כשמעצב הפנים גרשון צור, שהיה במשך שנים ארוכות מנכ"ל של חברות ריהוט יוקרתיות, מספר שהוא גר בצפון, קל להניח שהכוונה היא לצפון תל אביב. אך למרות הרזומה הברנז'אי שצבר לעצמו, צור מתגורר בקיבוץ בצפון הארץ שבו מתגוררים גם בעלי הבית שבתמונות, זוג צעיר שהוא מכיר שנים רבות. "בעלת הבית עשתה בעבר בייביסיטר לבן שלי, היום הוא כבר חייל", הוא מספר. "השניים פנו אליי כשהבית, שתכננה האדריכלית תמר בארי, היה בשלב השלד, כך שיכולתי להשפיע על התכנון הפנימי".
בני הזוג, הראשית שנות ה-30 לחייהם, גרו ביחידת דיור קטנה בבית ההורים עד שהגיע הזמן לבנות בית משלהם בקיבוץ. הם עברו לבית עם ילדה אחת, בת שלוש, וזמן קצר אחר כך נולד להם תינוק נוסף. הבית מורכב משתי קומות, שבראשונה, בת 140 מ"ר, גרה המשפחה הצעירה, ואילו העליונה מושכרת כיחידת דיור.
"היו בינינו יחסי אמון נהדרים", מספר צור על התהליך. "הם עברו מחלל קטנטן לבית ולא היה להם כמעט כלום. קנינו ביחד אפילו את מועך תפוחי האדמה. כשהראיתי להם בפעם הראשונה את התוכנית החדשה של המטבח, עם קיר שרציתי להרוס, בעל הבית לא אהב אותה. לא הספקתי לפרוש את התוכנית והוא כבר אמר 'בשום פנים ואופן לא'. ובכל זאת, יום למחרת הוא כבר שלח לי סרטון שבו הורסים את הקיר הזה עם קונגו. הוא הבין את הערך והמחשבה ושיתף פעולה באופן מלא".
תכשיטים בפינת האוכל
הכניסה לבית נפתחת אל החלל הציבורי המרוצף בבטון מוחלק, שהנוכחות שלו מרוככת באמצעות שפע של עציצים ירוקים. מול הכניסה נמצאת פינת אוכל קטנה. "למשפחה לא היה חשוב שולחן אוכל ענק, ושולחן האירוח המרכזי נמצא בחוץ, בגינה", מסביר צור. "לפנים הבית הזמנתי פלטת שיש בקוטר 1.30 מטרים, מדוקקת בקצה, וצירפתי לה רגל אחת מרכזית כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להסב לשולחן. הוספנו כיסאות מראטן ופשתן ומנורת קש ענקית שיוצרים אווירה של נופש. רציתי כאן גם קיר תמונות, ובעלת הבית, שאמה אנגלייה והיא מאוד מחוברת לתרבות האנגלית, ביקשה משהו שייתקשר לכך. בחרנו בצילומים של תכשיטי המלכה, שהדפסנו ומסגרנו בגוון של זהב עדין. מתחת לכל זה שטיח מ'האחים סיני' בחיפה, שעוזר למסגר את הפינה באופן ברור ולהפריד אותה מיתר החלל".
משמאל לכניסה נמצא הסלון, שנהנה מתקרה גבוהה בעלת קורות עץ טבעיות. על גבי שטיח בעבודת יד הציב צור ספה אפורה ארוכה מעוטרת בכריות ומולה זוג כורסאות קטנות, שיכולות לפנות אל הספה או אל הטלוויזיה לפי הצורך. "רציתי לייצר עוד אפשרויות לישיבה חוץ מהכורסאות, אז הצבתי שני הדומים מודרניים מאוד שמספקים מקומות ישיבה וגם יוצרים מסגרת לסלון וממלאים את החלל. מתחת לטלוויזיה ויתרתי על מזנון נדוש ובמקומו הזמנתי קונסולה מעץ טבעי מיושן מ'אלטע שיק'. את כל המערכות החבאנו בארון תקשורת מיוחד שנצבע בצבע של הקיר. מלמעלה שלשלתי מנורה צרפתית עתיקה, שנתלתה במכוון מעל לספה ולא במרכז החלל, ולה הוספנו שתי מנורות קיר קלאסיות. מעל לספה תלינו מסכה ענקית של צחי נבו שנעשתה בהזמנה מיוחדת. קוטרה 1.20 מטרים והיא אוספת את כל הגוונים של הבית.
צור מסביר כי חלק משמעותי מהסלון הוא הוויטרינה הנפתחת לגינה הירוקה ומחברת את פנים הבית החוצה, לחלל אירוח נוסף. "מחוץ לסלון נמצאת מרפסת ובה שולחן ארוך עם פלטת שיש ורגלי ברזל על גלגלים שמאפשרים להזיז אותו בקלות, למרות שהוא כבד מאוד. כשהם מארחים בחוץ הם מזיזים אותו למקום מרכזי יותר, וכשאין אורחים אפשר להזיז אותו הצידה כדי ליצור עוד מרחב לילדים להשתולל".
מימין לדלת הכניסה מוקם המטבח, ובו ארונות שחורים כמו שחלמה בעלת הבית. "התכנון של המטבח מאוד נקי ופונקציונלי", מספר צור, "אבל בקצה שלו שבולט החוצה ונראה מהסלון, רציתי לעשות משהו מגוון יותר ולהוסיף חומרים שונים שאינם שחורים. הצבתי כאן אי מעץ אלון בגוון מעושן ומעליו מדפים מאותו עץ על מסגרת רשת שחורה, עם אלמנטים מפליז. מלמעלה תליתי מנורות מודרניות בדוגמת טרצו, בדומה למשטח העבודה במטבח. הכיסאות עשויים פלסטיק כדי לעמוד בפני פסטה של ילדים, ובפינה הסמוכה לקיר מערכת מגירות שמשמשת את בעל הבית. הוא רצה שתהיה לו פינת עבודה נוספת מלבד חדר העבודה שלו, שממוקם בממ"ד. יצרתי לו פה מגירות דו כיווניות עם מקום לשקעים ולמכשירים שונים, והוא עובד מכאן כשהוא רוצה להיות חלק מההתרחשות בבית. מכאן הוא גם משקיף בדיוק אל הנישה שהפכה לפינת המשחקים של הילדים".
שנדלירים בחדרי השינה
סמוך למטבח נמצאת הדלת אל חדר השינה של ההורים, הכולל חדר רחצה קטן בצד אחד, חדר ארונות מושקע מהעבר השני ויציאה פרטית אל הגינה. הרצפה כאן מרוצפת בפרקט בגוון אגוז כהה למדי ובדוגמת פישבון, והקירות צבועים בגוון אפור חם. רוב הרהיטים והאקססוריז בחדר – שידות ומנורות הצד, השטיח, האומנות התלויה מעל למיטה והכיסוי והכריות שעליה – הם של מותג הרהיטים היוקרתי בלאנש דיבואר. את השנדליר המרשים, מזהב וקריסטל, מצא צור בחנות 'אורנד' בחיפה, שמשווקת תאורה עתיקה. "זו חנות שכשנכנסים אליה מרגישים כמו עליסה בארץ הפלאות", הוא מספר. "צילמתי את החלל שם, שלחתי לבעלת הבית והיא ענתה 'אני רוצה הכול'.
אור טבעי נכנס אל חדר השינה מהגינה ומחלון בחדר הרחצה, שמופרד מאזור השינה בוויטרינה מזכוכית. הרצפה והקירות בחדר הרחצה מחופים בטרצו, והכיור מונח על ארון מעץ אגוז אמריקאי שהוזמן במיוחד מנגר ומוסיף חום לחלל. מנגד נמצא חדר ארונות מושקע ומתוכנן לפרטי פרטים, שדלתותיו משלבות זכוכיות שקופות ומראות עם מסגרת מוזהבת שמשקפת את חיבתה של בעלת הבית לגוון המנצנץ.
כשממשיכים אל המסדרון שמימין מגיעים אל ארבע דלתות. האחת מובילה אל הממ"ד המשמש כאמור כחדר העבודה של בעל הבית, אחת אל חדר שטרם רוהט וממתין לתינוק שיגדל, דלת נוספת לחדר רחצה ואחרונה אל חדרה של הבת. "היא ילדה מתוקה מדבש, שאוהבת כל מה שוורוד ומנצנץ", מספר צור. "יצרנו לה חדר מדהים שמצליח לא ליפול אל מחוזות הקיטש, עם טפט בגוון אפור-חום חמים עם דוגמה של בלונים פורחים, כוכבים ולבבות בוורוד, וילון פשתן ורוד עם וולן ופונפונים, וכמובן המון אביזרים ולבבות וכריות. היא מתה על זה. מבלאנש דיבואר הבאתי לכאן מנורת קריסטלים אפרפרה. במקומות אחרים בבית השתמשנו בגופי תאורה מוזהבים, אבל דווקא פה העדפתי ללכת על משהו שקט יותר".
הכניסה לחדר הרחצה הכללי נעשית דרך מעין מבואה שבה מצד אחד מוקמו השירותים ומהצד השני הכיור. הקירות מסביב לכיור מחופים באריחים בדוגמת פישבון שמונחים זה לצד זה במשחק של מט ומבריק. אלה מתחברים לריצוף בדוגמת טרצו מעט בהיר יותר מזה שבאמבט בחדר ההורים. את התמונה משלימים קונסולה שהוזמנה במיוחד מנגר ועליה הונח כיור קטן, וזוג מנורות קיר עתיקות עם גוון מוזהב ועיטורי קריסטלים, שמגוונות את המראה המונוכרומטי של החלל.
"אני אוהב לייצר חדרי כביסה נפרדים", מעיד על עצמו צור, "אבל כאן לא היה מקום, ולכן יצרתי חלל אחד שכולל שירותים לאורחים, אמבטיה לילדים ואזור כביסה שמוסתר מאחורי דלתות שמסתוות לחלק מהקיר. יש כאן גם יציאה לגינה לצורך תליית הכביסה". גם כאן, כמו ביתר חללי הבית, בולט השילוב של ישן וחדש וניכרת היד החופשית של המעצב ושל בעלת הבית, שהתעלמו מטרנדים ובחרו בשילובים שמשקפים טעם אישי.
