עבודות הקרמיקה של עידו פרבר, שמציג בבינאלה בדרום קוריאה

כמו עור בחדר ניתוח: יצירות הקרמיקה הישראליות שמוצגות בדרום קוריאה

תערוכת הבינאלה הבינלאומית לקרמיקה בדרום קוריאה נמצאת בשיאה ומציגה לראווה את מיטב יצירות הקרמיקה העולמיות, עם נציגות ישראלית מרשימה. "התקבלתי יחד עם שני ישראלים נוספים וזה היה נורא מפתיע כי הגישו אלפי עבודות. בהתחשב בגודל המדינה שלנו, זה מכובד מאוד", משתף אחד המציגים ומספר על עבודותיו הייחודיות, שהופכות קרמיקה לרצועות עור תפורות

פורסם: 26.10.21, 12:58
חובבי הקרמיקה (אנחנו לגמרי ביניהם) ישמחו לדעת שבדרום קוריאה לוקחים את סגנון האומנות הזה מאוד ברצינות. תערוכת הבינאלה הבינלאומית לקרמיקה (Gyeonggi World Ceramic Biennale) שמתרחשת במחוז גיונגי במדינה כבר שני עשורים, מושכת בשנים האחרונות את תשומת הלב העולמית והופכת למוקד תרבות ואופנה משמעותי ומשפיע.
16 צפייה בגלריה
קרמיקה עידו פרבר
קרמיקה עידו פרבר
עבודות הקרמיקה של עידו פרבר, שמציג בבינאלה בדרום קוריאה
(צילום: עידו פרבר)
מדובר בתערוכה עצומת ממדים שהתקיימה לראשונה בשנת 2001, ומאז, כדרכן של תערוכות מז'אנר הביאנלה – מילה איטלקית שפירושה "דו-שנתי" – היא נאספת ומוצגת לציבור הרחב אחת לשנתיים. השנה, התערוכה המרכזית של הביאנלה לקרמיקה מתמקדת בנושא הפתוח למדי Re:Start, וכוללת גם תחרות נושאת פרסים. למקומות הראשונים בה, שזוכיהם חוזרים לארץ מולדתם עם פרס בסך כ-75 אלף דולר, הגיעו שני פרויקטים: Fragmented Framing של דריאן אריקוסקי-ג'ונסון (Darien Arikoski-Johnson) מארצות הברית, וכן Homunculus-LR(teapot) שנוצר על ידי הקרמיקאי מינג-שון צ'ו (Ming-Shun Cho) מטייוואן.
16 צפייה בגלריה
בינאלה לקרמיקה
בינאלה לקרמיקה
הפרויקטים הזוכים בתחרות: מימין יצירה של מינג-שון צ'ו מטייוואן ומשמאל יצירה של דריאן אריקוסקי-ג'ונסון מארצות הברית
(צילום מאתר kicb.or.kr)
בנוסף לתערוכה המרכזית, הביאנלה לקרמיקה מציעה ביקור בתערוכה שהופקה ונאצרה במשותף עם המרכז האירופאי לקרמיקה. התערוכה, שנקראת "סיפור ממעבר לים", מציינת 60 שנות דיפלומטיה בין הולנד וקוריאה הדרומית, ומשלבת עבודות של קרמיקאים משתי המדינות שעושים שימוש בקרמיקה באופן חוצה מדיומים, הכולל גם אלמנטים כמו וידאו ארט וצילום. עוד בבינאלה ניתן למצוא גם תערוכה צבעונית המיועדת במיוחד לילדים ולמשפחותיהם, שעוסקת במושג "בית", ובה משתתפות 17 אמניות קוריאניות, אמהות לילדים בעצמן.
16 צפייה בגלריה
"המלך הגרגרן" של הקרמיקאית טיפ טולנד שמוצגת בבינאלה לקרמיקה
"המלך הגרגרן" של הקרמיקאית טיפ טולנד שמוצגת בבינאלה לקרמיקה
"המלך הגרגרן" של הקרמיקאית טיפ טולנד שמוצגת בבינאלה לקרמיקה
(צילום מאתר kicb.or.kr)
16 צפייה בגלריה
יצירה של הקרמיקאית מיקי קים שמציגה בתערוכת הילדים בבינאלה
יצירה של הקרמיקאית מיקי קים שמציגה בתערוכת הילדים בבינאלה
יצירה של הקרמיקאית מיקי קים שמציגה בתערוכת הילדים בבינאלה
(צילום מאתר kicb.or.kr)
מתבאסים שלא יכולים לבקר? הביאנלה מציעה גם תערוכת אונליין מצומצמת שעוסקת בצבע הכחול בראי הקרמיקה לאורך ההיסטוריה, ושמיועדת למי שנבצר ממנו או ממנה להגיע, ברוח ימי הקורונה שמסרבים לשחרר. אם בכל זאת מסקרן אתכם לנסות לפקוד את התערוכות הפיזיות, חשוב לדעת כי הצגתה של הביאנלה, שתוכננה במקור לרדת בסוף נובמבר, הוארכה עד לחודש אפריל 2022.
16 צפייה בגלריה
"מטבח מצחיק", יצירה של הקרמיקאי קים סון, מתוך תערוכת הילדים
"מטבח מצחיק", יצירה של הקרמיקאי קים סון, מתוך תערוכת הילדים
"מטבח מצחיק", יצירה של הקרמיקאי קים סון, מתוך תערוכת הילדים
(צילום מאתר kicb.or.kr)
16 צפייה בגלריה
"זמן לשתות": יצירה בהשראת מגפת הקורונה של הקרמיקאי צ'ו סינהיון
"זמן לשתות": יצירה בהשראת מגפת הקורונה של הקרמיקאי צ'ו סינהיון
"זמן לשתות": יצירה בהשראת מגפת הקורונה של הקרמיקאי צ'ו סינהיון
(צילום מאתר kicb.or.kr)

נציגות ישראלית בדרום קוריאה

להשתתפות בביאנלה הוגשו מועמדויות עבור לא פחות מ-2,503 עבודות מטעם 1,184 אמנים ואמניות קרמיקה, שמקורם מ-70 מדינות שונות ברחבי העולם. מתוכם התקבלו לבסוף להציג בתערוכה כ-75 גופי עבודה של מגישות ומגישים מ-28 מדינות – בהם 3 ישראלים: יאיר לוי, קבוצת ח'נום של אמנון עמוס, ועידו פרבר.
עבודתו של יאיר לוי, בוגר המחלקה לקרמיקה וזכוכית בבצלאל, נקראת Memory Trail – שביל זיכרון – והיא מייצגת שילוב של עולמות מנוגדים, באמצעות שימוש בטקסטורות מקוטבות: דפי פורצלן דקיקים וחלקים, לעומת אבן בעלת מראה גבשושי ובלתי-מעובד.
16 צפייה בגלריה
שביל זיכרון של יאיר לוי
שביל זיכרון של יאיר לוי
דפי פורצלן דקיקים על אבן גבשושית: "שביל זיכרון" של יאיר לוי
(צילום מאתר kicb.or.kr)
16 צפייה בגלריה
שביל זיכרון של יאיר לוי
שביל זיכרון של יאיר לוי
"שביל זיכרון" של יאיר לוי
(צילום מאתר kicb.or.kr)
קבוצת ח'נום – שנקראת על שם האל המצרי ח'נום, שלפי המסורת פיסל את האדם מהבוץ של ימת הנילוס – מורכבת מהמעצבים אמנון עמוס, רונן ימין, נועה אלמגור בן-דרור והילה דרור – בוגרים של המחלקה לקרמיקה וזכוכית בבצלאל אף הם. הקבוצה יוצרת קרמיקה עכשווית, המשלבת בתוכה חוויה אנושית. בביאנלה הם מציגים עבודת וידאו ששמה ART IS NEEDED, POTTERY IS A MUST, שבמסגרתה תועדה צעדת מחאה של ח'נום בתחילת הקורונה, כאשר המוזיאונים, הגלריות ומוסדות התרבות נסגרו בפני הציבור ראשונים, ונפתחו לציבור בין האחרונים. ח'נום התהלכו בדרום תל אביב עם פריטי קרמיקה טריים עליהם מסרים בעד הפתיחה של עולם התרבות, ושוחחו עם העוברים והשבים ברחוב.
16 צפייה בגלריה
קבוצת ח'נום
קבוצת ח'נום
"קרמיקה היא חובה": קבוצת ח'נום
(צילום מאתר kicb.or.kr)
16 צפייה בגלריה
קבוצת ח'נום
קבוצת ח'נום
פריטי קרמיקה שהפכו לשיריון: היצירה של קבוצת ח'נום
(צילום מאתר kicb.or.kr)
הישראלי האחרון שמציג בביאנלה לקרמיקה השנה הוא עידו פרבר (32), עם עבודות שיצר מתוך סדרה ששמה "תפר". פרבר משוחח איתנו מהצד השני של העולם, יפן, בה הוא לומד בימים אלה תואר שני בקרמיקה באוניברסיטה הנחשבת של טוקיו לאמנויות (המכונה גם גיידאי - Geidai).
"העבודות הראשונות מתוך 'תפר' הציגו בביאנלה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. כשהתערוכה עמדה להסתיים כבר הייתי ביפן, וחשבתי אולי להגיש את העבודות למשהו נוסף", הוא מספר. "חבר שגר בדרום קוריאה שלח לי את המודעה של הביאנלה, ואמרתי יאללה, למה לא. הגשתי מועמדות בינואר, וחצי שנה אחר כך - די הרבה זמן – הגיעה התשובה החיובית. התקבלתי וזה היה נורא מפתיע כי הגישו אלפי עבודות, ולא רק זה – אלא שעוד שני ישראלים התקבלו. בהתחשב בגודל המדינה שלנו, זה נראה לי מכובד מאוד".

"קשה כמו עור"

סדרת ה'תפר' של פרבר מציגה את תוצריו של תהליך מחקר שהתמקד בניסיון ליצור כלי קרמיקה באופן שאינו הטכניקה המסורתית שבה נהוג לעבוד עם החומר. לשם כך, התנסה פרבר עם עבודה בחימר ששואבת השראה וטכניקות מדיסציפלינות אחרות בעולם המלאכה, וספציפית – מעבודת עור.
16 צפייה בגלריה
קרמיקה עידו פרבר
קרמיקה עידו פרבר
סדרת הקרמיקה 'תפר' של עידו פרבר
(צילום: עידו פרבר)
"יש בקרמיקה מצב שנקרא leather-hard, קשה כמו עור", מסביר פרבר בשיחה. "זה מצב שבו החימר הוא לא רך כמו שאת חושבת על חימר, ומצד שני הוא לא קשה נשבר. במצב הזה, הוא ממש דומה לעור: אפשר להזיז אותו ולשחק איתו. ניסיתי לראות איך אני יכול לעבוד עם חימר ממש כאילו הוא עור, ולשחק משחק כפול על המינוח הזה".
במקום העבודה עם הטכניקה המקובלת של אובניים או יציקות, השתמש פרבר בגזרות חימר אותן הוא קיפל על אימומים, תבניות עליהן "מלבישים" עור, בדומה לדרך שבה יוצרים נעליים. את יריעות החימר הוא חיבר בסיכות מתכת. "הסיכות מזכירות תהליך תפירה וזולגות לעבודה בחדר מנתחים. התוצאה מזכירה גם טקסטיל בגלל שבתהליך הרידוד, כדי שהחימר לא יידבק למערוך, שמתי אותו בין שתי שכבות בד. ברגע שמסירים את הבד, הטקסטורה נשארת".
16 צפייה בגלריה
קרמיקה עידו פרבר
קרמיקה עידו פרבר
"התקבלתי וזה היה נורא מפתיע כי הגישו אלפי עבודות". עידו פרבר
(צילום פרטי)
כך, מרכיב פרבר מכמה חלקי חימר מרודדים כלי שלם. כדי לאטום את הכלי ולחבר בין יריעות החימר, הוא יצר דבק מיוחד שמגדיר גם הוא את הוויזואליה המיוחדת של התוצר הסופי. "החלטתי שאני לא עובד כקרמיקאי, אז יצרתי דבק מהיר, גלזורה מיוחדת. כשהכנסתי את הכלים לתנור הגלזורה נמסה, והיא זו שחיברה ואטמה בפועל כל כלי מבפנים".
התוצאה הסופית של 'תפר' – הגופים הקרמיים השחורים בעלי הטקסטורה המעניינת ותיפורי המתכת – היא אסתטית מאוד, אך לדבריו של פרבר לא הייתה המטרה, אלא תופעת לוואי. "הצורה הסופית לא הייתה העניין. זה לא מה שהניע אותי, לא ישבתי ותכננתי סקיצה. במקרה הזה התעסקתי יותר בתגלית של החומר, בהיתכנות לטכניקה חדשה לעבודה. חלק גדול היה היצירה של הגלזורה הנכונה והספציפית שתאטום את הכלים כמו שצריך או לשמור על היריעות מלהיסדק או להישבר. הצורות, או התוצר הסופי, הוא פשוט תולדה של זה השאלות האלה.
16 צפייה בגלריה
קרמיקה עידו פרבר
קרמיקה עידו פרבר
"החלטתי שאני לא עובד כקרמיקאי"
(צילום: עידו פרבר)
16 צפייה בגלריה
קרמיקה עידו פרבר
קרמיקה עידו פרבר
קרמיקה שהולבשה על ואזת זכוכית ומיכל גז
(צילום: עידו פרבר)
"הצורות מעניינות בעיקר בגלל האימומים. לא הכנתי אותם במיוחד, אלא השתמשתי בכלים שמצאתי בסטודיו שלי. נגיד בכלים הראשונים, האימום שלי היה מערוך צרפתי שבו השתמשתי כדי לפרוס את החימר. או שפריצר כזה של איקאה, שהייתי מרטיב איתו את החימר, ומתוך השפריצר הזה יצאה סדרה שלמה של כוסות אספרסו. את הכלים שמוצגים בקוריאה בניתי על ואזה מזכוכית שעמדה בסטודיו ששכרתי באותו זמן, שהייתה שם והתאימה לי לצרכים, והחלק התחתון הוא ממיכל של גז".
את לימודי הקרמיקה שלו ביפן התחיל פרבר לפני שנה. את התואר הראשון שלו בעיצוב תעשייתי השלים בבצלאל, וכעת הוא לומד תואר שני כחלק ממלגה שמוצעת מטעם ממשלת יפן עבור ארבעה סטודנטים ישראלים מדי שנה. "הטיסה שלי נדחתה בחצי שנה. הייתי אמור להתחיל באפריל 2020. בסוף הגעתי רק באוקטובר, עשיתי סמסטר אחד של מחקר וניגשתי לתואר שני. היום אני סטודנט לתואר שני במחלקה לקרמיקה".
16 צפייה בגלריה
קרמיקה עידו פרבר
קרמיקה עידו פרבר
כמו רצועות עור מודבקות: סדרת 'תפר' של עידו פרבר
(צילום: עידו פרבר)
16 צפייה בגלריה
קרמיקה עידו פרבר
קרמיקה עידו פרבר
כוסות קרמיקה שנוצקו על שפריצר של איקאה
(צילום: עידו פרבר)
על הלימודים של מקצוע מלאכה ביפן, שידועה בדקדקנות שלה ובתרבות המאסטרים שמנחה את הדיוק הזה, מעיד פרבר שמדובר ב-"עולם אחר. בארץ, בבצלאל, הייתי ידוע ככזה שתמיד משייף ועושה הכל הכי מדויק ופיין, ואז הגעתי לפה ואני מרגיש כמו וואו, שד טזמני או משהו. לעומתם אני כל כך מפוזר ומבולגן. אז אני מנסה לשאוב מהם, ללמוד, אבל אין מה לעשות – דווקא הקונטרסט הזה אולי הוא מה שמעניין. הבין-לבין. אני לא יכול להיות יפני ואף פעם לא אהיה, אבל אני לוקח מה שאני יכול ומה שמתאים לי מהלימודים והתרבות. זו סיבה גדולה למלגה הזו: גם להביא 'דם חדש' מבחוץ למוסדות היפניים, וגם שאנחנו נשמש בעצמנו כשגרירים של התרבות, של השפה, של הטכניקה והגישה כשנחזור למדינות שלנו".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.