בני זוג שלהם שלושה ילדים גדולים החליטו לפני כשנתיים לחפש להם בית חדש במרחב מודיעין-מכבים-רעות. כבר בשלב החיפוש הצטרפה אליהם מעצבת הפנים שירי הימן. "כשראינו ביחד את הבית הזה הם מיד ידעו שזה ה-בית", נזכרת הימן. "הוא בן 350 מ"ר בנוי על מגרש של 600 מ"ר, נבנה לפני כ-30 שנה ושופץ כמה פעמים מאז, ולכן הם חשבו בהתחלה שלא יצטרכו לשנות בו יותר מדי. אבל כשהעמקתי את ההיכרות עם המבנה ואיתם, הבנתי שהוא לא באמת מתאים לצרכים שלהם והצעתי חלופות. בסוף עשינו שיפוץ מקיף מאוד למרות שלא נהרסו הרבה קירות. את התהליך עשינו בזהירות ובכיף – עניין שהיה לי חשוב במיוחד כי בני הזוג הגיעו עם טראומות משיפוצים קודמים".
לשחק עם הרצפה, להסתיר את הבלגן במטבח
כמה אלמנטים בולטים מרגע הכניסה לבית מבהירים את ההשקעה של הימן בפרטים הקטנים. הראשון מביניהם תלוי על הקיר ממש מול דלת הכניסה. ציור גדול של האמנית מרים כבסה ("כל יצירות האמנות בבית הן של ציירים ישראלים", מדגישה הימן), ממוסגר במסגרת מדוקקת שנצבעה בצבע זהה לזה של הקיר שמאחוריה.
השני נמצא מימין, בקיר הארוך שבו חבויים ארון החשמל ודלת הכניסה לשירותי האורחים. "היה לי חשוב לטשטש את הדלתות ולשוות לקיר מראה הומוגני", אומרת הימן, "הבאתי אמן בשם שמואל לינסקי שצבע את הקיר בטכניקה מיוחדת. עשינו אולי שמונה דוגמאות שונות עד שהגעתי לטקסטורה שרציתי בגוון שהוא סוג של גרייז'". צבע הקירות בבית הוכתב, לדברי הימן, על ידי הריצוף מאבן חלילה (אבן חברון בשמה הנוסף) שהיה כאן לפני השיפוץ ובני הזוג ביקשו להשאיר. "הוצאנו חלקים נרחבים מהריצוף והחזרנו אותם, כי זו אבן לא לגמרי אחידה שקל לשחק איתה ככה בלי שיראו את השינוי", מסבירה המעצבת.
בקיר השמאלי היה לפני השיפוץ ארון כניסה וקיר שחצץ בינו ובין המטבח, ובמקומו יצרה הימן ארון דו-צדדי מעוגל שנהפך בצידו השני לארונות הגבוהים של המטבח. "כל בני המשפחה חוץ מהאמא אוהבים מאוד לבשל, והם גם מרבים לארח", מספרת הימן. בהתאם תוכנן מטבח גדול ועתיר מקומות אחסון עם מערכת דלתות שמאפשרת להסתיר את משטח העבודה וליצור שקט ויזואלי בחלל.
המטבח עשוי מעץ אגוז, בחירה שנובעת מהחיבה של בעל הבית לעץ כהה. הוא מחופה שיש טבעי דומיננטי בגוון עמוק של טרה קוטה. "בעלת הבית התאהבה בשיש הזה, בחירה יוצאת דופן ומלאת תעוזה בעיניי, ובגלל שהוא כל כך נוכח, התאמתי אליו את כל הצבעוניות מסביב", אומרת הימן. מול הארונות הגבוהים, שמסתירים בתוכם חלק ממשטח המטבח בתוך דלתות כיס, נמצא אי שצמוד בקצהו לעמוד מעוגל. "רק אחרי שעיגלתי את הקשר בין ארון הכניסה לארונות המטבח הבנתי שנכון גם לעגל את העמוד שלא היה אפשר להסיר", מספרת הימן, "ובהתאם האי נחתך בעיגול, כך שהוא משתלב בתוכו". מעל האי גוף תאורה מוארך בצבע נחושת, וגוף תאורה טכני נוסף במטבח נצבע בצבע זהה לזה של התקרה. גם צביעת התקרה זכתה להתייחסות מיוחדת – הימן בחרה בצבע רפלקטיבי כדי ליצור אשליה של גובה, משום שהתקרה בבית נמוכה יחסית.
ספרייה שנולדה מאילוץ
מאחורי האי נמצא הסלון ובו ניצבות שתי ספות בהירות מ"טולמנ'ס", שטיח גדול שמסמן את גבולות החלל, שולחן קפה מבסיס מתכת שעליו משטח מחומר מינרלי ושולחן קטן נוסף מעץ גושני. על הקיר זוג ציורים צבעוניים של האמנים משה קופפרמן ושי זילברמן. מאחורי הספה על הקיר תלוי קמין בעיצוב מודרני.
פינת האוכל ממוקמת במפלס גבוה בשתי מדרגות משאר החלל. כך היה עוד לפני שבני הזוג קנו את הבית, והם אהבו את ההפרדה שנוצרה במרחב והחליטו להשאיר את הבדלי הגבהים. מאחורי השולחן עם הפלטה העשויה מפורצלן וכיסאות העור מכסה את הקיר ספרייה גדולה מעץ מייפל בהיר עם חיפוי פנימי של קש טבעי. "הספרייה נולדה מתוך אילוץ", מספרת הימן. "לא רצינו להשאיר את הנמכות הגבס למערכת מיזוג האוויר שהיו כאן קודם, ולכן החבאנו את יחידות המיזוג בארונות המטבח מצד אחד ובספרייה מצד שני. הבחירה בעץ המייפל הבהיר נועדה ליצור שינוי ביחס למוטיב של העץ הכהה במטבח".
קינוח צרפתי כהשראה
קצה אחד של האזור המוגבה גובל בגרם המדרגות שעולה לקומות העליונות ובו גם יורדים בשתי מדרגות למפלס של המטבח והסלון. אבל הימן מספרת שאחרי שבני המשפחה כבר עברו לגור בבית היא באה לבקר והבינה שהמיקום הצדדי של המדרגות הוביל לכך שבמקום לרדת בהן נהגו כולם לקפוץ ישר מהמדרגה הגבוהה שבמרכז החלל. "אפילו אני קפצתי", היא אומרת, "ולכן הצעתי להם לעשות מדרגות. המחשבה שלי הייתה על שתי מדרגות מעץ מייפל בצורה מעוגלת בהשראה של אקלרים – פחזניות. הנגר נדב שליט, שאחראי לכל הנגרות בבית, הציע עוד כל מיני עוגות כהשראה. חשבנו על מקרונים, על מה לא, אבל בסוף נשארנו עם אקלר פשוט ונקי שמשתלב בעיצוב הבית".
החלל האחרון בקומת הקרקע הוא שירותי האורחים, שלפני השיפוץ היו מחולקים לשני חדרונים נפרדים, אחד לאסלה ואחד לכיור. הימן איחדה אותם לחדרון אחד ארוך וצר ובחרה עבורם את הכיור העגול. "בחרתי אותו קודם, ומסביבו נולדה הנגרות", היא מספרת. מתלה ייחודי מעץ אגוז, זוג מראות עגולות ושני ציורים של לאה ניקל משלימים את התמונה.
אמנות על בד לאקוסטיקה
בקומה הבאה נמצאים חדריהם של שניים מהילדים – הבת האמצעית שעומדת להתגייס בקרוב, והבן הצעיר, תלמיד תיכון. לכל אחד מהם יש פינת ישיבה קטנה וחדר רחצה פרטי משלו. חדרו של הבן הגדול, חייל בשירות סדיר, נמצא בקומת המרתף. בכל חדרי השינה חופתה הרצפה בפרקט עץ אלון מעושן.
הקומה העליונה המוקפת במרפסת מוקדשת להורים. בחדר השינה יש תקרה מקורות עץ חשופות ושטיח גדול מאוד וא-סימטרי שהוזמן ותוכנן במיוחד על פי הפרופורציות של החלל. בני הזוג, מספרת הימן, לא רצו וילונות בחדר השינה, וכדי לרכך את האקוסטיקה של החדר החשוף נתלו בו שתי עבודות אמנות מודפסות על בד שיש להן יכולת לספוג חלק מהרעש.
בחדר הרחצה הצמוד נחשפה התקרה עד לגובה הגג הנטוי, והקירות חופו באריחים בהירים עם טקסטורה תלת-ממדית. על הארון שמעל הכיור מורכבת מראה שנעה על ציר, ובארון הכיור המרחף נבנה מתקן פנימי מיוחד לנייר טואלט. "בני הזוג מעריכים מאוד עבודת יד איכותית, וההערכה שלהם נתנה לי דחיפה ליצור דברים מיוחדים ומותאמים עבורם", אומרת הימן. גם את מתלה המגבות תכננה המעצבת אחרי שהבינה שבגלל החלונות הרבים בקיר הסמוך למקלחון אין מקום מתאים לתליית מגבות על הקיר. המתלה מורכב מתחתית עשויה מפולימר במראה טרצו שהימן בחרה בקפידה את הצבעוניות של האגרגטים שבתוכו וזוג מוטות עץ אגוז מוצלבים שמשמשים לתלייה.
קיר הזכוכית של המקלחון עשוי מפלטה אחת גדולה במיוחד כדי ליצור מראה נקי. "הקבלן רפי כנען הזמין מנוף מיוחד עם ואקום שתופס את משטח הזכוכית, ואני הודעתי מראש לבעלי הבית שיש סבירות גבוהה מאוד שהזכוכית לא תגיע בשלום. לקחנו סיכון והצלחנו", נזכרת הימן.
אריחים מחוררים למטבח החוץ
את הבית מקיפה חצר ירוקה שהמעצבת הוסיפה לה פרגולה חדשה, ויש גם מטבח חוץ בהתאמה אישית. באריחים המחוררים הייחודיים שמחפים את המטבח, של חברת מוטינה האיטלקית, התאהבו בני המשפחה כבר בתחילת התהליך. "ידעתי שנעשה איתם משהו, רק לא ידעתי בדיוק מה", מחייכת הימן. "רק כשהגעתי לעבוד על מטבח החוץ הבנתי שזה המקום לשלב אותם". את המטבח העשוי נירוסטה יצרה הימן עם המעצב התעשייתי עידו בן עזרא. "הוא עוזר לי להוציא לפועל כל מיני רעיונות ומוצרים קסטום-מייד", היא מספרת. "בכלל, הפרויקט כולו נעשה עם בעלי מקצוע שאני עובדת איתם המון שנים, והם לא רק מקצועיים אלא גם נעימים ועובדים היטב ביחד, ככה שהתפקיד שלי דומה לניצוח על תזמורת".
