זוג רופאים עסוקים, הורים לשלושה ילדים בגילאי העשרה, פנו למעצבת קרן גרוס בבקשה שתסייע בשיפוץ הדירה הירושלמית שלהם - 150 מ"ר על פני שתי קומות. "הבית היה במצב מאוד לא פונקציונלי", נזכרת גרוס. "המטבח היה קטנטן, דלת הכניסה נפתחה ממש על פינת האוכל והכול כבר נראה מיושן לאחר שגרו בדירה כ־15 שנה".
העבודה התבצעה בעיקר מול בעלת הבית, אישה עם טעם נקי וסולידי, כפי שמעידה המעצבת. "אני בעצמי חובבת פרטים, טקסטיל וצבע, והיה לי ברור שאם היא אהבה את הסגנון שלי ופנתה אליי, כנראה שיש מקום לעזור לה להעז קצת יותר", אומרת גרוס. "ובאמת, בכל המקומות שהיא חששה מאוד ולא העזה ללכת עד הסוף, היא בסופו של דבר קצת הצטערה על זה, ובמקומות שבהם אני התעקשתי - היא אוהבת מאוד את התעוזה ולא מבינה ממה היא בכלל חששה".
דירת דופלקס ירושלמית מול גן החיות
(צילום: טלי תלמיד)
נגינה כמוטיב משפחתי
הכניסה לבית מתחילה במבואה שבה עשתה גרוס שינוי גדול במיוחד. לפני השיפוץ זו הייתה מבואה חיצונית, ואילו במהלכו דלת הכניסה עברה מקום והחלל נסגר כך שנוצרה מבואה פנימית שימושית ויפה. כדי לבדל אותה מהחלל המרכזי שאליו היא נפתחת בחרה גרוס בריצוף אריחים מצוירים בגוון אפרפר. על הקיר שמול דלת הכניסה הודבק טפט פרחוני וממנו נגזר צבע הקירות המשלימים, חום עדין עם תת־גוון כתמתם. וילון ונציאני גדול ממסך את החלל מהרחוב הסמוך, וחלון קטן נוסף שמפריד בין המבואה למטבח כוסה בווילון קטיפה רך. קונסולה עם מגירה למפתחות ומתלה מעילים הופכים את החדר למקום התארגנות מושלם.
מכאן נכנסים לפינה קטנה שבה הוצב הפסנתר המשפחתי הלבן. "יש מקום לפסנתר בחדר של הבן שמנגן בו, אבל היה לנו חשוב בכל זאת למקם אותו בחלל המרכזי כי הנגינה היא חלק מההווי המשפחתי שלהם. הקפדנו על זה למרות השטח המצומצם", מספרת גרוס. לצד הפסנתר ניצבת פינת ישיבה מרוקאית קטנה מ"וילה מרוק".
לסלון הסמוך נבחר עיצוב מודרני יותר עם ספת קטיפה חומה מקושטת בכריות מ"טולמנ'ס דוט" וכורסה ארוגה ואוורירית שנבחרה כדי לא לחסום את הנוף למרפסת הצמודה שממנה נשקף גן החיות התנ"כי. "בני המשפחה יושבים במרפסת ורואים ג'ירפות", מחייכת גרוס.
ממול נמצאת פינת האוכל, עם שולחן עץ ("שנראה הכי וינטג' אבל בעצם יוצר במיוחד לפרויקט") וכיסאות בהירים ארוגים, שבדומה לכורסה בסלון, נבחרו כדי לייצר תחושה אוורירית. התמונה הגדולה של הפרחים נקנתה בטולמנ'ס. "הייתי בחנות וראיתי אותה שם, ופשוט התקשרתי לבעלת הבית ואמרתי לה שמצאתי ואני קונה לה את התמונה. היא מכניסה רוך של פרחים לבית של אנשים עסוקים מאוד, שלרוב לא יהיו בו פרחים", מסבירה המעצבת.
על התקרה מסביב למנורה שמעל לשולחן הודבק קרניז מ"דקוסטאר" – אלמנט קטן שמסתיר מאחוריו דרמה גדולה. "זה אזור מאוד נקי מבחינת עיצוב, חוץ מעמוד הבטון שחשפתי ליד השולחן, וכשעלה לי הרעיון לקרניז הרגשתי שפיצחתי אותו", מספרת גרוס. "אבל לבעלת הבית יש טעם עדין וידעתי שיהיה לה קשה עם הרעיון. היא באמת חששה והתייעצה עם בן הזוג שאמר 'לא'. עניתי לה, 'אני לא מתכוונת לוותר, זה פרט קטן ומאוד משמעותי ואני יודעת שבסוף תאהבו אותו. את חוששת כי זה נראה לך דרמטי, אבל זה לא יהיה דרמטי כמו שאת חושבת'. היא השתכנעה וחזרה לבן הזוג שלה, אבל הוא שוב פסל. החלטתי לקנות את הקרניז בכל זאת, ביקשתי שיסמכו עליי, והיום הם מאוד אוהבים אותו".
מחלוקת על הרצפה
החלק האחרון בחלל המרכזי הוא המטבח, כאן מתחלף הפרקט שמחפה את הרצפה בכל הבית באריחים עשויים גרניט פורצלן. "אני רציתי להמשיך את הפרקט לתוך המטבח אבל בעלת הבית בשום פנים ואופן לא הסכימה. היא טענה שזה לא פרקטי וכאן הלכתי איתה. אבל היא ביקשה אריחים גדולים רגילים ואני התעקשתי שזו לא הבחירה הנכונה, רציתי ליצור תחושה טבעית כמו במבואה, ובחרתי אריחים בארבעה גדלים שמדמים אבן אמיתית. בהתחלה בעלת הבית לא התחברה, אבל ביקשתי ממנה לסמוך עליי, וזו באמת הייתה הבחירה הנכונה", מוסיפה המעצבת.
המטבח צר וארוך, וגרוס מספרת שנאלצה להתמודד עם המון אילוצים ואלמנטים שאי אפשר היה להזיז במהלך התכנון. "קשה לראות את זה, אבל זה אחד המטבחים הכי מורכבים שתכננתי", היא אומרת. לפני השיפוץ הוא היה קטן אפילו יותר, והמעצבת החליטה להגדיל אותו על חשבון מרפסת השירות הסמוכה, שהכניסה אליה נעשתה דרך חדר הרחצה הכללי שמעבר לקיר.
על בחירת הגוון לארונות ("ירוק עם נוכחות, אבל לא יותר מדי"), גרוס אומרת שהיא פשוט לא מתכננת מטבחים לבנים. "אנשים חוששים שמטבח עם צבע יימאס, אבל גם מטבח לבן יכול להימאס. אני מאמינה שבחירות נכונות יודעות לעמוד במבחן הזמן. אצלי בבית יש מטבח כחול. אני חיה איתו כבר קרוב לעשור והוא לא נמאס עליי לרגע, הייתי עושה אותו שוב היום", היא אומרת.
חמימות רומנטית
מהחלל המרכזי מוביל מסדרון אל שלושת חדרי הילדים ואל חדר הרחצה הכללי. שינוי משמעותי נוסף שנעשה במהלך השיפוץ הוא במרפסת קטנה שהגישה אליה הייתה קודם לכן דרך חדרה של אחת הבנות, ולדברי גרוס היא עמדה ללא שימוש. כדי לאפשר את ההפקעה של חדר השירות הצמוד לחדר הרחצה הכללי לטובת המטבח סגרה המעצבת את המרפסת הקטנה, אטמה את הדלת שהובילה ממנה לחדר הילדה ופתחה דלת חדשה למסדרון, ליד גרם המדרגות. עכשיו זהו חדר השירות שממוקמים בו מכונת הכביסה, המייבש ועוד.
גרם המדרגות מטפס אל הקומה העליונה והקטנה של הבית שבה ממוקם חדר ההורים. "בעלת הבית רצתה בהתחלה להחליף את המעקה", נזכרת גרוס, "הוא היה בעיניה מכוער, אבל אני חשבתי שהוא יפהפה ומתאים בדיוק לסיבוב הפיסולי של המדרגות. צבענו אותו – הוא היה לבן די מגעיל – והיום היופי שלו ברור".
בחדר ההורים, מספרת גרוס, היה לה חשוב במיוחד ליצור תחושה עוטפת ומפנקת של מקום מפלט רגוע לזוג העסוק. לקיר שמאחורי המיטה היא בחרה בטפט פרחוני בירוק־תכלכל ואילו הקירות והארון נצבעו בגוון ירוק משלים. המיטה רופדה במיוחד בבד מיובא בחום בהיר עם פסים לבנים. בחדר הרחצה הקטן הצמוד חופה הקיר שמאחורי הכיור באריחי קרמיקה בגודל 10X10 ס"מ שהברק שלהם יוצר עומק, ולצד ארון העץ עם הכיור המונח והמראה המעוגלת הם ממשיכים את התחושה העוטפת והנעימה של חדר השינה.
