יש בתים שמספרים את הסיפור של מי שחי בהם, ויש בתים שמספרים גם את הדרך שהובילה אליהם. זה בדיוק הסיפור של שתי דירות זהות לחלוטין במקור, הממוקמות באותו מגדל יוקרה בתל אביב, שנרכשו על ידי בני אותה משפחה מארצות הברית. הדירה הראשונה תוכננה כבית קיט – מקום שאליו מגיעים כדי לנוח, לבלות ולהרגיש בבית בזמן הביקורים בישראל. אלא שבמהלך הדרך התאהבה המשפחה בארץ, עשתה עלייה, ואח נוסף החליט לרכוש דירה זהה באותו מגדל – הפעם מתוך מחשבה על מגורי קבע ועל קרבה ליתר המשפחה.
בשתי הדירות, שתוכננו ועוצבו על ידי ליאורה שטרנפלד, בעלת משרד לאדריכלות ולעיצוב פנים, שולבו מערכות ריהוט שתכנן במיוחד עבורן מעצב הרהיטים אריק בן שמחון. אף על פי שמדובר באותה מעטפת אדריכלית, השילוב בין התכנון, בחירת החומרים והריהוט השונה יצרו שני בתים שונים – האחד משדר מקום לחופשה, והשני מספר סיפור של שורשים, משפחה וחיים חדשים בישראל.
"זו הייתה חוויה יוצאת דופן", מספרת שטרנפלד. "מצד אחד עבדנו עם אותה משפחה מורחבת באותו בניין ובאותה תוכנית פריסה. מצד שני נקודת המוצא הייתה שונה לחלוטין. הדירה הראשונה נועדה להיות מקום לברוח אליו לכמה שבועות בשנה וביתר הזמן היא עומדת ריקה, ואילו השנייה נולדה מתוך אהבה לישראל ורצון להפוך אותה לבית קבוע אחרי עלייה לארץ. ברגע שמבינים איך הלקוחות רוצים לחיות, גם התכנון משתנה".
הפרויקטים תוכננו כמעט במלואם בשלט רחוק. בעלי הדירות התגוררו בארצות הברית בזמן התהליך, ורוב קבלת ההחלטות התבססה על שיחות זום, צילומים ותוכניות בווטסאפ ועדכונים שוטפים בטלפון. עבור שטרנפלד, שחיה ועבדה בארצות הברית במשך שנים, זו הייתה דרך עבודה טבעית. "אני מכירה היטב את צורת החשיבה של לקוחות אמריקאים", היא אומרת. "התקשורת צריכה להיות מסודרת וברורה מאוד. כל החלטה חייבת להיות מדויקת, וכל פרט מקבל התייחסות. דווקא המרחק יצר תהליך יסודי".
כל אחת מהדירות מתפרסת על פני כ-180 מ"ר. הדירה שבה גרים חולקה כך שיש בה חדר שינה מאסטר להורים, עוד חדר שינה מאסטר קטן יותר ושני חדרים נוספים, מה שאומר סך הכול ארבעה חדרי שינה, סלון ומטבח. יש בה שלושה חדרי רחצה מלאים ועוד שירותי אורחים. דירת הנופש היא בגודל זהה ויש בה חדר שינה מאסטר להורים ועוד שני חדרי שינה. אחד מחדרי השינה המקוריים הוסב לחדר טלוויזיה אך הוא יכול להיסגר ולשמש לשינה. יש בדירה הזו רק שני חדרי רחצה.
דירה ראשונה נועדה להתנתקות
בדירה הראשונה ביקשה המשפחה ליצור מקום שאליו מגיעים כדי להתנתק. החלל המרכזי פתוח ומואר, פלטת הצבעים רגועה ומשלבת לבן, עץ טבעי, ירוק מעודן ונגיעות כחולות שמכניסות תחושה של רוגע וקלילות. המטבח הרחב תוכנן כמוקד חברתי, חדרי השינה נשארו מינימליסטיים ובהירים, ופתרונות אחסון רבים נטמעו בתוך הנגרות כדי לשמור על מראה נקי ואוורירי במהלך חופשת המולדת.
גם חלל המשפחה תוכנן בגמישות, כך שיוכל להיהפך בעת הצורך לחדר שינה נוסף עבור בני משפחה ועבור אורחים שלהם. לדברי המעצבת, כל פרט בדירה הזו נועד לשרת אורח חיים של ביקורים, אירוח וחופשה אך בלי לוותר על נוחות ועל תחושת בית.
השפה הזו ממשיכה גם בבחירת הריהוט שתכנן בן שמחון. פריטי הריהוט שומרים על קווים נקיים, חומרים טבעיים ונוכחות שקטה, כך שהם אינם משתלטים על החלל אלא מדגישים את האור, את המרחב ואת תחושת הקלילות שמאפיינת את הדירה. פה ושם יש נגיעות צבע עזות, כמו הכיסאות ליד האי במטבח או פינת הטלוויזיה, אך היתר נשאר מאופק.
דירה שנייה נועדה למשפחה של חמישה
לקראת השלמת הפרויקט הראשון החליט, כאמור, אחד האחים, שהרבה לבקר בארץ עם המשפחה, לרכוש דירה נוספת וזהה בפריסתה באותו מגדל. הפעם היה ברור שהבית צריך לשרת שגרת חיים שוטפת של זוג ושלושה ילדים.
"כאן השתנתה גם השפה העיצובית", מסבירה המעצבת. "הקירות חופו בטיח מינרלי היוצר עומק ורכות, שולבו חומרים טבעיים, פריטי וינטג' וטקסטיל בגוני אדמה, והחלל כולו קיבל אווירה חמימה, אינטימית ומזמינה. נוצר בית שנוח לארח בו ולבלות יחד". את החלל המרכזי משלים פסנתר שחור, ואת נקודות הצבע מוסיפות שתי כורסאות בגוון סגול עמוק וכמה רהיטים בגוני חמרה, טרקוטה ופליז.
אחד הרעיונות המרכזיים בעיצוב הסלון המשפחתי היה להוציא את הטלוויזיה ממרכז הבמה. שטרנפלד תכננה מערכת נגרות עם חזיתות אווריריות ודלתות חצי-שקופות, שמסתירות את המסך כשאינו בשימוש ומאפשרות לאור לחדור דרך הפתחים. כך נהפך הסלון למקום של מפגש ושיחה, כפי שרצו בני הבית, ולא לחלל שמסתובב סביב המסך.
הרהיטים שתכנן בן שמחון עבור הדירה הזו קיבלו תפקיד משמעותי הרבה יותר. הם לא רק משלימים את העיצוב, אלא מהווים חלק בלתי נפרד מהאופן שבו בני המשפחה חיים בבית. הספה המודולרית מאפשרת לשנות את תרחישי הישיבה בהתאם למספר המשתתפים, הכורסאות המסתובבות יוצרות מעבר טבעי בין הסלון לפינת האוכל, שולחן האוכל הרחב נהפך למוקד ההתכנסות המשפחתית, והספסל הארוך הממשיך את הסגנון מוסיף מקומות ישיבה בעת הצורך. כל אחד מהפריטים תוכנן כך שהוא יאפשר גמישות, תקשורת וחוויית אירוח משתנה לבני המשפחה העולים החדשים.
חדר השינה הזוגי משלב עץ בהיר ואחיד לכל הרהיטים עם טקסטיל בגוני אפור בהיר שמוסיף את ממד הרכות. חדרי הילדים עוצבו בקו מינימליסטי ובהיר, וגם הם כוללים שימוש במוטיב הקשתות, בתאורה מגוונת לשלל תרחישים ובאחסון רב.
"אני מאמין שריהוט צריך לא רק להיות יפה", אומר בן שמחון. "בפרויקט הזה היה לנו חשוב שכל פריט יאפשר לאנשים להיות יחד. הספה, הכורסאות, הספסל ושולחן האוכל נועדו לעודד מפגש, שיחה ושינוי. כשהריהוט מצליח להשפיע על הדרך שבה אנשים חיים בבית, הוא כבר הופך להיות חלק מהאדריכלות עצמה".
לדברי שטרנפלד, זה בדיוק מה שחיבר בין שני הפרויקטים. "למרות שמדובר באותה מעטפת, כל בית נולד מתוך סיפור אחר. הדירה הראשונה סימלה את הקשר לישראל בחגים ובחופשות ואת הרצון להגיע אליה שוב ושוב. השנייה כבר ביטאה החלטה להפוך את ישראל לבית קבוע".
בתוך כך, בן שמחון משתף פעולה בימים אלה עם הגלריסט ואספן האמנות סרג' תירוש שבמסגרתו ייהפך אולם התצוגה של הראשון לפלטפורמה קבועה לתצוגת אמנות עכשווית, לצד קולקציות הריהוט שלו. "עיצוב ואמנות מדברים באותה שפה. בשני התחומים הייחודיות של כל פריט, לצד החיבור בין חלל, חומר, צורה וצבע, היא זו שיוצרת את אופיו של המקום. החיבור עם סרג' היה טבעי מבחינתי ומשקף מגמה בינלאומית שבה חללי עיצוב נעשים מוקדי תרבות והשראה, המציעים חוויה רחבה יותר ומענה שלם יותר לקהל שמחפש איכות, מקוריות וערך", אומר בן שמחון. השניים יציגו באולם בתל אביב את תערוכת PATTERN המוקדשת לאמנות אפריקאית עכשווית (תוצג בתאריכים 2.9.26 עד 2.12.26, נחלת בנימין 110, תל אביב).


























