את הכתבה הזו אפשר להתחיל בסגנון עדות קבוצת הפייסבוק "מאמאצחיק": תגידו שזו דירה של יובל כספין בלי להגיד שזו דירה של יובל כספין. אבל במחשבה שנייה, לא בטוח שהתלאות שעבר המעצב תוך שלוש שנים הן משעשעות. כספין עבר שלוש דירות בעל כורחו, ומי שהיה בשלושתן יכול להעיד שכולן עוצבו בצלמו ובדמותו הססגונית של בעל הבית - וכולן נראות כמעט אותו דבר.
מהדירה הראשונה, שהייתה בעברה מתפרה שהוא קנה בדמי מפתח ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, הוא פונה על ידי בעלי הבניין אחרי שגר בה 27 שנים. בכסף שקיבל תמורת הדירה בשטח של כ־140 מ"ר הוא קנה דירת גן בגודל כ־70 מ"ר ברחוב פינסקר בתל אביב. אך אחרי ששיפץ ועיצב אותה כמיטב המסורת הכספינית - בגוונים של שחור וזהב (כולל אסלה מזהב!) - הגיע טיל איראני ביוני האחרון והחריב הכול. בלית ברירה הוא עבר לדירה השלישית בטרילוגיה, ברחוב שלמה המלך בתל אביב, ולמרות שהיא שכורה - הוא בחר להשקיע בעיצוב כמו שרק הוא יודע. לדירה הגנרית הלבנה בת שני החדרים הוא יצק מסגנונו ומאוספיו ועכשיו היא אקלקטית ומלאת אופי. רצפת הפרקט הכהה מוסיפה רבות לאווירה, וכך גם המרפסת המקסימה.
ביקור בבית החדש של יובל כספין
(צילום: יריב כץ)
על שלושה דברים נשען העיצוב
שלושה דברים דרושים למעצב האופנה והתלבושות הוותיק כדי להרגיש בבית: תמונות שלו משלל תחנות חייו שמעטרים את הקירות, שולחן אוכל ענק במיוחד בהיותו מארח ידוע ופסנתר כנף גדול בסלון כדי שיהיה שמח לאורחים. על הפסנתר הלבן והחדש בסלונו מודבקת הקדשה: "טובה כספין גרשון ז"ל. אמא שלי – שירת חיי". את תווית ההקדשה לאמו האהובה הצליחו להציל עובדי עירייה שנכנסו ראשונים לביתו ההרוס בפינסקר, ומצאו את הפסנתר מחוץ מתחת למקרר. מה שכן, היה מפתיע לגלות שעל מעמד התווים, במקום תווים מונחים ספר תהלים ו"מחזור עבודת השם - כמנהג הספרדים ועדות המזרח".
"קשה להאמין, אבל אני בן אדם מאמין. אני מניח תפילין כל בוקר כבר יותר מ־30 שנה, ואחרי שנהרס לי הבית בירכתי 'הגומל'", הוא מספר. "ניצלתי בנס בפעם השנייה. שנה וחצי לפני נפילת הטיל חציתי את הכביש בירוק ושליח של וולט שחצה באדום העיף אותי באוויר. שברתי את רגל ימין ואחרי האשפוז הייתי חודש בבית מלון על כיסא גלגלים, כי גרתי עוד בדירה בנחלת בנימין בקומה רביעית".
ריאיון באולפן ynet עם יובל כספין
(צילום: ליאור שרון)
איפה היית כשנפל הטיל על הדירה ברחוב פינסקר?
"למזלי הלכתי בפעם הראשונה למקלט השכונתי. עד אז נכנסתי לשירותים שאין בהם חלון וחשבתי שאני מוגן יחסית. באותו לילה היו שלוש אזעקות, בשתי הראשונות נכנסתי כהרגלי לשירותים, אבל באזעקה של ארבע בבוקר חברים התקשרו וצרחו עליי. היה לי מזל. אחרי שראיתי מה קרה לשירותים, אין ספק שהייתי מת שם בעינויים קשים. אני מאמין שהייתה עליי השגחה עליונה".
איך גילית שאין לך בית?
"בדרך מהמקלט הביתה פגשתי את השכן מלמעלה ששאל אותי לאן אני הולך. אמרתי, 'מה זאת אומרת? הביתה', אז הוא אמר, 'אין בית, הלך הבית'. כשהגעתי קרוב לשם - ראיתי את החורבן. השוטרים לא נתנו לנו להתקרב, ואני בכלל לא הייתי לבוש. לבשתי מכנסי אוברסייז שלושת רבעי, מגפיים יפניים מבד וחולצה מזויפת של ורסאצ'ה, בחיים אף אחד לא ראה אותי ככה. לא יכולתי אפילו לקנות בגדים חדשים כי כל החנויות היו סגורות, יומיים לא יצאתי מהחדר במלון, זה הביך אותי נורא. לא יכולתי לשאת את המחשבה שבבית יש לי בגדים שאני נורא אוהב ואילו אני מסתובב ככה. למזלי יש לי קשרים בעירייה, דיברתי עם ראש הלשכה של חולדאי והסברתי לה שאני חייב משהו ללבוש. בסוף שלחו לי שני חבר'ה צעירים מהעירייה שהסכימו להיכנס לדירה ההרוסה ולהביא לי בגדים. חולצות לא מצאנו בכלל, והיו לי 40 מכופתרות. מצאנו ארבעה זוגות מכנסיים, דווקא את אלה שאהבתי, כמה ז'קטים טובים, שביניהם ז'קט של איסי מיאקי ואולי שלושה זוגות נעליים מתוך 30 הזוגות שהיו לי. לשמחתי גיליתי את האתר 'TEMU'".
מעצב העל הישראלי מזמין לעצמו בגדים ב"TEMU"? נראה לי שיש לנו כותרת.
"זה בניגוד לכל מה שצחקתי עליו בהרצאות שלי, שאנשים קונים בגדים בלי ללמוד ובלי להרגיש את הבד. תכלס, חוץ מהמכנסיים הכול יפה עליי. אתמול בלילה הזמנתי עוד שתי חולצות, ואני מרגיע את עצמי לא להזמין עוד ז'קטים".
מה הדבר הראשון שרצית להציל מהדירה שהייתה לך?
"את הסרוויס שאמא שלי קיבלה לחתונה בשנת 1950. קיבלתי אותו בשלמותו כי הוא שימש אותה רק בפסח, בדיוק ביום שצילמנו תמונות לספר שלי 'אורחים שולחן'. היא הגיעה ברכבת עם הסרוויס ועוד הספקנו להכניס אותו לצילומים. כשהותר לי להיכנס הביתה, זה היה הדבר הראשון שמצאתי, ואחרי זה מצאתי את האלבומים של המשפחה ואת תיק התפילין שקיבלתי לבר המצווה מסבא רבא שלי".
עוד אפשר למצוא אצל כספין את פסל הכלב האדום, אף הוא מאתר TEMU. "ראיתי, נטרפתי, קניתי. ואת בובת הראווה קיבלתי מתנה מחברה שאחרי הפיצוץ בבית מאוד רצתה לתת לי בובת חלון ראווה שהיא שמרה משנות ה50", הוא מספר. "זה וינטג' אמיתי. היא אישה מדהימה וזו בובה מדהימה".
סיבוב נוסף עם "היפה והחיה" אחרי 19 שנה
כספין החל את דרכו המקצועית כמעצב אופנה, אבל היום עיקר זמנו ופרנסתו הוא בעיצוב תלבושות לתיאטרון. בנוסף הוא מריץ מופע אישי עם הפסנתרנית ורד פיקר ברחבי הארץ ועורך ערבי נשים בביתו, בשילוב ארוחה שהוא מבשל בעצמו ("צמחוני וכשר"), הרצאה על אופנה ("אופנה כראי התקופה") וחלק מהמופע המוזיקלי.
בימים אלה עולות שלוש הפקות שכספין עיצב להן תלבושות במקביל: "ביקור התזמורת", בכיכובם של מירי מסיקה וששון גבאי; "הלב", בכיכובם של מיכל ינאי ושלמה בראבא; וגם "היפה והחיה", בבימוי משה קפטן ובכיכובם של יחזקאל לזרוב בתפקיד החיה וליהי טולדנו בתפקיד היפה. המחזמר חוזר לבמות במהלך חנוכה (15 עד 21 בדצמבר, המשכן לאמנויות הבמה תל אביב) לאחר שעלה בקיץ האחרון בגרסה ישראלית, בשיתוף דיסני.
זו סגירת מעגל מבחינתו. כספין עיצב את התלבושות להפקה הראשונה של "היפה והחיה" שעלתה בישראל לפני 19 שנה, גם היא בבימויו של קפטן, אבל התלבושות מאז הלכו לאיבוד והוא נדרש לעצב מחדש לא פחות מ־300 תלבושות, הכול תחת פיקוח צמוד וקפדני של חברת דיסני הבינלאומית, ומדובר באתגר לא קטן, שכן חלק מהדמויות מככבות כחפצים מואנשים (חני נחמיאס כקנקן התה, אוראל צברי כשעון אורלוגין, בן פרי בתפקיד הפמוט ועוד). "חני היא חברתי הטובה. אני מאוד אוהב אותה", אומר כספין. "'היפה והחיה' שונה מכל מה שעשיתי בגלל ההאנשה של הבגדים. הבגד משמעותי מאוד. אם קנקן התה לא משלב את הפיסול והאנושיות - זה לא עובד. את החלקים המפוסלים הכינה רוני וגנר, המוכרת גם מהתוכנית 'הזמר במסכה'.
"גם את 'הלב' עשיתי כבר בעבר, וגם שם תפרנו הכול מההתחלה", הוא מספר. "בראבא היה האדם האחרון שהיה אצלי בבית שלי לפני שהוא התפוצץ. הוא בא לעשות מדידות והתפעל מאוד מהבית, ואחרי שזה קרה הוא התקשר ושאל אם אני צריך משהו".
אם יש תלבושות מוכנות ומוכתבות מ"דיסני", למה צריכים אותך?
"זה לא אחד לאחד, בכל זאת לקחתי לעצמי חופש אמנותי. למשל, השמלה הצהובה והנפוחה של היפה זה נתון, אבל אפשר לקחת את זה לכיוונים שונים. אצלם זה מלא כיווצים, ממש לא סבלתי את זה, אז עיצבתי שמלה צהובה אחרת והוספתי רקמת תחרה שלא קיימת במקור. הרקדניות שבמקור רקדו עם שמלות עד הברכיים לובשות אצלנו שמלות ארוכות, כי זה נראה קצת דוסי מדי. כמובן, את הכול דיסני אישרו".
זוגיות סודית עם גבר נשוי וגעגועים לאח
את דירתו הנוכחית הוא עיצב בעזרת המון חברים טובים שתרמו לו חפצים ססגוניים ומיוחדים, בהתאם לטעמו. "ידעתי שאני מוקף בחברים נהדרים. יש לנו קבוצה בשם 'משפחברים', כולם הכירו דרכי וכולם התגייסו לעזור", הוא מספר. "ביום שנכנסתי לדירה חיכו לי ליד הדלת מקרר ומייבש עטופים בסרט אדום, ובנוסף קיבלתי כלים למטבח, שולחן לסלון ושטיח מרוקאי מטורף שהגיע כל הדרך מניו יורק. אין מי שלא הציע עזרה, חברי ילדות בחיפה שלא ראיתי מכיתה ה' אספו כסף ותרמו לי 35 אלף שקל, וגם ליא קניג, שבדיוק עבדתי איתה על ההצגה 'משהו טוב' בהבימה, חיבקה אותי והציעה לי כסף".
מה שלא קיבל מחבריו נרכש מ"איקאה", תאמינו או לא. למשל, שולחן האוכל המודולרי שמורכב משישה שולחנות שחורים צמודים הנפרדים בהתאם לכמות האורחים. על הקירות תלויות תמונות רבות של בעל הבית מצולם ומצויר לצד שני ציורים של ג'ודי גור ארי, שנתנו לו במתנה עדה וקובי אשרת; ציור של תרנגול צבעוני ("זה הכי אני, תרנגול זה גבר־גבר", הוא צוחק); או פוסטר של יגאל תומרקין ועליו הקדשה לזמרת ריקי גל, שהוא קיבל ממנה במתנה. פריט מעניין נוסף הוא פרגוד נייד שחור־לבן שהוא הרכיב מווילון עתיק שקיבל מחברתו הטובה, השחקנית שרי צוריאל, ועליו איורים יפהפיים של האמן אוברי בירדסלי.
"כשהייתי צעיר התבאסתי יותר כי רציתי את כולו. בסוף דברים התיישבו ואני גם לא אובססיבי, אני יודע את מקומי. אין יום שהוא לא שולח לי הודעת אהבים, יש בינינו הערצת אישיות הדדית מטורפת, ובגילי זה הרבה יותר ממה שיכולתי לחלום"
מתי אתה צפוי לחזור לדירה שנהרסה?
"הבניין כבר בבנייה, אבל אני כנראה כבר לא אכנס אליו, יש לי ממנו זיכרונות קשים מדי, וזה גם בניין בשימור עם שחזור. זה ייקח עוד המון זמן שלא בטוח שיש לי".
סליחה?
"אני כבר בן 69! אבא שלי מת בגיל 70 ואחי הבכור גונן נפטר לפני ארבעה חודשים בגיל 72, שניהם מתו מדום לב. הייתי מאוד קשור אל אחי, אפילו עשיתי קעקוע על היד 'גונן אחי המגונן'. הוא נפטר חודשיים אחרי שהטיל נפל ואמרתי לעצמי 'נו, בפעם הבאה אל תשאל מה עוד יכול לקרות'. הוא נפטר אחרי ששברתי את הרגל ונהרס לי הבית, אבל זו מבחינתי המכה הכי קשה כי הוא חסר לי מאוד".
מלחיץ אותך ששניהם נפטרו מאירוע לבבי?
"גם אני עברתי אירוע לב קטן, פרפור פרוזדורים קוראים לזה. מאז - ובמיוחד אחרי התאונה - לקחתי 15 כדורים ביום, גם משהו נגד חרדות כי מאז הקורונה סבלתי מהתקפי חרדה. הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהבית נהרס היו הכדורים, אבל מצאו לי אותם. אמרתי להם שהם נמצאים ליד הטלוויזיה, אז הם צחקו ואמרו 'אבל אין טלוויזיה'. מתברר שהיא התנפצה לרסיסים קטנים, אבל בסוף הכדורים נמצאו במקום שבו היא הייתה".
מה עם זוגיות?
"המילה זוגיות מפחידה אותי, אבל יש לי רומן אהבים לוהט כבר 11 שנה עם גבר מדהים, אהבה גדולה, רק שהוא לא לגמרי שלי. הוא נשוי ואב לילדים, כך שאני חולק אותו עם אישה שלא יודעת שאני חלק מחייו".
איך אתה חי עם זה?
"נהדר, אני אוהב חופש ואוהב לישון באלכסון".
איך הכרתם?
"הוא פשוט צלצל אליי והציג את עצמו כסטרייט שרוצה להתנסות. הוא נדלק עליי כי הוא ראה אותי בטלוויזיה. כמובן נפנפתי אותו, את יודעת כמה כאלה היו? אבל הוא לא ויתר. בסוף הסכמתי להיפגש איתו בבית קפה והוא נורא מצא חן בעיניי. איש אדמה, חתיך היסטרי, צעיר ממני ב־15 שנה. אחרי הפעם הראשונה שהיינו ביחד הוא נבהל ואמר שלא ניפגש יותר, אבל הוא לא החזיק מעמד וצלצל שוב, ואני כבר הייתי מאוהב".
לא מבאס אותך לנהל רומן בסתר?
"זה היה קשה מאוד בהתחלה, כי אי אפשר להתקשר ולהיפגש מתי שרוצים. כשהייתי צעיר התבאסתי יותר כי רציתי את כולו. בסוף דברים התיישבו ואני גם לא אובססיבי, אני יודע את מקומי. אין יום שהוא לא שולח לי הודעת אהבים, יש בינינו הערצת אישיות הדדית מטורפת, ובגילי זה הרבה יותר ממה שיכולתי לחלום".
