פרויקט המסילה בהרצליה, חידוש ספריית בית אריאלה, פארק האלף בראשון לציון, רובע הר שגיא במצפה רמון והבית בעמק האלה הם רק חלק מהזוכים בתחרות "אות האדריכלות" שהתקיימה אמש מטעם התאחדות האדריכלים. פרופ' אדריכל דוד גוגנהיים הוא זוכה פרס מפעל חיים.
התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל הכריזה אמש באירוע השנתי שלה, המכונה גם "האוסקר של האדריכלות" שהתקיים באולם לאגו בראשון לציון, על הזוכים בתחרות. השנה נרשם שיא עם הגשת כ־200 עבודות ב־12 קטגוריות שונות, כולל קטגוריה ייעודית לסטודנטים שנפתחה לראשונה. הליך הבחירה נמשך כמה חודשים והתבצע על ידי פאנל שופטים מבכירי האדריכלים בישראל.
השנה עמד האירוע בסימן הצדעה לצפון על רקע המציאות הביטחונית, והביע הוקרה מיוחדת לאדריכלים ולאדריכליות שהוזעקו למספר סבבי מילואים והמשיכו לשאת באחריות מקצועית גם בזמן הלחימה.
הזוכים בקטגוריות המרכזיות
מבנה ציבור: מרכז המסילה לתרבות וקהילה, הרצליה – תכנון: א. לרמן אדריכלים
תכנון מבנה ציבור חדש בהרצליה, שנולד מתוך יוזמה של תושבי השכונה ובהתאם לצרכים שהם עצמם הגדירו. המבנה הוקם על מגרש מאתגר, צר וארוך במקביל למסילת הרכבת, והוא מרכז בתוכו מגוון רחב של פעילויות תחת קורת גג אחת במבנה שמזכיר כוורת. המרכז כולל בית קפה שכונתי שפתוח אל הפארק ומתפקד כמו סלון עבור התושבים, לצד אולמות לבלט, תיאטרון וג'ודו, ומרחבי מפגש ויצירה לכל גיל. אחד האלמנטים המיוחדים במבנה הוא גג ירוק ופעיל המאפשר לתושבים לתצפת למרחב שמסביב, תוך יצירת נקודת מפגש חברתית שמחזקת את הקהילה.
16 צפייה בגלריה
רובע הר שגיא, מצפה רמון. תכנון: עירית סולסי ודרור גרשון אדריכלים בהשתתפות אדריכלית ענת פאדל
(הדמיה: עירית סולסי ודרור גרשון)
תכנון עירוני: רובע הר שגיא, מצפה רמון – תכנון: עירית סולסי ודרור גרשון אדריכלים, בשיתוף ענת פאדל
תכנון רובע חדש במצפה רמון שמנסה לתקן את הטעויות של השכונות הישנות בעיר. במקום לבנות עוד שכונה מבודדת שהתושבים בה תלויים לחלוטין ברכב פרטי כדי להגיע לכל מקום, התוכנית הזו מחברת פיזית בין אזורים שהיו מנותקים עד היום ויוצרת רצף של רחובות שנוח ובטוח ללכת בהם ברגל. כדי שהמרחב הציבורי והרחובות יהיו נעימים, בטוחים לילדים ומוצלים, כמעט כל החניות לרכבים הוצאו החוצה והורחקו אל שולי הרובע. בנוסף, במקום להפריד בין אזורי מגורים לאזורי מסחר, התוכנית משלבת יחד באותו מקום דירות, חנויות ומקומות עבודה, והיא הוגדרה כפרויקט ניסיוני רשמי של משרד השיכון לבנייה נכונה ומותאמת לתנאי המדבר.
עיצוב פנים: קאנטרי בני ברק – סטודיו שירה לביא בן־דוד לאדריכלות פנים ועיצוב
תכנון של מרכז ספורט וברכות שחייה עירוני ראשון מסוגו בבני ברק, המשלב בין עיצוב מודרני ועכשווי לבין התאמה מלאה לאורח החיים החרדי. האתגר המרכזי של המעצבים היה ליצור חלל ציבורי יוקרתי, מזמין ונוח, שעונה על כל דרישות הצניעות וההפרדה המקובלות בקהילה, מבלי שהמבנה ירגיש סגור או מנוכר. התכנון מבוסס על שימוש בשלושה חומרים מרכזיים – בטון, עץ ומים – שיוצרים אווירה נקייה ורגועה. המעצבים הפכו אלמנטים תפעוליים מורכבים לחלק מהיופי של המקום: למשל, מאות ארוניות בגדים (לוקרים) תוכננו כמחיצות מעוצבות שמכוונות את התנועה ומפרידות בין האזורים השונים בצורה זורמת, ופינות הישיבה בלובי עוצבו בהשראת ספסלי האבן של בתי המרחץ העתיקים. המתחם מעניק לראשונה לאלפי תלמידים ותושבים בעיר גישה למתקן בריאות וספורט מתקדם.
אדריכלות נוף – מרחב פתוח: המדבריום, באר שבע – דן צור וליאור וולף אדריכלי נוף
המדבריום מחולק לארבע סביבות מחיה מרכזיות (קניון, ערבה, נווה מדבר וסוואנה), כשהנוף, האדמה והצמחייה בכל אזור עוצבו כדי לדמות בדיוק את סביבת החיים הטבעית של בעלי החיים. כדי לאפשר מפגש קרוב ובלתי אמצעי, האדריכלים הורידו למינימום את השימוש בגדרות רגילות ובנו במקומן פתרונות הפרדה נסתרים המבוססים על חשיפה והסתרה, כמו תעלות מים, בריכות נוי וחפירים עמוקים. מערכת השבילים בפארק מבוססת על תוכנית צל דיגיטלית חכמה ועל נטיעה של אלפי עצים מקומיים, שיוצרים מסלול הליכה טבעתי, מוצל ונעים למבקרים בלב המדבר.
אדריכלות נוף עירונית: פארק האלף, ראשון לציון – צורנמל טורנר אדריכלות נוף
פרויקט המהווה את "הלב הירוק" של רובע העסקים והמגורים החדש במערב ראשון לציון. הפארק תוכנן מתוך תפיסה שהופכת את מי הגשמים מטרד למשאב: במקום להזרים את המים למערכות הניקוז העירוניות, הפארק בנוי כשטח שקוע המנקז אליו את מי הגשמים מכל הרובע. במרכזו הוקם אגם אקולוגי קבוע המוקף בצמחיית נחלים, ולצידו מדשאה ענקית שבימי החורף קולטת את עודפי המים הגדולים ובשאר השנה משמשת כמרחב לפעילות, משחקים והתכנסות. מערכת של גשרים שביניהם שבילי הליכה ואופניים מאפשרת לתושבים ולעובדים ליהנות מטיול "צף" מעל המים, תוך הפרדה מוחלטת מתנועת המכוניות ומבלי לפגוע בעצי האקליפטוס הוותיקים שנשמרו כזכר לנוף החולות המקורי.
מבנה חינוך: בית מדרש "אור שמח", ירושלים – קופרשטוק אדריכלים
תכנון מבנה תת-קרקעי עבור מוסד לימוד בשכונת מעלות דפנה בירושלים. כדי לא לחסום את קו הנוף לשכנים, הוחלט על פתרון של חפירת המבנה כולו והטמנתו בתוך האדמה מתוך התחשבות סביבתית. האתגר המרכזי היה להכניס אור שמש טבעי לחלל הלימוד התת-קרקעי, שבו יושבים התלמידים שעות ארוכות. האדריכלים פתרו זאת באמצעות שתי חצרות פנימיות פתוחות (פטיו) וחלון גג עליון שמציפים את האולם באור. הקירות הפנימיים משלבים קיר אבן מבוקעת, צמחייה ירוקה וארונות ספרים גבוהים שנמתחים מהרצפה ועד התקרה, לצד מחיצת מתכת מחוררת (משרביה) שמסננת את האור ומאפשרת לתלמידים להתרכז בלימוד.
מגורים – בנייה פרטית: הבית בעמק האלה – פיצו קדם אדריכלים
תכנון של בית חד-קומתי המשתלב בטופוגרפיה המקומית מול הנוף של עמק האלה ותל גזר. המבנה מאופיין בפרישה אופקית המצניעה את נוכחותו מכיוון הרחוב ופותחת אותו באופן מלא אל השדות והטבע. התכנון מבוסס על שתי תיבות מבניות המופרדות על ידי חלון גג ליניארי המחדיר אור טבעי משתנה, ותוך שימוש בחומרים מקומיים כמו אבן לקט ובטון אדריכלי חשוף המעגנים את המבנה בסביבתו.
מגורים – בנייה רוויה: בניין מגורים ברחוב אחד העם, תל אביב – פיצו קדם אדריכלים בשיתוף SO Architects
עוד פרויקט של פיצו קדם אדריכלים, הפעם בלב תל אביב ובשותפות. תכנון בניין מגורים חדש בלב "העיר הלבנה" בתל אביב, הכולל 97 דירות. כדי להתאים את המבנה הגדול לאופי ההיסטורי של האזור, האדריכלים בחרו לוותר על שטחי בנייה וממש "חפרו" חצר פנימית פתוחה (פטיו) במרכז הבניין. החצר מכניסה אור טבעי ואוויר נקי לדירות, ומאפשרת לשכנים לראות זה את זה וליצור קשר עין ומפגשים במעברים ובין המרפסות. כדי לשמור על הפרטיות של הדיירים ולחסום את השמש החזקה, הבניין עטוף ברשת אלומיניום לבנה ומחוררת, מעין תחרה. כל דייר יכול להזיז את חלקי המעטפת הזו באופן דינמי וכך לשלוט בעצמו בכמות האור ובפרטיות בתוך הדירה, בזמן שהצמחייה שנשפכת מהגג לחצר מוסיפה מגע ירוק ורך ללב המבנה.
מסחר, משרדים ומלונאות: The Fun Factory ReUse, פתח תקווה – מיי ארכיטקטס
מודל להתחדשות עירונית באזורי תעשייה באמצעות שימוש חוזר במבנה ישן שעמד נטוש ומוזנח במשך כעשור. במקום להרוס את המבנה הקיים, האדריכלים בחרו לחזק אותו ולעטוף אותו בבטון חשוף, ועליו בנו תוספת קלה וחדשה המעוצבת בצורת גגות שיניים, השואבת השראה ממראה המפעלים ההיסטוריים באזור. במישור הציבורי, הפרויקט פירק לחלוטין את הגדרות שהקיפו את הבניין ופתח אותו אל הרחוב, דבר שיצר כיכר עירונית חדשה עם קומת חנויות ומסחר לרווחת עובדי אזור התעשייה והציבור. בנוסף, על הגג הוקם מרחב ציבורי ירוק ופתוח המהווה מוקד משיכה ומחולל שינוי חיובי בסביבה התעשייתית.
16 צפייה בגלריה
חידוש ספריית בית אריאלה, מייזליץ כסיף רוייטמן אדריכלים, סטודיו פלד
(צילום: עמית גרון)
שימור: ספריית בית אריאלה, תל אביב – מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים
שדרוג הספרייה למרכז תרבות פתוח עם חיבור לרחוב ויצירת "סלון עירוני". המבנה המקורי, שנבנה בסגנון ברוטליסטי ונחשב בעבר לסגור ומנותק מסביבתו עד שזכה לכינוי "הבונקר", עבר מתיחת פנים מקיפה מבלי לפגוע במראה ההיסטורי שלו. האדריכלים פתחו חלונות וחזיתות רחבות כלפי שדרות שאול המלך וכיכר המוזיאון, והקימו בית קפה בדופן המבנה כדי לחבר אותו לרחוב. החלל הפנימי עוצב מחדש כמרכז תרבות פתוח ומזמין הכולל את "הסלון העירוני" – מרחב חברתי בלתי פורמלי למפגש, יצירה ולמידה משותפת, לצד חללי סדנאות, חדרי עבודה ואזורי ישיבה רכים, כל זאת לצד אולמות הקריאה השקטים והמסורתיים שנשמרו כפי שהיו.
16 צפייה בגלריה
חוות המכלים בתל אביב תהפוך לפארק ומתחם בילוי ופנאי
(הדמיה: מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים)
אדריכלות המחר: אקו פארק תל אביב – מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים
פרויקט בקטגוריית רעיונות אדריכליים ותוכניות שלא בוצעו, המציע להפוך את מתחם מיכלי הדלק הישן והמזהם שבמפגש בין נחל הירקון לים, למודל חדשני של שיקום אקולוגי. במקום למחוק את ההיסטוריה של המקום, התוכנית מציעה להשתמש במבני התעשייה הקיימים לטובת הציבור והטבע: מכלי הענק והמבנים הישנים יוסבו למרכזי תרבות, מופעים, חיי לילה ומתחם בריאות וספורט מבוסס מים (עם בריכות שחייה, חמאם ומסעדה). סביב המבנים יוקם פארק טבעי שישקם את האדמה, יקלוט את מי הגשמים וימשוך ציפורים ופרפרים, תוך יצירת "גבעת נוף" חדשה על קו החוף שמשלבת טכנולוגיות ירוקות לייצור אנרגיה עצמית.
אדריכלות המחר – סטודנטים: פרויקט TERA – דוד קסלמן
הפרויקט, שפותח באמצעות מתודולוגיית "עיצוב מבוסס מחקר", מציע פתרון חדשני למשבר התחזוקה הכלכלי והחברתי המאיים על דיירי מגדלי המגורים בישראל, ובמיוחד על מעמד הביניים. כדי למנוע מצב שבו עלויות התפעול הגבוהות של המגדלים (כמו מעליות משוכללות ומערכות חירום) יובילו להזנחת המבנים או להפיכתם למוצרי יוקרה בלתי קשיגים - התוכנית הופכת את מעטפת הבניין למערכת אקולוגית ויצרנית. המערכת משלבת פתרונות בני קיימא כמו ניהול ואיסוף מי גשמים בגגות ובחזיתות, גידול חקלאות אנכית (ורטיקלית), יצירת בתי גידול לציפורים וקירור פסיבי של הבניינים. פתרונות אלו לא רק מפחיתים ישירות את עלויות התחזוקה ומייצרים מקורות הכנסה חדשים למגדל, אלא גם הופכים את השטחים המשותפים למרחבי מפגש, עבודה ואינטראקציה חברתית שמגדירים תרבות חיים עירונית חדשה.
פרס מפעל חיים
פרופ' אדריכל דוד גוגנהיים זכה בפרס מפעל חיים על תרומה רבת שנים לאדריכלות, לחינוך ולתכנון בישראל. במשך עשרות שנים שילב בין עשייה מקצועית, הוראה והשפעה ציבורית, והותיר חותם עמוק על המרחב הבנוי ועל דורות של אדריכלים.
