוש.
לפי מומחי השימור תהליך הייבוש עשוי להימשך למעלה מעשור, ובמקום שהתהליך הארוך יפגע באפשרות לבקר בבית הייחודי, בניית הסככה מאפשרת להמשיך ולבקר בו. בנוסף, הסככה מאפשרת לחוות את המבנה מכיוון חדש – חלק ממבנה "הקופסה" כולל מסלול שמוביל את המבקרים מסביב לבית, דרך מספר מפלסים ועד הגג, ומאפשר לצפות באדריכלות בזווית ייחודית.
המראה שהתקבל עם השלמת הפרויקט סוריאליסטי במיוחד. מתצפית ממרחק סבכת טביעות הברזל יוצרת מראה ערפילי מתעתע שמשתלב היטב בערפל שמסביב, וגורם לבית כמו להפציע מתוך הענן. מתחת לסככה התחושה הסוריאליסית רק מתעצמת, כשהבית הכפרי-מודרני בעל הגג המשולש נראה כלוא במבנה הפלדה התעשייתי.
