צלחת פורצלן אחת במחיר של 1,200 שקל, אגרטל זכוכית איטלקי ב־6,000 שקל, זוג כוסות אספרסו ב־699 שקל וסט מצעי כותנה מצרית שמחירו מתחיל ב־2,500 שקל. עבור רוב הישראלים המחירים האלו נשמעים כמעט דמיוניים, אבל בחנות החדשה והמסקרנת Collect, שנפתחה בכיכר המדינה בתל אביב, הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
בין אגרטלי זכוכית שנופחו ביד, כלי פורצלן צרפתיים מעוטרים בזהב אמיתי ומצעי כותנה מצרית הנתפרים באיטליה בהזמנה אישית, מנסה חנות העיצוב החדשה להציע משהו אחר: לא רק מוצרים יוקרתיים, אלא אוסף של מותגים שבמשך עשרות ואף מאות שנים בונים לעצמם מוניטין של מלאכת יד, מסורת וסבלנות בעולם שהולך בדיוק לכיוון ההפוך – ייצור המוני וזול.
הצצה לפריטי היוקרה של האלפיון העליון
(כתב וצלם: אסף קמר)
ללקט מוצרים עם מורשת תחת קורת גג אחת
רגע לפני שעבודות הבנייה מסתיימות והכיכר המפורסמת חוזרת לחיים, יש עדיין הרבה חנייה. מאחורי המיזם העיצובי עומדים מקסים סלאבין (38), שמעדיף להגדיר את עצמו לא כבעל חנות לעיצוב הבית, אלא כ"אוצר של טעם טוב" והשותפה המייסדת, קרין שלף אביב. "החנות שלנו נולדה מתוך הרצון לאסוף מוצרים שיש להם תחושת ערך", סלאבין מספר ל־ynet. "אנחנו עסוקים חלק גדול מאוד מהשנה בלחפש מותגים שמייצגים את הערכים שלנו. לוקח לנו המון זמן למצוא אותם ולאסוף אותם לעולם אחד שלם. למצוא מוצרים יקרים כמעט כל אחד יכול, וגם לקנות מוצרים יקרים כמעט כל אחד יכול. היכולת האמיתית היא לדעת לבחור את המוצרים הנכונים, כאלה שיש מאחוריהם מורשת, איכות וסיפור, ולרכז אותם במקום אחד".
לדבריו, דווקא בעולם שבו הכול הופך למהיר יותר, הוא מחפש את הכיוון ההפוך. "הערכים שלנו הם מסורת, עבודת יד ומורשת. בעולם כזה אנחנו נמשכים דווקא למותגים שממשיכים לייצר בצורה איטית וידנית. אלה מותגים שכבר כמעט מאות שנים עובדים באותה מסורת. מאחורי כל פריט עומד סיפור, וזאת הסיבה שאנחנו בוחרים בו".
"לא בוחר מותגים רק בגלל שהם יפים". מקסים סלאבין, מבעלי החנות החדשה
(צילום: אסף קמר)
מצדיק את המחיר? כמה אנשים עובדים על כל כלי בתהליך ממושך
(צילום: אסף קמר)
מי קונה זוג כוסות ב־699 שקל?
מתברר כי גם המחיר אינו נקודת הפתיחה. "אני לא בוחר מותגים רק בגלל שהם יפים. קודם כול אני שואל אם הם בכלל ראויים להיכנס לתמהיל החנות", מציין סלאבין. "קודם מסורת, עבודת יד וסיפור אמיתי. רק אחר כך מגיע היופי".
גם הלקוחות, לדבריו, מגוונים הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, ולא רק אנשים עשירים שגרים בכיכר המדינה. "יש מי שיבחר לקנות כוס אחת, מגבת אחת או אגרטל אחד, ויש מי שירכוש סט פורצלן שלם, סט מצעים וסט מגבות. כל אחד, בדרך שלו ובתקציב שלו, רוצה להפוך את הבית שלו ליפה יותר", הוא אומר.
אנחנו מתחילים את הסיור במוזיאון העיצוב היוקרתי במחלקת הפורצלן של Gien, בית היוצר הצרפתי שנוסד בשנת 1821. "כמה וכמה אנשים עובדים על כל צלחת", סלאבין מתלהב, ובמידה מסוימת מצדיק את המחיר הגבוה. "מרגע תחילת העבודה ועד שהיא נארזת ונשלחת ללקוח יכולים לעבור ימים ולעתים אפילו שבועות. כל צלחת היא למעשה עבודת אומן".
מחירה של צלחת בודדת עומד על כ־300 שקל, וסט של שש צלחות עולה כ־1,500 שקל. בין הקולקציות מוצגים גם דגמים היסטוריים המבוססים על עיצובי הארכיון של החברה, ובהם הדגם עם הטיגריס שמקורו בשנת 1875.
ואם מחירי הצלחות של Gien נראים גבוהים, בהמשך החנות ממתינה סדרת הפורצלן היוקרתית של Robert Haviland. לדברי סלאבין, סדרת Matignon עוצבה בהשראת גני ארמון מטיניון בפריז – מעונו הרשמי של ראש ממשלת צרפת. בשנת 1974 הזמינה ברנדט שיראק, אשתו של ראש הממשלה לשעבר, את הסדרה, ומאז היא מזוהה עם ארוחות דיפלומטיות ואירועים ממלכתיים. "כל העיטורים נעשים בעבודת יד ובזהב נוזלי אמיתי", סלבין מדגיש. "גם כאן לוקח שבועות לייצר כל פריט, משום שלא מדובר בייצור המוני".
לאחר עיטור הכלים בזהב הם עוברים שריפה נוספת בתנור מיוחד, שמקבעת את שכבת הזהב אל הפורצלן ומעניקה לה את הברק המוכר. המחיר בהתאם: 1,200 שקל לצלחת אחת, מחירה של כוס אספרסו הוא 1,600 שקל, וסט אוכל שלם יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
סדרת Matignon עוצבה בהשראת גני ארמון מטיניון בפריז – מעונו הרשמי של ראש ממשלת צרפת
(צילום: אסף קמר)
הפיצוחים העממיים בצלוחית היוקרתית
(צילום: אסף קמר)
בקרוב צפויים לקוחות אמידים נוספים? ימים יגידו
(צילום: אסף קמר)
בהמשך ניצב אגרטל מתכתי המעוטר בעלי גינקו – אחד מסמליו של המעצב האמריקאי Michael Aram במחיר של 1,500 שקל. "ההשראה שלו תמיד מגיעה מהטבע", מספר סלאבין. "תמיד יהיו שם עלים, ענפים או פרחים. כל הפריטים מיוצרים בעבודת יד, ואנחנו גם היבואנים הבלעדיים של המותג בישראל". ארם הקים את המותג שלו לאחר שנחשף לעבודות מתכת מסורתיות בהודו. מאז הפכו העלים, הענפים והפרחים לסימן ההיכר של יצירותיו, שנמכרות בחנויות עיצוב יוקרתיות ברחבי העולם, ועכשיו גם בתל אביב, כך שאוהדי המותג יכולים לנשום לרווחה.
אבל אולי גולת הכותרת של החנות היא מחלקת הזכוכית של Venini. "וניני הוא אחד המותגים האייקוניים שיצאו מהאי מוראנו באיטליה", אומר סלאבין. "הוא נוסד בשנת 1921 ועיצב במידה רבה את עולם הזכוכית האיטלקי במאה השנים האחרונות. כל אובייקט מתחיל בידיים של אמן איטלקי שמנפח את הזכוכית ומעצב אותה בעבודת יד". האי מוראנו, הסמוך לוונציה, נחשב במשך מאות שנים לבירת הזכוכית של איטליה. כבר מהמאה ה־13 רוכזו בו סדנאות הזכוכית של ונציה, ומאז הפך השם "מוראנו" לסמל בינלאומי של זכוכית אמנותית. "כל אובייקט כזה מתחיל בידיים של אומן איטלקי," הוא מוסיף. "זה הכול עבודת יד". ניגוד לייצור תעשייתי, כל יצירה המנופחת ביד שונה מעט מקודמתה. ההבדלים הזעירים בצורה או בגוון נחשבים חלק מהייחוד של עבודת היד. האגרטל הזה נמכר בכ־3,000 שקל, אולם הדגם שמושך לי את עין הוא Fazzoletto הנחשב לאחד מסמליו המוכרים ביותר של Venini, והקווים הגליים שלו נועדו ליצור אשליה של בד רך המתנופף ברוח, אף שהוא עשוי כולו מזכוכית מנופחת. "הוא נראה כמו מטפחת בד שמישהו עצר באמצע התנועה והפך אותה לזכוכית", סלאבין מסביר ומוסיף כי המחיר עומד על 6,000 שקל.
מימין אגרטל של המותג Venini ב-3,000 שקל. משמאל אגרטל המדמה בד המתנופף ברוח ב-6,000 שקל
(צילום: אסף קמר)
אגרטל מתכתי המעוטר בעלי גינקו – אחד מסמליו של המעצב האמריקאי Michael Aram במחיר של 1,500 שקל
(צילום באדיבות קולקטי)
צלחת בהשראת ג'ונגל של המותג Gien
(צילום באדיבות קולקטי)
מצעי כותנה מצרית מ-2,500 שקל שקל. מחלקת הטקסטיל בחנות
(צילום: אסף קמר)
פיצוחים בטעם יוקרתי
אנחנו עוצרים את הריאיון כדי לשתות אספרסו חם בכוס קטנה ומעוטרת בציורים בעבודת יד שעולה כמו ארוחה זוגית במסעדה. העיצוב משפיע על הטעם? אולי על התחושה וההתלהבות. משם אנחנו עוברים למחלקת הטקסטיל המוקדשת למותגים ותיקים ועתירי מוניטין. כך למשל Bianco Perla, שמייצר מצעים בטוסקנה מאז 1955. "הם מייצרים את המצעים כמעט כמו חליפה בתפירה אישית", אומר סלאבין. "אפשר לבחור את המידה, את צבע הבד וגם את צבע הרקמה". לדבריו, אחד המרכיבים החשובים ביותר הוא חומר הגלם. "כותנה מצרית נחשבת כבר מאות שנים לכותנה האיכותית ביותר, משום שהסיבים שלה ארוכים וחזקים יותר. המשמעות היא שהבד עמיד יותר ושומר על האיכות שלו לאורך שנים". מחירו של סט כזה, אם תהיתם, מתחיל בכ־2,500 שקל.
בסופו של דבר, סלאבין אומר שהמחירים הגבוהים של הפריטים בחנות אינם הסיפור המרכזי. "מה שמעניין אותי הוא לא רק היופי של הפריט, אלא גם הסיפור שעומד מאחוריו – הערך שהוא מביא איתו, המורשת, האיכות והעבודה הידנית שנעשית מאחורי כל פריט. אלה הדברים שאנחנו מחפשים ואלה הדברים שאנחנו רוצים להביא לכאן".
אני מתכבד בפיצוחים על צלוחית יוקרה שעולה מאות שקלים וחש שזה משפיע על הטעם. הנשנושים טעימים לי יותר, או לפחות כך אני מדמיין. בעולם שבו מוצרים רבים מיוצרים במהירות ובכמויות עצומות, מותגי היוקרה הוותיקים של העולם הישן ממשיכים למכור בעיקר סיפור של מלאכת יד, השקעה בפרטים ומהדורות מוגבלות. מבחינת הלקוחות שלהם, הערך אינו נמדד רק בחומרי הגלם או בשם שעל התווית, אלא גם במספר הידיים שנגעו בכל פריט ובמורשת שנבנתה במשך עשרות ואף מאות או אלפי שנים.
