תכנון שדה תעופה הוא פרויקט מורכב המצריך שיתוף פעולה ותיאום בין גורמים רבים. השלב הראשון והמורכב ביותר הוא איתור האתר המתאים גם מבחינה אווירית וגם מבחינה קרקעית. הקמת והפעלת שדה תעופה משפיעים בהכרח על הסביבה, משנים אותה לגמרי ומחוללים בה כמובן רעש, תנועה וזיהום אוויר. המיקום הנבחר צריך לאפשר גם גישה נוחה לכל אמצעי התחבורה הציבורית כולל חיבור מסילתי, כבישים, מטרו, רכבת קלה, מוניות וגם כמובן רכב פרטי. אחרי בחירת המיקום יש תהליך ארוך ומורכב לקבלת האישורים הסופיים, שלאחריהם מתחיל שלב הבנייה והבדיקות הבטיחותיות הארוכות.
מעבר לעיצוב האדריכלי, תכנון השדה מבוסס בפועל על יצירת תהליכים בתוכו, בהם תהליכי המראה ונחיתה, תהליכי הסעת המטוסים לרחבות המטוסים, תהליכי נוסע יוצא ונוסע נכנס, תהליכי ביטחון ועוד. כל תהליך תלוי בתהליך שקדם לו, וכדי להגיע לזרימה חלקה של התהליכים יש לבצע סימולציות למניעת צווארי בקבוק.
תכנון והקמת שדה תעופה יש מאין, או Green Field בשפה המקצועית, הוא אירוע נדיר. המקרה השכיח יותר הוא תכנון ובניית תוספות לשדה תעופה קיים. בישראל למשל, כל שדות התעופה הוקמו עוד בתקופה המנדטורית ועם השנים נוספו להם תוספות. רק בשנת 2018 נחנך שדה התעופה הבינלאומי על שם אילן ואסף רמון בערבה, והוא היחיד בארץ עד כה שנבנה יש מאין.
רמון ושדות תעופה נוספים בעולם הם עולם מרתק וייחודי של אדריכלות ושל תכנון. נצלול לשדות תעופה מרתקים וייחודיים כדי ללמוד מהמאפיינים של כל אחד מהם, כי הטיול מתחיל (גם) באדריכלות של נמל התעופה שבו נוחתים.
המקומי: שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון
שדה התעופה הבינלאומי רמון הוא אחד מפרויקט הדגל של ישראל. השדה, המשתרע על פני כ- 5,000 דונם, תוכנן על ידי שותפות בין המשרד שלנו, אמיר מן עמי שנער אדריכלים, ובין משרד משה צור אדריכלים. אני הייתי ראש צוות התכנון, שכלל כ-50 משרדי תכנון, מהם שלושה בינלאומיים ובהם מאות מהנדסים שעמלו על כל מרכיבי השדה – מסלולים, רחבות מטוסים, כל התשתיות וכל המבנים, ואפילו מרכיבי האלקטרוניקה והקשר במגדל הפיקוח.
השדה הוא פרויקט Green Field, כלומר הוקם יש מאין. לפני כן חצו את השטח כמה ערוצים, שאף היוו השראה גם לשפת העיצוב הנופית והאדריכלית. חלוקי הנחל במקום נגרסו ושמשו לתשתית הסלילה למסלולים ולכבישים תוך חסכון רב בשינוע חומרים מבחוץ.
שפת העיצוב הייחודית שפותחה עבור הפרויקט יושמה באופן אחיד והוליסטי בשלושת מרכיבי השדה העיקריים - בית הנתיבות, מגדל הפיקוח ומבני התמך. מורגשת כאן יד אחת של אדריכל, וכאמור, זהו הישג לא שגרתי לעומת שדות תעופה רבים שנבנים לאורך שנים בשיטת התוספות ובידי מתכננים שונים עם תפיסות עיצוב שונות.
ההשראה לעיצוב האדריכלי מקורה במקום - במדבר. כל המבנים, ובמיוחד בית הנתיבות, בולטים בניקיון העיצובי, והנוף הפראי הנשקף מבין חלונות הזכוכית מבליט את העיצוב הייחודי בחוץ ובפנים כאחד. זה ניכר מהמעטפת החיצונית המבוססת על מישורים אטומים ושקופים הנשברים בדומה לקווי השבר במצוקי אזור תמנע, ועד הפרטים הקטנים ביותר. המעטפת של בית הנתיבות, כמו גם של מגדל הפיקוח, עוצבו בקפלים כמעשה אוריגמי, בגיאומטריה של משולשים מאלומיניום לבן בגדלים שונים. לעומת זאת, החיפוי הפנימי של מעטפת בית הנתיבות, אף היא מעשה קפלים בקירות ובתקרה, מחופה בעץ במבוק המעניק חמימות לחלל הגדול. חיבור מרגש נוסף הוא העבודה שבאולם השדה מופיעה עבודת אומנות מיוחדת שיצר האמן זיגי בן-חיים לזכרם של אילן ואסף רמון.
השדה החדש באיסטנבול: הגדול בעולם
שדה התעופה Istanbul International Airport, שממוקם ליד הים השחור, במרחק 38 ק"מ מאיסטנבול, צפוי להיות שדה התעופה הגדול בעולם. המבנה מציג סוג חדש של שדה. הוא תוכנן ב-2018 על ידי שני משרדי אדריכלות - NORDIC מנורווגיה ומשרד Grimshaw מלונדון - ודרכו צפויים לעבור בעתיד כ-200 מיליון נוסעים בשנה. מאז פתיחתו עברו בו 100 מיליון נוסעים בשנה.
18 צפייה בגלריה
יותר מ-400 איש נהרגו במהלך הבנייה. international Istanbul airport
(צילום: Yakov Oskanov / Shutterstock)
השדה הוא מעין עיר-תעופה ובה שישה מסלולי המראה ונחיתה, שלושה טרמינלים עצומים וארבעה מגדלי פיקוח. רק כדי להקים אותו, נדרש היה לשטח כמה הרים ולכרות כ-900 אלף עצים. מיקומו הצריך הקמה של תשתיות תחבורה חדשות, רכבות מהירות, מטרו ועוד. הפרויקט הוקם בזמן שיא של כארבע, ועל אף השיאים החיוביים, הוא מוזכר גם באופן שלילי לאור ריבוי מקרי המוות של עובדים במהלך הקמתו - העומד על יותר מ-400 בני אדם שאיבדו את חייהם במהלך הבנייה.
עיצוב השדה מיוחד במינו ומשקף את התרבות ואת המסורת הטורקית בסגנונו. גג בית הנתיבות צבוע בגוונים מסורתיים. יש קשר בין עיצוב השדה לצורת קמרונות של איה סופיה, הידועה מהתקופה הביזנטית. המודל התכנוני הוא לא המבנה המרובע השגרתי אלא מערכת מורכבת מודולרית של מעוינים המצטרפים יחד לקירוי שטחי בית הנתיבות העצומים.
הטרמינל החדש באוסלו: מורשת סקנדינבית
במקרה של טרמינל 2 ב- Oslo Airportמדובר על טרמינל קטן יחסית שהוקם כתוספת למבנה הראשי הקיים והושלם ב-2017. שטח המבנה כ-115 אלף מ"ר, וגם אותו עיצב משרד NORDIC הנורווגי. בשני הטרמינלים באוסלו עוברים כ-32 מיליון נוסעים בשנה, כמות גדולה של אנשים בהתחשב בשטח היחסית קטן. הטרמינל החדש כולל תוספת של לא פחות מ-36 עמדות Check-in, 12 עמדות ביטחוניות, חנויות וטרקלין נוסעים.
18 צפייה בגלריה
תכנון אקולוגי וקו עיצובי סקנדינבי. Oslo Gardermoen International Airport
(צילום: Uskarp / Shutterstock)
הייחודיות בעיצוב המבנה ניכרת במיוחד בשפת העיצוב המסורתית של סקנדינביה. השדה עוצב בחומרים מקומיים טבעיים, שילוב של עץ נורבגי בהיר, פלדה ממוחזרת ובטון מיוחד ידידותי לסביבה שמעורב בפחם וולקני. בזכות השימוש בחומרים האלו, תוך תכנון מושכל של שימוש באנרגיה פסיבית, נחסכו 35 אחוז בזיהום הסביבתי וכ-50 אחוז בצריכת האנרגיה.
בזכות הקו העיצובי, ההרגשה בבית הנתיבות היא ביתית, מה שאומר אווירה חמימה ומזמינה. החלל מאופיין בקווים נקיים מינימליסטיים כמיטב מסורת העיצוב הסקנדינבי. החלונות הגדולים הצופים לנוף תורמים גם להארת המבנה באופן טבעי.
עניין נוסף וייחודי הוא שילוב של האלמנטים האומנותיים המשקפים את תולדות נורווגיה. המעצבים הזמינו אמנים נורווגים מקומיים שיצרו יצירות אומנות החוגגות את המורשת המקומית, וזו תוספת ייחודיות מדהימה לשדה המעוצב.
נמל תעופה אדולפו סוארז מדריד: פלדה ובמבוק
טרמינל 4 בשדה התעופה הבינלאומי Adolfo Suárez Madrid-Barajas Airport, שנפתח בשנת 2006 תוכנן על ידי ריצ'רד רוג'רס אדריכלים והשותף האחראי סיימון סמית'סון. הטרמינל חולש על פני 7,500 דונם ומורכב משלושה מבנים עיקריים הבנויים בצורה לינארית שמאפשרת את זרימת הנוסעים לאורך כל זמן שהייתם בשדה. עניין מרכזי בעיצוב השדה הוא ללא ספק הגג. הגג בנוי במעין צורת גל המרחף מעל כל שטח הטרמינל, המאפשר הכנסת אור טבעי לבניין, ומעצם העובדה שהגג פתוח בשני קצותיו - יש זרימת אוויר ורוח פנימה. התאורה הטבעית שחודרת מנוצלת ליצירת אנרגיה חשמלית. הבניין עשוי פלדה והחיפויים הפנימיים עשויים במבוק.
18 צפייה בגלריה
שדה התעופה בארחאס, מדריד
(צילום: vía Estudio Lamela & Rogers Stirk Harbour + Partners)
18 צפייה בגלריה
פלדה ובמבוק עם םתחים לזרימת אוויר וכניסת אור, Madrid Airport
(צילום: Ernest Rose / Shutterstock)
18 צפייה בגלריה
נגיעות של צבע עז. Interior of Barajas Airport, Madrid
(צילום: BearFotos / Shutterstock)
שדה התעופה הראשי והגדול בסין: כמו פרח לוטוס
שדה התעופה המרכזי בסין BEIJING AIRPORT TERMINAL נפתח ב-2019. הטרמינל חולש על פני 700 אלף מ"ר, שמצטרפים ל-80 אלף מ"ר של מרכז תחבורתי וחניונים. מאחורי הפרויקט עומדים האדריכלים ממשרד זאהה חדיד אדריכלים וממשרד האדריכלות הצרפתי ADP. דרך השדה עוברים מידי שנה כ-150 מיליון נוסעים, ויש בו ארבעה מסלולי המראה ונחיתה, רכבת מהירה, וכלל הכבישים המהירים המקיפים את בייג'ין מגיעים אליו.
18 צפייה בגלריה
בהשראת פרח הלוטוס, Beijing Daxing International Airport
(צילום: lazy dragon / Shutterstock.com)
בקו העיצובי אפשר להבחין בעין האומנותית והמיוחדת של חדיד, ששאבה השראה מהמסורת הסינית, והעניין בולט כבר בגג הטרמינל, שצבוע בצבע אדמדם סיני מסורתי. בנוסף, בהשראת פרח הלוטוס הסיני, מעוצב בניין הטרמינל החדש במעין צורת כוכב ים, כך שכל זרוע מכילה את השערים והגשרים המתחברים למטוסים וכן יש חיבור לתחנת הרכבת. במרכז הלוטוס נמצא החלל המרכזי, הכולל את הבידוק הביטחוני ואת הפעילות המסחרית הרבה. הקונסטרוקציה עשויה במסבכי פלדה עצומים, במתחים של כ-100 מטר, המאפשרים גמישות מלאה במרחבי בית הנתיבות.
אדריכל אמיר מן ממשרד אמיר מן – עמי שנער, מתכנני אזורי התמך נתב"ג 2000 ושדה התעופה רמון
