למראה הבתים השרופים וההרוסים בולטת העובדה שהאדריכל שתכנן חלק מהם - כבר אינו בין החיים. האדריכל יורם בר סיני, בן קיבוץ בארי, נמנה עם הנרצחים ב-7 באוקטובר, וגופתו זוהתה רק לפני כמה ימים. ביום ראשון הוא הובא למנוחות.
"בבוקר יום שבת, כשהסתבר שמחבלים חדרו לקיבוץ, יורם לקח את האקדח האוטומטי שקיבל מסבא יהושע, עלה על האופניים ונסע לבית של רותי, בתו, במרחק חצי קיבוץ", מספרת נילי בר סיני, אלמנתו, "הוא הלך למרפסת, בחר נקודת תצפית טובה על המדרגות, עמד עם קפה ביד אחת ועם אקדח ביד השנייה, ונהרג כשהוא מנסה לעצור פלישה של שבעה מחבלים לביתם של בתו ונכדיו. בן 75 במותו. כך נזכור. בחלקת החרובים שנטע, במזלג שבין הדרך העולה לנחאביר לבין דרך הביצורים, תהיה מנוחתו".
16 צפייה בגלריה
נרצח כשניסה להגן על נכדיו. יורם בר סיני, אדריכל, תושב בארי
(צילום באדיבות נילי בר סיני)
"הבנה עמוקה של קנה המידה הכפרי"
בר סיני עבד במשך כ-40 שנה במשרד א.ב. מתכננים, שבמהלכן הוא הקים את השלוחה של המשרד בנגב וניהל אותה. בר סיני אף כיהן לתקופה כמהנדס המועצה האזורית, במקביל לעבודתו במשרד האדריכלות. בר סיני היה אחראי על תכנון מבני ציבור גדולים כמו דפוס בארי, מלון עין גדי ומכללת ספיר, אך התמחה בתכנון מושבים חקלאיים וקיבוצים. בין הקיבוצים שתכנן אפשר למנות את מגן, גבולות, דורות, עלומים ובארי, שבו גדל ובסופו של דבר גם נרצח כשהגן על משפחתו ועל מקום מגוריו. מומחיות שהתפשטה בשני העשורים האחרונים עד לאפריקה, שם תכנן פרויקטים רבים ומרשימים.
16 צפייה בגלריה
הקשר הישיר בין מרכז הקיבוץ הקיים לבין השכונה החדשה שהתווספה. שכונה בכפר עזה
(צילום באדיבות א.ב. מתכננים)
לאחר שהשלים את לימודיו בטכניון בשנת 1980, לקח בר סיני חלק בעבודות לבניית הקיבוץ והתחיל לעבוד במשרד א.ב. מתכננים. "בר סיני התמקצע בתכנון ישובים, ידע על בוריו את חוק התכנון והבנייה, שלט בפוליטיקה של ועדות התכנון האזוריות והארציות וליווה קיבוצים רבים בתהליך המייגע של אישור תוכנית הבינוי", כך תואר ניסיונו המקצועי בהספד שפורסם ביומון בארי המנציח את הנספים בקיבוץ.
בין הקיבוצים שתכנן אפשר למנות את מגן, גבולות, דורות, עלומים ובארי, שבו גדל ובסופו של דבר גם נרצח כשהגן על משפחתו ועל מקום מגוריו
חבריו למשרד מוסיפים ומתארים אותו כאיש רוח, נבון, בעל שלווה פנימית וידע נרחב ומקיף שהובילו לראייה כוללנית המאפיינת את יצירתו האדריכלית. "הוא התעסק בכל היבטי התכנון החל מהאדם, דרך החברה והקהילה שבה הוא חי עד לנוף ולצמחייה שגדלה סביבו", מספר האדריכל שעבד עימו דני בר קמה, "באחת משיחותינו הרבות יורם אמר שהתכנון צריך לעסוק בכל הסביבה ולא רק בבית עצמו".
16 צפייה בגלריה
שאף לשמור על קנה המידה של המבנה התעשייתי שיתאים לגודלם של המבנים בקיבוץ. דפוס בארי
(צילום: ישראל יוסף)
"הייתה לו הבנה מאוד עמוקה של קנה המידה הכפרי", מוסיפה לידיה מודלבסקי, שעבדה עימו במשך 28 שנים מאז קיבל אותה לעבודה במשרד בשנת 1995. "ההיכרות שלו עם אורח החיים בקיבוץ הובילה אותו לפיתוח מרקם בינוי חדש עבור השכונות החדשות שהוא תכנן בקיבוצי הדרום. יורם טען כי החלוקה הנפוצה במושבים החקלאיים, שלפיה הבתים ממוקמים אחד מול השני לאורך דרך או רחוב, לא התאימה לאורח החיים בקיבוץ. לכן, בשכונות החדשות של הקיבוצים בארי ומגן, לדוגמה, הוא יצר הטיה קלה של מבני המגורים. הקווים האלכסוניים בין הבתים יצרו שטחים ירוקים לשימוש התושבים והעניקו להם פרטיות בכניסה לבית", מפרטת מודלבסקי.
"עיקרון נוסף שעמד מול עיניו בתכנון הרחבות היישובים היה הקשר הישיר בין מרכז הקיבוץ הקיים לבין השכונה החדשה שהתווספה לו", מתאר בר קמה. כך גם בשכונה הקהילתית החדשה של כפר עזה - השדרה הירוקה המרכזית שלאורכה ממוקמים חדר האוכל ובריכת השחייה ממשיכה גם אל השכונה החדשה. חשיבותם של הנוף ושל המבנים הקיימים המשרתים את חברי הקיבוץ מופיעים בכל אחת מהתוכניות שיצר כשקבע בהם לשמר את "שטחי הנוף" ואת "המבנים הישנים מראשית היישוב", כך על פי הגדרתו.
16 צפייה בגלריה
הקיבוץ היה חלק מחייו. שכונה בקיבוץ בארי שתכנן יורם בר סיני
(צילום באדיבות א.ב. מתכננים)
עבודתו המקצועית של בר סיני ז"ל ליוותה את התפתחות הקיבוצים בדרום הארץ בכלל ושל קיבוץ בארי בפרט. בדיוק כפי שהקיבוץ היה חלק בלתי נפרד מחייו – הוא היה חלק בלתי נפרד מחיי הקיבוץ. הוא תכנן את הרחבות הבתים של הקיבוץ לאחר שהוחלט על ביטול הלינה המשותפת, את הרחבת הקיבוץ דרומה וגם את בית הדפוס הנודע שהפך במידה מסוימת לסמלו של הקיבוץ.
"התכנון של מבנה דפוס בארי מדגיש את היחס של בר סיני לקיבוץ שבו גדל ואת הרצון שלו לשלב בין האדריכלות הקיימת לבין התכנון החדשני", מתאר בר קמה, "הערכתו ניכרת גם בשאיפה שלו לשמור על קנה המידה של המבנה התעשייתי שיתאים לגודלם של המבנים בקיבוץ. וגם דרך השימוש הבולט בבטון חשוף המזכיר את מסד הבטון של חדר האוכל, שתוכנן על ידי שמשון הלר".
"עיקרון נוסף שעמד מול עיניו בתכנון הרחבות היישובים היה הקשר הישיר בין מרכז הקיבוץ הקיים לבין השכונה החדשה שהתווספה לו"
שילב את חיי הקהילה בפרויקטים באפריקה
בשני העשורים האחרונים בר סיני עסק רבות בתכנון כפרים, מרכזים לוגיסטיים ומבני מגורים בניגריה, אנגולה, גאנה ודרום אפריקה. "הוא הקפיד להגיע ולבקר במקום כדי להכיר את שפת התכנון המקומית ולהבין את חיי הקהילה של האנשים שחיים בו", מסכם בר קמה. "עבודות התכנון של בר סיני באפריקה שאפו להתבסס על התרבות המקומית ולהביא אותה לידי ביטוי באדריכלות. כך, בשנת 2013, הוא עיצב את שער הכניסה לשכונה שתכנן בגאנה על פי טקסטיל מקומי וצבעוני".
תכנונם של כל היישובים המרוחקים כלל את אותה ראייה כוללנית שאפיינה גם את הקיבוצים. הסיורים הרבים שערך בר סיני בעיירות הובילו לגיבוש ולקביעת המיקום המתאים לפיתוח היישוב ומבני התעשייה. "הניסיון העשיר שלו בתכנון בארץ הביא לתכנון המבוסס על מיקום בית המגורים בקדמת החלקה ומאחור השטח החקלאי, בדומה למושבות החקלאיות בארץ", מתארת מודלבסקי. עם זאת, בר סיני עיצב פתרונות מקומיים עבור התשתיות הנדרשות לפיתוח האזורים המרוחקים ופיתח שיטות בנייה שיתאימו לתושבי המקום.
בשנים האחרונות, אהבתו הרבה למקום שבו גדל הובילה גם לעיסוקו בפרויקט נטיעת עצים מסביב לקיבוץ בארי ולהנצחת האתר בוואדי נחאביר, שמסמן את מיקומו המקורי של קיבוץ בארי משנת 1946. האתר כולל שני מבנים מתקופת המנדט הבריטי. בית ביטחון בעל שתי קומות המכונה גם "מיקי מאוס" בגלל מרפסות מעוגלות משני צידיו ומגדל מים בגובה דומה הניצב בסמוך לו. שני פרויקטים שמסכמים את הכתוב בהספד על פועלו רב-השנים, "בחלקת החרובים שנטע, במזלג שבין הדרך העולה לנחאביר לבין דרך הביצורים, תהיה מנוחתו".
"הוא אהב לצייר בתים ועצים בעיפרון 6B"
"הוא היה נשוי לי מגיל 26 עד מותו, בגיל 75", מספרת נילי. אחרי היוודע דבר מותו היא כתבה את תולדות חייו ובין היתר כתבה כי "ב-1951 עבר הקיבוץ ליישוב הקבע. הנשים והילדים הגיעו במשאיות מגדרה. ההורים הצעירים גרו באוהלים, בתוספת חבר ("פרימוס"). הילדים שוכנו באחד משני הבתים הנטושים שנשארו בשטח, וראו את השלג הראשון והאחרון שירד בקיבוץ. באחד הלילות הגיעו פדאיון מעזה, וגנבו את המעילים... יורם חגג את החינוך המשותף. הוא היה ילד חברותי במידה, נותן אמון בעולם ושמח בחלקו. אהב להסתובב בחצר המשק כשהוא הולך על הידיים, רץ וקופץ, סקרן".
על חייו הבוגרים כתבה נילי: "כשפרצה מלחמת יום כיפור גויס למילואים. שמונה חודשים ישב בדיונות של טסה, ועוזיאל עזר לו ללמוד לקראת בחינות הכניסה לארכיטקטורה בטכניון. הוא התפלא ושמח כשהתקבל. הלימודים נמשכו חמש שנים. במהלכן התחתן, והפך אבא למיכאל ורותי. לימים יורם תכנן את הרחבת הבתים, ובמקביל נדרש לעבוד בבניין, כי מי שחוזר מהלימודים צריך לתת שנה למשק. הוא השקה בטון, למד מברנדי איך מפקחים על ביצוע תוכניות אדריכליות... לאחר שנה הוא סוף-סוף התחיל את העבודה במחלקה לתכנון. אדריכל ויטוריו קורילנדי חנך אותו. הוא אהב לצייר בתים ועצים בעיפרון 6B, לצבוע מפות בטושים מיוחדים, ולהתבונן בסט הרפידוגרפים המפואר שלו בימים שעוד מחקו דיו מניירות הפרגמנט בעזרת סכין יפני. לימים התמקצע בתכנון יישובים וליווה קיבוצים רבים בתהליך המייגע של אישור תוכנית הבינוי. ההתמחות בתכנון יישובים חקלאיים הובילה אותו לאפריקה. הפרויקט האהוב עליו היה אלדאה נובה, כפר באנגולה שרצו להקים בו קואופרטיב חקלאי לחיילים משוחררים משני צידי מלחמת האזרחים. במרחק לא גדול תכנן ובנה גם שכונה לעשירים הגולים שחזרו הביתה.
16 צפייה בגלריה
סקיצה של מבנה המשרדים של א.ב. מתכננים שולחת הנגב שבה עבד - בתכנונו של בר סיני
(צילום באדיבות א.ב. מתכננים)
"היו עוד פרויקטים, וחלומות על פרויקטים, במקומות נוספים - מסנגל ועד סין - אבל הבית שהכי אהב הוא דפוס בארי. במיוחד התלהב מהיכולת להקים את אתר כלנית - מחלקת כרטיסי האשראי החדשה - המאובטח על פי תקן בינלאומי עב כרס, וכל זה בתוך 100 ימים בלבד", כתבה נילי.
