לפני כמה שנים קנו הוריה של מעצבת הפנים מיכל וולפסון דירה חדשה ברמת השרון. מעבר להיותה גדולה ומפנקת במיוחד, בשטח של כ־200 מ"ר ועוד שתי מרפסות של כ־110 מ"ר, הם בחרו בה בזכות הקרבה שלה לוולפסון עצמה, שגרה בבניין הסמוך. "במשך שנתיים הם השכירו את הדירה לאחרים ואז נכנסנו לתהליך של שיפוץ משמעותי, מהיסוד, שארך כשמונה חודשים. לצערי, במהלך התהליך אבא שלי נפטר ולא הספיק להיכנס לבית, אך הנוכחות שלו מורגשת מאוד. היא נמצאת בספרים, באמנות, בפריטים בעלי ערך סנטימנטלי, בנכדים שממלאים את הבית ובשפה כולה שמכילה זיכרון, עומק וזהות", מספרת וולפסון על תהליך השדרוג של בית הוריה. אמה עברה לגור בה לבד, ודואגת למפגשים של בני המשפחה.
האם עברה לגור לבד, ודואגת למפגשים של בני המשפחה
(צילום: איתי בנית)
מקום לכל חפץ, אמנות ונוף לים
וולפסון משתפת בעיצוב הדירה הקרובה ללבה. היא מספרת כי דלת הכניסה נפתחת למסדרון כניסה קטן שבו תחילתה של יחידת אחסון גדולה מאוד שבנה הנגר נתי להט ונמשכת אחר כך גם אל הסלון. "בכניסה היא מחופה בגוון ורדרד מעושן עם דוגמת פסים מחורצת ומסתירה בתוכה מערכות תקשורת וחשמל והרבה אחסון נחוץ וחכם", אומרת המעצבת, בתה של בעלת הבית. למשל, כדי שלא יהיה צורך להעמיק יתר על המידה את הארון תכננה וולפסון תלייה פרונטלית למעילים. על הקיר ממול נתלו כמה עבודות אומנות ששייכות להוריה ומכניסות את הטעם האישי שלהם, שניכר בהמשך בכל חלקי הבית החדש. בקצה המסדרון ניצב עמוד שאי אפשר היה לוותר עליו מבחינה קונסטרוקטיבית, והמעצבת הוסיפה לו מחיצת מדפים אוורירית שהופכת אותו לאלמנט דקורטיבי.
יחידת האחסון פונה ימינה אל תוך הסלון ומשמשת לפונקציות שונות. בין היתר היא מכילה את מערכת המיזוג, הטלוויזיה והקמין. "גם החומרים מעורבים, ובהם ארונות סגורים שנצבעו בתנור בגוון חול, מדפים פתוחים מדוקקים מעץ אגוז אמריקאי וחיפוי אבן טבעית מעל לקמין. בקצה המרוחק שלה, היחידה מחוברת לספסל עץ שבתוכו שולב כדור שיש גדול במיוחד. בעבר שימש הכדור כרגל של שולחן סלון שאמא שלי אהבה ולא רצתה לוותר עליו, ולכן נוצר בשבילו מקום כאן", היא אומרת.
ממול ניצבים רהיטי הסלון הכוללים זוג כורסאות שהותאמו במיוחד לחלל וספה גדולה ובהירה עם רגלי במבוק ומדף קטן משיש טרוורטין שמפריד בין חלקיה. במרכז עומד שולחן קפה עם משטח זכוכית גדול, ולו חלק תחתון מעץ בגוון אלון מולבן בהיר שמשתלב בגוונים הבהירים של השטיח בלי להעמיס על החלל. לצד הסלון יש פינת אוכל גדולה עם שולחן משיש טבעי וכיסאות מעץ אגוז. מכאן יוצאים למרפסת הגדולה מבין השתיים, שיש בה שפע של עציצים וצמחייה ומעבר להם - נפרס נוף מרהיב שמגיע עד לים.
מסדרון רחב ונוח לתנועה בגיל השלישי
בצידו השני של החלל המרכזי נמצא המטבח, המשלב ארונות שחלקם מעץ אגוז אמריקאי וחלקם מחיפוי דמוי אלומיניום במראה מתכתי עם משטח עבודה משיש טבעי. המטבח מורכב משלושה פסים מקבילים – אחד של ארונות נמוכים, אחד של ארונות גבוהים שבתוכם נחבאים מכשירי החשמל, ובין שני אלה ניצב אי גדול שבסופו יש שולחן אוכל קטן מעץ. "הוא מתאים פה גם כדי שיהיה נוח לשבת ולאכול בלי לטפס על כיסאות בר וגם כדי 'לשבור' את האי הענק", מסבירה וולפסון. את המראה המונוליטי של האי 'שוברת' מגירה פתוחה בחלקו העליון שבה מונחים כלי הגשה יפים שליקטה האם.
מעברם השני של ארונות המטבח הגבוהים – שמסתיימים בוויטרינה עם תאורה לאחסון כוסות יין – נמצא מסדרון רחב במיוחד, ברוחב של 1.2 מטרים. מצידו השני יש ספרייה גדולה מעץ המכילה ספרים, חפצי נוי ומזכרות שההורים שמרו במהלך חייהם. בסוף המסדרון יש פינת נוסטלגיה - שולחן תצוגה עשוי מבסיס של מכונת תפירה של זינגר שהייתה שייכת לסבתה של וולפסון וקיבלה מקום של כבוד בעיצוב העדכני.
הילדים והנכדים באים בשמחה
מצידו השמאלי של המסדרון נמצא אגף האורחים שבו שני חדרי שינה, אחד לנכדים – עם מיטת קומתיים שנבחרה כדי להגשים חלום לבן של הבת המעצבת – ואחד לוולפסון ולאחיותיה. "האחיות שלי, שגרות רחוק יותר ממני, אוהבות מאוד להתארח פה עם הילדים שלהן", מספרת וולפסון. כאן נמצא גם חדר העבודה שיועד לאב והיום משמש את וולפסון עצמה, שכאמור גרה בבניין ליד ובאה לכאן לעתים קרובות לארח חברה לאמה ולעבוד תוך כדי הביקור. בחלק הזה של הבית נמצאים גם שירותי האורחים, עם קירות בגוון פודרה, כיור שוקת משיש וארון מחורץ באופן דומה לזה שבכניסה.
לבסוף מגיעים לחדר השינה הראשי, המשמש את אמה של המעצבת. "המיטה ושידות הצד הם הרהיטים היחידים שההורים שלי הביאו איתם מהבית הקודם, ואני תכננתי את החדר מסביבם ובהתאם לגודל שלהם", מספרת וולפסון. בקיר אחד של החדר מובילה דלת בקו אפס לחדר רחצה גדול ומפנק, כולל מקלחון גדול לנוחות תנועה ואפילו מיזוג אוויר. דרך קיר אחר עוברים לחדר ארונות מושקע עם פינת איפור קטנה. כמו בכל הבית, גם כאן הצבעוניות ברובה בהירה וניכרת ההקפדה על הפרטים הקטנים, למשל, ידיות מתכת מוטבעות שנוצרו במיוחד על ידי רתך כדי להוסיף עניין ואופי לחלל.



























