במשך עשרות שנים היה קל לזהות בריכה פרטית. מים כחולים, פסיפס מבריק בגוני טורקיז, ריצוף בהיר מסביב וכמה כיסאות שיזוף מסביב. זו הייתה כמעט שפה אדריכלית אחידה בכל מקרה שבו ראינו "וילה עם בריכה". ברוב המקרים הבריכה תוכננה כאחד האלמנטים הבולטים בחצר, כזה שמושך מיד את העין ומדגיש את ממדי הבית ואת תחושת היוקרה והבידול משאר הבתים, אלו שאין להם בריכה בחצר.
אלא שבשנים האחרונות, ובעקבות מגמות שמגיעות מאירופה, מאוסטרליה ומארצות הברית, אפשר לזהות שינוי גם בישראל. יותר בעלי בתים כבר לא מחפשים בהכרח את הבריכה הגדולה ביותר והנוצצת ביותר. הם כבר לא מחפשים רק ליצור רושם, אלא לתכנן מרחב חוץ שנעים לחיות בו לאורך כל השנה, כזה שבו המים משתלבים בנוף, בצמחייה ובאדריכלות של הבית.
בריכה בעיצוב טבעי, תכנון: כרכום, שי דוד
(צילום: אלון גרגו)
במבט על. בריכה בתכנון פלגים בבית בנחלה במושב, עיצוב: רון שפיגל
(צילום: אלעד גונן)
השינוי הזה קשור גם לאופן שבו הבית עצמו השתנה. אם בעבר החצר הייתה מקום שמיועד בעיקר לאירוח בסופי שבוע, היום היא הפכה להמשך ישיר של חללי המגורים. יותר אנשים עובדים מהבית, מבלים יותר שעות בחוץ, מחפשים פינות שקטות לקריאה, לארוחות משפחתיות או פשוט למקום שמאפשר להתנתק מהשגרה. הבריכה משנה את תפקידה. היא כבר לא אטרקציה בפני עצמה, אלא חלק מחוויית המגורים הכוללת.
אחת המגמות המעניינות ביותר בעולם היא המעבר לבריכות שמושפעות יותר מהטבע ופחות מעולם המלונאות. במקום פסיפס כחול בוהק וריצוף שמבליט את הבריכה, רואים יותר שימוש באבן טבעית, בגוני מים עמוקים, בצמחייה מקומית ובחומרים שמטשטשים את הגבול בין הבריכה לבין הגינה.
בריכה במראה טבעי בתכנון חברת פלגים
(צילום: אורן אלון סלמן)
שני בתים על נחלה אחת ובריכה טבעית ביניהם, ממש כמו מעיין. תכנון ועיצוב: נוימן חיינר אדריכלים
(צילום: נמרוד לוי)
כמו מקור מים בטבע, ריהוט חוץ: ניסו רהיטים
(צילום: אלעד גונן ודניאל צאירי)
בריכות אקולוגיות: לא רק פחות כלור, אלא תפיסת תכנון חדשה
במסגרת המגמה הזו, הבריכות האקולוגיות צוברות עניין רב. בריכה אקולוגית מבוססת על מערכת ביולוגית שמטרתה לשמור על איכות המים באמצעות סינון טבעי, בשונה מבריכה קונבנציונלית, הנשענת בעיקר על טיהור המים באמצעות כלור או מלח, המים עוברים דרך אזורי סינון ייעודיים, שבהם פועלת צמחיית מים, המדמים את הדרך שבה הטבע עצמו שומר על מים טהורים; פעולה המבוססת על עקרונות ביולוגיים בניגוד לטיהור הכימי.
מעבר להיבט הסביבתי, מדובר גם בבחירה אדריכלית. בריכה אקולוגית היא לא רק מערכת מים אחרת, אלא דרך אחרת לתכנן ולעצב על הגינה כולה. המים, הצמחייה, חומרי הגמר והנוף מתוכננים כמכלול אחד, במטרה ליצור תחושה שהבריכה תמיד היתה חלק מהמקום ולא נטע זר שהונחת במרכז החצר.
תכנון טוב של בריכה מתחיל בשאלה אחת
מבחינה אדריכלית, השינוי הזה מחייב גם דרך תכנון אחרת. בעבר הבריכה הייתה לא פעם האלמנט האחרון שנוסף לפרויקט, לאחר שהבית כבר תוכנן, כיום הבריכה צריכה להיות חלק מהרעיון האדריכלי כבר מהסקיצה הראשונה. אם מבקשים ליצור חיבור אמיתי בין הבית לבין החוץ - זה תנאי הכרחי לכלול אותה בתכנון מההתחלה. מיקומה משפיע על כיווני המבט, על כניסת האור הטבעי, על ההצללה ועל הקשר בין ה-day wing / הסלון, המטבח, פינת או חדר האוכל והאירוח בפנים לבין הגינה.
לכן, השאלות שעולות בשיח האדריכלי היום מתמקדות בנראות הבלתי אמצעית של מי הבריכה וההמשכיות הטבעית שבין הבריכה לסלון. הבריכה האקולוגית, מהווה יותר מתמיד, מוקד מפגש למשפחה ולאורחיה בכל עונות השנה והיא משולבת בגינה גם כשאיש אינו שוחה בה. מעין אגם בטבע שאפשר לבלות לצידו ולא רק בתוכו.
גם המימדים, המורפולוגיה והפרופורציה של הבריכה האקולוגית משתנים. במקום בריכות ענק שנבנו בעיקר כדי להרשים, יותר בעלי בתים בוחרים בריכות קומפקטיות, שמתאימות למגרשים עירוניים, צורכות פחות מים, דורשות פחות תחזוקה ומשתלבות כחלק ממכלול רחב יותר הכולל מטבח חוץ, אזורי ישיבה, צמחייה ולעתים גם אזורי Wellness.
האם הבריכה האקולוגית תהפוך לסטנדרט החדש בישראל ?
מוקדם עדיין לדעת. אבל קשה להתעלם מהשינוי שמתרחש באופן שבו אנחנו מתכננים את החוץ outdoor. הבריכה הופכת לחלק מתפיסת מגורים רחבה יותר מעבר למקום שרק שוחים בו; הבריכה האקולוגית היא הצהרה כי בני הבית מעדיפים חיבור לטבע, קיימות, שימוש יומיומי ותכנון מדויק על פני ראוותנות, וזו הסיבה שהבריכות המעניינות ביותר כיום הן דווקא אלה שאינן מנסות לגנוב את ההצגה, אלא להשתלב בה באופן טבעי.
האדריכל קובי גלצילום באדיבות GMAהכותב הוא אדריכל, שותף מנהל ב-GMA - גל מצליח אדריכלים
