זוג הורים, הוא סטארטאפיסט והיא עובדת בתחום התקשורת, ושלושת ילדיהם (בת 8, בן 5 ובן שנתיים) קנו מגרש בן 400 מ"ר שעליו בית ישן בצפון תל אביב. הם רצו לעבור לשם מהדירה שבה גרו קודם, וחלמו על חדר שינה נפרד לכל ילד, חדר שינה זוגי מרווח ונעים עבורם, מטבח גדול במיוחד, חלל מרכזי מרווח, חללי אירוח, פינת משפחה וחצר מפנקת.
את הבית הישן התכוונו להרוס, אך כשפנו אל האדריכלית שירה מוסקל והמעצבת הדס רוט מהמשרד "הלל אדריכלות", שכנעו השתיים את בני הזוג שיוכלו לעבוד עם מה שיש, להימנע מהריסה, לחסוך זמן וכסף ובכל זאת לקבל בית חדש שיענה על כל בקשותיהם.
"התוצאה הגשימה את החלומות", מספרות השתיים. "יצרנו קשר חזק בין הפנים לחוץ, תכננו חצר נעימה ומזמינה לאירוח, והצלחנו למקם את כל הפונקציות הנחוצות ממש כאילו הבית נבנה מחדש, בשיפוץ שארך שמונה חודשים בלבד ובלי להוסיף ולו מטר אחד ל-200 המ"ר הבנויים שכבר היו שם".
לפני השיפוץ, מספרות מוסקל ורוט, גרם מדרגות כבד חסם את פתח היציאה מהבית אל החצר, החלל המרכזי היה זרוע עמודים שהקשו על המעבר ועל העמדת הריהוט, והמטבח היה סגור בחדר נפרד, שלא היה לו כל קשר עם הסלון או עם חצר הבית. "הרסנו את גרם המדרגות הישן והחלפנו אותו במדרגות קלות מברזל", הן מספרות. "כדי שנוכל להוריד את העמודים שניצבו בסלון, יצרנו קורת ברזל בחיפוי עץ שתומכת בתקרה ובקומה שמעליה. בהמשך הבית מיקמנו קורה נוספת כדי ליצור סימטריה ומראה הרמוני. בנוסף, שמנו דגש על אחסון עם הרבה מאוד ארונות מובנים".
חלונות אל הגובה
אל דלת הכניסה לבית מוביל שטח מרוצף באבני בזלת. הדלת עצמה, בצבע תכלת אוורירי, נפתחת אל מבואה קטנה ואינטימית שמרוצפת, כמו הבית כולו, בפרקט עץ אלון מעושן. מול הדלת קיר לבנים שמסייע, לדברי המעצבות, להגדרת החלל הקטן והפרדתו משאר חלקי המרחב הציבורי. אל הקיר נסמכת שידה מינימליסטית מעץ וברזל שחור, ומעליה מראה עגולה וזוג מנורות קיר מפליז שמשלימות את התמונה החמימה.
משמאל לכניסה ארונות שירות ואחסון גדולים, שנחבאים בנישה שבתוך הקיר, ומימינה סלון מרוהט בקלילות, עם ספה אפורה רחבת ידיים, כיסא נדנדה קטן וייחודי מרופד בעור חום, וזוג שולחנות קפה עגולים ותואמים. הריהוט כולו נקנה בחנויות טולמנ'ס ופיטרו הכט.
קיר אחד של הסלון עשוי מוויטרינות זכוכית גדולות שנפתחות אל הגינה, ומאחורי הספה הקיר הופך גבוה יותר ומתנשא למלוא גובהו של הבית - 6.5 מטרים בסך הכול. בגובה הקיר שורה נוספת של ויטרינות זהות לאלה התחתונות המוסיפות עוד אור לחלל. כאן גם מטפס אל הקומה השנייה גרם המדרגות, שעשוי ברזל שחור ועליו חיפוי עץ, תחום במעקה זכוכית שקוף.
צידה השני של הקומה הראשונה מוקדש למטבח רחב ידיים, שלצידו פינת אוכל ופינת משפחה. ארונות המטבח הלבנים, שמחביאים בתוכם גם את המקרר, בולטים על רקע הקיר שחופה בטיח דמוי בטון. במרכז החלל הגדול ניצב אי ארוך שחלקו התחתון נצבע בתכלת ועליו הונחה פלטה מעץ אלון גושני. סביבו כיסאות בר יוצאי דופן, עשויים עץ מכופף, שמוסיפים נגיעה מודרנית לחדר שרובו כפרי באופיו.
בתווך, בין המטבח לסלון, ניצבת פינת אוכל עגולה ונפתחת שנקנתה ב-"אסף רהיטים". מעליה גוף תאורה מרשים בסגנון תעשייתי. נגיעות מאותו סגנון ניכרות גם בספרייה השחורה שעל הקיר שמאחורי פינת האוכל, שמשלבת אחסון סגור ופתוח. מאחורי המדפים הפתוחים וחפצי הנוי ניבט הטיח דמוי הבטון שמחבר ויזואלית בין הפינה הזאת לבין המטבח.
ביחד ולחוד
לצד המטבח פינת משפחה עם ויטרינה גדולה לגינה הקדמית. פינת המשפחה – שבה ספת רביצה וספריה גדולה ולבנה שמספקת מקום אחסון נוסף, פתוח וגם סגור – מופרדת מהחלל בדלתות זכוכית עם פרופיל שחור. כשהדלתות פתוחות הן נסתרות ונעלמות לגמרי בתוך הקיר, וכך נוצר חלל אחד פתוח. כשהן סגורות, הן מאפשרות להפריד את פינת המשפחה משאר החלל הציבורי. פתוחה או סגורה, פינת המשפחה נפתחת אל החצר שבה פינת אוכל ופינת ישיבה נוספות וכן מטבח חוץ קטן ומאובזר.
טיפוס בגרם המדרגות מוביל אל הקומה השנייה, שבה נמצאים חדרי השינה של ההורים ושל הבנות. הפרקט ממשיך גם אל הקומה הזאת, שהקירות בה נצבעו בירוק מרווה בהיר מאוד, כמו בקומת הכניסה, עם תוספות של טפטים בחדרי השינה. לפני השיפוץ הייתה בקומה תקרת גבס, שפורקה וחשפה את השיפוע של הגג, שחופה בקורות עץ לבנות. הפירוק יצר חלל גבוה למדי – 3.5 מטרים גובהו – מאוורר ונעים.
שני הבנים הקטנים חולקים חדר, וחדר נוסף משמש כחדר משחקים שבעתיד ישמש כחדר נוסף לאחד מהם. לבת הגדולה חדר משלה, עם מיטה זוגית וטפט בגווני פסטל עדינים. בחדר הרחצה המשותף לשלושת הילדים מתחלף הפרקט באריחי גרניט פורצלן מצוירים, והטיח דמוי הבטון מופיע שוב על הקירות.
בחדר ההורים תקרה משופעת, וריהוט קליל שמתאים למידותיו הצנועות של החדר. להורים חדר רחצה משלהם, עם אריחי גרניט פורצלן מצוירים בדוגמה שונה ובוגרת יותר מזו שנבחרה עבור חדר הרחצה של הילדים, וכן חדר ארונות שמופרד מאזור השינה בדלתות זכוכית. עוד בקומה: שתי מרפסות קטנות, שנכללו בתוכנית הבית המקורית והוחלט להשאיר אותן על כנן, וכך ליהנות מיתרונות התכנון הישן, לצד השינויים שמתאימים אותו לדרישות ולצרכים עכשוויים יותר.