"לקוחות חוזרים הם המחמאה האולטימטיבית לכל אדריכל ומעצב", אומרת אדריכלית לימור לומברוזו, שהפרויקט הנוכחי הוא פרויקט שלישי המשותף לה וללקוחותיה. המשפחה בת ארבע הנפשות, בני זוג בשנות ה-40 לחייהם, ושני בניהם, שכרה את שירותיה כדי שתעצב עבורם את הבית שרכשו בחיפה. האם, עו"ד במקצועה, חובבת עיצוב והום סטיילינג, ובן הזוג מהנדס מחשבים. לאדריכלית התוודעו לפני יותר מעשור, אז תכננה ועיצבה עבורם את ביתם בעתלית. לפני כחמש שנים החלו בחיפושים אחר נכס פרטי, כזה שיעניק להם אפשרות למלא את כל מאווייהם, בין היתר אפשרות לבנות חדר מוזיקה ראוי עבור אב המשפחה. בית דו משפחתי שמצאו באחת השכונות הגדולות בעיר חיפה נרכש על ידם, אך לא לפני שקיבלו את ברכתה של האדריכלית.
במרוצת משבר הקורונה, באוקטובר 2020, קיבלו את מפתחות הבית, וכחצי שנה מאוחר יותר, לאחר שיפוץ מסיבי שכלל את שדרוג תשתיות הפנים והחוץ, קביעת מסגרות אלומיניום, חיפוי פרקט ועיצוב מחודש בעלות משוערת של למעלה ממיליון וחצי שקלים, הם עברו להתגורר בו. בית החלומות המותאם במדויק לדייריו התאפשר גם הודות למעורבותה של בעלת הבית בסטיילינג ובעיצוב הפנים. "היא סטייליסטית בנפשה", מציינת האדריכלית. "בעלת הבית אוהבת אקססוריז וצבע, אך לשמחתי היא בוחרת אותם בפינצטה ושומרת על פרקטיות, כך שאין עומס ויזואלי, ויצא שעיצוב הפנים החמיא לתכנון המקיף".
"היה ברור שאנחנו צוללים לתוך פרויקט יקר, מסיבי, מורכב ומאתגר", היא מסבירה, "מכיוון ששיפוצים של בתים ישנים בדרך כלל מלאי הפתעות, ולא מהסוג הטוב", עם זאת, לומברוזו מוסיפה כי הפונטציאל האדיר היה ניכר מהרגע הראשון שבו ראתה את הנכס. "היתה לו קארמה טובה, אין לי דרך אחרת לתאר את זה. תחושת בית של פעם. עם כל האיכויות הנלוות לכך".
להלביש את העתיד על העבר
לומברוזו (41) בוגרת הטכניון, יצאה לדרך עצמאית אחרי שעסקה בתחום בינוי ערים ומבני ציבור. במסגרת עבודתה העצמאית פגשה את בעלה, עת שימש קבלן מבצע באחד מהפרויקטים שלה. כיום הם עובדים ביחד ומאחדים כוחות. "תחילת תקופת הקורונה, במיוחד בסגר הראשון, חידדה אצלנו עוד יותר את נושא זירת העבודה במרחב הביתי. היא השביתה את רוב המשק, אבל ענף הבנייה ברובו המשיך לעבוד כרגיל", מספרת לומברוזו. "לעומת העבודה הביצועית בשטח, הרבה אדריכלים, ואני ביניהם, נאלצו 'לרוץ' בבית אחרי הילדים תוך כדי עבודה, והעומס היה אדיר. אבל לזכותנו ייאמר שהסתגלנו מהר מאוד למצב. מצאנו כיצד להיות עם הילדים, לתת מענה לעבודת השטח, ולהמשיך לעבוד ולהשתכר. עד היום אנחנו משתמשים בכלים שהמציאות הזו כפתה עלינו".
המציאות הזו כללה גם את הבית המדובר בחיפה. "הבית היה ישן ועייף, אבל ניכר עליו שהדיירים הקודמים מאוד אהבו אותו. ממש עם תחילת העבודה, תוך כדי מדידות, הם עמדו לרשותנו וסיפקו לנו אינפורמציה נרחבת", מסבירה לומברוזו. לדבריה עיקר השיפוץ כלל את התאמת הבית לצרכי המשפחה החדשה. "הבית היה צריך לאפשר מרחב, במיוחד במבנה הארוך והצר הנתון", היא אומרת. בין היתר מרחב פרטי עבור כל אחד מהבנים, חדר עבודה לאב המשפחה שעבר לעבוד ימים רבים מהבית ופינות אירוח שמתאימות לצעירים ולבוגרים יותר במשפחה.
האתגרים במבנה המאורך היו, כאמור, רבים וקשים. האדריכלית מציינת מבנה שכלל יציקות בטון רבות, זוויות מאתגרות, "הפתעות" קונסטרוקטיביות דוגמת קורות יורדות, מדרגות שאי אפשר להזיז, פתחי אור טבעיים לא מספקים ואוורור דל. בנוסף לאלה, הבית המקורי, שנבנה בשנות השמונים, לא היה מותאם לאלמנטים העכשוויים שביקשה "להלביש" ולהטמיע בחלל. דוגמה אחת היא חתך קיר אידיאלי עבור חלונות, שהיה צר ולא מתאים להכלת תריס, צלון נאסף, מערכת אזעקה וסורג שקוף גם יחד.
"נאלצתי לעשות 'פעלולים' של ממש, כדי להימנע משבירות מיותרות", היא מחייכת. "השתדלנו להשתמש ככל הניתן בתוואי הקיים, אבל נאלצנו לפרק חלק ניכר ולבנות אותו אחרת", היא מסבירה. בהתאם לזאת ביקשה האדריכלית "לשבור" את אורכיות המבנה באמצעות פתיחת האזור הציבורי, ככל האפשר, מתוך כוונה לאוורר ולהרחיב את החלל. היא נעזרה בגובהו המרשים של החלל בחלק הציבורי, שמרה על פתחי האור הקיימים, בחלקם כיפות סקיילייט שהוחלפו בחדשות, ושמרה על הומוגניות עיצובית כדי להעניק תחושה הרמונית במקום חלוקה לאזורים. "השתדלתי מאוד, לאורך כל הפרויקט, לתת למבנה הבית את הכבוד הראוי. קצת לנקות אותו מאלמנטים מיותרים ולפתוח זוויות חדשות של 'מבטים', אבל גם לשמור עליו ולהדגיש את החזון של האדריכל המקורי: איזור ציבורי גבוה ומשותף וחללים אינטימיים ונמוכים יותר", היא מדגישה.
לא מפחדים מצבע
אחד הדברים הבולטים בתכנון המקורי, אשר נותר כשהיה, הוא פתח הכניסה שמוביל ישירות אל לב הבית. מהגינה נכנסים למרכז החלל, אל מבואת כניסה מרווחת ומרשימה, רוויה בטקסטורות. היא עוצבה עם שפע של ארונות אחסון ומקום לישיבה, כדי למנוע בלגן בכניסה, ולטובת חלל התארגנות פרקטי גם ביציאה. חדר שירותי האורחים נמצא בסמוך לה. "המבואה משמשת מעין פאוזה בתוך ציר התנועה של הבית, כאשר מצד ימין ממוקמים החללים הפרטיים, אל מול גרם המדרגות, ומשמאל האזור הציבורי", מסבירה לומברוזו.
מצד שמאל, עליה קלה של כמה מדרגות לעבר החלל הציבורי שבו תקרה גבוהה, הודות לגג המשופע, ושפע של אור טבעי. חלל זה כולל את חדר המגורים, פינת האוכל והמטבח. אזור המטבח, בגלגולו הקודם, היה סגור, וכלל גם חדר מזווה, אלמנטים של קורות יצוקות והנמכות דקורטיביות אשר חילקו את החלל, אך לדעתה של האדריכלית יצרו עומס ויזואלי. גם חלל המגורים היה מצומצם ונעדר אזור טלוויזיה ואירוח, ולכן התגבר הצורך בחלוקה מחדש, להרחבת הקיים. "פירקנו את כל החלוקות וחשפנו עמוד קונסטרוקטיבי בתוך קיר במרכז החלל, על קיומו ידענו, והוא היה במרכז התכנון עוד בשלב השרטוטים במשרד", מסבירה האדריכלית. "סביב העמוד תכננתי את התפר וההפרדה. מצד אחד טלוויזיה, מצד שני מקרר 'מוחבא', אי למטבח, חלוקה זורמת ואורגנית במהותה".
רצפת הבית חופתה בפרקט עץ טבעי שמרכך את המראה הכללי ומעניק תחושת חמימות גם בחלל המיתמר לגובה מרשים. לצד פריטי נגרות בגווני לבן ואביזרי דגש בצבעוניות משובבת – המראה הכללי נשמר נקי ומאוורר, אך אינטימי וחמים באופיו.
החלל הפרטי של הבית נמצא מצדה הימני של הכניסה. בגלגול הקודם הוא כלל שלושה חדרי שינה לילדים, סוויטת הורים וחדר רחצה. לומברוזו תכננה פינת משפחה במבואת החדרים, שבה ארון אחסון ענק הכולל אחסון סגור, ספריה, טלוויזיה וקונסולת משחקים. אזור זה מוביל גם אל הגינה. שניים מחדרי השינה אוחדו על ידי האדריכלית לסוויטת הורים מרווחת, הכוללת גם חדר רחצה, ואילו יחידת ההורים המקורית הפכה לחדר השינה של הבן הצעיר.
"הרעיון היה ליצור חדר מרווח עבור ההורים, עם נגישות מקסימלית, במקום החדר הקודם שאליו הובילו שלוש מדרגות", מסבירה לומברוזו. משני החדרים נוצר חלל מאוורר ורחב, עם קיר בגוון ירוק-אמרלד עשיר בגב המיטה, חדר ארונות מרווח וחדר רחצה שבו אריחים ירוקים, בגוון המתכתב עם גוון הקיר העמוק. חדר רחצה כללי בחלל בוטל, הוקטן והפך לחדר שירות פרקטי, ואילו החדר הנוסף הפך לחדר עבודה עבור האב, שעבר לעבוד זמן ניכר מהבית.
גרם מדרגות אל הקומה התחתונה מוביל אל יחידת הדיור של הבן הבכור, אשר כולל גם מיני חדר מגורים, חדר רחצה, מטבחון וחלל לאירוח. בנוסף, חדר מוזיקה עבור האב, שנהנה מאוורור, חרף מיקומו תחת האדמה. חדרי הרחצה שבסוויטות השינה הם בעלי מראה דרמטי ונועז. עם חיפוי אריחים בשחור לבן וקירות שמשלבים בריקים צבעוניים מעל צבע לבן. "הלקוחה מאד אוהבת צבעים ולא מפחדת ממניפה כהה", מסבירה לומברוזו. "לכן האמירה כאן היא מאוד נועזת. זה לא לכולם, אבל לגמרי מתאים להם".
גם הגינה הביתית שינתה את פניה במסגרת השיפוץ. מחצר סלעים עם צמחיית פרא, היא הפכה לגינה אלגנטית ומרווחת שמתאימה לאירוח בנוחות. עם דשא סינטטי, תאורה וצמחיה לאורך הכניסה לגינה.
